אל תרדו להם מהשכל

מבחני IQ מודדים עד כמה טוב אתה פותר מבחני IQ. טיעון זה נשמע לרוב כאשר מבחני אינטליגנציה מוזכרים.

הטיעון מועלה בעיקר על ידי אנשים שהם בורים מדעית. לא תשמעו אותם טוענים ששינוי האקלים הוא מיתוס או שחיסונים עלולים לגרום לאוטיזם. הטענה שמבחני IQ הם חסרי ערך היא שגויה באותה המידה כמו הרעיונות האלו: למעשה עשרות שנים של מחקרים חוזרים הוכיחו שוב ושוב כי מבחני ה-IQ הם אחד הכלים המהימנים והתקפים ביותר במדעי ההתנהגות.

אם כך מה למעשה בודק מבחן ה-IQ – מבחן המורכב משאלות מטריצה, מבחני מהירות, מבחני זיכרון ומבחני אוצר מילים? באופן לא מפתיע המתאם הגבוה ביותר שהתגלה מצביע על יכולתו של מבחן ה-IQ לנבא את ההצלחה בלימודים. מחקר מקיף שנערך מצא שציוני IQ בגיל 11 היו במתאם של 0.8 (בסקאלה של 1- עד 1) עם ציוני בית ספר בגיל 16. אין ספק שממצא זה מעניק לנו בסיס כלשהו לכנות מדדים אלו בשם "מבחני אינטליגנציה". אך זוהי רק ההתחלה: ציונים גבוהים במבחן IQ מנבאים הצלחה מקצועית גדולה יותר, הכנסה גבוהה יותר ובריאות גופנית ונפשית טובה יותר. אך הממצא המרתק ביותר הוא שציוני IQ שנמדדו בילדות יכולים לנבא תמותה.

אנשים חכמים יותר חיים זמן רב יותר, ונתון זה עומד בעינו גם כאשר מנטרלים את ההשפעה של מעמד סוציואקונומי.

חוקרים במדעי המוח וגנטיקאים התקדמו מאוד בהבנת האינטליגנציה האנושית. מטה-אנאליזה של מאות מחקרים אישרו את העובדה שאנשים בעלי מוח גדול יותר נוטים להשיג ציונים גבוהים יותר במבחני IQ ומחקר על תכונות ואזורים ספציפיים במוח נעשים בתדירות גבוהה. ידוע לנו ממחקרי תאומים וממחקרים שבוצעו ישירות על DNA שציוני אינטליגנציה הם תורשתיים. חלק ניכר מההבדלים ברמת האינטליגנציה בין אנשים מקורם בגנטיקה. כבר התחלנו לזהות חלק מהגנים הספציפיים שעשויים להיות אחראים להבדלים הללו וממצאים נוספים כבר מסתמנים באופק.

אנשים טועים כשהם מניחים שאינטליגנציה אינה ניתנת לשינוי בגלל שהיא קשורה לתכונות עצביות וגנטיות ומכיוון שהיא יציבה לאורך החיים. הם חושבים שציוני ה-IQ של אדם חקוקים בסלע ושחייו נדונים להיות עלובים אם יש לו ציונים מתחת לממוצע. הם טועים. אין כל סיבה עקרונית להאמין שאי אפשר להעלות ציוני IQ לפחות ברמה אחת (אם כי לאחרונה בוצעו מספר ניסיונות כושלים לעשות זאת). אמנם ציוני ה- IQ עולים בהתמדה לאורך השנים בתהליך שנקרא אפקט פלין (Flynn Effect), מסיבות (שאינן גנטיות) אשר אינן ברורות עדיין. טעות נוספת היא לחשוב שמישהו טען אי פעם שה-IQ של אדם היא כל מהותו. זהו סילוף נוסף שכן כל חוקרי ה-IQ יסכימו ללא היסוס שאישיות, מוטיבציה ושורה של גורמים נוספים – כולל מזל –הם חיוניים להצלחה בחיים.

טיפשי יהיה להכחיש שישנם שלדים רבים בארון של מבחן ה-IQ. רבים, אם כי בהחלט לא כל יוצרי המבחן, היו מעורבים בפעילות תנועת האֵאוּגֵניקה בתחילת של המאה הקודמת ומכאן שהשימושים הראשונים שנעשו במבחני ה-IQ היו בהחלט מזעזעים. אך חששות אלו אינם רלבנטיים לשאלה הנשאלת כיום עד כמה ציוני ה-IQ יכולים לומר משהו על האדם. עובדות הן עובדות ותוקפו של מבחן ה-IQ מגובה בשפע של ראיות.

כל המחקרים המקושרים במאמר מראים שמבחני IQ יעילים במגוון רחב של נסיבות החל מחינוך, רפואה ועד העולם התעסוקתי. אנו זקוקים למבחני IQ שיסיעו לנו להבין כיצד המוח מזדקן וכיצד אפשר לסייע לו להזדקן באופן בריא יותר. אנו זקוקים למבחני ה-IQ שיסעו לנו להבין כיצד אפשר לשפר את האינטליגנציה של אנשים ובדרך זו להגביר את הפרודוקטיביות שלהם. אולי, ומעל לכל, מבחני IQ הם אחד הכלים שבאמצעותם יכולים פסיכולוגים לבחון ולנתח את האינטליגנציה האנושית: יהיה זה מאוד לא חכם להמשיך ולהתעלם מתובנותיהם.

סטיוארט ריצ'י הוא עמית מחקר בתכנית פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אדינבורו העוסק בשינויים באינטליגנציה אנושית, גנטיקה וחינוך. ריצ'י הוא מחבר הספר Intelligence: All That Matters (2015).

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי סימונה באט

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי סטיוארט ריצ'י, AEON.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

15 תגובות על אל תרדו להם מהשכל

מאמר מצוין שנותן תשובה ניצחת לכל הקישקושים הפסבדו מדעיים נגד מדידת אינטליגנציה שחלקם מונעים מסיבות פוליטיות או של תקינות פוליטית. רק שתי טעויות קטנות: אחד, המתאם של 0.8 הוא בסקאלה של מינוס אחד לפלוס 1 ולא מה שנכתב. שניים, הטענה לגבי גודל המוח לא נכונה. אם היא הייתה נכונה אז בהגדרה גברים היו חכמים יותר מנשים. בפועל, לא נמצא קשר עקבי וסיבתי בין גודל איזורים שונים במוח לאינטליגנציה.

    02
    יורם

    תודה רבה! את הסקלה תיקנו. לגבי הטענה הנוגעת לגודל המוח, המאמר אומר את מה שהוא אומר - במטה-אנליזה של מחקרים וכו'. עולות מכאן אולי שאלות מתודולוגיות - ויש גם מקום למאמר נוסף בנושא. שוב, תודה רבה!

    03
    Ani Lopo

    גיל, תהיתי מה דעתך בעניין והנה אתה כבר כאן;)
    המאמר שאמור ליישב סוגיה זו מעלה יותר שאלות מהתשובות שהוא מספק.

    1) מה טיבה של אינטליגנציה ו-"פקטור G" (או Gf/Gc)?
    מבחני IQ בוחנים איכות שאין עליה הסכמה.

    2) מתאם סביבתי: האם הצלחה בלימודים/מקצוע, הכנסה ובריאות יכולים לתקף מבחני IQ?
    כל אחד מהשדות לבדו לא מתקף אינטליגנציה במתאם חזק כמו זה הקיים בינו לבין תנאים סוציאליים. הצלחה בלימודים, שלכאורה מעמידה במבחן המציאות כישורים מנטליים שמבחני IQ מתחקים אחריהם, אף היא לכשעצמה לא מציגה מתאם חזק אחר כדוגמת הישגים אינטלקטואליים עתידיים. הישגים גבוהים בלימודים, לאורך שדרתם, נשענים רבות על מוטיבציה ושינון והם רק ממד אחד שאין לו קשר הדוק אל עיבוד מידע והשגת תובנות ומציאת הקשרים -- ע"ע למידה משמעותית. נותרנו עם טיעון מעגלי בו IQ מנבא הצלחה בלימודים והצלחה בלימודים מתקפת IQ.

    3) האם ניתן להתייחס ברפרוף ל"אפקט פלין"?
    הסתגלות אל מבחנים המתיימרים לשמש אמת מידה בלתי תלויה אינה דבר של מה בכך, זו לקות אימננטית.

    4) מדוע במבחן שאינו תלוי תרבות קיימים הבדלים בין שחורים ולבנים (פער שחור-לבן)?
    בדומה לאפקט פלין, גם כאן התופעה לוטה בערפל ושנויה במחלוקת המעיבה על תקפות המבחן. נוסף לכך, הפער אינו מצטמצם בהתאם לאפקט פלין.

    אניפולו, העובדה שיש גם גורמים חברתיים שמשפיעים על האינטליגנציה לא שוללת שום דבר מהנכתב במאמר. אתה מתייחס לכתוב כאילו נאמר שהקשר בין אינטליגנציה למדדים השונים הוא 100% ולא כך הוא. זה נכון לגבי אפקט פלין והפערים בין שחורים ללבנים. אם נקח את הפערים בין שחורים ללבנים לדוגמא, הפער ביניהם קטן הרבה יותר מהפערים שיש בכל אחת מהקבוצות. יותר מכך, העובדה ששחורים שמשיגים ציונים גבוהים במבחן מצליחים יותר בחיים, מרוויחים יותר כסף וכו' בממוצע משחורים עם ציון נמוך דווקא מראה על תקפות המבחן, כי אחרת למה זה יקרה? כאמור, המבחן לא מושלם אבל הוא משמעותי מאוד ותקף ואלפי מחקרים מוכיחים את זה.

    05
    Ani Lopo

    גיל -- "העובדה שיש גם גורמים חברתיים שמשפיעים על האינטליגנציה לא שוללת שום דבר מהנכתב במאמר."
    לא טענתי כך, וכך גם לא טענו חוקרים רבים בתחום. גורמים חברתיים משפיעים על תוצאות המבחן, לא על אינטליגנציה.

    --"אתה מתייחס לכתוב כאילו נאמר שהקשר בין אינטליגנציה למדדים השונים הוא 100% ולא כך הוא."
    לחלוטין לא. רק הצבעתי על מתאם חלש יותר משמעותית.

    --"העובדה ששחורים שמשיגים ציונים גבוהים במבחן מצליחים יותר בחיים, מרוויחים יותר כסף וכו' בממוצע משחורים עם ציון נמוך דווקא מראה על תקפות המבחן, כי אחרת למה זה יקרה?"
    שוב חוזרים לגורם החברתי. שחורים שהצליחו במבחן השתייכו לקבוצה סוציו-אקונומית גבוהה יותר. בנוסף, הם משיגים תוצאות נמוכות מבעבר בהתמדה, בניגוד לאפקט פלין. מציע להתעמק יותר בשתי התופעות.
    לא התייחסת כלל לאפקט פלין.

    --"המבחן לא מושלם אבל הוא משמעותי מאוד ותקף ואלפי מחקרים מוכיחים את זה."
    סומך על מקצועיותך, אלא שקיימים מחקרים רבים מדי המוצאים פרכות שלא ניתן ליישב ושלא ניתן להתעלם מהם. חוקרים מכובדים בתחום מצביעים על לקויות רבות. כספקן מטבעך תסכים שזהו יותר מספק סביר והסיפור רחוק מלהיות חלוט ומכריע. המטבע אינו תחת הפנס...

    לא הבנתי. אתה טוען שגורמים חברתיים לא משפיעים על האינטליגנציה?

    יש לך מחקר שמראה שגורמים סביבתיים מסבירים אינטליגנציה או מבחני אינטליגנציה יותר מתורשה? כל המחקרים שאני מכיר מראים תורשתיות של אינטליגנציה שנעה בין 45%-80% כתלות במבחן ובגיל.

    לגבי השחורים אני לא מכיר מחקרים שמראים ששחורים ממעמד גבוה מצליחים בהם יותר, אבל בכל מקרה, אתה מתייחס כנראה רק להבדלים בתוך החברה האמריקאית. בחברות אחרות שיש בהם שחורים או שהם הרוב כמו במדינות באפריקה, המתאמים שנמצאים שם תואמים את אלו שבמערב.

    לגבי אפקט פלין, אף אחד לא טען שהוא בלתי תלוי לכן זה טיעון קש. זה שיש עליה בתוצאות לא משנה את העובדה שהשונות עדיין קיימת ומנבאה בדיוק כמו בעבר את המדדים השונים. אז אנשים יותר טובים בלעשות את המבחנים בממוצע, אבל עדיין הוא מבחין בין אנשים אינטליגנטיים יותר או פחות.

    כאמור, הוא לא מושלם ויש מחקרים שונים אבל חשוב לא לאבד את התמונה הכללית והמאמר הזה עושה את זה היטב. מבין אלפי המחקרים שנעשו בנושא עולה תמונה די עקבית של הממצאים והניבויים. יש מן הסתם מחקרים בודדים שיראו אחרת אבל צריך לדעת להסתכל על התמונה הכללית בעיקר דרך מטא אנליזות. אי אפשר לבחור רק מחקרים בצורה סלקטיבית.

    07
    Ani Lopo

    "לא הבנתי. אתה טוען שגורמים חברתיים לא משפיעים על האינטליגנציה?"
    לא, ציינתי שגורמים חברתיים משפיעים על תוצאות המבחן, השפעה שחלקה היחסי לא הוברר עדיין. בתקיפת טיעון זה לא תתכן הנחת יסוד המקבילה בין מידת ההצלחה במבחן לבין מידת האינטליגנציה, הדבר חותר תחת הדיון כולו.

    "יש לך מחקר שמראה שגורמים סביבתיים מסבירים אינטליגנציה או מבחני אינטליגנציה יותר מתורשה?"
    כמובן שיש, אך מה התועלת בזה כאשר אני יכול גם לשלוף מחקרים סותרים. הצבעתי על ספק מהותי ולא על ראיות חד משמעיות סנסציוניות לצד זה או אחר. אני רואה בסביבה-תורשה מושג מונוליתי שאפשר לדון בו רק כיחס בין שני היסודות המרכיבים אותו.
    כאן מופיעה רשימה מכובדת: https://goo.gl/DtF69t
    מאמר מעניין: http://goo.gl/r61orr

    אין כאן שום טיעון איש קש, אפקט פלין מתאר הסתגלות לא מוסברת, וכזאת שאינה מתקיימת אצל שחורים. סבורים שיש בזה כדי להצביע על הטיה לטובת שיטות חינוך מודרניות וקבוצות מסוימות/תנאים סוציולוגיים.

    בקצרה, ייתכן ומשום שמבחני IQ מתוקפים בעיקר ע"י הצלחה בלימודים במערכות חינוך מודרניות (מערביות), ברבות השנים הם "נוצרו בדמותן" והמטלות בהם משקפות יכולות קוגניטיביות הנדרשות בהן. בנימה פחות אקדמית, אני מניח שהיית פחות נחרץ כלפי קביעה הגורסת שהצלחה בלימודים מעידה על מידת אינטליגנציה במתאם גבוה, כמיוחס כאן למבחני IQ, ואולי אף תסכים שיימצא מתאם חלש יותר בקרב מצטייני דיסציפלינות מדעי הרוח. ודאי עברו תחת ידך כמה עבודות של סטודנטים מצטיינים שמעבר לצליחתם את המטלה האקדמית לא הרהיבו בתובנות אינטלקטואליות וניסוח מהוקצע. אולי זה רק אני שמחמיר.

    אשמח להמשיך את הדיון בבלוג שלך. יש לך כבר רעיון לפוסט שיקים עליך גם קבוצות מוחלשות בנוסף לפמיניסטיות ששימחת עד כה… ;)

    אניפולו, התועלת בהבאת מחקרים היא שהיא מאפשרת לתחום את הדיון ולדעת מה ידוע ומה לא. כמובן שאלו צריכים להיות מאמרים טובים ומקיפים וכאמור מטא אנליזות הם דוגמא טובה לכך. כדי שיהיה דיון אתה צריך להביא סימוכין לטענות. דברים לא מובנים מאליהם למרות שלפעמים נדמה ככה ולמשל יש אינספור מחקרים שמראים על ההשפעות של קבוצת גיל, מצב סוציואקונומי, הצורה שבה חינכו אותך, שיעורי העשרה ועוד ועוד על אינטליגנציה. לכן לומר שהדברים הללו לא נבדקו בלי להתייחס למה שכבר נחקר בנושא קצת מקשה על הדיון. צריך להבין שמבחני תאומים יכולים להפריד די במדויק בין ההשפעות הגנטיות להשפעות החברתיות שלא קשורות לסביבה המשותפת שבה אנשים גדלים ולא צריך לדעת את כל ההשפעות החברתיות הקיימות כדי לדעת שההשפעה הגנטית היא גדולה.

    אפקט פלין דווקא קיים אצל שחורים, ולמעשה בכל קבוצת התייחסות ובכל תרבות במידה זו או אחרת. התרבות אכן משפיעה על המבחן ומטה אותו כלפי מעלה, אז מה? החשיבות של המבחן הוא לא בציון שאדם מקבל אלא בהשוואה שלו לאחרים ושם הפערים עדיין קיימים ועדיין מסבירים את אותם משתנים כמו הכנסה והצלחה בחיים. כנראה יש צורך לכייל אותו כל דור או שניים כדי שלא תהיה אינפלציה בתוצאות.

    וזה לא נכון שהמבחנים מתוקפים רק במערב, הם עובדים מצוין ברוב המדינות. המספרים היחסיים יהיו אולי שונים אבל ההבדלים בתוצאות המבחנים מבחינים בין אנשים באינטליגנציה. אני מסכים איתך שאנשים היום יותר מאומנים לחלק מהמטלות אבל זה לא נכון לכולם. עוד נקודה חשובה היא שיש מתאם גבוה בין מבחן הIQ למבחני אינטליגנציה אחרים שהוצעו, כך שבסופו של דבר, הגישות התאורטיות השונות להבנת האינטליגנציה מתכנסות ואפשר להוציא גם את גורם g שמסכם מבחנים קוגנטיביים שונים.

    דבר נוסף שחשוב להבין הוא שלמרות שאנשים נוטים לחשוב על מבחן אינטליגנציה ככזה שנותן מספר אחד כולל (והוא אכן נותן אותו), צריך לדבר במונחים של לפחות שני ציונים: יכולת מילולית ויכולת ביצועית. לכן אותו סטודנט למדעי הרוח שאין לו מושג במתמטיקה יהיה כנראה בעל ציון גבוה יותר ביכולת המילולית מאשר סטודנט לפיסיקה. אפשר לפרק את זה גם לתתי מבחנים נוספים. זו הסיבה שצריך קצת להזהר כשמדברים על המשמעות של המבחן ומהבחינה הזו אני מסכים שנדרשת יותר תשומת לב.

    09
    Ani Lopo

    מסכים עם הסיפה ורוח הדברים. מחדד כמה נקודות שהעלית.

    --"לכן לומר שהדברים הללו לא נבדקו בלי להתייחס למה שכבר נחקר בנושא קצת מקשה על הדיון."
    טענתי שקיימים ממצאים סותרים שאין להם ביטוי במאמר ובגישתו הבוטחת והחד צדדית, ונהיר לי שידוע לך על קיומם של מחקרים סותרים ויכולת לאתרם בעצמך ולספק ראיות או טיעונים מקעקעים. אני לא בא בקביעות נחרצות, אני מעלה ספקות. די במספר לא מבוטל של מחקרים כדי לעורר ספק למצער. הבאתי לפני כן רשימה כזאת ומאמר המציין נוספים.
    באשר לאפקט פלין ושחור-לבן, מטא-אנליזה: http://goo.gl/zuKuK2. פלין ומרעיו שללו ממצאים אלה בסקירה משלהם, לכן לא מצאתי תועלת בגישת "מלחמת המחקרים" כאשר נחוצה גישה רעיונית אחרת.
    משהו קטן של ג'נסן: http://goo.gl/PzEzdS
    מחקר מעניין אודות מוטיבציה: http://goo.gl/rIWUiD

    --"צריך להבין שמבחני תאומים יכולים להפריד די במדויק בין ההשפעות הגנטיות להשפעות החברתיות… כדי לדעת שההשפעה הגנטית היא גדולה."
    אין חולק על כך. ידוע על ההשפעה הגנטית ועל חשיבותם של מחקרי תאומים זהים שהופרדו, וידוע גם על נדירותם של כאלה. עדיין לא ניתן להתעלם ממחקרים התוקעים טריז בקונספציה.

    --"וזה לא נכון שהמבחנים מתוקפים רק במערב, הם עובדים מצוין ברוב המדינות… יש מתאם גבוה בין מבחן הIQ למבחני אינטליגנציה אחרים."
    כמובן, התייחסתי לשיטות חינוך מערביות (הנחייה ושיטות הערכה) שקנו להן אחיזה בעולם.
    מתאם בין מבחנים שונים הוא בגדר מתאם פנימי בין מתודולוגיות דומות. כשאחד מתקף את השני אפשר לסיים באורגיה של ליקויים מתודולוגיים.

    --"צריך לדבר במונחים של לפחות שני ציונים: יכולת מילולית ויכולת ביצועית… זו הסיבה שצריך קצת להזהר כשמדברים על המשמעות של המבחן ומהבחינה הזו אני מסכים שנדרשת יותר תשומת לב."
    זו ההסתייגות שהייתה חסרה במאמר הנ"ל. קיים קונצנזוס באשר להלימה בין יכולת מילולית ואינטליגנציה, אך הראשונה קשה לכימות ולבחינה בלתי תלויה תרבותית, וכך נותרנו עם מבחני IQ בעלי אופי נוסחתי-טכני מעיקרם.

    10
    Ani Lopo

    (גרסה 2)

    מסכים עם הסיפה ורוח הדברים. מחדד כמה נקודות שהעלית.

    "התועלת בהבאת מחקרים היא שהיא מאפשרת לתחום את הדיון ולדעת מה ידוע ומה לא. כמובן שאלו צריכים להיות מאמרים טובים ומקיפים וכאמור מטא אנליזות הם דוגמא טובה לכך."
    כמו אותו מחקר מטא-אנליזה הקובע שגודל המוח משפיע על ניקוד IQ? הייתי חייב, יש להודות שזה משעשע.

    --"לכן לומר שהדברים הללו לא נבדקו בלי להתייחס למה שכבר נחקר בנושא קצת מקשה על הדיון."
    טענתי שקיימים ממצאים סותרים שאין להם ביטוי במאמר ובגישתו הבוטחת והחד צדדית, ונהיר לי שידוע לך על קיומם של מחקרים סותרים ויכולת לאתרם בעצמך ולספק ראיות או טיעונים מקעקעים. אני לא בא בקביעות נחרצות, אני מעלה ספקות. די במספר לא מבוטל של מחקרים כדי לעורר ספק למצער. הבאתי לפני כן רשימה כזאת ומאמר המציין נוספים.

    --"צריך להבין שמבחני תאומים יכולים להפריד די במדויק בין ההשפעות הגנטיות להשפעות החברתיות… כדי לדעת שההשפעה הגנטית היא גדולה."
    אין חולק על כך. ידוע על ההשפעה הגנטית ועל חשיבותם של מחקרי תאומים זהים שהופרדו, וידוע גם על נדירותם של כאלה. עדיין לא ניתן להתעלם ממחקרים התוקעים טריז בקונספציה.

    --"אפקט פלין דווקא קיים אצל שחורים…"
    אפקט פלין ושחור-לבן, מטא-אנליזה: http://goo.gl/zuKuK2. פלין ומרעיו שללו ממצאים אלה בסקירה משלהם, לכן לא מצאתי תועלת בגישת "מלחמת המחקרים" כאשר נחוצה גישה רעיונית אחרת.
    משהו קטן של ג'נסן: http://goo.gl/PzEzdS
    מחקר מעניין אודות מוטיבציה: http://goo.gl/rIWUiD

    --"התרבות אכן משפיעה על המבחן ומטה אותו כלפי מעלה, אז מה? החשיבות של המבחן הוא לא בציון שאדם מקבל אלא בהשוואה שלו לאחרים ושם הפערים עדיין קיימים ועדיין מסבירים את אותם משתנים כמו הכנסה והצלחה בחיים."
    לאט לך. אפקט פלין קובל על השפעה סביבתית רבת משתנים, לא רק בין קבוצות שונות אלא גם בין פרטים, שכרגע לא ברורה כל צרכה. קשה לבודד השפעות כאלה בקבוצת נבחנים גם אם אלו מחתך חברתי זהה. איך נשווה בין נבחנים ללא מידע מדויק לגבי גירויים קוגניטיביים שספגו בבית או במסגרות העשרה? מצדדי אפקט פלין מדברים על כישורים הניתנים ללמידה -- כאלה המתקפים מבחני IQ ושהמבחנים גם מתקפים אותם במעגל קסמים.

    --"וזה לא נכון שהמבחנים מתוקפים רק במערב, הם עובדים מצוין ברוב המדינות… יש מתאם גבוה בין מבחן הIQ למבחני אינטליגנציה אחרים."
    כמובן, התייחסתי לשיטות חינוך מערביות (הנחייה ושיטות הערכה) שקנו להן אחיזה בעולם.
    מתאם בין מבחנים שונים הוא בגדר מתאם פנימי בין מתודולוגיות דומות. כשאחד מתקף את השני אפשר לסיים באורגיה של ליקויים מתודולוגיים.

    --"צריך לדבר במונחים של לפחות שני ציונים: יכולת מילולית ויכולת ביצועית… זו הסיבה שצריך קצת להזהר כשמדברים על המשמעות של המבחן ומהבחינה הזו אני מסכים שנדרשת יותר תשומת לב."
    זו ההסתייגות שהייתה חסרה במאמר הנ"ל. קיים קונצנזוס באשר להלימה בין יכולת מילולית ואינטליגנציה, אך הראשונה קשה לכימות ולבחינה בלתי תלויה תרבותית, וכך נותרנו עם מבחני IQ בעלי אופי נוסחתי-טכני מעיקרם.

11
פסיכולוג

לא מדוייק. זה שיש מתאם בין אינטיליגנציהציון גבוה במבחני אינטיליגנציהב לבין הצלחות בתחומים שונים זה לא אומר שמבחני אינטיליגנציה לא מודדים את היכולת להצליח במבחני אינטיליגנציה. באותו האופן בדיוק אפשר להראות קשר בין ציון בחמש יחידות מתמטיקה לבין כל הדברים שהמאמר מדבר עליהם (הצלחה בחיים וכו').
הביקורת על מבחני האינטיליגנציה היא שהם לא מודדים באמת את היכולת לפתור בעיות או את רמת החשיבה לעומק או את היצירתיות.

    פסיכולוג, את זה אפשר לומר על כל מבחן שהוא בודק רק את היכולת להצליח במבחן. השאלה המרכזית היא מה התוקף החיצוני של המבחנים וכאן מבחן הIQ עומד יפה מאוד גם מבחינה תאורטית וגם מבחינה מעשית. הוא בודק יכולות שונות כמו גם סוגי ידע שונים, מה שרוב האנשים יחשיבו כמרכיב מהותי של האינטליגנציה. גם הקריטריונים שבודקים אותו לעומתם מספקים מידע חשוב. באופן ממוצע אנשים אינטליגנטים יצליחו יותר בבית הספר ובחיים, ירוויחו יותר כסף וכו' כשמחזיקים משתנים כמו מצב סוציואקונומי קבוע.

    כמובן שאף אחד לא טוען שמבחני האינטליגנציה מושלמים או שהם בודקים את כל האספקטים של האינטליגנציה, אבל בדקו אותם כנגד כל כל הרבה קריטריונים שזה יהיה קצת מגוחך לומר שהם לא בודקים משהו מעבר למה שיש במבחן. אגב, גם מבחן מתמטיקה הוא סוג של מבחן אינטליגנציה.

    לגבי יצירתיות, זה משהו שהוא מהווה חלק מהאינטליגנציה אבל לא בהכרח חופף לה. עם זאת, יש קשר חזק מאוד בין מבחן הIQ למבחני יצירתיות שונים כך שזה דווקא מחזק את התוקף של מבחן האינטליגנציה. יש גם תתי מבחנים של הIQ שמתמקדים בפתרון בעיות כך שזה בוודאי חלק מהיכולת.

15
יאיר

מעניין. תודה.
האם זה אותו דבר גם לגבי המבחן הפסיכומטרי ?
כי יש טענה שגם הוא מודד רק עד כמה טוב פותרים מבחן פסיכומטרי - ולא באמת מנבא הצלחה בלימודים האקדמיים...