אל תתנו להם חשיבה ביקורתית

ללמד מיומנויות חשיבה? להעניק כלים לפתרון בעיות? האם יתכן שאין בכך ערך, בלי להעמיק בתחום הספציפי שאנחנו עוסקים בו?
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

לא קל להיות פקח טיסה. התכונה החשובה ביותר בעבודה כזו היא היכולת הקוגניטיבית המכונה "מודעות למצב", והיא כרוכה ב"קליטה רציפה של מידע מהסביבה ושילובו בידע קודם, ליצירת תמונה מנטלית קוהרנטית". פקחי טיסה מדרשים לשמור במוחם כמויות אדירות של מידע משתנה, ולקבל החלטות של חיים ומוות בתנאי לחץ קיצוניים, במשמרות של 24 שעות. העבודה הזו כה תובענית מבינה מנטלית ומלאת מתח, שבמרבית המדינות, פקחי טיסה זכאים לפרישה מוקדמת לגמלאות. בארצות הברית הם מחויבים לפרוש בגיל 56.

מחקר הוכיח: היכולות הקוגניטיביות המתוחכמות להפליא של פקחי טיסה, לא באו לידי ביטוי מחוץ לתחום עבודתם

בשנות השישים, נערכה סדרה של ניסויים מעניינים שנועדו לבחון את היכולות המנטליות של פקחי טיסה. החוקרים רצו לבדוק האם אלה ניחנו ביכולת גדולה מהרגיל ל"מעקב אחר מספר דברים בבת אחת", והאם ניתן ליישם את היכולת הזו במצבים אחרים. אחרי שצפו בהם בעבודתם, החוקרים ביקשו מפקחי הטיסה לבצע מספר מטלות מוכרות מבוססות זיכרון, המחייבות התייחסות לצורות ולצבעים. למרבה ההפתעה, כשהכישורים הללו שלהם נבחנו בתחומים שאינם תחום ההתמחות שלהם, פקחי הטיסה לא הצליחו יותר מכל אדם אחר. היכולות הקוגניטיביות המתוחכמות להפליא שלהם, לא באו לידי ביטוי מחוץ לתחום עבודתם.

טיסה, נחיתה, המראה, לימוד, שיעור טיסה

דורש מיומנויות רבות: לימוד טיסה. תצלום: ג'ון או'נולן

עם זאת, מראשית שנות השמונים, הרעיון לפיו תלמידים חייבים ללמוד שורה של כישורי חשיבה כלליים כדי לשגשג בעולם של ימינו, ובעיקר בשוק העבודה העכשווי – קנה לו מעריצים בבתי ספר. הכישורים הללו, שזכו לכינויים "כישורי למידה של המאה ה-21" או "חשיבה ביקורתית", נועדו לצייד את התלמידים בגישות שונות לפתרון בעיות, שאותן ניתן ליישם בכל תחום נתון; כישורים שאנשי עסקים בולטים רואים בהם כלים חיוניים ביותר למאה ה-21. אנחנו, כמובן, רוצים שילדים ובוגרי תיכון יהיו בעלי מערכת של כלים קוגניטיביים רב שימושיים, שבאמצעותם הם יוכלו לנווט את דרכם בעולם. אבל באורח אירוני יש להצטער על כך שלא הצלחנו להפעיל חשיבה ביקורתית בבואנו לשאול האם בכלל ניתן ללמד משהו מכל אלה.

כדי להצטיין בתחום ספציפי יש לדעת רבות על אותו תחום, ולא קל לתרגם את הכישורים הללו לתחומים אחרים

כפי שעולה מן המחקר שנעשה בשנות השישים על אודות פקחי טיסה, כדי להצטיין בתחום ספציפי יש לדעת רבות על אותו תחום: לא קל לתרגם את הכישורים הללו לתחומים אחרים. הדבר נכון עוד יותר בנוגע לידע מורכב וייחודי המלווה התמחות מקצועית: כפי שמחקרים שנעשו לאחר מכן גילו, ככל שהתחום מורכב יותר, כך חשוב יותר הידע הייחודי לו. העובדה שלא ניתן לתרגם יכולות קוגניטיביות מתחום לתחום מוכרת במחקר בתחום הפסיכולוגיה, ואוששה שוב ושוב. מחקרים אחרים, למשל, הראו כי היכולת לזכור שורה ארוכה של ספרות אינה מתרגמת ליכולת לזכור שורה ארוכה של אותיות. וזה הרי לא באמת מפתיע, שהרי כולנו מכירים אנשים שהם "חכמים" בחייהם המקצועיים, ועם זאת, לעתים קרובות נדמה כי הם מקבלים החלטות מטופשות בחייהם האישיים.

כמעט בכל תחום, ככל שרמת הכישורים עולה, כך המומחיות הופכת יותר ויותר ספציפית. בנבחרת כדורגל, למשל, ישנם "תחומים" או "עמדות" שונים: השוער, המגן, הבלם, שחקן התקפה. בתוך אלה, ישנן קטגוריות נוספות: בלם אחורי, קשר מרכזי, קשר התקפי, קיצוני אחורי, חלוץ מרכזי וכדומה. חבורה של חובבים, שמשחקים משחק ידידותי, יכולים אמנם להחליף עמדות, אבל ברמה המקצוענית, אם תציבו את המגן בעמדת תוקף או את הקשר בשער, השחקנים יהיו אבודים. כדי שיוכלו לקבל החלטות משובחות, בתוך חלקיקי שניות, וכדי ליישם אסטרטגיות יעילות במיוחד, הם זקוקים לאלפי מודלים מנטליים ייחודיים – ולאלפי שעות אימון שבמהלכן הם יוצרים את המודלים הללו – וכולם ייחודיים לעמדה שהם ממלאים.

מחשבה ביקורתית היא, כמובן, חלק חיוני בציודו המנטלי של כל תלמיד. עם זאת, היא אינה יכולה להיות מנותקת מהקשר. אין כל טעם ותועלת ללמד תלמידים "כישורי חשיבה" גנריים, במנותק משאר תכני הלימוד. כפי שאיש החינוך האמריקני דניאל ולינגהאם אמר:

"אם תזכירו לתלמיד לעתים קרובות מספיק 'לבחון את הנושא ממספר נקודות מבט', הוא ילמד שזה מה שעליו לעשות, אבל אם הוא אינו יודע הרבה על הנושא, הוא לא יהיה מסוגל לחשוב עליו ממגוון של נקודות מבט... חשיבה ביקורתית (כמו גם חשיבה מדעית וסוגי חשיבה אחרים המתאימים לתחומים שונים) אינה יכולת. אין מערכת של כישורי חשיבה שניתן לרכוש וליישם ללא כל קשר לתוכן".

הנתק הזה של אידיאלים קוגניטיביים מידע בעל תוכן אינו מוגבל ללמידה של חשיבה ביקורתית. ישנם בתי ספר שמתגאים בכך שהם מציבים את "כישורי הלמידה של המאה ה-21" בלב החזון שלהם. הם אפילו העלו את האפשרות שהכישורים המעורפלים הללו הם כעת חשובים לא פחות מידיעת קרוא וכתוב וכי יש להעניק להם את אותו מעמד. דוגמה לכך הם משחקי אימון המוח האמורים לסייע לילדים להפוך לחכמים יותר, דרוכים יותר ומסוגלים ללמוד במהירות. עם זאת, מחקרים אחרונים מראים כי משחקים כאלה טובים למעשה לעניין אחד בלבד – להצטיינות במשחקים לאימון המוח. הטענה כי הם מציעים לתלמידים שורה של יכולות כלליות לפתרון בעיות הופרכה לאחרונה במחקר שבחן יותר מ-130 מאמרים, ומסקנתו הייתה:

"אין לנו כל הוכחה לשיפור בולט ביכולות הקוגניטיביות, בהישגים האקדמיים, בביצועים המקצועיים ו/או ביכולות כלליות כתוצאה מאימונים של יכולות קוגניטיביות נטולות הקשר, ונטולות תוכן ספציפי".

הדבר נכון גם לגבי הוראת "נטיות" או "גישות" כמו "דפוס חשיבה המעודד צמיחה" (המתמקד ברצון ובמאמץ בניגוד לכישרון מולד) או "כוח סבל" (נחישות נוכח מכשולים). לא ברור אם ניתן ללמד נטיות או גישות כאלה, ואין כל הוכחה לכך שכשמלמדים אותן מחוץ לתחום מסוים, יש לכך השפעה כלשהי.

פאזל, חתיכה חסרה

מציאת החתיכה החסרה בפאזל. מה לומדים מזה? תצלום: ריוג'י איוואטה

במקום ללמד כישורי חשיבה ביקורתית כלליים, עלינו להתמקד בכישורי חשיבה ביקורתית הייחודיים לנושא, כאלה המנסים להרחיב את הידע של התלמיד בנושא מסוים ולפענח את התעלמות המורכבות והייחודיות לכל תחום. למשל, אם תלמיד ספרות יודע שאמהּ של מרי שלי מתה זמן קצר לאחר לידתה, וששלי עצמה איבדה מספר תינוקות בינקותם, תהיה לו הערכה גדולה יותר לאובססיה של ויקטור פרנקנשטיין ליצירת חיים מתוך המוות, ולשפה המשמשת לתיאורה, מאשר לו היה ניגש לטקסט ללא הידע הזה. סטודנט לפיזיקה, החוקר את השאלה מדוע שני מטוסים מתנהגים באורח שונה במעופם, יודע אולי "לחשוב באורח ביקורתי" כחלק משיטת המחשבה המדעית, אבל ללא ידע מוצק של הגורמים האקראיים כמו טמפרטורת האוויר בחוץ וללא מאגר של מקרי-חקר קודמים שמהם יוכל לשאוב מידע, הוא יתקשה לדעת באיזו השערה להתמקד ומאילו פרטים להתעלם.

כפי שכותב וילינגהאם: "תהליכי חשיבה שלובים במה שעליו אנו חושבים". אם מורים רוצים להשפיע על האופן שבו תלמידיהם חושבים, עליהם להעניק לתלמידים נושאים אמיתיים ומשמעותיים מהעולם כדי שיחשבו עליהם ובאמצעותם.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

קארל הנדריק (Hendrick) עומד הראש המחלקה ללימודים ומחקר בוולינגטון קולג', ברקשייר, בריטניה. בימים אלה הוא משלים את עבודת הדוקטורט שלו בהוראת האנגלית בקינגס קולג' לונדון.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: ממטרה אסטרטגית, תצלום: ג'ייסון לאונג, unsplash.com

Photo by Jason Leung on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי קארל הנדריק, AEON.


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על אל תתנו להם חשיבה ביקורתית

01

חוכמה וטיפשות היא לא תכונה של אדם כלשהו אלא תכונה של נושא כלשהו שאדם יכול להיות טוב בו או רע בו. אדם יכול להיות חכם בעשיית כסף אבל טיפש בלעבור את הכביש. אז האדם חכם או טיפש? הוא לא חכם ולא טיפש, הוא מה שהוא כלומר "חכם בעשיית כסף אבל טיפש בלעבור את הכביש" כלומר חוכמה היא תכונה תלויית נושא/הקשר, ולא תכונה העומדת בפני עצמה.