אמור לי מי סביבך...

ישנו מחקר מעניין בפסיכולוגיה חברתית, המסביר כיצד אנשים יוצרים את קבוצת ההתייחסות שלהם. בעיקר כילדים, וגם כמתבגרים, אבל לעתים קרובות גם כמבוגרים, אנשים בוחרים את חבריהם בעיקר על סמך קרבה מרחבית.

אפילו בכיתה בקולג', עם מי תתיידדו? לא בהכרח עם מי שאישיותם או תחומי העניין שלהם דומים לשלכם. בדרך כלל אלה יהיו האנשים שבפועל ישבו לידכם.

מבחינה סוציו-אקונומית, ישנם מחקרים רבים מאוד שמראים כי הניידות הכלכלית של אדם נקבעת במידה רבה על ידי מחוז מגוריו. במחוזות מסוימים, הסיכויים שלכם לשפר את מצבכם הכלכלי טובים מאוד. באחרים, כמו במחוז שממנו הגיעו שלושת ילדי האומנה שלנו, הסיכויים לשפר את המצב הכלכלי קלושים עד לא קיימים.

במילים פשוטות, למה שקרוב אליכם ביותר, ישנה השפעה עצומה. כמו שג'ים רוהן (Rohn) אמר בחוכמה: "אתם הממוצע של חמשת האנשים שאיתם אתם מבלים את רוב זמנכם". טים סנדרס, מנכ"ל יאהו! לשעבר, אמר דבר דומה: "הרשת שלכם קובעת את ערככם".

אם אתם חשים תקועים ומתאמצים להתקדם כמו שהייתם רוצים, הביטו סביב. רוב האנשים מתאימים את עצמם לסביבה שבה הם מוצאים את עצמם. יש להם מה שפסיכולוגים מכנים בשם "שליטה חיצונית" – הם מאמינים שגורמים חיצוניים להם מכתיבים את כיוון ההתנהלות של חייהם. לכן, הם חיים בתגובה למה שהחיים מזמנים להם.

מיהם האנשים הקרובים אליכם ביותר? איך הם הפכו לקבוצת ההתייחסות שלהם? האם זה קרה במכוון או כתוצאה מנוחות? האם האנשים האלה מצפים מכם ליותר? או שאולי הם מצפים מכם לעוד פחות מכפי שאתם מצפים מעצמכם?

אם אתם רוצים להשתפר ולהצליח בחיים, אתם צריכים להקיף את עצמכם באנשים בעלי סטנדרטים גבוהים משלכם. כפי שטוני רובינס (Robbins) אמר, החיים שלהם הם השתקפות של הסטנדרטים שלהם, או של מה שאתם מוכנים לשאת. רוב האנשים מוכנים לסבול מערכות יחסים לא בריאות, מצב כלכלי רעוע, ומשרות שהם שונאים. אחרת כל אלה לא היו מרכיבים את חייהם.

לאחרונה, ריאן הולידיי , מחברם של מספר ספרים, סייע לי בחיבור הצעה לספר שעליו אני עובד. אני עצמי הייתי מרוצה מאוד מכתב היד, כבר לפני מספר גרסאות ותיקונים. למרות זאת, בכל פעם ששלחתי אליו טיוטה, הוא הראה לי למה וכיצד ניתן לתקן אותה ולשפר אותה פי עשרה. וזה מה שהוא מצפה ממני.

כשאני מביט כעת לאחור, בנוסח שממנו הייתי מרוצה, אני ממש מתכווץ. וואו, הציפיות שלי מעבודתי שלי היו נמוכות בהרבה מאלה של ריאן.

הדבר נכון גם לגבי מנחת הדוקטורט שלי. שלחתי לה מאמר מסכם של מחקר שהייתי מרוצה ממנו, והיא לא הייתה מרוצה כלל וכלל. היא אתגרה אותי לחשוב מחדש על הדברים, ולהעמיק הרבה יותר. למרות שזה היה מאתגר ואפילו מתסכל, כך משתפרים.

הדבר נכון לא רק ביחסי עבודה. מה עם בני זוגכם הרומנטיים? האם הם מצפים מכם ליותר? האם הם עוזרים להם להתפתח? האם אתם עוזרים להם?

כלל ה-80/20 חל על אנשים ועל קבוצות התייחסות. 20 אחוזים מהאוכלוסייה מתקדמים, 60 אחוזים מהאוכלוסייה מחקים את מי שנמצא סביבם ו-20 אחוזים מהאוכלוסייה נסוגים לאחור.

מרבית האנשים מהווים שיקוף ישיר של מי שסביבם. אם האנשים סביבם בעלי סטנדרטים נמוכים, גם הם ינמיכו את שלהם. אם האנשים סביבם בעלי סטנדרטים גבוהים, הם יעלו מדרגה.

יצא לכם להיות בחברת אנשים, שבעצם קרבתם, העצימו את החשיבה ואת רמות האנרגיה שלכם. אלה האנשים שבהם אתם צריכים להקיף את עצמכם. אתם צריכים להיות אנשים כאלה, כדי שאחרים ישתפרו מעצם שהותם בסביבתכם.

איכות החיים שלהם ואיכות עבודתכם נקבעות על ידי הציפיות שלכם מעצמכם, והסטנדרטים של מי שסביבכם. אם מתאים לכם לבצע עבודה בינונית, גם למי שמקיפים אתכם זה יראה ראוי.

אם אתם באמת רוצים להשתפר, אתם חייבים להקיף את עצמכם באנשים שיצפו מכם ליותר מכפי שאתם, כרגע, מצפים מעצמכם. אתם צריכים לבלות בחברת אנשים שנקודת המבט שלהם משופרת ומאפשרת ראייה למרחוק, יותר מזו שלכם, כדי שתוכלו ללמוד מהם במהירות.

רמת הכישרון וה'פוטנציאל' שלכם אינם רלוונטיים, כל עוד אתם מוקפים באנשים שאינם עוזרים לכם לממש אותם. כולנו מכירים אנשים רבים שלא מיצו את הפוטנציאל שלהם. אל תניחו לזה לקרות לכם.

לסוג האנשים שסביבכם יש השלכות עצומות. אתם לא יכולים להתעלם מהן. מה אתם מתכוונים לעשות בנוגע לזה?

בנג'מין פ. הרדי (Hardy) הוא בעל ואב-אומנה לשלושה

תרגמה במיוחד לאלכסון: דפנה לוי