אני, הכפילה והתאומה שלנו

פה קרוב, או אולי אי-שם, במרחב ובזמן, יש מישהו שנראה בדיוק כמוכם. מה זה אומר עליכם? מה זה אומר על מי שמתבונן בכם?
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

בשנת 2015, נימה גיני (Nimah Geaney), אישה בת 28 מאירלנד, קיבלה הצעה מחברת הפקות טלוויזיה לקחת חלק בתחרות יוצאת דופן: מרוץ למציאת התאומה-הזרה שלה, זרה שנראית בדיוק כמוה. בתוך שבועיים של חיפושים ברשתות החברתיות ובכל מקום אפשרי אחר, היא מצאה מישהי שנראית כמותה בדיוק, קארן בריניגאן (Karen Branigan) מדבלין. לאחר מכן היא מצאה עוד מישהי, לואיזה גיצארדי (Luisa Guizzardi) מגנואה שבאיטליה, ועוד אחת, איירין אדמס (Irene Adams) מסליגו שבאירלנד. הן נראות כמו רביעייה זהה, אך למעשה אינן קרובות משפחה.

במקום כלשהו בעולם, ישנו אדם שנראה כמעט בדיוק כמוכם. זה לגמרי תלוי בכם אם תראו בזה עלבון לייחודיות שלכם או עדות לזהות האנושית

גיני אינה האדם היחיד שמצא במקומות מפתיעים אנשים הדומים לו כמו שתי טיפות מים. העובדה שישנם כפילים רבים, אנשים הנראים בדיוק כמו מפורסמים ומופיעים ביצירות אמנות, מובילה לאותה מסקנה מטרידה: במקום כלשהו בעולם, ישנו אדם שנראה כמעט בדיוק כמוכם. זה לגמרי תלוי בכם אם תראו בזה עלבון לייחודיות שלכם או עדות לזהות האנושית. בכל מקרה, סיפור האינדיבידואליות אינו מסתיים כאן, מסיבה שמושגי הדמיון בפנים על פי רוב מתעלמים ממנה: לאנשים ישנן יכולות זיהוי ויזואליות שונות, והשוני הזה קובע בחלקו עד כמה אחרים ייראו לנו דומים.

בקצה אחד נמצאים מי שסובלים מפרוסופגנוזיה או "עיוורון פנים". הראו לאנשים כאלה תמונה של אדם אחר ותגלו שהם מסוגלים לענות לשאלות רבות ומגוונות בנוגע לאדם שבתמונה, החל מצבע השיער ועד לרגש שמביעה הבעת פניו. אבל תשאלו מי בתמונה, ותגלו שהם מתקשים –  בין אם בתמונה נראה אדם מפורסם או חבר קרוב, או אפילו הם עצמם. בקצה האחר ישנם אלה שהם "מזהי-על", שיכולת זיהוי הפנים שלהם כל כך יוצאת דופן עד שהיא מלווה בשמץ של בעיה חברתית: הם רואים אנשים מוכרים בכל מקום, אפילו אחרי שחלפו על פניהם במהירות ברכבת התחתית לפני שנים. רובנו נמצאים במקום כלשהו באמצע, מסוגלים לזהות מאות ואלפי יחידים, אבל לא את כולם.

אנשים נבדלים גם ביכולתם לזהות סוגים מסוימים של פרצופים או אנשים מסוג מסוים. למשל, פסיכולוגים חקרו את השפעת ההפרדה הגזעית, הגורמת לכך שקשה לנו יותר להבחין בין אנשים שנראים שונים מאלה המקיפים אותנו. או קחו למשל מקרה של תאומים זהים, שעל פי רוב איש אינו מסוגל להבחין ביניהם, מלבד קומץ של חברים ובני משפחה שלמדו עם הזמן לזהות את ההבדלים ביניהם. למביטים מהצד –  אפילו מי שבעצמם הם הורים לתאומים –  הם נראים הכי דומים בעולם. אבל להוריהם, שנחשפו אליהם רבות ויש להם כל הסיבות האפשריות להבחין ביניהם, כל אחד מהם נראה שונה לגמרי.

כבשים

שתי כבשים. זהות? לגמרי זהות? תצלום: יורגן האלנד

בדיוניהם על אודות קווי הדמיון בין פרצופים, חוקרים של תפישת-פנים משתמשים במונח "מרחב פנים". חשבו למשל על האופן שבו ניתן לתאר את מיקומו של אובייקט כנקודה במרחב פיזי תלת ממדי. ניתן לעשות זאת גם בנוגע לאובייקט מנטלי, כמו פנים, כשמתארים את מקומם בחלל מופשט רב ממדי של תווים ותכונות נתפשים. כל נקודה במרחב קשורה לפנים. נקודות קרובות מתאימות לפנים בעלות מראה דומה, ואילו נקודות רחוקות מייצגות פנים שנראות שונות.

תיאור כזה של מרחב-נקודות-פנים של מראם של בני אדם אינו כל הסיפור. המשורר וולט ויטמן אמר כי אנו מכילים ריבוי. אנחנו גם מציגים ריבוי. אנחנו מזדקנים, מסמיקים, מתים, מרזים, מקריחים, משתזפים, מחייכים, מזיעים, מצטלקים, מתגלחים, נועצים בפנים עגילים, מקלפים את העור בטיפולים קוסמטיים, מזריקים בוטוקס ועורכים את דיוקננו בפוטושופ –  כך שהמראה שלנו משתנה באורח ניכר במהלך הזמן. זהות ויזואלית מוגדרת, אם כך, לא באמצעות מופע בודד אלא באמצעות מופעים רבים, היוצרים מסלול מעורפל בתוך ה"חלל-פנים". מי שמעוניין לזהות אותנו חייב לעשות זאת למרות השינויים הללו. ובדרך כלל, מצליח.

בהקשר זה, ניתן לחשוב על למידה ויזואלית כעל עיוות פעיל של חלל-פנים בתגובה לתביעות הסביבה הוויזואלית של האדם. כשהסביבה הזו דורשת מאדם הבחנות מדויקות בתחום צר של חלל הפנים, מערכת הראייה של האדם מתאימה את עצמה, וכתוצאה מפתלת את חלל הפנים. הסביבה שעמה מתמודד, למשל, הורה המגדל תאומים, גורמת למערכת הראייה של המטפל להפריד בין מאפיינים של פני התאומים, ולהבדיל אותם זה מזה.

כשאנו אומרים ששני אנשים "נראים אותו דבר", אנחנו מצהירים דבר מה לא רק עליהם אלא גם על עצמנו

כשאנו אומרים ששני אנשים "נראים אותו דבר", אנחנו מצהירים דבר מה לא רק עליהם אלא גם על עצמנו. משום שחלל פנים הוא פסיכולוגי, ולכל אדם ישנו חלל פנים שונה, המשקף את יכולות זיהוי הפנים שלו כמו גם את המומחיות הוויזואלית הנלמדת שלו. חללי פנים נבדלים בהתאם להבדלים בסביבות ונטיות. הגדרה כזו של דמיון הופכת את מושג הכפילים, הדומים מאוד והתאומים הזרים, למסובך בהרבה. למי שסובל מעיוורון פנים ולמי שאין לו ניסיון, נדמה שישנם כפילים רבים. למזהה-על או מומחה, אין שני אנשים זהים.

אז האם ישנו בעולם מישהו שנראה בדיוק כמוכם? תלוי למה בדיוק אתם מתכוונים. כל הגדרת דמיון מתוקנת שנבחר, חייבת לכבד את התלות שבין הצופה לנצפה. תיקון אפשרי אחד –  בואו נקרא לו "זהות 0" –  הוא שניתן לומר על שני אנשי אנשים שהם זהים במראם אם ורק אם איש לעולם לא יוכל להבדיל ביניהם, גם אחרי שנים של חשיפה למראם. בגלל שהגדרה כזו היא כה נוקשה עד שהיא פוסלת תאומים זהים, הדומים זה לזה כנראה יותר מכל צמד בני אדם אחרים, סביר להניח שאין לכם תאום זר בדרגת "זהות 0".

אם נרחיב מעט את ההגדרה, נוכל לומר ששני אנשים הם בדרגת "זהות 1" במראם, אם צופה לא מיומן לא יוכל להבדיל ביניהם בביטחון. היכולות יוצאות הדופן של מזהי הפנים המשובחים פירושן שלא סביר שתמצאו מישהו שמראהו דומה לשלכם במידה שתטעה אותם. הרחבה נוספת תביא אותנו לומר ששני אנשים הם בעלי "זהות 2" במראם אם האדם הממוצע שאינו מיומן אינו יכול להבדיל ביניהם בקלות. במקרה כזה, אפשרות קיומו של כפיל לפחות מתקבלת על הדעת.

על פי הערכה, מספר בני האדם שחיו אי פעם בכדור הארץ הוא כמאה מיליארד. פירוש הדבר הוא שעל כל זר שלרגע טעיתם וחשבתם שהוא חבר, או על כל מי שזיהיתם בטעות כסלבריטי, ישנם עשרות, מאות ואולי אפילו אלפי אנשים שאילו פגשתם אותם, הייתם חושבים שהם דומים עוד יותר. יכול להיות שישנו אדם, במקום או בזמן אחר, שדומה לכם כל כך עד שהאדם הממוצע הלא מיומן לא יוכל להבחין ביניכם –  התאום הזר הזהה שלכם.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

ג'ורדן סוצ'או (Suchow) הוא חוקר מוח, המתמחה בראיה, למידה, זיכרון וטכנולוגיה, באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: תאומות משחקות. תצלום: טושירו שימאדה, אימג'בנק / גטי ישראל

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי ג'ורדן סוצ'או, AEON.


תגובות פייסבוק