בוראי העולם

אם התודעה יוצרת מציאות, אולי נתייחס אליה ברצינות ונעשה עולם טוב יותר לנו ולילדינו?
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

ישנו חוק משיכה שנראה אוניברסלי, שאף כי אינו מדעי, אני מאמין בו בכל לבי וגם מקובל לעבוד איתו בפסיכולוגיה, בפילוסופיה ובתחומים נוספים. חוק זה קובע שהמציאות שאנו חיים בה לטוב ולרע היא הבריאה של האמונות, המחשבות והרגשות שלנו. אני מאמין שלמיקוד התודעה יש כוח בריאה ממשי. הפילוסוף האמריקני צ'רלס האנל אמר כבר לפני מאה שנה: "המחשבה הדומיננטית או הגישה הפנימית הן המגנט, והחוק הוא שדומה מושך דומה. כתוצאה מכך, הגישה הפנימית תמשוך ללא יוצא מן הכלל מצבים המקבילים לטבעה".

אם נתמקד בסכסוכים, נמשיך להיתקל בסכסוכים – וסכסוכים בין בני אדם, שבטים וקבוצות אנושיות ניתן למצוא כמעט בכל מקום בעולם

החוק אינו מבחין בין חיוב לשלילה. את זה עושה הבחירה שלנו במה להתמקד. עדיין דומה ימשוך דומה. אם נתמקד בסכסוכים, נמשיך להיתקל בסכסוכים – וסכסוכים בין בני אדם, שבטים וקבוצות אנושיות ניתן למצוא כמעט בכל מקום בעולם. עשרות מדינות, צבאות ועמים עוינים אלה את אלה או נמצאים במצב של מלחמה פעילה. חלק מהסכסוכים התחילו עוד לפני שנולדנו וחלקם הופיעו רק לאחרונה. בהקשר הזה, גם ההתנגדות למלחמה תמשוך עוד ממנה, משום שגם בהתנגדות אנו מתמקדים במלחמה.

מצד שני, אם נתמקד בשלום, אפילו רק מבחינה רעיונית, על פי חוק המשיכה נמשוך אלינו עוד ממנו. כדי לעשות זאת, נצטרך לשים לרגע בצד כל מחשבה על קונפליקט, הגיונית ככל שתשמע. כי "סכסוך אינו יכול לשרוד בלי ההשתתפות שלך", כמו שאמר הוגה הדעות האמריקני ויין דייר).  כדאי לזכור, שבחמישים השנים האחרונות נכרתו גם מאות הסכמי שלום בעולם.

אחד מהם היה בצפון אירלנד. במשך כשלושים שנים נלחמו קתולים, פרוטסטנטים, אירים ואנגלים אלה באלה, בסכסוך עקוב מדם שזכה לכינוי "הצרות" (The Troubles). מבחינת חוק המשיכה, התמקדות במהומות, ולא חשוב אם בעד או נגד, תרבה אותן. מצד שני, שתי פעילות חברתיות – מייריד מגוואייר ובטי וויליאמס  – בחרו להתמקד בשלום והקימו תנועה שסחפה המונים לצעוד ברחובות הערים ולהשמיע את קולם. תוך חצי שנה בלבד ירד שיעור האלימות בכשבעים אחוזים, מה שהוביל בהמשך גם להסכם השלום והשתיים זכו בפרס נובל לשלום.

גלגל ענק, בלפסט

גלגל ענק מסתובב בבלפסט, לשעבר אזור מלחמה. תצלום: ראובן מק'פיטרס

***

ולשלום פנים רבות.

מהאטמה גנדי למשל בחר להתמקד באמת (״סאטיה״). הוא ראה בה משהו אינסופי שאינו ניתן להבנה על ידי יחיד כלשהו. במציאות הפנימית שלו, הוא האמין שכדי לרדוף אחר האמת הגדולה אנו זקוקים לאחדות ותקשורת גם עם האויב, וכדי שהאויב יקשיב לך עליך קודם להקשיב לו.

המציאות הפנימית שלו החלה למשוך אליה את הדומה לה, וקמפיין אי האלימות למען עצמאות הודו נולד וסחף אחריו מאות מיליונים. בהמשך הדבר גם הביא לנסיגת הבריטים מהודו ולעצמאות.

המאבק ללא אלימות, אשר לו הטיף גנדי ואשר נועד לסיים סכסוכים בצורה שאינה גובה קורבנות, מתבסס על העיקרון שלפיו אמצעים צודקים ומוסריים יובילו לתוצאה צודקת ומוסרית. מאבק כזה עשוי לכלול מצעדים, הפגנות, עצומות, שביתות ועוד. ג׳ין שארפ, הוגה הדעות האמריקני, מפרט בכתביו 198 שיטות לא-אלימות, ובכלל זה פעולות סמליות, פוליטיות, כלכליות ופיזיות.

גנדי אמנם הפך לאחד האנשים המזוהים ביותר עם הפילוסופיה של אי-אלימות, אולם הוא עצמו רק שאל אותה ממקורות עתיקים יותר. מאבקים לא אלימים מופיעים בכתבי הדתות המונותאיסטיות (הנצרות, האסלאם והיהדות), במסורות הדהרמיות (ההינדואיזם, הבודהיזם, הג'ייניזם והסיקיזם) ובמסורות פגאניות רבות.

במאה השנים האחרונות קרוב לשבעים אחוזים מכלל האנושות חוו מהפכות לא אלימות, שהצליחו מעבר למשוער במדינתם או בתנועתם. ארגון האומות המאוחדות הכריז על העשור הראשון של המאה העשרים ואחת כעשור הבינלאומי לקידום שלום ואי-אלימות.

***

הבחירה במה להתמקד היא לב העניין, והיא זמינה ליישום בנוגע לכל תופעה ובכל רגע נתון

הבחירה במה להתמקד היא לב העניין, והיא זמינה ליישום בנוגע לכל תופעה ובכל רגע נתון. ניקח לדוגמה את היהדות והאסלאם, ונבחר להתמקד רק בדומה ובמאחד: שתי הדתות, כמו גם הנצרות, מאמינות באותו אב – אברהם אבינו, שנחשב למבשר המונותאיזם, האמונה באל אחד ויחיד – ולכן שלושתן נקראות הדתות האברהמיות.

האסלאם גם קיבל חלק מההיסטוריה היהודית בגרסה מוסלמית משלו. כך למשל, משה רבנו, גדול הנביאים ביהדות נחשב לנביא גם באסלאם והוא מוזכר בקוראן יותר פעמים מכל דמות אחרת. בני ישראל מופיעים בקוראן ארבעים ושלוש פעמים וחלקם באזכורים חיוביים כמו בפסוק: "המאמינים והיהודים והנוצרים... וכל המאמין באלוהים וביום הדין ועושה כראוי, גמולם שמור להם אצל ריבונם..." (סורת הפרה, פסוק 62).

וזהו רק האספקט הדתי. התמקדות בשלום מבחינה חברתית ותרבותית, למשל, יכולה להוות תזכורת לכך שבתקופת תור הזהב בספרד היהדות והאסלאם חיו בשלום והסתדרו מצוין. ניתן למצוא נקודות דמיון נוספות המדגישות את הדומה והמאחד בין שתי הדתות. זו רק שאלה של התמקדות ובמקרה הזה, התמקדות בשלום.

ירושלים, כיפת הסלע, העיר העתיקה

האגן הקדוש, מוקד של דמיונות, כמיהות ורצונות: ירושלים. תצלום: סנדר קרומבך

***

המיקוד יקבע את הסיפור שלנו והסיפור יקבע את המציאות שלנו. כלומר, שינוי הפרספקטיבה הפנימית יביא לשינוי במציאות החיצונית. זהו עיקרון בסיסי שהרבה יועצים, מאמנים ומטפלים משתמשים בו היום כדי לעזור לאחרים להגיע לפריצת דרך. טוני רובינס, אחד המֶנטורים המפורסמים והמצליחים בעולם נוהג לומר: "כל העולם שלך משתנה ברגע שאתה משנה את הסיפור שלך. שנה את הסיפור שלך – שנה את חייך".

במובן זה, אין ממש הבדל בין סיפור שקיים כבר אלפי שנים ועובר מדור לדור כמיתוס ובין סיפור שאימצנו רק לאחרונה. שניהם מעצבים את חיינו, יוצרים את המציאות שלנו וקיימים קודם כל כפרספקטיבות פנימיות הניתנות להחלפה. קחו למשל את הר הבית. אותו מתחם שטוח בעיר העתיקה בירושלים, שגודלו כמאה וארבעים דונם. על פי המסורת היהודית שם החלה בריאת העולם, שם התרחשה עקידת יצחק ושם נבנה בית המקדש הראשון והשני. על פי המסורת המוסלמית משם עלה מוחמד השמימה. אך טבעי שכל סיפור מסורת כזה ייצור בקרב מאמיניו תחושת בעלות על המקום. יחד עם זאת, אם נחבר את עיקרון המשיכה עם העיקרון של שינוי הסיפור המביא לשינוי המציאות, נוכל להתמקד במאחד וביפה באותו מתחם – האלוהים – ולקבל עוד ממנו, כי מותר לחלום וחשוב לחלום.

על פי העיקרון הקובע כי דומה מושך דומה, כדאי לנסח במדויק את משאלת הלב שבהתממשותה היינו רוצים לחזות

אז איך ייראו מאה וארבעים דונם בבעלות אלוהים?

זה עשוי להיות מקום שבו איש באמונתו יחיה ובנוסף, יחד עם אחרים מאותה דת או מדתות אחרות, גם יחלוק ויחגוג את אהבת אלוהים. זהו בית בבעלות כל ילדיו של אלוהים. מקום שאליו מוזמנים כל בני האדם, מכל הדתות, הזרמים והאמונות. מקום שמספק ביטחון ושוויון, והוא גמיש מספיק כדי להכיל מגוון של תפישות שמקורן בפסיפס האנושי ובתודעתנו הממשיכה כל הזמן להתפתח.

***

שלום הוא משאלתם של רבים. יחד עם זאת, על פי העיקרון הקובע כי דומה מושך דומה, כדאי לנסח במדויק את משאלת הלב שבהתממשותה היינו רוצים לחזות. אם נבקש שלום עבור ילדינו, זה בדיוק מה שנקבל. אם נתמקד ברעיון חמקמק שימשיך להישמט מידינו ומידי ילדינו, עצם הניסוח יגרום לכל דור לגלגל אותו אל הדור הבא אך לא לזכות לחזות בו בתקופת חייו.

לעומת זאת, שלום עבורנו יהיה גם עבור ילדינו. מיקוד, שינוי הפרספקטיבה הפנימית והגדרה מדויקת של התוצאה שאותה היינו רוצים לראות יתחילו למשוך הזדמנויות שיאפשרו את בריאת המציאות הזו. לפעמים, מספיק לדעת מהו הצעד הראשון, ולפעמים הצעד הראשון הוא רק ניסוח מחדש של משאלת הלב. ואותי, מחשבה כזו ממלאת באושר.

אילון לסטר הוא חוקר תודעה, כותב על הפילוסופיה של העתיד.

תמונה ראשית: בכוח הדמיון. תצלום: נואה בושר, unsplash.com

Photo by Noah Buscher on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי אילון לסטר.


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על בוראי העולם

01
פון פום

דומה מושך שונה כך שאתה מבקש שלום אתה יכול גם לקבל את ההפך על פרדוקס ניגודי שלך מול עצמך וכך כן גם דומה מושך דומה שכל אחד מגיע מכיוון שונה לדומה המשותף והחוק הטיבעי שיוצר זאת זהו חוק האוקטבות השלם כך אדום מגיב לאדום ודו לדו אך כולם לכולם ויש חוק המהגן את מה יוביל למה בהתאם לכל המשתנים תודה וכל טוב