בין סודות אין חברים

עמדו במקומכם, פירשֹו את ידיכם לצדדים והסתובבו במקום. המעגל הדמיוני שאצבעותיכם משרטטות באוויר מסמן את המרחק מגופנו שהיינו מעדיפים לשמור לעצמנו. זר שאיננו מכירים, החודר לתחום זה באופן שמאיים עלינו או אפילו אנשים שמצטופפים לידנו במעלית, עשויים לגרום לנו אי-נוחות. הגבול שאנו מבקשים מהאחרים לשמור עליו כדי שנרגיש בנוח ולא נחשוש הוא חלק חשוב מפרטיותנו.

לכל הדברים החיים יש גבולות: את התאים שמהם מורכבים רקמות גופנו עוטף קרום המגדיר את מה שנמצא בחלקו הפנימי של התא ואת מה שנשאר מחוץ לו, כשם שקיר הבית מגדיר את מי שחי בו ואת מי שאינם מתגוררים בתוכו. הגבולות הללו מבחינים בין מה שחשוף לכלל הציבור ובין מה ששמור רק למי שנמצא ביניהם. פרטיות היא גבול כזה. היא אינה מצטמצמת למרחק שאנו מבקשים מהאחרים לשמור מאתנו כדי שנרגיש בנוח: פרטיות היא גם זכותנו לפרוש מהזולת כדי להרהר בפרטים שונים היוצרים את עולמנו הפנימי המוכר רק לנו.

למונח פרטיות אין הגדרה חד-משמעית, על אף השימוש המגוון בו במשפט, בפוליטיקה, בתקשורת ובפילוסופיה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שהבחין בין המרחב החברתי שבו מתנהל הדיון הציבורי (polis) לזה הפרטי השמור ליחיד ולמשפחתו הקרובה (oikos). החוקרת המפורסמת מרגרט מיד הוסיפה את הממד האנתרופולוגי, כשהצביעה על הדרך שבה תרבויות שונות מגנות על פרטיות היחיד באמצעות הסתרה, פרישוּת או מניעת גישה מהרבים לטקסים סודיים. מחקרים אחרים גילו שגם בעלי חיים זקוקים לפרטיות.

הבדלים בשפת הגוף של בני תרבויות שונות משתקפים גם במרחב הפיסי שמוגדר בהן כפרטי. אצל האיטלקים חיבוק רחב ונשיקות על שתי הלחיים הן ביטוי רווח במפגש עם מכר ברחוב, ואילו היפנים מעדיפים קידה עמוקה איש לרעהו ללא כל מגע ביניהם. נגיעה נתפשת שם כפגיעה חמורה בפרטיות. בדרום אמריקה המרחק בין אנשים המשוחחים ביניהם קטן מאוד, אף אם הם אינם מכירים את בני שיחם היטב. גם במדינות אסיה האחרות קרבה פיסית לאחר מקובלת מאוד, במידה רבה בגלל צפיפות האוכלוסין הגבוהה בהן. לעומת זאת, תושבי ארצות הברית אינם מרגישים בנוח לעמוד קרוב מדי לאנשים אחרים, במיוחד כאשר הם אינם מוכרים להם.

אך הגבול המוחשי של קרבה פיסית הוא רק היבט אחד של הפרטיות. הפן האחר, החשוב עוד יותר, מתייחס אליה כאל אותו גבול דמיוני שאנו מציירים סביבנו ומבדיל בין מה שאחרים יודעים עלינו לידוע לנו בלבד. פרטיות מהותית גם לעצם קיומה של החברה. עולם ללא פרטיות הוא עולם בלתי נסבל, שבו כל מה שייאמר בין חולה לרופא, בין עורך דין ללקוחו ובין שני חברים יהפוך לנחלת הכלל. בעולם ללא פרטיות לא ניתן יהיה לקיים כל חברה.

כל התרבויות מעריכות את הפרטיות, אך נבדלות זו מזו בחשיבות שהן מעניקות לה ובדרכים שבה הן שומרות עליה. זוגות מעורבים בני תרבויות שונות מגלים למבוכתם כי אחד מבני הזוג משוחח בחופשיות עם חבריהם על מריבתם האחרונה, בשעה שהאחר רואה בפרטים אלה עניין משפחתי פרטי. תרבויות שרחוקות מטכנולוגיה ומהרשתות החברתיות, למשל, יאמצו אמות מידה שונות לפרטיות מאלה שעושות שימוש תדיר באמצעים החושפניים. יש מי שמוכנים לוותר על פרטיותם כדי לקבל הצעות מסחריות התפורות על פי המידע שהם מסכימים לחלוק עם ספקי מוצרים ושירותים ברשת. אלה האחרונים עוקבים אחרי העדפותינו, הרגלי הקנייה ותחומי העניין שלנו, כפי שהם משתקפים בתבניות החיפוש שלנו באינטרנט. מחשבים רבי-עוצמה מעבדים את כל סימני הדרך שאנו מניחים אחרינו, מבלי שאפילו נשים לב לכך, לכדי תיאור מדויק עד חלחלה של טעמינו הנסתרים ביותר. איזה צבע אנו מעדיפים, לאיזה ידוען אנו מוכנים להעניק הנחה ולאיזה אנחה.

הפרטיות משמשת לנו אמצעי שליטה בגישה שיש לאחרים אלינו ואל סודותינו. כאשר אנו מחליטים למי אנו מתירים להיכנס למרחב הפרטי שלנו, היא הופכת גם לכלי שמבטא את בחירותינו החברתיות. הפיתוי לגלות את סודותינו לאחרים נובע מהתקווה כי האנשים שנשתף במידע הכמוס יתגלו כראויים לאמון שנתנו בהם, וכי ישיבו לנו במחווה דומה של אמון ואף יהפכו לחברינו. אך מן הצד השני של המשוואה הזאת נמצאת הידיעה כי אם נחלוק את כל סודותינו, אנו עשויים לאבד משהו חשוב: את התחושה שיש דברים שהם רק שלנו, ואין לאיש מלבדנו זכות להתקרב אליהם. עם אלה נמנים זיכרונות מיוחדים שהם רק שלנו, דברים קצת משונים שאנו אוהבים ואחרים שאנו ממש שונאים אבל לא נוח לנו לומר זאת בקול. הפרטיות מגנה עלינו מפני גישה חופשית של הסביבה אלינו – פיסית או למידע שקשור בנו. הוויתור על פרטיות מפתה מאוד, מכיוון שהוא עשוי למקד בנו את תשומת הלב של האחרים, לפחות באופן זמני. בקוטב האחר, פרטיות מושלמת מושגת כאשר אין לאיש דריסת רגל במרחב האישי שלנו. אבל כדי לשמור על פרטיות מוחלטת נוכל פשוט להתבודד במקום מרוחק, אך אז נאלץ גם לוותר על כל חברינו ועל האפשרות שייחשפו לכל מידותינו הטובות.

ואמנם, פרטיות ואינטימיות כרוכות זו בזו. ללא ויתור על פרטיות, לא תיתכן אינטימיות. פרטיות היא שליטה במידע העוסק בהעדפותינו האישיות, אבל היא הכרחית כדי שנתפתח למבוגרים בעלי יכולת חברתית ומוסרית לקשור קשרים של אמון, כבוד ואהבה. השליטה במידע הנוגע אלינו מאפשרת לנו לשחרר אותו במידות פתיחות שונות, בהתאם לקרבה שנוצרת בינינו ובין האחרים או לזו שאנו מבקשים לפתח עמם. ומאחר שוויתור על פרטיות הוא אבן יסוד ביכולתנו לבטא בחירה ולפתח רגשי אהבה וידידות, ברור מדוע הסכנה לפרטיות זו היא איום על עצם קיומנו כבני אדם – המין שהמאפיין העיקרי שלו הוא היותו יצור חברתי. הפרטיות היא שמאפשרת לנו לעצב את מערכות יחסינו עם האחרים ועם עצמנו.

ללא אינטימיות עם אחרים, משהו תמיד יחסר בחיינו. כי מי אנו ומה הן חוויותינו ללא אהובים לחלוק אותן עמם. חבר או חברה שאפשרנו להם גישה לפרטיותנו והפכנו אותם לקרובים לנו הם גם החברים שבפניהם נעז לבטא את עצמנו בחופשיות מבלי להתבייש. אבל חשוב שנזכור, איננו שואפים רק להיות אהובים על האחרים, אלא גם לאהוב אותם ולדאוג להם, והמשאב העומד לרשותנו ביצירת הקרבה שתאפשר זאת היא פרטיותנו – השליטה בשיתוף המידע האישי עלינו עם אלה שבחרנו לחלוק אותו עמם. ומי שנוטל מידע זה ללא הסכמתנו, פוגע בחשוב לנו ביותר.

כמה מוזר. נראה שאנו זקוקים לפרטיות רק כדי שנוכל לוותר עליה מבחירה ולהעניק בכך מתנה גדולה למי שיקר לנו – בני משפחה, חברים ואחרים שמצאנו ראויים לאמוננו. וראו זה פלא, כאשר אנו מוותרים על פיסה מפרטיותנו וחושפים בפני אחרים את סודותינו, יש בנו גם נכונות לצמצם את המרחב הפיסי שאנו שומרים סביבנו בדרך כלל ולאפשר לזולת להתקרב אלינו מבלי שהדבר יפריע לנו.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על בין סודות אין חברים

02
איציק ניסני

יש פרטיות שהינה כלל ההרגשות ההבנות ההופכים אותנו למה שאנחנו וזוהי מערכת רגשית קוגנטיבית תלת ממדי. ויש את הנרטיב מין סוג של צילום אדם ברגע מסוים ובמקום מסוים שהאדם משתף אחרים.לעולם הם לא יחפפו .

06
סמדר זאבי

לא רק האדם הדתי אלא החברה המודרנית בלהיטותה לקדמה טכנולוגית, ויתרה הלכה למעשה על חלק גדול מזכות האדם לפרטיות(י' מזרחי, מותה של הפרטיות, 2006)

07
רות בר

נושא מרתק שטומן בחובו התמודדות כנה ועמוקה בהתנהלות הרגש, ומאפיין במהות את הבחירה לשמור או לחשוף סודות. לחברים נאמנים וקרובים נהיה מן הסתם גלויים וחשופים בכך שנאפשר לסודות לעוף לחופשי ולנו להרגיש שלווים ורגועים עד לסוד הבא.