ביצת ההצלחה ותרנגולת האושר

הצלחה אינה מביאה בהכרח לאושר. אבל אנשים מאושרים נוטים להצליח. האם מכרו לנו סיפור שקרי כדי להניע אותנו לרוץ כמו עכברים בגלגל?
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

תעבדו קשה, תזכו להצלחה, ואזתהיו מאושרים. זה לפחות מה שרבים מאיתנו למדו מהוריהם, ממוריהם ומחבריהם. הרעיון שלפיו עלינו לשאוף להצלחה כדי לחוות אושר מגולם במוסדות היקרים ביותר לארצות הברית (הכרזת העצמאות), באמונות הרווחות בה (החלום האמריקני) ובסיפורים המרכזיים בתרבותה ("רוקי" ולכלוכית, למשל). רוב בני האדם רוצים להיות מאושרים, וכך אנחנו רודפים אחר הגזר שתלוי על מקל – וחושבים שהסיפוק ממתין לנו ממש מעבר לפינה, לאחר שנתקבל לקולג', נשיג משרה חלומית ונזכה לקידום או לשכר שמן. אך עבור רבים מן הרודפים הללו, הן ההצלחה והן האושר נותרים תמיד מעבר להישג ידם. הבעיה היא שיתכן שהמשוואה הפוכה.

רגשות החיוביים – כגון התלהבות, שמחה ושלוות-נפש – הם המקדמים הצלחה במקום העבודה

ההשערה שלנו היא שאושר קודם להצלחה בקריירה ומוביל אליה – ולא להיפך. במדעי הפסיכולוגיה, "אושר" מתייחס ל"רווחה סובייקטיבית" ול"רגשות חיוביים" (אנחנו משתמשים כאן במונחים הללו במובן זהה). מי שיש להם רווחה רבה יותר נוטים לחוש סיפוק רב יותר בחייהם, וגם לחוות רגשות חיוביים רבים יותר ופחות רגשות שליליים. המחקר מורה על כך שהרגשות החיוביים הללו – כגון התלהבות, שמחה ושלוות-נפש – הם המקדמים הצלחה במקום העבודה.

בואו נתבונן ראשית במחקרים המוצלבים הבוחנים אנשים בנקודה אחת. הדבר מאפשר לחוקרים לקבוע האם יש קשר בין אושר והצלחה. ביחס לעמיתיהם היותר עגמומיים, אנשים שמחים יותר חשים סיפוק רב יותר בתפקידיהם בעבודה. הם גם זוכים לתמיכה חברתית רבה יותר מעמיתים לעבודה וגם להערכות ביצועים טובות יותר מהאחראים עליהם. יש לשים לב שיתכן שמנהלים נוטים לתת הערכות ביצועים טובות יותר לעובדים שמחים, וזאת בשל "אפקט הילה", הגורם לכך שרושם חיובי בתחום אחד (למשל, אושר) משפיע על דעה בתחום אחר (למשל, יכולת בעבודה). למשל: "ג'ון שמח, אז הוא בוודאי גם עושה עבודה נהדרת". יחד עם זאת, יש ראיות מסוימות לכך שאנשים שחווים רווחה רבה יותר מפגינים ביצועים טובים יותר בשורה של מטלות הקשורות לעבודה: מחקר חשוב אחד גילה שסוכני מכירות עם גישה חיובית יותר מכרו ביטוחי חיים רבים יותר, בפער של 37%, לעומת עמיתיהם הפחות חיוביים.

אושר קשור לביצועים מעולים בעבודה גם בתחומים אחרים. אנשים שחווים רגשות חיוביים לעתים קרובות נוטים לעשות מעל ומעבר עבור הארגונים שלהם. הם גם נוטים פחות להיעדר מן העבודה או לעזוב אותה. אנשים שרווחתם רבה יותר גם נוטים להרוויח משכורות גבוהות יותר מאשר מי שרווחתם פחותה.

אנשים שמתחילים את דרכם מאושרים גם זוכים להצלחה. ככל שאדם מרוצה יותר בנקודת זמן מוקדמת, סביר יותר שהוא יהיה בהיר יותר, לאחר מכן, ביחס לאיזה סוג עבודה הוא רוצה לעשות, והוא גם ימלא יותר טופסי מועמדות למשרות, וגם ימצא עבודה

יחד עם זאת, למחקר מוצלב כזה יש מגבלות, שכן הוא אינו יכול לקבוע מה קודם למה – אושר להצלחה או להפך. בעניין הזה, מחקרי אורך יכולים לסייע, שכן הם עוקבים אחר אנשים על פני ימים, שבועות, חודשים או שנים כדי לראות כיצד הם השתנו עם הזמן. על פי מחקרי האורך בספרות האקדמית, אנשים שמתחילים את דרכם מאושרים גם זוכים להצלחה. ככל שאדם מרוצה יותר בנקודת זמן מוקדמת, סביר יותר שהוא יהיה בהיר יותר, לאחר מכן, ביחס לאיזה סוג עבודה הוא רוצה לעשות, והוא גם ימלא יותר טופסי מועמדות למשרות, וגם ימצא עבודה. מחקר מפתח גילה סבירות גבוהה יותר שאנשים צעירים שדיווחו על רווחה רבה יותר מאשר עמיתיהם בדיוק לפני סיום הלימודים בקולג' יזכו לראיון המשך כמועמדים למשרה שלושה חודשים לאחר מכן.

רגשות חיוביים גם מנבאים הישגים והכנסה בשלב מאוחר יותר. במחקר אחד, התגלה שסביר יותר שבני 18 מאושרים יעבדו במשרות יוקרתיות ומספקות ויחושו חופשיים מבחינה פיננסית עד גיל 26. במחקר אחר, אנשים שהיו שמחים ועליזים יותר כשהם החלו את לימודיהם בקולג', הרוויחו יותר בהמשך חייהם.

אלא שלא מספיק לקבוע שאושר קודם להצלחה. מה שאנחנו רוצים לדעת הוא האם האחד גורם לשני. בסופו של דבר, עשוי להיות איזה משתנה שלא נמדד, כגון אינטליגנציה או אופי מוחצן, שמניע הן את הרווחה והן את הביצועים בעבודה. ואכן, בעלי אופי מוחצן נוטים יותר להיות מאושריםוגם מרוויחים יותר.

ניסויים מתוכננים היטב יכולים לשלוט במשתנים הללו. למשל, מחקרים הועידו באקראי אנשים למצבים שבהם הם חשו מצבים נפשיים ניטרליים, שליליים או חיוביים, ולאחר מכן מדדו את הביצועים שלהם במטלות הקשורות לעבודה. הניסויים הללו הראו שאנשים שגרמו להם להרגיש רגשות חיוביים קבעו לעצמם מטרות שאפתניות יותר, התמידו זמן רב יותר במשימות מאתגרות, ראו את עצמם ואת זולתם באור חיובי יותר, וגם האמינו שהם עתידים להצליח. הציפיות האופטימיות של אנשים מאושרים נראות גם הן ריאליסטיות: הן במטלות של קידוד פקידותי והן במטלות של החלפת ספרות, בעלי רגשות חיוביים נוטים להצליח יותר ולהיות פרודוקטיביים יותר מאשר מי שנתונים ברגשות ניטרליים או שליליים. הראיות המצטברות בניסויים רומזות שאנשים שמחים יותר מגיעים לביצועים טובים יותר מאשר אנשים פחות מאושרים, ושהגישה החיובית היא ככל הנראה הסיבה לכך.

הן רגשות שליליים והן רגשות חיוביים ניתנים להתאמה על פי המצב – יש זמן להיות בו עצובים, בדיוק כפי שיש זמן להיות בו שמחים

בחנו יותר מ-170 מחקרים, מחקרי חתך, מחקרי אורך ומחקרים ניסויים, וברור שתחושה של רווחה מקדמת הצלחה בקריירה, ובדרכים רבות. אין משמעות הדבר שאנשים שאינם מאושרים אינם יכולים להצליח. וטוב שכך, שכן אדם עצוב הקורא את המאמר הזה ואומר לעצמו שהוא חייב להתעודד ולהיות שמח כדי להצליח, ככל הנראה לא יעזור לעצמו כלל! להפך, ההיסטוריה מראה שאנשים מדוכאים כמו אברהם לינקולן ווינסטון צ'רצ'יל הצליחו להגיע להישגים שלא ייאמנו. הן רגשות שליליים והן רגשות חיוביים ניתנים להתאמה על פי המצב – יש זמן להיות בו עצובים, בדיוק כפי שיש זמן להיות בו שמחים.

כך שאם בין הקוראים את הדברים הללו ישנם בכירים בתחום העסקים או הניהול, אנחנו מבקשים להזהיר אותם לבל יעסיקו רק אנשים שמחים באורח ברור. גם אל להם ללחוץ על עובדיהם להיות יותר חיוביים ונמרצים בהבעת שמחה. אסטרטגיות כאלו גרמו לתוצאות גרועות בעבר – כמו במקרה של עליזות-החובה שנכפתה על עובדי רשת המרכולים האמריקנית Trader Joe’s, שבה באורח אירוני המדיניות גרמה לעובדים להיות אומללים יותר. אנשים וחברות מסחריות המקווים להעלות את רמת האושר באורח בריא יותר יצליחו יותר אם הם ישלבו פעילויות חיוביות, כמו עשיית מעשים של חסד ואדיבות והבעה של הוקרה.

הפילוסוף ברטרנד ראסל אמר ב-1951: "החיים הטובים, כפי שאני תופש אותם, הם חיים מאושרים". אך הוא הוסיף: "אין כוונתי שאם תהיו טובים תהיו מאושרים. כוונתי הוא שאם תהיו מאושרים, תהיו טובים". כשמדובר ברצון להותיר חותם בעבודה, אנחנו מסכימות. אם אתם רוצים להצליח, אל תשבו לכם ותמתינו לאושר: תתחילו עם האושר.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

ליסה וולש (Lisa Walsh) היא דוקטורנטית לפסיכולוגיה חברתית ואישיותית באוניברסיטת קליפורניה בריוורסייד; ג'וליה בוהם (Julia Boehm) היא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת צ'פמן בקליפורניה; סוניה ליובומירסקי (Sonja Lyubomisrky) היא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בריוורסייד.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי

תמונה ראשית: אושר והצלחה. תצלום: דרק תומסון, unsplash.com

Photo by Derek Thomson on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי ל' וולש, ג' בוהם, ס' ליובומירסקי, AEON.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על ביצת ההצלחה ותרנגולת האושר

02
תומר

יחד עם זאת, אני מקווה שנגיע במהרה למצב בו נעבוד כשנרצה בלבד, כמו תחביב שעושים רק לשם ההנאה או הפיתוח האישי ולא מתוך הכרח קיומי ומצבנו החברתי/כלכלי לא יהיה תלוי בהערכת המנהל.