בכל שפה אני אחרת

בעודי מתיישבת במטוס לבולוניה, ממלאת אותי פתאום ההבנה שבתוך זמן קצר, אהיה בבית. הדבר מצוי בלחישה המהירה שאני שומעת, בבדיחה שמישהו חולק במבט שהתגעגעתי אליו, או בצחוק של ילד שנשמע בניגון מוכר. הצלילים הללו, בשפת אמי, איטלקית, מקבלים אותי בנועם אל המציאות הישנה שלי.

אני חיה בטאיוואן מזה יותר מעשור. כשהגעתי לראשונה, מיד לאחר האוניברסיטה, ובידי כרטיס לכיוון אחד, התוכנית שלי הייתה ללמוד סינית במשך שישה חודשים ולחזור לאיטליה. במקום זה, נשארתי, השלמתי את לימודי הסינית, סיימתי תואר שני ובניתי בהדרגה חיים בטייפיי, שבה יש לי כעת משרה בתאגיד.

יש פרסונה ישירה ומוחצנת שאני מאמצת כשאני מדברת אנגלית, שפה שנייה שהשתלטה בהדרגה על המחשבות והחלומות שלי. וישנו הצד שלי הקשור לשפה הסינית: תאגידי, מנומס ומרוחק

אך מדי שנה אני שבה לאיטליה כדי לבקר את משפחתי, ועם כל נסיעה אני מרגישה שאני מותירה מאחור חלקים מהזהות התלת-לשונית שלי שאין לי בהם שימוש בשהותי באזור הכפרי באיטליה. יש פרסונה ישירה ומוחצנת שאני מאמצת כשאני מדברת אנגלית, שפה שנייה שהשתלטה בהדרגה על המחשבות והחלומות שלי. וישנו הצד שלי הקשור לשפה הסינית: תאגידי, מנומס ומרוחק.

קורא קורא בשפת אמו, בבולוניה. תצלום: לוקה סרטוני

כשאני בטאיוואן, סינית היא שפת העבודה והאינטראקציות היומיומיות עם מכרים וזרים כאחד. אפילו לאחר יותר מעשור של תרגול וניסיון, אני מרגישה שהשפה מגבילה אותי כשאני מנסה להתחבר לאחרים ברובד עמוק. עבורי, הדיבור בסינית גורם לי להרגיש שאני תקועה בגרסה פחות מתנסחת של עצמי. איני מצליחה לקלוט דקויות שמובנות לי באורח טבעי באיטלקית או באנגלית, ואני מבחינה, בכאב, בחוסר היכולת שלי לבטא את מלוא קשת הרגשות, הדעות והידע.

עבור אחדים, מה שאובד יכול להיות צד רצוי של אישיותם, כמו להיות מסוגלים לנהל סמול-טוק או לפטפט בביטחון. ניהול של אינטראקציות חברתיות יכול להיות מאתגר במיוחד עבור מי שלומדים שפות שבהן התפקידים החברתיים וההיררכיות בחברה מקודדים בצורות ובמבנים בשפה

תחושת האובדן, או התחושה שיש "חתיכה חסרה" כשאנחנו מדברים בשפה אחרת, יכולה להיות מרגיזה. עבור אחדים, מה שאובד יכול להיות צד רצוי של אישיותם, כמו להיות מסוגלים לנהל סמול-טוק או לפטפט בביטחון. ניהול של אינטראקציות חברתיות יכול להיות מאתגר במיוחד עבור מי שלומדים שפות שבהן התפקידים החברתיים וההיררכיות בחברה מקודדים בצורות ובמבנים בשפה. ביפנית, למשל, צורות הפועל משתנות על פי הסטטוס היחסי של האדם שאנחנו משוחחים איתו. כשאת משוחחת עם לקוח, יהיה עלייך להשתמש בצורות של כניעות בהתייחסויות למי שמעלייך בסולם הארגוני. השכבות הללו של מורכבות לשונית עשויות לגרום אפילו ללומדים מתקדמים להרגיש מודעים במיוחד לכל מילה שהם אומרים.

ועם זאת, במקום שבו יש מי שחווים היסוס, אחרים עשויים לראות הזדמנות לישירות ולתעוזה. אפשר לאמץ את ההבעה המדוללת של הרגשות המלווה את רכישת יכולת הדיבור בשפה שנייה. הניתוק הזה עשוי לאפשר לנו להשתחרר מהעכבות החברתיות של שפה ראשונה. אני עצמי הרגשתי את זה באנגלית. בשפה הזאת, כשאני מונעת על ידי גישה של "למה לא?", מצאתי את עצמי עולה על במה בפעם הראשונה ומנסה כל מיני אפשרויות להופעה בפני קהל, ובסופו של דבר, כשהייתי סטודנטית, אפילו השגתי חלטורה בתיאטרון. המחשבה לנסות דבר כזה באיטלקית גורמת לי להתכרכם בחרדה. אבל באנגלית? התחושה שלי הייתה שאני מסתכנת פחות, וקיבלתי צד של עצמי שיתכן שאחרת לא היה כלל בא לידי ביטוי.

ניתוק כזה עשוי להסביר מדוע רב-לשוניים מסוימים עוברים לשפה שאינה שפת אימם כשהם משתמשים במילים טעונות מבחינה רגשית או במונחי טאבו. אם אתם מדברים יותר משפה אחת, שאלו את עצמכם: באיזו שפה קל לכם יותר לומר "אני אוהב אותך"? ובאיזו שפה אתם מקללים ביתר חופשיות? כשאני מקללת בשפה זרה, יש לי תחושה משחקית מוזרה, כאילו שהדבר מעניק לי רשות לגשת לגרסה שונה של עצמי, אולי גרסה שפחות כבולה במתן דין וחשבון חברתי.

נראה שהתחושה שאתה גרסה אחרת של עצמך נפוצה למדי בקרב אלו שעוברים משפת אם לשפה שאינה שפת אימם

נראה שהתחושה שאתה גרסה אחרת של עצמך נפוצה למדי בקרב אלו שעוברים משפת אם לשפה שאינה שפת אימם. בסקר שכלל יותר מ-1,000 אנשים רב-לשוניים, 65 אחוז דיווחו שהם מרגישים "אדם שונה" כשם משתמשים בשפות אחרות. כשהנשאלים התבקשו להרחיב, הם הזכירו לא רק רמות שונות של טבעיות בשפות השונות שלהם, אלא גם הבדלים בגישות ובפרספקטיבות שהם אימצו, באמוציונליות ובאקספרסיביות שלהם וכן בתכונות נוספות. רמת המיומנות של אדם ורמת ההיטמעות שלו בתרבות הן ככל הנראה גורמים משמעותיים: מי שדובר שפה באורח קולח וחי בחו"ל, וחשוף כל העת לנורמות התרבותיות המקומיות, סביר הרבה יותר שיחווה את התחושה הזאת שהוא "אדם אחר".

מחקר שנערך על פני שפות, מדינות ותרבויות שונות גם גילה ראיות להבדלים ספציפיים באישיות בתלות בשפה שאדם משתמש בה. במחקר פורץ דרך שהתפרסם ב-2006 אנשים דו-לשוניים, בספרדית ובאנגלית, בארצות הברית ובמקסיקו מילאו שאלוני אישיות בשתי השפות. משתתפים נטו לקבל ציון גבוה יותר במוחצנות, בנועם הליכות ובמצפוניות כשהם ענו באנגלית – תבניות שהדהדו נתוני אישיות שנצפו קודם לכן באנשים חד-לשוניים מהמדינות התואמות. בדוגמה קרובה יותר להיום, חוקרים ביקשו אנשים דו-לשוניים בשבדית ובאנגלית למלא שאלון אישיות עבור ראיון עבודה דמיוני, תוך שהם משתמשים בשבדית או באנגלית, עבור חברה שבדית או חברה אמריקנית. באחד הניסויים הללו, משתתפים שמילאו את הטופס באנגלית קיבלו ציון מוחצנות גבוה יותר. בניסוי שונה במידת-מה, שכלל שאלות פתוחות, המשתתפים שהשתמשו בשבדית דירגו את עצמם כיותר נעימים ומצפוניים.

מבלבל, עשיר, מאתגר, משנה פרספקטיבות: גרפיטי בבולוניה. תצלום: פבריציו ואנלי

על אף שהמחקרים הללו הסתמכו על כך שאנשים דירגו היבטים של אישיותם שלהם, מחקרים אחדים בחנו את ההבדלים באופן שבו אחרים רואים אנשים בתלות בשפה שהם משתמשים. באחד המחקרים, אנשים דו-לשוניים באנגלית ובקנטונזית של הונג-קונג, שוחחו עם שני מראיינים שונים – שהיו שונים מבחינה אתנית ומבחינת השפה שהם השתמשו בה – ומעריכים חיצוניים צפו בשיחות הללו. במהלך שיחותיהם עם מראיינים שמוצאם סיני, הדו-לשוניים דורגו כיותר מוחצנים, אסרטיביים ופתוחים כשהם השתמשו באנגלית לעומת הציונים שקיבלו כאשר השתמשו בקנטונזית.

האם גם אני נתפשת אחרת על פי השפה שאני מדברת בה? מה מגלה – או מסתירה – השפה שלי לגבי מי שאני?

הדבר גורם לי לתהות: האם גם אני נתפשת אחרת על פי השפה שאני מדברת בה? מה מגלה – או מסתירה – השפה שלי לגבי מי שאני? על אף שקשה לי להבחין בבירור בווריאציות האלו בתוכי אני, ראיתי אותן אצל אחרים. למשל, פעם טעיתי ושפטתי חברה כמי שמתבטאת בקיצור חותך וכאדם מרוחק, לאחר שתקשרתי איתה רק באנגלית. רק כשראיתי אותה משוחחת בסינית, שפת אמה, הבנתי עד כמה היא חמה ונוטה לתקשר עם אחרים. היה זה כאילו פגשתי אדם שונה לחלוטין.

עבור רב-לשוניים רבים, שמרגישים או נראים כאדם שונה בתלות בשפה שהם משתמשים בה, רמזים לשוניים ותרבותיים עלולים להיות גורמים המעצבים תפישות-עצמי שונות, תוך שהם גורמים לשינויים בביטוי של תכונות אופי בדרכים שתואמות לסביבה הלשונית והחברתית המתאימה. עבור מישהי שעובדת בהקשר תרבותי של טאיוואן ומנסה להתאים לאופן שבו אחרים מדברים ופועלים, אידיאלים כגון נאמנות ועבודה קשה עשויים להפוך לבולטים במיוחד, למשהו שעלייך להדגיש ביחס לעצמך; ואילו בארצות הברית, יתכן שהתכונות שתדגישי יהיו אסרטיביות ויוזמה. אפילו כשהאני הבסיסי של אדם רב-לשוני נותר קבוע, ההקשר הנוכחי שלו עשוי לשנות את העדשה שדרכה הוא תופש את זהותו שלו – כולל אילו היבטים מוגברים או מעומעמים במחשבתו – וכן האופן שהוא מתקשר עם אחרים.

בפסיכולוגיה החברתית, שינוי ההתנהגות שלנו על בסיס רמזים הקשריים כדי להתאים לנורמות של קהילה תואר כ"החלפת מסגרת תרבותית". אינטראקציה בשפה מסוימת יכולה לשמש כאחד הרמזים הללו. מודל החלפת המסגרת התרבותית גם טוען שאנשים בעלי מידה גדולה יותר של מודעות תרבותית נוטים יותר להיות מושפעים מרמזים תרבותיים.

מיומנות פרגמטית חורגת מן השימוש המדויק באוצר המילים ובדקדוק: היא כרוכה בהבנה ושימוש בשפה בדרכים נאותות מבחינה חברתית. פירושה לדעת לא רק מה לומר, אלא מתי וכיצד לומר זאת, ולהיות מסוגלים לצפות כיצד האמירה תתקבל

כיצד מתפתחת המודעות התרבותית הזאת? דוברים בעלי דרגה גבוהה יותר של היטמעות – אלו שחיים בחו"ל או שיש להם קשרי קהילה חזקים – נוטים יותר לפתח "מיומנות פרגמטית" בשפת המטרה שלהם. מיומנות כזאת חורגת מן השימוש המדויק באוצר המילים ובדקדוק: היא כרוכה בהבנה ושימוש בשפה בדרכים נאותות מבחינה חברתית. פירושה לדעת לא רק מה לומר, אלא מתי וכיצד לומר זאת, ולהיות מסוגלים לצפות כיצד האמירה תתקבל. הדבר חיוני לצורך תפקוד בחברה שבה השפה מדוברת, וקשה לרכוש זאת בכיתת לימוד, ללא אינטראקציות אותנטיות עם דוברים אחרים. מוטיבציה ויכולת התאמה גם הן חיוניות בתהליך הזה של הפנמת קונבנציות לשוניות חדשות.

קוראת קוראת בנחת בשפת אמה, בטאייוואן. תצלום: מארק קוביצה

לא כולם מוכנים להתאים את עצמם, או להתאים את עצמם באורח מלא. יש לומדי שפה שמתנגדים בכוונה לאימוץ נורמות מסוימות של דוברים ילידיים – תופעה המוכרת בשם "התנגדות פרגמטית". דוברים שאינם ילידיים עשויים להבין מה מצופה מדוברים ילידיים לעשות ולומר במצבים חברתיים מסוימים (כגון כשאדם נעתר להזמנה, מתנצל או מגיב לביקורת), ועדיין לסרב לקיים את הנורמות הללו. ההתנגדות הזאת אינה נובעת רק מחוסר נוחות ביחס לנורמה מסוימת; היא יכולה להיות קשורה גם לרצון לשמר תחושה של אותנטיות ושל שלמות אישית. למשל: בטאיוואן, בהקשרים מסוימים, נשים מצופות לדבר בטון גבוה יותר מבחינת הצליל ולהדגיש את האמירות שלהן באמצעות מיליות הבאות בסוף המשפט (כגון ō, la ו-yé) שמוסיפות איזה גוון קוקטי לדיבור. מעולם לא חשתי בנוח לעשות זאת, וכתוצאה מכך לא פעם אומרים לי שבסינית אני "נשמעת כמו גבר".

מיומנות פרגמטית והתנגדות פרגמטית נמצאות בתהליך מתמיד של איזון ובחינה מחדש, כשאנשים רב-לשוניים "מודדים" על עצמם זהויות חברתיות שונות במהלך מסע הלמידה שלהם, כל אינטראקציה חברתית, כל התבוננות וכל חוויה תורמות לדינמיקה הזאת, כשאנשים מגלים כיצד לנוע באורח חלק בין העולמות – ולהגביר או למתן היבטים שונים של עצמם – בעודם ממשיכים להיות נאמנים לעצמם במידה מספקת.

החוויה של מעבר בין אישיות לאישיות ובין צורות ביטוי שונות, אמנם אינה אוניברסלית – ובהחלט אינה זהה אצל כולם – מציעה הצצה מרתקת ליכולתו של האדם להתאים את עצמו. על ידי התבוננות במעברים הללו וחשיבה עליהם, אנשים רב-לשוניים יכולים להפוך את מה שנראה כאתגר לנתיב לצמיחה

קבלה של הרעיון שאנו יכולים לעטות "מסכות" שונות יכולה לגרום לכך שמה שהיה מקור לחוסר נוחות יהיה דווקא דבר משעשע, אפילו מעצים. כתיבת עבודת הגמר שלי בסינית, בעודי מחויבת להשתמש בשפה שבה לא שלטתי עד תום, שחררה אותי מהפרפקציוניזם שתמיד הטיל צל על עבודתי האקדמית. מה שנדמה היה בתחילה כפער ביכולות שלי, "חתיכה חסרה", הפך להזדמנות למימוש-עצמי.

החוויה של מעבר בין אישיות לאישיות ובין צורות ביטוי שונות, אמנם אינה אוניברסלית – ובהחלט אינה זהה אצל כולם – מציעה הצצה מרתקת ליכולתו של האדם להתאים את עצמו. על ידי התבוננות במעברים הללו וחשיבה עליהם, אנשים רב-לשוניים יכולים להפוך את מה שנראה כאתגר לנתיב לצמיחה. בעודם עוברים בין שפות, הם יכולים לקיים את האינטראקציות שלהם מתוך התבוננות בעצמם ומתוך מודעות, כך שכל מעבר עשוי לפתוח בפניהם תובנות חדשות על מי הם ומי הם יכולים להיות.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי

תמונה ראשית: רב לשוניות: לא פעם, זאת התחושה. תצלום: Lowry, זכויות: Gandini Juggling