בלי לאכול את הלב

כמה מדמותנו המוסרית קשורה למה שאנחנו אוכלים? מה היא הדרך המתונה בעולם מקוטב בין צמחונות ואכילת בעלי חיים?
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

מרקו, ידיד איטלקי, הוא שף אשף ואיש רעים טוב מזג ולב. באחד מביקוריי במטבחו, דיברנו על שיטות תזונה. מרקו אמר שהוא מעריך מאוד צמחונות, ומקווה שיום אחד יוכל לאמץ אותה כאורח חיים. אבל, הוסיף בהתרגשות, "אני לא אוהב שצמחונים חושבים שהם אנשים טובים יותר ממני, כי זה לא נכון".

כמו מרבית התכונות האנושיות, גם טוּב או מוסריות אינן נוכחות או נעדרות, שחור או לבן. אדם אינו "מוסרי" או "לא מוסרי", אלא נמצא על רצף שנע בין אלה, במיקום שמשתנה כל העת על פי פעולותיו. למעשה, מי שמוסרי (או לא) אינו "אני", אלא פעולותיי.

גם הערכת הפעולות אינה עניין חד משמעי. מה שנחשב למוסרי בתקופה ובמקום אלה, יחשב לא אחת לחטא בעידן ובחברה אחרים. אך נראה שניתן להסכים כי ישנו כלל השייך לצדק הטבעי האריסטוטלי: אל תעשה לאחר מה ששנוא עליך. או בשתי מילים: הימנע מפגיעה.

מחקרים מראים שלבעלי חיים יש אינטליגנציה, רגשות, תודעה עצמית, אישיות ואפילו תרבות ומצפוניות. גם אם רמת האינטליגנציה או המודעות שלהם נראית לנו נמוכה, לכל בעל חיים יש יכולות וכישורים ייחודיים, העולים על אלה המקבילים אצל בני האדם. ובכל אופן, כפי שכתב הפילוסוף הבריטי ג'רמי בנת'ם – השאלה אינה האם בעלי חיים יכולים לחשוב בתבונה, אלא האם הם מסוגלים לחוש סבל. גידולם בתנאים השונים מאוד מאלה המתאימים עבורם אכן יוצר מצוקה וכאב, אפילו אצל יצורים הנחשבים על ידי רבים לפשוטים ונחותים. תזונה צמחונית אף היא אינה חפה מפגיעה. הפרדת עגלים מאמותיהם בתעשיית החלב, הרג כל האפרוחים הזכרים משום אינם מועילים לתעשיית הביצים – גורמים לצער, ייאוש ואף אבל.

נכון, טרף הוא פעולה טבעית, ואין מקום לבוא בטענות אתיות לאריה שאוכל איילה. אך האדם חרג זה מכבר מהטבע, ומאז המהפכה הנאוליתית ביכולתו להתקיים ברוב בריאות על יסוד תזונה המבוססת על צמחים כמעט בכל מקום בעולם. את הקרניבוריות של אדם פרטי ניתן אולי להצדיק בתנאים מסוימים, אך קשה לחשוב על טיעונים שיכשירו הרג שיטתי של מיליארדי בעלי חיים בשנה, שחלקם הגדול לא זכה לשעה אחת של קיום טבעי. מי שנתלה בחוקי הטבע כדי לתרץ אכילת בשר במצב דברים זה דומה לשחקן כדורגל שתופס את הכדור בידו, פוסע איתו בניחותא לשער היריב, שם הוא זורק אותנו פנימה וטוען לשער חוקי, שכן זה מוגדר כמעבר הכדור את הפס הלבן – כל זאת בזמן ששחקני היריב עודם מחויבים לגעת בכדור רק ברגליהם.

אבל אתם יודעים מה, עזבו את הטיעונים בדבר זכותם של בעלי החיים לחיים. תעשיית הבשר, הביצים והחלב פוגעת בצורה חמורה בסביבה, ומביאה בעקיפין למותם של מאות אלפי בני אדם מדי שנה. היא גם דורשת משאבי אדמה, מזון ומים רבים וגורמת לעליית מחירי דגנים שפוגעת במיוחד בעניי העולם. והשימוש הנרחב שהיא עושה באנטיביוטיקה מביא לעמידות של חיידקים לתרופה – מה שעלול להתגלות כתוצאה הקטלנית ביותר – מבחינתנו – של תאוות הבשרים.

תעשיית המוצרים מן החי מביאה לפגיעה, בבעלי חיים, בבני אדם ובעולם. מכאן שתמיכה בה, באמצעות צריכת תוצריה, היא פעולה הגורעת נקודות בסקלת המוסריות או המצפוניות. גם כאן הדברים אינם מוחלטים. תדירות אכילת הבשר היא בעלת חשיבות, וכמוה המוטיבציה שמאחורי האכילה: אכילת בשר מעת לעת מסיבות רפואיות או כדי לשדר לסביבה שקיימת אפשרות של "צמחונות גמישה" יביאו לנסיגה מעטה על הסקלה. גם בחירה במוצרים אורגניים, שגורמים לנזק סביבתי נמוך יותר, או במוצרים מגידולי חופש או סחר הוגן, היא בעלת ערך מוסרי חיובי.

אכילה תופסת חלק משמעותי מחיינו – הן מבחינת המשאבים המוקדשים לה והן מבחינת הזמן הנדרש לקנייה או לגידול מוצרי המזון, הכנתם וצריכתם. תזונה היא לכן מהמוקדים העיקריים של בחירה מוסרית עבור בני אדם. אך גם אם נעריך ברחבוּת שרבע מכלל הבחירות המוסריות בחיינו נוגע להחלטות קולינריות, נותרו שלושה רבעים. מרקו צדק: צמחונים וטבעונים לא מעטים הם אנשים "טובים" פחות מקרניבורים. מי שמשתמשים בטבעונותם כדי להקטין אחרים או לזלזל בהם, או כדי לתרץ אדישות כלפי עוולות שרחוקות מהצלחת, למשל, עלולים "להחליק" במורד הסקלה למקום נמוך יותר על אף העלייה שהעניקו להם הבחירות התזונתיות שלהם. אורח חיים טבעוני אינו ערובה לכך שהאדם אינו, למשל, מעסיק המנצל את הכפופים לו, מזניח את ילדיו, פוגעני וציני בהתייחסותו לבת או בן זוגו וכדומה. עם כל זאת, בכל הנוגע למשטר התזונה, אדם טבעוני הוא בדרך כלל אכן "טוב" יותר ממי שאינו כזה. ואם נימנע מהשוואות, שתמיד מעוררות בעיות, הרי שאדם המפחית באכילת מוצרים מן החי, גם אם לא ערך כל שינוי אחר בהתנהגותו – יהפוך למוסרי יותר במעשיו משהיה.

אין לשכוח – לא ניתן לו לאדם להיות טוב בתכלית. ענווה היא חיונית. מעצם קיומנו אנו פוגעים באחרים. גם גידול צמחים למזון מביא לצמצום שטחי מחייה של בעלי חיים, ולמותם של רבים. ידינו טבולות בדם. "איני רואה אף יצור בעולם אשר מקיים את חייו מבלי לגרום איזה נזק אקטיבי לאחרים", אמר גיבור אפוס המהאבהארטה ההודי, הנסיך ארג'ונה.

לא לפגוע כלל לא נוכל. מה שבידינו הוא רק לקיים כמיטב יכולתנו את הצו שהוא בבחינת "כל התורה על רגל אחת" – לא לעשות לחברנו את השנוא עלינו. ולא לשכוח את הרגל השנייה, שהופכת את הצו ליציב – יש להרחיב עוד ועוד, עד כמה שניתן, את המעגל של מי שנחשבים "חברינו".

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

תמונה ראשית: לב עשוי פירות בר. תצלום: ג'יימי סטריט, unsplash.com

Photo by Jamie Street on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

3 תגובות על בלי לאכול את הלב

01
יאיר

מבחינה ביולוגית האדם הוא אומניבור ואמור לאכול גם בשר.
נכון להיום נראה שמבחינה גלובלית המאבק הטבעוני הוא לא משמעותי ואולי אף חסר סיכוי.
לדעתי מה שיותר נכון לעשות מלהיות צמחוני או טבעוני זה לגדל את החיות למאכל עם כמה שפחות סבל. ניתן למשל להימנע מלהחזיק אותם בצפיפות וליכלוך, ושיגדלו עם הוריהם בשטחים יותר נרחבים. להימנע מלהעביר אותם בצפיפות נוראית במשאיות. ואולי ניתן גם לחפש חומר הרדמה כלשהו שיקבלו לפני שהורגים אותם (שלא רעיל לאדם) וכו'...
כל אלה עולים הרבה כסף ודורשים חינוך, אכיפה ופיקוח - אני הייתי מוכן לשלם יותר מיסים למען מטרה כזאת...
עוד כיוון מבורך הוא כמובן המדע והטכנולוגיה למשל גידול של בשר במעבדה ואולי גם בו כדאי להשקיע כסף

02
דבורה אשר תחת התומר

גם אם נסכים לגמרי עם כל הכתוב למעלה נשארנו עם הבעיה האמתית :"איך אפשר בכלל להגדיר דבר מוסרי"? סתם דוגמה פשוטה: אנחנו אומרים ובצדק כי "כלל הזהב" הוא הבסיס אבל גם "הקם להורגך" (רק כתגובה ,בלי בלי להשכים) אבל מה קורה כאשר "שניים אוחזים בטלית" ולפחות אחד מהם לא מוכן לוותר בשום אופן נניח מסיבה "דתית".

03
גדעון לב

תודה רבה יאיר ודבורה על תגובותיכם.
הכיוונים שהצעת, יאיר, בהחלט יכולים להקטין רע בעולם, וגם הבעיה שהצגת, דבורה, חשובה מבחינה פילוסופית. אך אני חושב שהשאלה שבפני כל אדם היא פשוטה. השאלה היא: 'מה אני בוחר או בוחרת לאכול?' ובהנחה שיש הסכמה לגבי "כלל הזהב" השאלה היא – 'מהי הבחירה התזונתית שתביא לפגיעה המצומצמת ביותר – בבני אדם, בבעלי חיים, בסביבה?' ואם לא נשכח שכלל הזהב נוגע גם לנו עצמנו, וכן שהאחריות שלנו היא אך ורק על פעולותינו שלנו, ושפעולותינו הן תמיד בהווה, אז אפשר לפרט עוד קצת את השאלה, שתראה כך: 'איזו בחירה תזונתית אעשה היום, כעת, במצב הדברים הנוכחי, שתפגע במידה המעטה ביותר האפשרית, בי ובאחרים?' זהו הבסיס של "המאבק הטבעוני", הוא משמעותי, ויש לו סיכוי.