בעיה ושמה GMAT

אלפי סטודנטים ישראלים נבחנים מדי שנה, כמו מיליוני אחרים ב-82 מדינות, בבחינה שהפכה למוסד. הגיע הזמן להשתחרר מהתכתיב
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

הביקוש והיוקרה של מסלולי מנהל עסקים, הפכו עם השנים את בחינת ה- GMAT (ראשי תיבות של Graduate Management Admission Test ) לתנאי קבלה מרכזי לתואר שני ביותר מ- 1,500 מוסדות ב- 82 מדינות. בישראל לבדה נבחנים כ- 2,500 סטודנטים בשנה ואין פלא כי גם אצלנו התפתחה תעשיה משגשגת של קורסים שנועדו להכין סטודנטים לקראת הבחינה הקשה. הספרות המחקרית מלאה בממצאים המראים כי GMAT הוא כלי תקף המשקף במהימנות הצלחה אקדמית במנהל עסקים, אך מה לגבי "החיים האמיתיים", לאחר שהסטודנטים הופכים ליזמים ומנהיגים מחוץ לאקדמיה? בשנים האחרונות עולה ביקורת רבה כי בחינת ה-GMAT בודקת ממד צר מדי של תכונות המועמדים (יכולות אנליטיות בעיקר) ואין לה יכולת להעריך תכונות מנהיגותיות כמו יצירתיות או יחסי אנוש. ממצאיו של מחקר חדש, שפורסם ב- Journal of Business Ethics, מעלים טענה חריפה הרבה יותר: עצם ההסתמכות על תוצאות GMAT יוצר הטיה מסוכנת כיוון שהצלחה בבחינה נמצאה קשורה לתכונות שלא היינו רוצים למצוא במנהלי ומנהיגי עולם העסקים.

ראג' אגארוול, מוביל המחקר ולשעבר דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת אקרון באוהיו, השתמש יחד עם עמיתיו בתוצאות הבחינה שנלקחו מ- 25 מדינות במהלך השנים 2004 – 2010. החוקרים בחנו את המתאם בין הציונים לבין מאפייני תרבות ערכיים והתנהגותיים שונים (לפי מבחנים שפותחו ב- 2001, התגלו כתקפים ונעשה בהם שימוש במאות מחקרים). ראשית, ציוני GMAT גבוהים התקשרו עם אתיקה תאגידית ירודה. בנוסף, מתאם גבוה התגלה גם בין הציונים לבין תכונות אינדיבידואליסטיות, כמו הנטייה לא לשתף פעולה או להיות "שחקן קבוצתי". ועל אף התכונות האינדיבידואליסטיות, מצטייני ה-GMAT לא בדיוק תואמים את פרופיל היזם, שכן המחקר מראה מתאם גבוה בין הציונים לבין הימנעות ממצבים עמומים. כלומר, ציונים גבוהים התקשרו עם סלידה מאי-ודאות ונטייה "ללכת על בטוח", תוך העדר חזון לטווח רחוק.

מעבר לכל זאת, החוקרים בדקו גם את ציוני הבחינה של גברים מול אלה של נשים. אף על פי שמחקרים בעבר הראו כי ההצלחה האקדמית של נשים במסלולי מנהל עסקים שווה לזו של גברים, ציוני GMAT של הנשים, באופן ממוצע, נמוכים באופן עקבי מאלה של הגברים. הטיה זו חמורה במיוחד כיוון שאם GMAT הוא שומר הסף המרכזי ללימודי מנהל עסקים, ועל כן גם להתקבלות לשורה ארוכה של משרות, אז הרי שהוא מפלה נשים לרעה.

מאחר שבחינת GMAT היא בשפה האנגלית, האמונה הרווחת עד היום היתה שההבדלים בין המדינות מבוססים על הבדלי שפת אם, חינוך ותרבות. אך מתוצאות המחקר עולה תמונה שונה למדי. ממוצע הציונים בבלגיה (בה שפת האם אינה אנגלית), למשל, גבוה מזה שבבריטניה. המדינה שהשיגה את ממוצע הציונים הנמוך מכולן, היא לא אחרת מאשר פינלנד, מדינה בעלת מוניטין והצטיינות בקנה מידה עולמי בחינוך. הממוצע הנמוך בפינלנד הוא מעניין גם משום שהערכים עליה מערכת החינוך שמה דגש הם, בין השאר, שיתוף פעולה ויצירתיות. ישנה בעיה אחרת עם GMAT, טוענים החוקרים, והיא אינה קשורה למשתנים הדמוגרפיים הרגילים. אף על פי שהבחינה התמקמה במרכז הקונצנזוס, הם טוענים כי על בתי ספר למנהל עסקים להעריכה מחדש ולהסתמך עליה כמה שפחות. פרשן הוושינגטון פוסט, ויווק וודווה (Vivek Wadhwa), אף התלוצץ וכתב שהפתרון המסתמן הוא שהסטודנטים שיתקבלו יהיו אלה שהשיגו את הציונים הנמוכים ביותר ב-GMAT.

המועצה האחראית על הבחינה (The Graduate Management Admission Council) מסרבת להתרגש מהממצאים. לורנס רודנר, סגן מנהל מחלקת המחקר והפיתוח של המועצה, אומר כי חשוב להזכיר כי מתאם (קורלציה) בין משתנים אינו מעיד על סיבתיות. עשויים להיות שלל משתנים מתערבים שגרמו לחוקרים לזהות קשר בין ציוני ה-GMAT לבין התכונות השונות שהם בדקו. בנוסף, חשוב לציין כי בתי ספר למנהל עסקים בעולם נשענים על פקטורים נוספים בהחלטה על קבלת התלמידים, כמו ציוני תואר ראשון, מכתבי המלצה, קורות חיים, ראיונות קבלה ועוד.

ועם כל זאת, GMAT הוא עדיין המרכיב המרכזי ברוב המוסדות וממוצע הציונים הנדרש כתנאי קבלה, הולך ועולה עם השנים (מה שלעיתים מצריך סטודנטים לגשת לבחינה מספר פעמים) וכיום הוא גבוה מתמיד. הציון החציוני של הסטודנטים לבית הספר לעסקים בהרווארד, למשל, הוא 730 מתוך 800. בסטנפורד הציון הממוצע הוא 729 ובווארטון הוא 725. אגארוול ועמיתיו לא מטילים דופי בהצלחת ה- GMAT לנבא הצלחה אקדמית. הם גם אינם שוללים את קיומם של גורמים נוספים שעשויים להשפיע על התמונה. אך תוצאות מחקרם מעלות ספק מטריד לגבי סוג המנהיגות שמקדמים תנאי הקבלה בבתי ספר למנהל עסקים. אם זו אכן מנהיגות גברית, אינדיבידואליסטית, חסרת אומץ וחזון, ובעלת אתיקה ירודה, הגיע הזמן להחליף דיסקט וליצור תנאי קבלה שלא רק יעידו על הצלחה אקדמית, אלא גם על תכונות מנהיגותיות רצויות.

מקורות"תרבות, מגדר וציוני GMAT: השלכות על אתיקה תאגידית". מחקרם של אגארוול ושות'."האם בתי ספר למנהל עסקים מכשירים את המנהיגים הלא נכונים? אם כן, האשמה עשויה להיות ב- GMAT". מאמר פרשנות בוושינגטון פוסט."האם הצטיינות ב- GMAT אומרת שנכשלת במבחן אתיקה?" מאמר ב- BusinessWeek.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

2 תגובות על בעיה ושמה GMAT