בתוך החדר הלא אינטימי שלי

יש לכם רעיון לסרטון יו טיוב שיזכה למיליוני צפיות. באיזה חדר בבית תצלמו אותו?
X זמן קריאה משוער: 2 דקות

כל מה שמנחה הלייט נייט האמריקאי ג'ימי קימל היה צריך כדי לזייף סרטון יוטיוב זה סלון עם ארונית מכוערת וספות סתמיות, או שולחן מחשב עם ספרייה נטולת ספרים ומנורה שמטילה צל על הקיר. כלומר, הוא היה צריך לחקות חדר יוטיוב קלאסי – אחד מאותם חדרים אפורים, מגובבים, חסרי ייחוד שהתרגלנו לראות מאחורי מבצעים של להיטים ויראליים וטינאייג'רים דיכאוניים. האנשים שחיים בהם ומצלמים אותם חושפים אותם במודע לעולם, אך למרות זאת הם לא טורחים לסדר או לייפות אותם. המאפיין העיקרי שלהם הוא שאין בהם כמעט כלום.

האנטיתזה שלהם, לפי הפוסט הזה שמתחקה אחר התפתחותו של החדר האמריקני כפי שהוא מופיע באינטרנט מאז נומה נומה יה, הוא החדר הפינטרסטי: החדר המושלם כפי שהוא מופיע באתרים כמו פינטרסט, AirBnB או Houzz. חדר הפינרטרסט הוא חדר הפנטזיה – קירות צבועים בצבעים חזקים או מכוסים בטפטים, רהיטים עתיקים או עתיקים למראה, אינסוף חפצים שמעידים על ייחודיותם של הדיירים או במילים אחרות: מקדש.

חדר פינטרסט הוא יצירה חד פעמית, חדר יוטיוב לא נוצר – הוא שוכפל. אותם קירות, אותם צבעים, חומרי בנייה סטנדרטים שמכתיבים גם את גובה התקרה. אבל בלי קשר לסטנדרטיזציה של הבנייה הפרברית, מה בעצם יכול להיות בחדר הזה? בניגוד לחדרים הגדושים של הסיטקומים האמריקאיים של שנות התשעים, הוא ריק; אבל אילו חפצים אמורים לצבור המתבגרים של העשור השני של האלף השלישי? כמובן שאין מה לדבר על סרטים, על דיסקים ואפילו על ספרים, אבל גם אם חושבים על חפצים דקורטיביים יותר – למה שמישהו שמבטו מופנה אל תוך המחשב פנימה, שיכול לראות כל מה שהוא רוצה בכל רגע, יבחר דבר אחד מסוים ויתלה אותו על הקיר – מאחוריו?

אבל הנה כל אותם אנשים שעושים את זה. ולא סתם – לפי איך שהסלונים, המטבחים ואפילו חדרי הכביסה שלהם נראים, זה כנראה מה שהם עושים. אחרת קשה לדמיין שתהיה למישהו כזו תשומת לב עילאית להקדיש למארגני עפרונות. אפשר להניח שהם משתמשים באינטרנט – אולי בפינטרסט עצמה – כדי לקבל השראה. אבל אז הם יוצאים לעולם האמיתי ובוחרים לצבוע את הקיר דווקא בדם של דרקון (כן, זה שם של צבע). אבל האם הפינטרסטים חיים באמת בעולם האמיתי, או – כדי לא להסתבך – החומרי? אילו זה היה נכון, למה הם מעלים תמונות של חדרי האמבטיה, הספריות והמרתפים המעוצבים שלהם?

 לרגע נדמה שהחדר היוטיובי הוא התשובה לשאלה מדוע אנשים מפרסמים סרטונים של עצמם עושים דברים מביכים – מה עוד יש להם בחיים? לא תראו אנשים שחיים בחדרי פינטרסט עושים ליפסינג לבריטני ספירס. אבל תושביהם של החדרים היוטיוביים אפילו לא רואים כמה החדר שלהם מכוער. הם מעלים את עצמם לאינטרנט ורואים רק את עצמם. בחדרים הפינטרסטיים אין חוטי חשמל מבצבצים, ערימות של ניירות או מגבות מלוכלכות. גם כמעט שאין בהם מכשירים חשמליים, כולל מחשבים. ובעיקר אין בהם אנשים. לא צריך אותם: הספות שלהם מבטאת את מי שהם טוב יותר. גם הם לא רואים את הבתים שלהם עד שהם מופיעים על מסכי המחשב שנעדרים באופן מופגן מן התמונות. יכול להיות שלמרות התהום המפרידה בין שממונם של חדרי היוטיוב לשיגעון הגדלות המרהיב של חדרי הפינטרסט, הם אינם אלא גרסה שונה של אותו דבר.

מקור:החדר האמריקאי באתר מדיום

 

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על בתוך החדר הלא אינטימי שלי