האדם המחפש

מאז שאימצנו את המונח "לְגַגֵּל" כפועל שמציין חיפוש באינטרנט, קשה לזכור שחיפושים כאלה התרחשו עוד לפני הולדת "גוגל". חודש ההיסטוריה השחורה הוא הזדמנות טובה להיזכר בעבר הזה, משום שבעידן הטרום-גוגלי התרחשה אחת התרומות הגדולות לפיתוח האינטרנט, על ידי ממציא שחור – אלן אמטאז'  (Emtage), שהמציא את החיפוש ברשת.

בשנת 1989 אמטאז' היה תלמיד לתואר שני באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קנדה. הוא הגיע לשם ממולדתו, ברבדוס. במסגרת עבודתו כמנהל המערכות של מחלקת טכנולוגיית המידע של האוניברסיטה, הוא צריך היה למצוא תוכנות לשימושם של סטודנטים ומרצים – עבודה שהצריכה ממנו נבירה ידנית באינספור שרתי FTP שהיו מפוזרים ברחבי האינטרנט שאך זה נולדה. כדי לחסוך לעצמו זמן, הוא כתב קוד שביצע את החיפוש במקומו, וקרא למנוע החיפוש הזה בשרתים בשם ארצ'י – Archie (המילה Archive ארכיון, באנגלית, ללא האות V).

על המשמעות הרבה שהייתה לתרומה הזו ניתן ללמוד ממאמר משנת 1994, שנועד להציג בפני מורים למדעים את האינטרנט:

"ארצ'י, המכונה גם 'האינדקס האלקטרוני של האינטרנט', הוא אסופה של כלי גילוי שפותחו באוניברסיטת מקגיל, המבצעים חיפושים אלקטרונים בספריות המחשבים ברשת. ארצ'י מסוגל לחפש בתוך שניות בכ-2.1 מיליון תיקיות, הנמצאות ביותר מ-1200 מקומות העולם. בהינתן כותרת או נושא, ארצ'י יחפש באינטרנט וידווח על מקומם של קבצים המכילים מידע או מתאימים למילות המפתח. ארצ'י מצטיין במיוחד באיתור תוכנה שיתופית, העומדת לרשות מחנכים בתחום המדע. מאחר שמספר הקבצים גדל מדי יום, מאגרי הנתונים של ארצ'י מעודכנים בכל רחבי העולם, בערך אחת לחודש".

**

כיום אנחנו מתייחסים לאפשרות לבצע חיפוש בכול הקשר של חיינו המקוונים כאל אפשרות מובנת מאליה – חיפוש באינטרנט, במחשבים הפרטיים שלנו, אפילו בטלפונים שלנו. אבל בראשית הרשת, צריך היה להסביר את מהות הבעיה שהחיפוש אמור לפתור. וכך היא מוסברת במאמר שהתפרסם ב-1995 בכתב העת British Medical Journal:

"יש הבדל עצום בין הידיעה על קיומם של מיליוני קבצים שעשויים לעמוד לרשותנו על אלפי שרתי FTP לא מוכרים, לבין האפשרות לאתר תוכנה או קבצים המתאימים למשימה מסוימת, ואולי אפילו לא ידעתם על קיומם, ואם כן – איפה ניתן למצוא אותם. אפשר לנסות לעיין בכל מיני אתרי FTP אנונימיים. אבל לא לכל האתרים האלה יש אינדקסים איכותיים, ולא בכולם קל למצוא יישומים מסוג מסוים... אם יודעים את שם הקובץ המבוקש, זה הרבה יותר פשוט, הודות לכלי בשם 'ארצ'י'. ארצ'י בנוי ממערך של מחשבים המחוברים לרשת, הסורקים בלי הפסקה את אתרי ה-FTP השונים בעולם, ואוספים את התוצאות במאגר נתונים אחד הניתן לחיפוש".

כמעט שלושה עשורים לאחר מכן, השינוי שחוללה תרומתו של אמטאז' עדיין ניכר – לא רק באופן שבו אנחנו מוצאים מידע, אלא גם במאזן הכוחות באינטרנט המאונדקסת-להפליא שלנו. אני מתכוונת לא רק למאזן הכוחות בין האלגוריתם הכול יכול של גוגל והאתרים החיים או מתים בחסדו, אלא גם למאזן הכוחות בין החיפוש לבין המחפשים.

כפי שמרקוס קרייבסקי (Krajewski) מציין, במאמר ששאב את השראתו משמו של מנוע החיפוש הנושן AskJeeves , מטפורת המשרת-אדון עשויה לסייע לנו להבין היכן טמון כוחו של החיפוש בגוגל:

"אם המשרת יודע יותר מהאדון, והמידע הפנימי מותאם לפָּקוּדים, אז מי שולט במי? במקרה של 'גוגל' או  AskJeeves התשובה ניתנה מזמן: איש, כנראה, לא יכול לטעון שהוא האדון בעת שהוא מפנה שאילתה לממשק המשתמש של מנוע חיפוש. אם הדבר המשמעותי ביחסים שבין המשתמש ומנוע החיפוש הוא ניתוח המידע, הכנה, והפצה, אז הכוח עבר כבר מזמן לאדון הדברים, שהוא, ללא כל ספק, המשרת".

החיפוש לא רק שינה את מאזן הכוחות בין משתמשי האינטרנט לבין האינטרנט עצמה, הוא גם השפיע עמוקות על המבנה הפנימי שלנו – על האופן שבו אנחנו לומדים, על צורת המחשבה שלנו. בשנת 2010, ה- The National Science Teacher דיווח על מחקר ש:

"בחן את הרגלי החיפוש של 72 משתתפים, בזמן שאלה ביצוע 426 מטלות חיפוש. החוקרים גילו כי מנועי החיפוש משמשים בעיקר לאימות של מידע שכבר קיים ברשות המחפשים, כלומר הם חלק מתהליך הלמידה ואינם סתם מקור של מידע".

באורח דומה, החוקרת בטסי ספארו (Sparrow) ועמיתיה בחנו את השפעת החיפוש על תהליכים קוגניטיביים, וציינו:

"רק לעתים נדירות אנחנו לא מקוונים, אלא אם אנחנו בוחרים להתנתק, וקשה לזכור כיצד מצאנו מידע לפני שהאינטרנט הפכה לנוכחות נפוצה כל כך בחיינו. האינטרנט, עם מנועי חיפוש כמו גוגל ומאגרי מידע כמו IMDB והנתונים האגורים שם, הפכה להרחבת זיכרון חיצונית, שזמינה לנו כל הזמן".

החוקרים הללו ערכו מספר ניסויים, כדי לבחון את היחסים בין החיפוש באינטרנט לבין הזיכרון ה'טרנזיטיבי' – "שילוב של מאגרי זיכרון הנמצאים בחזקת יחידים ומאגרי הזיכרון שזמינים להם מבחוץ, משום שהם מכירים מישהו שיודע את המידע". הניסויים האלה סיפקו 'עדויות מוקדמות לכך שכשאנשים מצפים לכך שהמידע יהיה זמין כל העת (כפי שקורה כשיש לנו גישה רציפה לאינטרנט) סביר יותר שיזכרו איפה ניתן למצוא את המידע, ולא את הנתונים עצמם". מסקנת המאמר היא:

"מן התוצאות עולה כי תהליכים של זיכרון אנושי מותאמים להתפתחות של טכנולוגיית המחשוב והתקשורת החדשה... אנחנו לומדים מה המחשב 'יודע' ומתי לפנות למקומות שבהם אגרנו את המידע בזיכרונות מבוססי המחשב שלנו. אנחנו מתקיימים בסימביוזה עם כלי המחשב שלנו, הופכים לחלק ממערכות מרושתות שזוכרות פחות על ידי ידיעה של נתונים ויותר באמצעות הידיעה היכן ניתן למצוא את הנתונים הללו".

זוהי טענה מטלטלת, אבל היא מובנת מאליה אם גם אתם ממהרים להושיט את היד אל הטלפון, ברגע שאתם מנסים להיזכר איך קוראים לסרט ההוא, או מה המרחק בין ויצ'יטה לטופקה, או מהם עשרת הרומנים המחתרתיים הנקראים ביותר. החיפוש חלחל אל תוך הזיכרון שלנו... ולכן ראוי שנזכור את האיש שהכניס אותו לשם: אלן אמטאז'.

אם הגעת עד לכאן....

"אלכסון" הוא כתב עת לא פוליטי המחויב להפצת ידע וערכים הומניסטיים. בחמש שנות קיומו הפך כתב העת לנווה מדבר לגולשי הרשת היגעים: מקום להתרווח בו לאחר שצלחתם את הערימה המתעדכנת של חדשות, פיתויי הרשתות החברתיות ומיזמים מסחריים אחרים המבקשים לחטוף את תשומת ליבכם.

החזון שלנו הוא לקיים מקום של קריאה שקטה ובלתי מופרעת ולעודד חשיבה רצינית בעידן של קיצורי דרך, תיוג אוטומטי וטוקבקים של מילה אחת.

לא תמצאו כאן כל פרסומות, מודעות חסות או קליקים של הסחת דעת, רק רעיונות מעוררי מחשבה של מיטב הכותבים בעולם ובארץ. התכנים חופשיים לכולם, אבל לא נוכל לעשות זאת בלעדיכם: 

לתמוך באלכסון

מקורות:

Access the INTERNET: How to use this global resource for science education, ROBERT GAUGER, The Science Teacher, Vol. 61, No. 6 (SEPTEMBER 1994), pp. 26-29, National Science Teachers AssociationLogging In, Fetching Files, Reading News, Mark Pallen, BMJ: British Medical Journal, Vol. 311, No. 7020 (Dec. 16, 1995), pp. 1626-1630, BMJAsk Jeeves: Servants as Search Engines,  MARKUS KRAJEWSKI and CHARLES MARCRUM II, Grey Room, No. 38 (Winter 2010), pp. 6-19, The MIT PressSearch Engine Learning, The Science Teacher, Vol. 77, No. 1, SCIENCE AND LITERACY (January 2010), pp. 20-21, National Science Teachers AssociationGoogle Effects on Memory: Cognitive Consequences of Having Information at Our Fingertips, Betsy Sparrow, Jenny Liu and Daniel M. Wegner, Science, New Series, Vol. 333, No. 6043 (5 August 2011), pp. 776-778, American Association for the Advancement of Science

הקטע המקורי הופיע באתר JSTOR Daily, כאן.

אלכסנדרה סמואל היא כתבת טכנולוגיה, תחקירנית ומרצה, בעלת תואר דוקטור (מאוניברסיטת הרוורד). היא כותבת בקביעות ב- Harvard Business Review וב-The Wall Street Journal. ספרה Work Smarter with Social Media ראה אור ב-2015. זה האתר שלה.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: "מחפשים", תצלום: פול הדסון

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי אלכסנדרה סמואל, JSTOR Daily.


תגובות פייסבוק