האלימות שבאפקט וולמארט

מה הקשר בין הקמעונאית הגדולה בעולם לבין שיעורי פשיעה
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

לאחר קפיצה מדאיגה בשיעור הפשיעה מאז שנות השישים בארה"ב, דבר מוזר שאיש לא צפה התרחש ב- 1992: שיעור מקרי הרצח צנח בעשרה אחוזים ביחס לשנה שלפניה והוסיף לצנוח באופן דרמטי למשך שבע שנים נוספות. ולא רק מקרי רצח: ברוב הקטגוריות (אונס, שוד, גניבת מכוניות ועוד), האלימות והפשיעה צנחו במחצית בממוצע. בסוף שנות התשעים נרשמה יציבות מסוימת ולאחר מספר שנים נוספות, החל מאמצע העשור הקודם, מגמה מפתיעה זו שוב הרימה את ראשה ושיעורי הפשיעה הוסיפו לצנוח.

כיוון שהמגמה לא היתה ייחודית לארה"ב, אלא התרחשה גם בקנדה וברוב מדינות מערב אירופה, וכיוון שאי אפשר היה להסבירהּ באמצעות "החשודים המידיים" (לא נמצא שום קשר בינה לבין רווחתן הכלכלית של המדינות, למשל, ומדד אי השוויון דווקא עלה) חוקרים מתפלמסים עד היום לגבי הסיבות שהובילו לצניחה זו בפשיעה. יש המאמינים שמנגנוני המעקב והאכיפה של המדינות השתכללו ונעשו אפקטיביים יותר. אחרים טוענים כי העליה בשיעורי הפשיעה בשנות השישים ממילא היתה חריגה היסטורית, כאשר בוחנים את מגמת הצניחה באלימות במאות השנים האחרונות. לפי סברה זו, בשנות התשעים המערב פשוט חזר למגמה הדומיננטית ששלטה בו לאורך ההיסטוריה המודרנית. אל הפולמוס הזה מצטרפת תעלומה קטנה, מוזרה ובלתי צפויה: ממחקר שהתפרסם לאחרונה בז'ורנל הבריטי לקרימינולוגיה (British Journal of Criminology), עולה כי המחוזות בארה"ב שלא נהנו ממגמת הצניחה בפשיעה בשנות התשעים, היו המחוזות אליהם התפשטה רשת וולמארט.

שנות התשעים היו השנים בהן נהנתה הקמעונאית מצמיחה חסרת תקדים, שהביאה אותה בסופו של דבר, במונחים של שווי, להיותה החברה הגדולה בהיסטוריה של העולם. ואולם, במתאם הסטטיסטי המשונה עליו מצביעים החוקרים, על כל סניף חדש שנפתח נוספו 17 פשעי רכוש ושני פשעי אלימות לכל 10,000 איש במחוז. בהשוואה בין המחוזות השונים, נראה כי אלה שנהנו מהמחירים הנמוכים שוולמארט הציעה, לא נהנו מהירידה בפשיעה כמו בשאר המדינה.

מתאם סטטיסטי, חשוב להדגיש, אינו מצביע בהכרח על סיבתיות. כלומר, אין כאן הוכחה כי יש משהו ספציפי בקמעונאית שגורם באופן ישיר או עקיף לפשיעה, במיוחד לאור העובדה שכיום, עם מעל ל- 4,000 סניפים בארה"ב, יותר ממחצית האוכלוסייה בארה"ב חיה במרחק של מיילים ספורים מסניף וולמארט. יתרה מזאת, החוקרים מראים כי בשנות התשעים, וולמארט בחרה אזורים שמלכתחילה סבלו משיעורי פשיעה גבוהים יחסית. ובכל זאת, כיצד ניתן להסביר מדוע לא נרשמה בהם ירידה בפשיעה (למשל בהשוואה לאזורים עם שיעורי פשיעה גבוהים שבהם לא נבנו סניפי וולמארט)? ושאלה מעניינת ורחבה יותר היא, האם ניתן להסיק מתופעה זו משהו מהותי יותר על מגמות בפשיעה בארה"ב ובעולם?

חשוב להבין כי אחרי הכל, וולמארט איננה "רק" הקמעונאית הגדולה בעולם. בשל עוצמתה הכלכלית והמחירים הנמוכים אליהם היא מתחייבת ביחס למתחרותיה, ובשל מגוון מוצריה (מזון, צעצועים, גינון, בתי מרקחת ועוד), כל אזור בו היא פועלת מושפע במגוון ממדים, הן כלכליים והן חברתיים. ההשפעות השונות, אותן הדגימו עשרות מחקרים עם השנים, זכו למונח "אפקט וולמארט", שעיקר משמעותו היא הפגיעה שחווים עסקים קטנים ובינוניים, מה שגורם לקיצוץ במשכורות עובדים בכל האזור. אפקט וולמארט הוא אחת הסיבות המרכזיות במשך שני העשורים האחרונים להתנגדות העזה (וחסרת התוחלת, על פי רוב) של קהילות רבות לאפשר לקמעונאית דריסת רגל בבניית סניפים.

לאור אפקט וולמארט, הגיוני היה לשער כי העליה בפשיעה נגרמת על ידי משתנה מתווך: החרפת העוני והאבטלה כתוצאה מהקשיים אליהם נקלעים העסקים סביב. אך למרבה ההפתעה, החוקרים לא מצאו החרפה בעוני ובאבטלה במקומות בהם וולמארט פתחה את סניפיה בשנות התשעים. ההסבר, אם כן, חייב להיות שונה, טוענים החוקרים ומעלים רעיון אחר, אותו הם מציעים לבחון במחקרי המשך.

החוקרים מצביעים על מחקרים קודמים המדגימים את הקשר החזק שבין "הון חברתי" לבין שיעורי פשיעה נמוכים. הון חברתי הוא למעשה המשאבים הלא חומריים העומדים לרשותה של קהילה מסוימת; קיומן של התחייבות וציפיות הדדיות, זרימת מידע יעילה, קיומן של נורמות וסנקציות הממשטרות סדר וצדק חברתי. כל אלה ועוד מאפשרות שיתוף פעולה מיטיב ומגבירות את האמון ההדדי בין בני אדם. הון חברתי הוא גם כוח מלכד המאפשר לאנשים לנהוג כקהילה מגובשת המסייעת לפרט ולקולקטיב כאחד.

לאור ממצאי המחקר הנוכחי על אפקט וולמארט, החוקרים טוענים שלא רק שוולמארט העדיפה מבחינה אסטרטגית את האזורים בעלי ההון החברתי הנמוך, אלא שייתכן שהיא גם תרמה בעקיפין לקיבוע מצב זה. בשנות התשעים וולמארט בחרה אזורים עם הון חברתי נמוך יחסית, כאלה שהיא העריכה מראש שלא יצליחו לגבש התנגדות קהילתית לדריסת הרגל שלה. בהמשך, עם היחלשות העסקים הקטנים והבינוניים מסביב, נחלש עוד יותר ההון החברתי של הקהילה, פחת מספרם וכוחם של מנהיגים מקומיים, ושיעור הפשיעה עלה במקביל (או לכל הפחות, לא צנח כמו בשאר המדינה).

סקוט וולף, שהוביל את המחקר ומכהן כפרופסור לקרימינולוגיה וצדק משפטי באוניברסיטת קרוליינה הדרומית, מודה כי דרוש כמובן מחקר נוסף כדי לחשוף את הסיבה שבעטיה אפקט וולמארט מתקשר גם לפשיעה. אך ייתכן כי הממצא המשונה הזה עשוי לייצר תובנות חדשות ובבוא הימים להיות פיסה נוספת בפאזל הבנתינו את הנסיבות שאפשרו ועדיין מאפשרות את מגמת ההפחתה באלימות.

מקורות"הפחתת מחירים והגברת שיעורי הפשיעה? אפקט וולמארט על הפשיעה בארצות הברית"- המאמר בז'ורנל הבריטי לקרימינולוגיה.ידיעה אודות המחקר ב- Canada.comאפקט וולמארט- ספרו של צ'רלס פישמןThe Better Angels of our Nature- ספרו של סטיבן פינקר על מגמת ההפחתה העולמית באלימות

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

9 תגובות על האלימות שבאפקט וולמארט

01
עמית

שווה להתייחס למתאם ( שנכתב עליו בספר פריקונומיקס ) בין הירידה החדה בפשיעה בשנות התשעים, לבין פסק דין תקדימי בארה״ב שאישר ביצוע הפלות באופן חוקי, כעשרים שנה לפני.

    04
    בר חיון

    אבל עם הבדל אחד משמעותי: כאן החוקרים לא טוענים שיש סיבתיות. ברור שמתאם סטטיסטי בין משתנים לא מעיד על סיבה ותוצאה (העובדה שככל יש פחות פירטים בעולם ההתחממות הגלובלית עולה, היא פרודיה שממחישה זאת) אבל לפעמים מתאם מתווה כיווני חקירה מעניינים. אחרת לא היה טעם במחקרים מהסוג הזה.
    הטענה כאן היא, שהסיפור של וולמארט עשוי להצביע על אחד המשתנים (מתוך רבים) שמשחקים תפקיד במגמת בלימת האלימות.

    05
    אורי כץ

    בר חיון, אתה כתבת כאן כותרת הקובעת כי קיימת סיבתיות, ועוד הכנסת לתוכה את המילה "אלימות". המאמר עצמו גם לא מדבר על "כיווני חקירה מעניינים", אלא על כך שוולמארט מגדילה את האלימות. אין לזה שום עדות. הכותרת והמאמר מדרדרים את אלכסון לרמה של צהובון ישראלי סטנדרטי.

    06
    בר חיון

    אורי שלום, תודה על התגובה.
    ראשית, פספסתי- איפה בדיוק המאמר טוען שוולמארט מגדילה את האלימות?
    על "כיווני חקירה מעניינים" אני מדבר וזה בסדר אם אתה לא מסכים ולדעתך הם לא מעניינים. לגיטימי.
    "האלימות שבאפקט וולמארט" = כותרת שהיא תמצית הממצאים: קיום מרכיב של אלימות ב"אפקט וולמארט" שהוא, כפי שהסברתי, מושג ידוע המתאר השלכות כלכליות וחברתיות בסביבת הקמת סניפי הקמעונאית. צר לי אם הבנת מהכותרת שמדובר בסיבתיות. אקח לתשומת ליבי.

07
אורי כץ

בר - המאמר רומז לכך שוולמארט הגדילה את הפשיעה, או לפחות מנעה את הקטנת הפשיעה. "האלימות שבאפקט וולמארט" היא לא תמצית הממצאים. תמצית הממצאים היא "מצאנו קורלציה בין מקומות שבהם הוקמה וולמארט למקומות שבהם האלימות לא ירדה, פסלנו כל מני הסברים לקיומה ואיננו יודעים ממה היא נובעת". הכותרת לא נכונה מכיוון שלא נמצא שום אפקט סיבתי לוולמארט.