האם היו דינוזאורים בתיבת נוח?

חיפוש אחר התשובה החמקמקה לשאלה הנצחית על תמימותם לכאורה של בני עמי האמריקאים – במילים אחרות, איך ייתכן ש-42% מהמבוגרים שהשתתפו בסקר של גאלופ באביב האחרון אמרו שהם מאמינים שאלוהים ברא את בני האדם בצורתם הנוכחית לפני פחות מ-10,000 שנה – הוביל אותי לא מזמן למשרדו של קן האם, ברנום של תקופתנו ונוצרי שנולד מחדש שעומד מאחורי הקמת מוזיאון הבריאתנות של קנטאקי בעלות של 35 מיליון דולר, שם התחבטתי בשאלה שונה אך קשורה. השאלה הזו לא התקיימה בעבורי עד אז, אך הסבה לי מאז הנאה פלאונתולוגית מיידית: איך יכולים היו דינוזאורים להתקיים בצוותא עם חיות אחרות בגבולותיה רוחשי החיים של תיבת נוח? כי לפי הדרך שבה קן האם מבין את העולם, ספינת נוח הייתה דחוסה מן החרטום ועד הירכתיים בדינוזאורים.

הפיקחים שבבריאתנים אינם מכחישים את קיומם ההיסטורי של הדינוזאורים; הם פשוט טוענים שאלה היו בחיים בתחילת המבול, שלפי חישוביהם התרחש לפני כ-4350 שנה (מה שקרה לדינוזאורים לאחר שהמים נסוגו הוא סיפור אחר). עדות אחת לגאוניותו של האם – והאיש הוא, לכל הפחות, גאון שיווק – היא יכולתו לעצב את השיחה בתנאיו שלו, וכך מצאתי את עצמי מתווכח כנגד היתכנותה של תיבה עמוסה בדינוזאורים, במקום להתווכח עם הרעיון שהתיבה עצמה היא בכלל דבר שהתקיים במציאות. הטיעון שלי, למקרה שתהיתם, היה שהטירנוזאורים היו אוכלים את הכבשים. מש"ל, נכון? זהו, שלא. "דינוזאורים רבים," אומר האם, "היו קטנים יותר מתרנגולות".

אבל בואו לא נקדים את המאוחר. בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ. זמן קצר לאחר מכן מצא קן האם 161 דונם של אדמת מרעה בצפון מדינת קנטאקי כדי להקים עליה מוזיאון המוקדש לאידאולוגיה של בריתאנות מאסכולת "ארץ צעירה". מאמיניה טוענים כי העולם הוא בן 6,000 שנה, ושבעיני פלג של נוצרים אוונגליסטים, אינו רק מייצגת את ההסבר המשכנע ביותר לאופן שבו נוצר כוכב הלכת שלנו, אלא היא גם כלי נשק בעל עוצמה במאבק נגד הומוסקסואליות ותחלואים מודרניים אחרים. מה שלא היה ברור עד שביקרתי אצל קן האם הוא שהמוזיאון שלו, המוקדש לקריאה מילולית בספר בראשית, הוא גם חיל חלוץ במלחמה השמרנית נגד הפלה חוקית, נישואים הומוסקסואליים והאמונה שהאדם נושא באחריות כלשהי להתחממות הגלובלית (תשובת הבריאתנים היא שאלוהים לא היה מניח לאדם להרוס עולם שהוא יצר).

אין מקום בתיבה. צילום: Gwydion M. Williams

האם הוא אוסטרלי – סוג נדיר של אוסטרלי, כי הוא אדוק מבחינה דתית וחסר חוש הומור לחלוטין – אך יש לו כישרון אמריקאי מובהק, שניתן לראות בכנסיות הענק ופארקי השעשועים ברחבי ארה"ב, ליצירת חזיונות הייטק מלאי רגש. וכך המוזיאון שלו מלא ברובוטים מנופחי שרירים בדמות אדם וחוות סקסיות (שדיים מפלסטיק מכוסים במפלי שיער בריא להפליא) ונחשים מתפתלים ודרקונים מעופפים ודינוזאורים גדולים בהרבה מהתרנגולת הממוצעת. הטיעון המרכזי של המוזיאון מתנוסס ליד הכניסה הראשית: "התנ"ך הוא מהימן, חף משגיאות ונכתב בהשראת האל". אולם יש לו מסר נוסף, לא מוצהר, לשוק התיירות הנוצרית: אפשר לשאוב מספר בראשית לא רק קדושה ואמת קוסמית, אלא גם כיף בסטנדרטים של אפקוט.

"למה שאנחנו הנוצרים לא נשתמש בטכנולוגיה הטובה ביותר שעומדת לרשותנו?" שאל אותי האם, אף שלא הטלתי ספק בזכותם של הנוצרים להשתמש בהנדסה ברמת דיסני במוזיאונים שלהם. האם אינו רק בריאתני, הוא גם אופורטוניסט. הוא יודע שהפרויקט שלו, תשובות בבראשית (Answers in Genesis), זוכה ללעג מצד אנשים מתוחכמים, ולכן נהנה במיוחד להציג את עצמו כדניאל רציונלי בגוב האריות של החילוניות המיליטנטית, כאשר האריות הם אמצעי התקשורת והממסד המדעי ורוחו של קלרנס דרו ומיליונים של נוצרים ליברליים ואפילו לא כל כך ליברליים ופחות או יותר כל מי שחולק על קן האם.

הזדהותי עם צד מסוים אינה מוחלטת כפי שאתם עשויים לחשוב. האתאיזם מייאש בעיניי, מסיבות דומות לאלה שהיו לג'ון אפדייק ("היכן הייתה התבונה, המורכבות... באמירה שהיקום פשוט קרה במקרה ושכשאנחנו מתים, אנחנו מתים?"), ומכיוון שאם לצטט את הרב הראשי לשעבר של בריטניה, ג'ונתן סאקס, הדת ולא המדע היא ש"עונה על שלוש שאלות שעל כל אדם חושב לשאול: מי אני? מדוע אני כאן? ולפיכך, כיצד עליי לחיות?" כמו קן האם, הרעיון ש"ליקום שאנו מתבוננים בו יש בדיוק אותן תכונות שהיינו מצפים להן אילו, בסופו של דבר, אין תכנית, אין מטרה, אין רע ואין טוב, אין דבר מלבד אדישות עיוורת וחסרת רחמים", כפי שניסח אותו ריצ'ארד דוקינס, מעורר בי חלחלה.

למזלי, אני משתייך למסורת שלא רק יצרה את התנ"ך (אחד מעמיתיו של האם היה המום לגלות שאני יכול לדקלם פסקאות שלמות מבראשית בשפת המקור), אלא גם הגיעה להבנה, דרך הרמב"ם, שהפרקים הראשונים של בראשית מכילים סיפורים שנועדו לקדם תפיסה של מונותאיזם מוסרי ואוניברסלי, יותר מאשר לספק הסברים מדעיים לבריאה. אמונה שדורשת שבועת אמונים חסרת פשרות לקריאה המילולית של סיפור הראשית שלה נראית לי אמונה רעועה באופן מסוכן.

רבים מהמוצגים במוזיאון הבריאתנות מוקדשים להפרכת גוף הראיות המדעי שהצטבר במהלך מאתיים השנה האחרונות לגבי היווצרותם והתפתחותם של כוכב הלכת שלנו ושל צורות החיים שבו. רובוט-נוח בגודל מלא שדובר אנגלית במבטא מופרך עונה לשאלות על גידול דינוזאורים. שלט הסבר שמתנוסס לצד עצם של דינוזאור מציג אתגר היאה למוזיאונים של הסמית'סוניאן: "האם אתם יכולים לומר בן כמה המאובן הזה? מאובנים אינם באים עם תוויות שאומרות לנו בני כמה הם. עלינו ללמוד את הרמזים שאנו מוצאים כדי לנסות לגלות את גילם." אולם שלטי ההסבר הבאים מספרים לנו שאת התשובות אפשר למצוא בתנ"ך בלבד. "התנ"ך אומר שאלוהים ברא הכול בששה ימים. הוא ברא את בני האדם ואת חיות היבשה ביום הששי", ו"אדם היה האדם הראשון. הוא נברא ביום הששי. אם מחבר את הגילאים של אדם, בניו, בניהם וכן הלאה, נוכל להיווכח שכדור הארץ הוא בן כ-6,000 שנה."

בשלט האחרון כתוב: "התרחשותו של מבול מסבירה את העובדה שאנו מוצאים מיליארדי דברים מתים קבורים בשכבות סלע, מכוסים במים, בכל רחבי כדור הארץ. האם אתם יכולים לחשוב על אירוע בתנ"ך שבמהלכו כמויות עצומות של מים הציפו את האדמה כולה?" סיירתי במוזיאון בעקבותיהם של חמישה בני משפחה מאוהיו. האם הקריאה את השאלה לשלושת בניה. הם ענו נכונה. "מדוע אלוהים הביא את המבול?" הבן הבכור ענה: "כדי להרוג את הרשעים." האם שאלה: "האם הוא יעשה זאת שוב?" איש מהם לא ענה. "אלוהים מעניש רק את אלה שלא קיבלו את ישו," היא אמרה. הייתי צריך להציג את עצמי באותו רגע.

במקום זאת המשכתי בעקבותיהם לתערוכה נוספת, שונה למדי מתערוכת האפולוגטיקה הדינוזאורית. התערוכה הזו מציגה בברוטליות את הטיעונים נגד החילוניות באמצעות תיאור חייהן של משפחות מודרניות שעשו את הטעות הטרגית ודחו את האמת המילולית שבדברי האל. "בסרטון בן שבע הדקות הזה," כתוב בלוחית ההסבר, "הילד שברקע נמצא בעיצומו של "מסע הרג" במשחק המחשב שלו. אחיו הגדול צופה בפורנוגרפיה ברשת ומחזיק בשקית עם סמים." האם אמרה, "אתם צריכים להקשיב להורים שלכם".

פחות ממה שמוזיאון הבריאתנות הוא מוזיאון, הוא דרשת זעם בתלת ממד עם קומת מזון. כשישבתי עם קן האם ועם טרי מורטנסון, היסטוריון של גיאולוגיה ותיאולוג הנמנה על צוות המוזיאון, שאלתי מדוע חשוב כל כך לשכנע את מבקרי המוזיאון – יותר משני מיליון איש ביקרו בו מאז נפתח לפני שבע שנים – שספר בראשית הוא ספר היסטורי. "ביחס למהימנות, המדרון חלקלק," השיב האם. "אם אתה אומר שההיסטוריה בספר בראשית אינה נכונה, אז אתה פשוט יכול לקבל את הרעיונות של בני אדם כאמתיים. כשאתה חורג מכתבי הקודש, למה שלא פשוט תפרש מחדש את משמעות הנישואים? ולכן הדגש שלנו על המדרון החלקלק בעניין המהימנות."
האם קרה לו פעם שהוא קם בבוקר עם ספקות לגבי אמיתות התנ"ך?, תהיתי. "לא," הוא השיב. "תראה לי ספר אחר בעולם שטעון שהוא מילותיו של מי שיודע הכול, מי שהיה כאן תמיד, שמספר לנו מהיכן הגיעו הזמן, החומר, החלל, מהיכן הגיעו כדור הארץ, המים, השמש, הירח והכוכבים, מהיכן הגיעו האדמה היבשה, הצמחים, החיות, הנישואים, המוות והחטא," הוא אמר.
"שר הטבעות?" עניתי בהיסוס.
"טוב, אף ספר הוא לא מפורט כמו התנ"ך," השיב האם.

מורטנסון התעכב על נושא הנישואים החד-מיניים. "הנושא החד-מיני נובע מזה. ספר בראשית אומר שאלוהים יצר את נישואים בין איש אחד ואישה אחת. הוא לא יצר אותם בין שני גברים, או שתי נשים, או שני גברים ואישה אחת, או שלושה גברים ואישה אחת, או שתי נשים וגבר, או שלוש נשים וגבר. אם חלקים אחרים של בראשית אינם נכונים, אז איך הרעיון זה של הנישואים יכול להיות נכון? אם לא היו אדם וחווה וכולנו התפתחנו מאבותינו הקופיים ויש הומוסקסואליות בעולם החי וספר בראשית הוא מיתולוגיה, אתה יכול להצדיק כל התנהגות שאתה רוצה."

ההתעסקות הזו בנישואים הומוסקסואליים נראית לי חשובה, כי משתמע ממנה שאולי חלק מאלה שמצהירים על אמונה בבריאתנות בסך הכול מאותתים על העדפה לסדר חברתי מסורתי יותר, ולא על דחייה של המדע המודרני ושל החירות האינטלקטואלית. כשנפרדתי מהאם, הביא לי מארק לוּי, המייסד השותף של המוזיאון, שקית מלאה ספרים שתומכים בבריאתנות מאסכולת "ארץ צעירה". "עוד מעט חנוכה שמח," הוא אמר. כשיצאתי מהמוזיאון ראיתי את אותה משפחה שהשתרכתי בעקבותיה בתערוכה. הצגתי את עצמי בפני האם. "מה חשבת על המוזיאון?" שאלתי. "הוא מסביר הכול," היא אמרה.

©2014 The Atlantic Media Co., as first published in The Atlantic Magazine. Distributed by Tribune Media Services, Inc.