האם הצמחים מדברים?

מחקרים חדשים מצביעים על האפשרות שצמחים מנסים לתקשר איתנו גם דרך הקול
X זמן קריאה משוער: 2 דקות

אולי נדמה לנו שצמחים לא מדברים, אך למעשה, הם מתקשרים ללא הרף – בינם לבין עצמם, עם צמחים אחרים, ואפילו עם חרקים טורפים. עצם העובדה שצמחים מתקשרים היא גילוי חדש יחסית, ואילו כעת מחקרים חדשים טוענים שהם עושים זאת בדרכים מגוונות ומתוחכמות משחשבנו.

מחקרים בתחום התקשורת הבין-צמחית גילו לנו שהריחות המוכרים של צמחים ופרחים אינם אלא אותות כימיים. חלק מהחומרים האורגניים הנדיפים האלה משוחררים לאוויר באופן קבוע, ואחרים בתגובה לגירוי מסוים – כמו ריח של דשא שנקצר זה עתה. חודשים לאחר שהאנטומולוג ריצ'ארד קרבן חתך צמחי לענה באופן שהזכיר פעולת חרקים, הענפים הקרובים למקום הפגיעה היו אלה שניזוקו במידה הקטנה ביותר. הצמחים, שחשבו שהם מותקפים בידי מזיקים, שחררו אותות מצוקה, ואלה נקלטו בידי צמחים שכנים שהפעילו את מנגנוני ההגנה שלהם.

האותות נקלטים בצורה הטובה ביותר על-ידי צמחים מאותה משפחה, אך הם זמינים גם לצמחים ממינים שונים - האותות ששיגרו צמחי הלענה נקלטו גם על-ידי צמחי עגבנייה וטבק שכנים. בינתיים לא ברור לחוקרים אם התקשורת הזו מכוונת. ייתכן שהצמחים האחרים מצותתים לתקשורת של הצמח הפגוע, לעתים אפילו לרעתו – שכן אם יגבירו את ההגנות שלהם, הוא יישאר חשוף למזיקים לבדו. לעתים הרווח שבאיתות ברור יותר: עצי תפוח שנפגעו בידי מזיקים משגרים אותות שמושכים חרקים אחרים, הטורפים את המזיקים, כבמעין קריאת SOS.

שני מחקרים מעניינים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על דרכי תקשורת נוספות. מחקר שהתפרסם ב-BMC ECOLOGY טוען שלצמחים יש דרך נוספת לתקשר – באמצעות הקול. צמחים יכולים להקשיב לצמחים שסביבם. צמחי צ'ילי ידעו אם הם מוקפים בשכנים "טובים", כמו בזיליקום, שמונע גדילת עשבים שוטים וטפילים, או לצד שכנים "רעים" כמו שומר, שמשחרר כימיקלים שפוגעים בגדילה של צמחים אחרים, גם כאשר הופרדו זה מזה בפלסטיק שחור שמנע מהם שימוש באותות כימיים או באור. החוקרים משערים שהתקשורת נעשית באמצעות תנודה אקוסטית שמתרחשת בתוך תאי הצמח. הפקתה של תקשורת כזו תהיה "זולה" לצמח, לעומת השימוש באותות כימיים הדורשים ייצור מולקולות ורצפטורים מיוחדים.

וישנה דרך נוספת  - הדרך התת-קרקעית. לפי מחקר שהתפרסם ב-Ecology Letters, רשת תת-קרקעית של פטריות בשם מיקוריזות משמשת כמעין רשת תקשורת בין-צמחית. החוקרים הדביקו צמח מסוים בכנימות עלה, ובדקו את תגובתם של צמחים שכנים, שרק חלקם היו מקושרים לצמח הפגוע באמצעות המיקוריזות. גם כאן כוסו הצמחים כדי למנוע תקשורת כימית.   הצמחים השכנים שהיו מקושרים באמצעות המיקוריזות הגבירו את ההגנות שלהם, ואילו בצמחים לא-מקושרים לא נצפתה תגובה הגנתית.

הבנת דרך התקשורת של צמחים יכולה להיות יעילה בהתמודדות עם מזיקים. אם צמחים מתקשרים באמצעות קול, ייתכן שגם חקלאים יכולים להשתמש בו כדי לעודד או למנוע צמיחה של גידולים מסוימים, במקום לשמש בדשנים או בחומרי הדברה. גם התקשורת המיקוריזית יכולה לסייע בהדברה – למשל שימוש בצמח "שעיר לעזאזל" בעל רגישות מוגברת לכנימות, שיותקף ראשון וכך יתריע על האיום בפני שאר הצמחים. בנוסף, מדענים מזהירים כי שינויים באקלים עלולים לפגוע בתקשורת הצמחים, ובכך לפגוע ביציבותן של מערכות אקולוגיות. פגיעה במנגנון שיגור האותות הכימיים או בקליטתם עלולה לגרום לצמחים ליפול טרף למזיקים, ואילו שיגור-יתר של אותות עלול לגרום לעמידות מוגברת בפני מזיקים, שיגרמו נזק לאוכלוסיות אחרות.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

3 תגובות על האם הצמחים מדברים?

01
ראובן רוזנבלט

יש לי עץ מורינגו.לפני מספר שנים חלה הגזע של העץ והתחיל להתנוון. העץ הוציא זוג שתילים מהשרש משני הצדדים של הגזע.שני אלה עקפו את האזור הנגוע, התחברו לענפים הבריאים מעל לעזור הנגוע וחליפו את הגזע החולה. עם הזמן מת הגזע הישן והיום עמד העץ על שני הגזעים החדשים.

    02
    ד.

    ראובן -
    זוהי אפיזודה יפה מחיי הצמחים.

    יש שיגידו שאי אפשר ללמוד שום דבר מאפיזודות שאינן הדירות (ניתנות לשחזור), ואולם החיים במהותם הם חד-פעמיים, וכולנו רק אפיזודות.

    הידע שצברנו במתודות המדעיות נראה לנו עצום ורב, ומעורר את ההרגשה שמתודות אלו הן היחידות שבעזרתן ניתן לנו להבין את עצמנו ואת הסובב אותנו. אבל מתודות אלו משולות לאור הפנס שבעזרתו קל יחסית לראות, והידע שנצבר הוא רק מה שמתחת לפנס. הידע החד-פעמי הרב הרבה יותר נמצא "בחושך" מבחינת המתודות הללו, אבל יש מתודות אחרות שבעזרתן ניתן להגיע לפחות למשהו ממנו.

    ההתבוננות הסובייקטיבית בעצמנו כתופעה אפיזודית יכולה להנגיש תובנות מעשיות ורלוונטיות לחיינו שקצרה ידם של המדעים האובייקטיביים מלגעת בהן.

    דרישת שלום לעץ המורינגה שלך.