האמינו, הקוסמוס חוזר

סדרות המדע החדשות עשויות דווקא לקרב בין דת למדע
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

בסיבוב המי-יודע-כמה עולה עתה לזירה, במשקל כבד, טייסון. לא המתאגרף מייק טייסון – אחרי הכל, הזירה איננה זירת האגרוף כי אם העימות בין מדע לדת – אלא ניל דה-גראס טייסון, אסטרופיסיקאי ומנחה התוכנית קוסמוס שעלתה לשידור ברחבי העולם לפני כחודש. הסדרה אתחלה מחדש את קוסמוס המקורית משנות השמונים בהנחייתו של קרל סייגן וכבר מהפרקים הראשונים התברר שטייסון נכנס בקלות לנעליו הגדולות של סייגן והסדרה המושקעת זוכה להצלחה עצומה. אך אי אפשר שלא לשים לב שחלק נכבד מהזרקור התקשורתי לו היא זוכה נובע מהתגברות קולות השמרנים הזועמים על כך כי אינם מקבלים זמן אוויר שווה כדי לנגח את ה"תעמולה האתאיסטית" של טייסון. נדמה שעשרות עיתונאים ממש מלקקים את האצבעות במאמרים מושחזים, בין אם משועשעים תוך ציטוט דברי הבל של אנשי דת המאמינים כי היקום נוצר תוך שישה ימים והוא בן פחות מ- 6,000 שנה, ובין אם נחרדים מעצם האפשרות לתת במה לבורות שכזו.

על פני השטח, לכל אחד מהצדדים יש סיבה לדאגה. מצד אחד, מדובר באומה ששלושה מתוך עשרה אמריקאים מפרשים את התנ"ך והברית החדשה באופן מילולי; קרוב לארבעים אחוז מאמינים בתכנון תבוני ורואים בתופעות שהמדע טרם מצא להם הסבר "הוכחה" להשגחה עליונה; וכ- 18% מאמינים כי השמש סובבת את כדור הארץ. מצד שני, תוך עשרים שנה, מאז 1990 ועד 2010, שיעור האמריקאים שהצהירו כי הם חסרי כל נטייה דתית הכפיל עצמו פי שניים ורבע, מ- 8% ל- 18%, כלומר הפרש של כעשרים וחמישה מיליון איש (עד 1990 שיעור זה היה די יציב). מחקרים שהתפרסמו לאחרונה אף קושרים מגמה זו להופעת האינטרנט. התופעה שהחלה בתור חור בסכר שכמה אנשי דת תקעו בו את אצבעותיהם, הולכת ומתרחבת, מוטמעת בעוד אמצעים טכנולוגיים שקשה להתנהל בלעדיהם, מציעה פלטפורמה להתקשרות עם אנשים מחוץ לקהילה הדתית (כולל יוצאים בשאלה אחרים, שלרוב חשים בדידות רבה), ופּורמת דוֹגמות דתיות ששורדות בעיקר בזכות מערכות מידע סגורות, איסור על התבוללות וכיו"ב. אין זה פלא, אם כן, כי יש המקווים שהאינטרנט וערוצי מידע המנגישים מדע בגובה העיניים כמו קוסמוס ישימו קץ, סוף כל סוף, לממסדים הדתיים ולהמצאה הזו שנקראת אלוהים.

אבל נדמה כי רוב הוויכוח, מהותית, איננו בין מדע לדת, אלא בעיקר בין תתי-קבוצות שלהם, בריאתנים כמו קן האם מחד, ואתאיסטים דוגמת ריצ'רד דוקינס (שאדיקותו מזכירה לעיתים את זו של אלה שהוא מנגח) מאידך. סייגן וטייסון עצמם, למשל, אגנוסטיים בגישתם וה"זירה" בה הם כביכול נאבקים באנשי דת, היא פרי המצאתם של עיתונאים מחד ושרלתנים דתיים מאידך. טייסון נמנע לחלוטין מהתנגחות בדת כלשהי ואף טען מספר פעמים כי תכניתו כלל אינה עוסקת בדת, אלא בחשיבה חופשית וביקורתית כנגד כל קביעה עובדתית חסרת בסיס, בין אם זו קביעה דתית, חברתית או פוליטית.

ניל דה גראס טייסון בסמינה אופיינית בסדרה. צילום: ״פוקס״

ניל דה גראס טייסון בסצינה אופיינית בסדרה. צילום: ״פוקס״

באופן אירוני, נדמה לי כי הפופולריזציה של המדע בעידן האינטרנט הצליחה אף לקרב, במובן מסוים, בין מדע לאמונה דתית. מעבר לפונקציית הזהות החברתית שהיא מספקת, אמונה דתית מעוררת כמה מהרגשות האנושיים המספקים ביותר, כמו טרנסצנדנטיות ופליאה עמוקה כלפי העולם. וכן, ללא ספק, גם יראה היא מעוררת. אבל המרחב הסמנטי של "יראה" (כמו בביטוי "ירא אלוהים") אינו מכיל רק פחד בסיסי, אלא גם תחושת כבוד עמוקה וקבלת אפסות האדם מול האינסוף. נדמה לי כי כל הרגשות הללו מתעוררים תוך צפייה בתכניות כמו קוסמוס יחד עם רבים מערוצי התוכן באינטרנט המנגישים מדע פופולארי בעשרים השנים האחרונות. אך באופן מעניין, למרות שהאפקט הזה מקרב בין אמונה ודת במובן מסוים, הוא אינו מאפשר להם לבטל זה את זה משום שבמהותם, הם שני צדדים שונים של אותו מטבע: האחד שואל שאלות עובדתיות אודות העולם והשני שואל שאלות ערכיות אודות מקומו של האדם בעולם. זו הסיבה, אולי, שלמרות זיקתם הדתית העמוקה, אלברט איינשטיין הרשה לעצמו להגיד כי "התנ"ך הוא אוסף של אגדות נכבדות אך פרימיטיביות" וישעיהו ליבוביץ' טען כי הדת אינה עוסקת באלוהים אלא בעבודת אלוהים ולכן כל הוויכוחים אודות קיומו או אי קיומו כלל לא רלוונטיים.

חוקרים, כמו גם אנשי דת, הציעו כי כבר מאז ראשית דרכו של ההומו-סאפיינס, אמנות ודת היו למעשה אותו הדבר. התפתחות השפה וכלי האבן אפשרו לאדם לדמיין וליצור דברים חדשים שלא התקיימו בעולם לפני כן (כמו ציור אדם בעל ראש אריה או חץ וקשת) וכך, ככל הנראה, ההתפתחות הקוגניטיבית קיבלה תנופה ספיראלית: היצירות האמנותיות, הדתיות והטכנולוגיות הפכו את העולם למורכב יותר עם הזמן, מה שהצריך פיתוח יצירות מורכבות עוד יותר כדי להתמודד עם האתגר, מה ששוב הפך את העולם למורכב יותר וכן הלאה. כלומר, הכלים פרי הדמיון האנושי העצימו את ההזרה של העולם מצד אחד, וביטאו את התשוקה לפענחו מצד שני. האין זוהי הגדרה שהולמת גם את התפתחות המדע?

במקביל לפריחת האמנות-דת בתקופה הפליאוליתית העליונה, כבר לפני כ- 35 אלף שנה, ניתן למצוא גם את שיטות הספירה הראשונות באמצעות מקלות ועצמות. המדידה האמפירית באה לעולם, בין השאר כדי לשמש בקרה לתוצרי הדמיון – האמנות-דת. אולם בניגוד להיגיון המקובל כיום, המדידה האמפירית הזו מעולם לא ייתרה את האמונה הדתית ואולי כדאי כבר להפסיק לצפות שזה יקרה אי פעם. צריך להזכיר גם, כי הציפייה שהמדע יהפוך את הדת למיותרת אינה אלא היגיון מערבי כבן 230 שנה בלבד וכי במשך זמן רב אנשי דת מוסלמים, יהודים ונוצרים שהיו בעצמם גם אנשי מדע מעולם לא ראו שום סתירה בין אמונתם לחקירתם.

הממסדים הדתיים לא הולכים להיעלם, מן הסתם, וגם לא הזהות החברתית שמציעה ההשתייכות אליהם. אבל האינטרנט ותכניות מדע ימשיכו, ככל הנראה, לפורר את מעמד הבריאתנות שכיום, למרבה הצער, עדיין דומיננטי באותם ממסדים. באופן אירוני, אם וכאשר הבריאתנות תיחלש דיה, גם האתאיזם, בהיותו זרם אנטגוניסטי במהותו, עשוי להיחלש במקביל. בתרחיש האופטימי והלא ריאלי, ניוותר בעיקר עם אגנוסטיים מהסוג של סייגן וטייסון ודתיים מהסוג של איינשטיין ולייבוביץ', שלא יעמדו זה כנגד זה משני עברי המתרס, אלא דווקא ימצאו זה בזה הרבה מן המשותף. בתרחיש המעט יותר ריאלי, הם יהיו מספיק כדי להוות משקל נגד מהותי מול שאר הזרמים.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

12 תגובות על האמינו, הקוסמוס חוזר

הסדרה על הקוסמוס טובה אבל דווקא מאוד שמרנית לטעמי. היא פופולארית בגלל השם וההיסטוריה שלה אבל היא מאוד בסיסית ולא מספרת כמעט שום דבר חדש לחובבי מדע. יש סדרות מדע יותר טובות שלא מקבלות עשירית מהחשיפה של קוסמוס וחבל. כל שנה יש כמה כאלו של נובה וזו של בריאן גרין, The Fabric of the Cosmos, היא הכי טובה שאני ראיתי אבל מעטים יחסית נחשפו אליה.

זה אכן כך בכל מקום אבל בשביל להסביר שהעולם מורכב מאטומים צריך תוכנית כזו? במובנים רבים התוכנית נראית כמכוונת כלפי ילדים או בורים גדולים במדע. אני אולי אופטימי מדי כשאני חושב שרוב האנשים מכירים את רוב התכנים שהתוכנית מדברת עליהם אבל אם זה מגיע באמת לקהלים חדשים ולא רק לאנשים שמבינים קצת במדע אז זה כמובן חיובי.

04
יוסי

כתבת "דתיים מהסוג של לייבוביץ ואיינשטיים", אבל אלברט איינשטיין הזדהה כאגנוסטי. מקסימום, הוא טען שהוא מרגיש שיש משהו "אלוהי" במתמטיקה ובטבע כולו.
יתכן שמייחסים לו אמונה באלוהים בשל הטענה שאלוהים לא משחק בקוביות, אבל אלוהים במשפט הזה הוא בדיוק אלוהים במשמעות השיפונזאית: חוקי הטבע לא מערבים הגרלה.

    05
    בר חיון

    אין ספק שדתיים רבים יטענו שאיינשטיין (וגם לייבוביץ', כשחושבים על זה) לא היה דתי אבל הזיקה שלו למטאפיסיקה בכלל ואלוהים בפרט חורגת בהרבה מהמשפט שציטטת על הקוביות. היו לו הרבה אמירות מפורסמות כמו "מדע ללא דת הוא נכה. דת ללא מדע היא עיוורת" או "אינני מאמין באלוהי התיאולוגיה, שמעניק פרסים לטובים ומעניש את הרעים. אלוהים שלי יוצר חוקים שדואגים לכך. עולמו אינו נשלט על ידי משאלות שווא, אלא על ידי חוקים בלתי משתנים".

06
יוסי

כתבת "דתיים מהסוג של לייבוביץ ואיינשטיין", אבל אלברט איינשטיין הזדהה כאגנוסטי. מקסימום, הוא טען שהוא מרגיש שיש משהו "אלוהי" במתמטיקה ובטבע כולו.
יתכן שמייחסים לו אמונה באלוהים בשל הטענה שאלוהים לא משחק בקוביות, אבל אלוהים במשפט הזה הוא בדיוק אלוהים במשמעות השיפונזאית: חוקי הטבע לא מערבים הגרלה.

07
עמי ב.ב

אם מותר וידוי קטן, קוסמוס המקורית שנתה לי את החיים..עד כדי כך שבשארית כספי בימים ההם נסעתי לאנגליה לכנס מדעי שבו חברו יחד קרל סאגן, גולד ודוקינס..סאגן חתם לי על עותק של קוסמוס אבל זה אבד בצוק העיתים..
קוסמוס החדשה אותה אני רואה כמעט במקביל לזו המשודרת בארה"ב היא אכן מושקעת. כמו האורגינלית, גם זו מביאה את הנוסח הסגאני בכך שהיא שמשלבת ספורים אישיים, הסטורים מרתקים על דמויות כמעט ולא מוכרות בציבור הרחב, כאלה ששינו את את העולם המדעי בתקופתם. בסדרה החדשה אהבתי את את הספור על האליי ועל ברונו. בישנה - כמובן את ספורה של היפאטיה.

אני מחכה לטיפול שלה בקצוות, בתיאוריות של היווצרות היקום, כולל התגליות האחרונות וכולל, במיוחד, את ה"מפה" החדשה של טלסקופ החלל קפלר שמרמזת שהשמיים שלנו עמוסים בכוכבי לכת הרבה יותר ממה שחשבנו אי פעם.

    עמי, אני חושש שלא תראה כמעט עיסוק בתגליות חדשות כי טייסון אמר שזה לא המוקד של הסדרה. לדעתי זה קצת חבל וזו החולשה העיקרית שלה אם כי אני מסכים שהסיפורים של האנשים מעניין מאוד והם ממחיזים אותם בצורה טובה.

בר, איינשטיין הזדהה כאגנוסטי ובטח לא האמין בדת ממוסדת או אלוהים אישי. הוא האמין באלוהים של שפינוזה זה שמתבטא בטבע ומבטא למעשה את כל חוקי הטבע הידועים. לא היה משהו מיסטי באמונה שלו.

10
אדם רובינשטין

לטעמי הדת הקדומה ומושג האלוהות נולד כדי לנסות להסביר את חוקי הטבע בתקופה שלא היו כלים מחקריים טובים יותר, ממש כמו המדע בימינו.
הטרגדיה שלנו, לטעמי, היא שכאשר נולדו כלים טובים יותר השמרנות האנושית מחזיקה באמונות הישנות בכוח, ולדעתי גם בפחד (חרדים?). מאידך, ספק רב אם האמונה הדתית תעלם אי פעם, מכיוון שצריך הרבה אומץ ויושר אינטלקטואלי להביט ישר בעינים בעובדות המדעיות של אפסותנו האנושית הכללית ואפסותנו האנושית הפרטית כמו גם במוגבלות קיומנו על פני פיסת זמן זעירה, והדת עם האמונות שהיא מביאה נותנת מעט כוח ונחמה למאמינים בה.
חבל, אבל אם לפחות המאמינים ימצאו דרך ליבוביצ'ית או אחרת לחיות בשלום עם התורות המדעיות, גם זו נחמה עבורי.

11
אזזולאי עזרא

שלום
יש המון סדרות כאלו וכל אחת ואחת יש להם לכאן ולכאן, בעיקר בתחום של ההגשה והתפאורה וכולם אומרות כמעט אותו הדבר , מעניין שרוב התוכניות האלו מיתיימרות להציג את איינשטין כאדם שהתנ"ך הוא ממנו והלאה , אולי על מנת להצדיק את עצם קיום התוכניות האלו על מנת להביא את הצופה למסקנות מקובעות ומיושנות שגורסות בואו נאמר שאין אלוקים, בסדר אבל תגידו את מראש ואז ניראה כמה צופים יש לכם . זה איננו האישו כלל, יש כאלו שמחכים לתוכניות כאלו על מנת לחשוב על זה, (אני באופן אישי פוסל לחלוטין את ליבוביץ בגלל אמירותיו הפוליטיות ואצלי הוא לא היה מקבל שום תואר ואפילו לשם כבוד) אינני יודע מה עשו מאיש מתוסכל זה, אבל לעצם העיניין, מדוע בכלל יש האדרה של תורת האבולוציה ? מסיבה מאוד פשוטה, אם נמשיך לחשוב על תורת האבולוציה לא נגיע לכלום, ואם נרד מזה יצא שכרינו כנישכרים. הסבר. מה לעשות שהבריאה נוצרה ואין זה חשוב כעת בידי מי אם בכלל, אין בידיינו שום מחשבה , נייר , או דעה שפויה, או כל דבר אחר למעט ספר התנ"ך ששם יש לפחות מישנה מסודרת מכל הבחינות ללא שום תיפאורה ומוסיקה ופירסומות, אף אחד לא היכריח את אף אחד לקבל או לא לקבל , תעשו מזה מה שאתם רוצים , אבל אל תידחפו לתוך אוזנינו , פינו ועינינו את הדבר הנורא הזה שאתם קוראים לו תורת האבולוציה , זה משהו לא אנושי , לא צנוע , יבש מאוד , גאוותני מאוד (משהו שלא מתאים כלל ליהדות) ולא יותר , הקשר בינו לבריאה הוא אפילו קוונטי, נורא באמת נורא, הדבר היחיד שאני כן יכול לומר על איינשטין היא העובדה שהתאוריה הכללית ששלו קרובה בהחלט לסיפור הבריאה בספר בראשית ואתם טועים מאוד בקשר שהיה לאיינשטין עם אלוקים, ובכן רבותי איינשטין היה אדם מאמין, , איך שלא תהפכו את זה, איש צנוע שידע שהדברים פשוטים הרבה יותר ממה שאנשים עשו מסיפור הבריאה, והבין בהבזקים של הארות את העינין , טעות יש בידי מי שחושב שאיינשטין היה רחוק מאלוקים , טיפוסים כמו ליבוביץ ותומכיו רחוקים מעבודת האלוקים האמיתית ולכן גם מאלוקים. אני מציע לכם על מנת שתוכניות כאלו יהיו באמת מענינות ולכן גם התגובות עליהם יהיו כאלו לשנות את הגישות הרדודות האלו ולהביא תוכן תגובתי יותר מענין, וזה מסיבה מאוד פשוטה, אין התחלה ואין סוף , זה נכון בערך שיש המשכיות אבל בזה ניגמר העינין , חבל לבזבז זמן על נושא שולי כמו המפץ הגדול ודארווין, זה משהו באמת לא חכם, לא רלוונטי , וכבר לא לעיס, אני מזמן כבר לא צופה בתוכניות אלו ואחרות, ועוסק בתחום לא מוכר בפיזיקה תאורטית
תודה על ההקשבה. אזולאי עזרא

12
גיא

״המדידה האמפירית הזו מעולם לא ייתרה את האמונה הדתית ואולי כדאי כבר להפסיק לצפות שזה יקרה אי פעם.״
האמנם?
כפיזיקאי החילותי להתעמק בשנים האחרונות בגנטיקה/ג׳נומיקס ופסיכולוגיה. החיבור המרתק הזה בין ענפים מרוחקים לכאורה יוביל אותנו, להערכתי, לתובנות מהותיות בנוגע לטבע האדם אשר הצריך את ׳המצאת האלוהים׳, ראו ניסוי קסדת האלוהים לדוגמה http://en.wikipedia.org/wiki/God_helmet
מעבר לכך הסינגולריות והעלאת התודעה למחשב יהפכו את התופעות הקשורות ומובילות לדת לבנות מדידה ולנתונות לניסויים מדעיים.
רעיון האל נובע מאופיינו החייתי ומקישורי הנוירונים במוחנו. עם נטישת מטריצת הפחמן ומעבר למטריצת הסיליקון (או מחליפיו) תהווה רגע מכריע לקראת גרירת הדת לשוליים (אם כי תמיד תיוותר שאלת הנשמה ולאן היא הולכת כשהמחשב כבה). לא תופעה שאני בהכרח מייחל לה, אחרי הכל אני מחווט להאמין באל, אך ככל הנראה בלתי נמנעת.
עוד עומק ניתן למצוא בהאזנה החשובה: http://www.audible.com/pd/Science-Technology/Origins-of-the-Human-Mind-Audiobook/B00DH9TI5E