האמת בבטן של איטליה

בחבל פיאמונטה, לרגלי הרי האלפים, נמצא אחד המבנים המדהימים והמופלאים באיטליה, מקדש תת קרקעי, הגדול בעולם לפי ספר גינס, שנחפר על ידי קהילה רוחנית מאמצע שנות השבעים ועד אמצע שנות התשעים, בחשאי במשך 20 שנה. זוהי דָמַנְהוּר.

המקדש מקים לתחייה מסורות עתיקות של מאגיה, אלכימיה, אמנות ואדריכלות מקודשת, ומשמש כמרכזה של קהילה רוחנית גדולה באופן יחסי, המונה כאלף איש וחיה בעמק קְיוּזֶלָה (Chiusella) הסמוך.

הכול התחיל בשנות השבעים כשבחור צעיר מטורינו בשם אוברטו אייראודי (Oberto Airaudi) פתח בית ספר למאגיה מצרית על שם הורוס. הורוס הוא האל המצרי שאחראי להתפתחות התרבות וההתקדמות האנושית המופיע בדמות נץ. אוברטו היה ידוע ביכולותיו העל חושיות ובידע של עולמות הנסתר, וביחד עם חברים עסק בניסויים מתקדמים בטלקינזיס, היפנוזה, מסעות אסטראליים, מאגיה, אלכימיה, ועוד. במרכז הורוס למדו נושאים אזוטריים שונים כגון קלפי טארוט אסטרולוגיה, ריפוי, ועוד.

עם הלימודים בא התיאבון. אוברטו חבריו ביקשו להתיישב בהרים ליד טורינו, להקים קהילה שבה יוכלו לחיות בסביבה תומכת ולממש את תלמודם. הם קנו בית גדול בעמק קיוזלה, שיפצו אותו ועבור לגור יחדיו כקומונה. עם השנים עוד ועוד אנשים הצטרפו אליהם, בתים נוספים נקנו ברחבי העמק, ובכל מקום צצו קומונות בנות 15-20 איש שבהם חיו המאמינים בתורתו של אוברטו אדרוידי, שבינתיים אימץ לעצמו את השם – פַלְקוֹ ("נץ").

באחד הלילות יצאו פלקו וחבריו לשוטט ביערות שבהרים הסמוכים. הם ישבו במדיטציה כשלפתע נחזה בשמיים כוכב נופל. עבור פלקו זה היה סימן שהם צריכים להתחיל לחפור במקום. הם חפרו כל אותו הלילה, בידיים, ולמחרת בלילה הגיעו עם אתי חפירה ומכושים. לילה אחר לילה הגיעו המאמינים להמשיך במלאכת החפירה, המטרה הייתה חציבת חדר חניכה בתוך ההר. העבודות נעשו בחשאי.

החדר הראשון שנחפר היה חדר כדורי קטן שבו הד מיוחד, הבנוי לפי מסורת חדרי החניכה הקדומים שהיו קיימים במצרים, יוון והעולם הקלאסי. לחדר כזה היו מכניסים בימי קדם את המתקדש ובתוכו הוא היה עובר חוויות של מוות ולידה מחדש. בדמנהור הוסיפו כדור אלכימי כחול ענק הנראה כמו כדור בדולח וציירו על הרצפה את קלף מספר 17 בטארוט - הכוכב. מטרת האמנות והמכשירים – ביחד עם מידות החלל, חומרי הבנייה, סלילי נחושת שהוטמנו בקירות ואנרגיות האדמה –, הייתה ליצור אפקט אנרגטי שישפיע על השוהה בחדר, ויעודד חזיונות, נבואות והארות. ואכן זה מה שקרה. בניית "החדר הכחול" (כך קראו לו) הביאה לחזון של המקדש השלם שייבנה לאחר מכן.

בינתיים חלפו להם חודשים רבים, החיים על פני האדמה התנהלו כהרגלם, בלי שאיש יחשוד במה שקורה מתחת. הקהילה גדלה ופרחה, השיעורים במדעי הנסתר נמשכו, אנשים חדשים הצטרפו, אבל בלילות קרו דברים אחרים: החוג המצומצם והאדוק יצא למשימות החפירה, קישט ועיצב חזון המקדש, שהלך וקרם עור וגידים. מכאן לשם נרכש גם קונגו – פטיש אוויר. את הרעש היו מסווים בעבודה של מסורים ביערות שמסביב. ואולם גדול נחפר מתחת לאדמה, מתחת לחדר הכחול- "אולם המים".

מעבר להיות פלקו אלכימאי, קוסם ומיסטיקן, הוא היה אמן מוכשר ובמיוחד צייר. בעזרת תקשור הגיע, לפי טענתו, לידע של סמלים, אותיות ושפות קדומות. עם סיום חציבת האולם במעבה האדמה, הוא לקח על עצמו את משימת עיטור הקירות העגולים בסמלים ואותיות מ-12 שפות עתיקות, חלקן לא מוכרות, המבטאות לשיטתו אמיתות עמוקות ביותר על החיים והיקום.

כיוון שיסוד המים מסמל חיבור אל הלא מודע, סביב לקירות החדר זורמים מים בצינורות נחושת נסתרים. על התקרה מופיע ויטראז' זכוכית טיפני, מעין מנדלה ענקית בזכוכית צבעונית. על הרצפה פסיפס שיש יפהפה ובו דמויות דולפינים, על הקירות, בנוסף לאותיות והסמלים שפלקו צייר, מופיעים ארבעה דרקונים מוזהבים המסמלים קווי אנרגיה שמרשתים את האדמה ונפגשים במקום ספציפי זה.

אולם המים הוא מעין אי בבטן האדמה, ויחד עם זאת גם המחשב של המקדש, ספרייה, בו נמצא הדנ"א של הבניין הקדוש. לאחר השלמתו החלה בנייה סימולטנית של שאר האולמות, סך הכול שמונה במספר. מצד אחד של אולם המים נבנו אולם האדמה העליון, אולם האדמה התחתון והמבוך, מן הצד השני אולם המתכות, חדר הסְפֶרוֹאִידִים (כדורי הבדולח) ואולם המראות. תהליך חפירת המקדש, בניית האולמות, עיטורם ועיצובם הביא את הקהילה לתהליך של העמקה בתורתם, גילוי וגיבוש הדרך הרוחנית הייחודית. החפירה בתוך ההר הייתה בעצם התעמקות בתוך עצמם.

חפירת המקדש הביאה אותם להבנה שבעבר היו תרבויות מתקדמות על פני כדור הארץ שמדע ההיסטוריה של היום אינו יודע עליהם דבר. אחת מתרבויות אלו נודעה בשם אטלנטיס והתקיימה על אי גדול ששקע במרכז האוקיינוס האטלנטי. לפי סברתם לתרבויות אלו היה קשר עם חיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור הארץ, טכנולוגיה מתקדמת של חשמל על חוטי ושליטה בעולמות החומר והרוח, דרך ידע של החוקים המקיימים את עולמנו, אלא שבגלל אסון שקרה בעקבות חולשות המין האנושי, הם נהרסו ושקעו בתהומות הנשייה. מהלך החפירה בבטן האדמה לווה בהתעוררות זיכרונות תת מודעים מתרבויות אלו, הן על ידי מסעות בזמן, והן על ידי שחזור גלגולים קודמים. ואת מה שהתגלה הם כתבו וציירו על הקירות.

במקביל לכך הקהילה החלה מפתחת מחדש את המדעים העתיקים. הם הגיעו למסקנה שהמאגיה של העולם העתיק לא הייתה אמונות טפלות, אלא שריד למדע אמיתי שהיה קיים פעם ושאפשר לשחזר אותו כיום. העולם שסביבנו הוא גם חומר וגם אנרגיה, למדנו איך להתייחס לחומר, אבל אין לנו מושג, כתרבות, לגבי העולמות הלא נראים המקיפים אותנו, שמהם נובע ומתקיים העולם הפיזי.

בדמנהור גילו שיש שמונה חוקים המקיימים את היקום, ושעל ידי שימוש בהם אפשר לשנות אירועים ולהשפיע. הם גילו שרשת קווי אנרגיה מקיפה את כדור הארץ ואחד ממרכז העצבים של רשת זו נמצא במקום שבו הם חופרים, במילים אחרות כל מה שנעשה במקום זה משפיע, דרך הקווים הסינכרוניים (כך הם קראו לאותם קווי אנרגיה) על העולם כולו, אם מתרחש אירוע שמחה במקדש, הרי שהשמחה עוברת לעולם כולו.

פלקו וחסידיו החלו בסדרה של טקסים ופעולות שנועדו לשפר את אורח מחשבתם של בני אדם ברחבי העולם, וכן את הרגשתם ויכולותיהם האנרגטיות. לעורר את התודעות הרדומות בקרב אלו שבשלים לכך, ולזרוע זרעים של תקווה, חזון ושינוי בתת מודע הקולקטיבי של המין האנושי. אט-אט הם החלו להבין שלא רק שתרבויות מתקדמות התקיימו בעבר, אלא שיש סיכוי לכך שבבוא היום הם יתקיימו בעתיד, ולצורך יצירת תרבות כזו הם החליטו להקדיש את חייהם ויישובם.

בשנת 1992 הגיעו שמועות למשטרת איטליה על מבנה תת קרקעי עצום שנבנה ללא רישיון באזור העמק. בפשיטה שנערכה על המקום התגלה המקדש, ובעקבות כך הוחלט על ידי אנשי הקהילה לפתוח אותו לביקורים. קבוצות קטנות של 5-6 אנשים מלווים על ידי שומרי המקדש רשאיות להסתובב במקום באופן מונחה, ולעיתים ניתן להשתמש במקדש למדיטציה. בנוסף למקדש החלו אנשי דמנהור ללמד את תורתם וגילוייהם במבחר של קורסים שאותם הם מציעים לציבור.

זאב בן אריה הוא מדריך טיולים, סופר ומרצה. פרטים לגבי סמינרים בדמנהור וביקורים במקום ניתן לקבל באתר "תרבויות עולמי"

תצלום: "אולם האדמה", דמנהור. התצלום באדיבות קהילת דמנהור. חומר נוסף על הקהילה ועל האתר זמין באתר "איטליה המקודשת"

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי זאב בן אריה.


תגובות פייסבוק