האפליה הלגיטימית האחרונה

ציונים אקדמיים נקבעים לא רק לפי תוכן המבחן או העבודה, אלא גם לפי השפה והסגנון. זו עובדה שנראית מובנת מאליה – כתיבה בהירה ואלגנטית חיונית לעבודה אקדמית, וכתיבה מרושלת מעידה על עצלנות, במקרה הטוב, או על יכולות אינטלקטואליות נמוכות, במקרה הרע. אבל הנטייה לדרג אנשים לפי השימוש שלהם בשפה יכולה להיחשב כצורה של דעה קדומה. אפליה על בסיס שפה (Linguistic discrimination) היא מונח שמתייחס לאפליה לא מוצדקת של אדם בשל שפת האם שלו או מאפיינים של אופן הדיבור שלו, כמו המבטא, אוצר המילים או התחביר. ייתכן שזו אחת מצורות האפליה האחרונות שנחשבות לגיטימיות.

גם אנשים שנזהרים מלהפלות על בסיס דת, גזע ומין מתקשים,למשל, לעמוד בפני קפסולת המידע הגיאוגרפי-חברתי שנקראת מבטא. שינויים באיכות הקול, ההגייה, ההטעמה והפרוזודיה מקושרים למדינות, אזורים ולפעמים אפילו ערים ספציפיות, למעמדות חברתיים ולמוצא אתני - ולכל הסטריאוטיפים הקשורים בהם. מבטאים משפיעים על סיכוי הקבלה לעבודה - סקר בריטי אחד מצא ששמונים אחוז מהמעסיקים מודים שהמבטא האזורי של המועמדים משפיע על סיכויי הקבלה שלהם. בבריטניה שולט באמצעי התקשורת ה- Received Pronunciation המזוהה עם המעמד הגבוה, ורק בשנים האחרונות החלו להופיע שם, כמו בארץ, קריינים בעלי מבטאים שונים. גם התעתיק הפונטי המופיע במילונים מתייחס ל"מבטא הסטנדרטי", וכמובן שאלה שקבעו שמשהו הוא סטנדרטי נמצאים בגבולות הסטנדרט– באזורים אחרים של אנגליה, שיש בה מבטאים רבים ומגוונים, לא מכנים את המבטא הזה סטנדרטי אלא משייכים אותו לדרום-מזרח אנגליה.

ייתכן שהסיבה שקריינים ומגישים עם מבטא "לא סטנדרטי" הופיעו שנים אחרי הופעתם של אנשים בעלי מראה "אחר", אינה רק קשיים בהבנה (לפי ההנחה המוטעית שהצופים כולם מדברים במבטא הסטנדרטי). מסתבר שלמבטא זר יש גם השפעה על האמינות של הדובר. בניסוי הזה משתתפים נטו לסמן פרטי טריוויה כלא נכונים כאשר הם הוקראו על-ידי אדם בעל מבטא זר, בהשוואה לאלה שנקראו על-ידי אדם "ללא מבטא".

צורה נוספת של אפליה קשורה לתחביר – למשל התחביר של האנגלית האפרו-אמריקאית (African American Vernacular English), שדוברים של אנגלית אמריקאית "רגילה" תופסים לעתים קרובות כאנגלית "מקולקלת", כפי שהיידיש נתפסה על-ידי דוברי גרמנית כעגה פגומה, אף על פי שזו שפה שיש לה כללי תחביר שלמים ועקביים. He be working Tuesdays עלול להישמע מוזר למי שדובר אנגלית סטנדרטית, אבל הוא המקבילה ל-He works Tuesdays באנגלית סטנדרטית. אלא שלא רק שדוברים של הדיאלקט הזה אינם יכולים לכתוב עבודות אקדמיות בשפה הזו (אפשר להתייחס ל-AAVE כאל שפה מדוברת בלבד ולהצדיק זאת), עצם השימוש בשפה זו שלא בתוך קהילת הדוברים יסמן אותם כטובים פחות.
קשה להתיר את הדעות הקדומות הסבוכות שקושרות יחד שפה עם מקום, דת ותרבות. מדוע אפליה על בסיס שפה היא עניין כה מורכב? כי לשפה יש חלק כל כך גדול בהגדרה העצמית שלנו, ולעתים קרובות מדי נדמה לנו שההבדלים בינינו לבין אחרים הם לא מקריים או פוליטיים, אלא מוסריים, ושיש שפה אחת, טהורה ומוחלטת, וכמובן שלא במקרה, היא בדיוק השפה שלנו