המשימה הגרמנית החדשה

עבור צעירה בגרמניה, כניסה להריון היא התאבדות כלכלית, גם בקרב משפחות המהגרים
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

בתחילת הקיץ התברר לגרמנים שהם איבדו 1.5 מיליון תושבים. עד לסקר האוכלוסין המקיף שפורסם במאי, הראשון מאז האיחוד בין שתי הגרמניות, ההערכה הרשמית היתה שאוכלוסיית גרמניה מונה 81.7 מיליון בני אדם; עכשיו התברר שהמספר הזה היה מנופח והאוכלוסיה מונה למעשה 80.2 מיליון תושבים. ואז התבררו החדשות הרעות באמת.

עד לנתונים המפורטים האמינה גרמניה שכפי שקורה בצרפת, בריטניה וחלק מארצות סקנדינביה, שיעור הילודה בקרב המהגרים ובקרב הדור השני להגירה יאזן את הירידה החדה בילודה במשקי הבית האחרים. עכשיו התברר שהמהגרים מאמצים במהרה את הנורמות הגרמניות, ושמספרם ממילא קטן בהרבה משיעורם באוכלוסיה לפני עשרים שנה. בקרב הדור השני להגירה, שיעור הילודה אף נמוך יותר מהממוצע הגרמני, 1.36 ילדים בממוצע לאשה.

לכאורה צריך לעשות משהו, אבל הצרה היא שגרמניה כבר עשתה לא מעט.  על-פי הנתונים של השבועון "דר שפיגל", לא פחות מ-40 מיליארד יורו מוזרמים בשנה לעידוד ילודה והקמת משפחה, ובאופן כללי מוקדשים 2.7% מהתל"ג לתוכניות רווחה האמורות לתקן את העקומה הדמוגרפית. ללא הועיל: היום יש בגרמניה ארבעה מועסקים על כל גימלאי, מספר מדאיג כשלעצמו; אם המגמה תימשך, הרי שב-2060 יהיו רק שני מועסקים על כל גימלאי, נתון בלתי אפשרי. כדי שמודל הפנסיה של מדינה אירופית יוכל להחזיק מעמד, שיעור הילודה בה חייב לעמוד על מינימום של 2.1 ילדים למשק בית ממוצע לאורך 30 שנה לפחות.

כרגע, המשימה הלאומית הזאת נראית ממילא בלתי אפשרית: על-פי התחזית הרשמית של ממשלת גרמניה, האוכלוסיה הכללית צפויה להמשיך להזדקן ולהצטמצם באופן אשר ישבש ממילא את המאמצים ההלו, וב-2060 יהיו רק 66 מיליון גרמנים.

גרמניה אינה לבד: לפי נתוני האיחוד האירופי, נולדו בשנת 1960 מעל 7.5 מיליון ילדים באיחוד, אשר מנה אז 27 מדינות. ב-2011, כאשר האיחוד כבר מנה 31 מדינות, נולדו בו רק 5.4 ילדים. במדינות מסוימות, כגון לטביה ובולגריה, מספר המתים צפוי להיות כמעט כפול ממספר הלידות.

המיתון העמוק באירופה אינו מסייע: אפילו במדינות שבהן שיעור הילודה היה תמיד גבוה, כמו ספרד ויוון, נרשמת ירידה מקבילה כמעט לעלייה החדה באבטלה בקרב צעירים, העומדת היום על 50% במדינות אלה.

האם מצבה הכלכלי האיתן של גרמניה יכול למנוע את הזדקנותה, קרי את היעלמותה בטווח הארוך? סוציולוגים מצביעים על חסם תרבותי עמוק, אשר סובסידיות רחבות לא הצליחו עדיין להתגבר עליו: בתרבות המודרנית הגרמנית -- ואולי בתרבות הגרמנית בכלל -- יש משהו מעט בזוי בלגדל ילד, שלא לדבר על לגדל כמה ילדים. ה"אקונומיסט" מצביע למשל על העובדה שרוב התמיכות מועברות באופן ישיר ולא באופן מבני: הרבה מאוד קצבאות והטבות מס, מעט מאוד תקציבים לבניית גני ילדים, לסיוע לאמהות עובדות או לגמישות בשעות העבודה. הלימודים בבתי הספר מחולקים עדיין כך שהתלמידים יוצאים ב-12:00 בצהרים להפסקת לימודים של שעתיים-שלוש, כאילו האמהות עדיין נמצאות בבית להכין להם ארוחה וללות אותם חזרה לבית הספר אחה"צ.

והאמת היא שאינן יכולות להיות בבית גם לו רצו: עבור אשה בגרמניה, הריון הוא סוג של התאבדות כלכלית. "לפני שילדתי את בני, הייתי מנהלת מוערכת במשכורת גבוהה, והחברה העריכה אותי," אומרת בראיון ל"ניו יורק טיימס" אחת ממיליוני הנשים שהחליטו להסתפק בילד אחד. "מייד אחרי הלידה צורפתי לקטגוריה חברתית שונה לגמרי. חברות התרחקו ממני, מקום העבודה העביר אותי אט-אט למסלול של היעדר קידום, אפילו חמותי לא הבינה למה אני צריכה את זה".

על-פי ניתוח הנתונים של מכון המחקר ברלין לאולוסיה ופיתוח, נשים אחרי לידה מתקשות להתקבל חזרה למשרתן הקודמת, למרות החוקים הברורים בעניין זה. רובן מועברות למשרה חלקית המוגבלת בחוק ל-17 שעות עבודה בשבוע, ושהשכר הממוצע בה הוא 500 יורו לחודש. רבע מכל הנשים בגרמניה מועסקות במשרות כאלה, וקיימת קורלציה כמעט מוחלטת בינן לבין נשים שהן אמהות.

"אני מבינה שגרמניה צריכה ילדים," הסבירה רווקה תושבת המבורג בת 35 בראיון ל"דר שפיגל", "ואני בטוחה שזו חוייה מעשירה לגדל ילדים. אבל יש לי דברים יותר מעניינים לעשות. זה פשוט לא בשבילי".

זה כנראה לא בשביל אף אחת, לפחות באירופה. לפיכך הפתרון שאליו מתקדמת -- בזהירות מופלגת -- ממשלת גרמניה היא מתן הקלות בהענקת אזרחות לצעירים ממדינות אירופאיות שהמשבר הכלכלי מעודד להגר. אפשרות לסלקציה בין המדינות -- ספרד או לטביה? יוון או פולין? -- היא כל כך מצמררת בתרבות הפוליטית הגרמנית, מסכם הדר-שפיגל, שיתכן בהחלט שלא תתקבל החלטה לפני 2060.

מקורות:דו"ח האוכלוסין 2013 ותחזית לשנת 2060 של הלשכה המרכזית הגרמנית (קובץ pdf)ניתוח תחזית הילודה באירופה, מחקר של מכון ברלין לאוכלוסיה ופיתוחדיווח של השבועון דר-שפיגל על המסקנות מהנתוניםכתבה באתר ה"ניו יורק טיימס" על בעיית הדמוגרפיה בגרמניהריכוז הדיווחים של השבועון אקונומיסט על בעיית הדמוגרפיה באירופה לעומת העולם נתוני הדמוגרפיה בישראל, ניתוח הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

8 תגובות על המשימה הגרמנית החדשה

פוסט מרתק. רק רוצה להפנות לאי דיוק אחד: הילודה בספרד הייתה נמוכה עוד הרבה לפני המשבר (למעשה מעט לפני המשבר היא עלתה במעט, עקב שיפור בקצבאות הילדים). כמובן שמצב זה רק החמיר עם המשבר.

03
אפרים

עניין הסלקציה בין המדינות מופרך. אזרחי ארבעת המדינות ברשימה רשאים להגר לגרמניה באופן חופשי מתוקף אמנת שנגן. והם כבר עושים זאת בעשרות אלפים.

כתבה מעניינת. אומרים שעד סוף המאה הנוכחית בישראל יהיו יותר ילדים מאשר בגרמניה, על פי הקצב הדמוגרפי. כמובן שהנבואה ניתנה לשוטים, ואולי כשהגרמנים יהיו עם הגב אל הקיר הם יצליחו להוציא מעצמם נחישות לאומית. שיעורי ילודה הם דבר שמשתנה בקצב מפתיע בין הדורות.

מה שחשוב להגיד הוא שמבחינה כלכלית לא באמת בטוח שדמוגרפיה כזו היא מתכון לאסון או למחסור נורא בידיים צעירות. יפן תעיד - מחסור קשה בידיים צעירות הוא לא הבעיה שם, אף שאין שם הגירה בכלל. תמיד אפשר לבנות רובוטים.

כשטוענים שאם לא יהיו ילדים, תהיה מצוקה ומחסור בעובדים ואיך יפרנסו את הפנסיונרים, שוכחים שמצד שני, לא יהיה צורך בבניית תשתיות ציבוריות חדשות, והנדל"ן יהיה בשפע וזול מאוד (כפי שהוא באמת בברלין), ולא יצטרכו לבנות תחנות כוח ולא להרחיב תחבורה ציבורית וכבישים.. בקיצור, כל הבעיות של מחסור בתשתית שיש לנו בארץ, לא יהיו להם.
בשורה התחתונה, המחקרים נוטים להגיד שבסיטואציה של הידלדלות דמוגרפית, יש פחות בעיית מחסור ויותר מהבעיה ההפוכה - עודף קיבולת.

אכן. משיחה עם ידידה גרמניה, ילדים זו אופציה כה נדירה שאף אחד מחבריה הגרמניים לא חושב עליה ברצינות. לדבריה, כל כך יקר לגדל בגרמניה ילד (אפילו יותר מישראל), ואף אחד לא רוצה להיכנס לצרה הזו. היא עצמה בת 30, נטולת ילדים וגם לא מתכננת בקרוב.

08
יואב

בארץ עוד פותרים את הבעיה, לפחות באופן זמני, על ידי לחץ חברתי לעשיית ילדים, וגם, באופן מפתיע, על ידי גמישות יחסית של המעסיקים והבנה שלהם לגבי הצורך בטיפול בילדים.

רק אחרי שדיברתי עם סטודנטית זרה שבאה ללמוד פה, והופתעה מכמה נשים עם ילדים יש בפקולטה, הבנתי את זה.