הגירה לטובה

אף שלעתים רבות אנחנו מציינים בשמחה את עברנו כאומה של מהגרים, האמריקנים חלוקים עמוקות בנוגע למדיניות הראויה בנושא ההגירה. בסקר שערך לאחרונה מכון גאלופ אמרו 38 אחוזים מן האמריקנים כי היו רוצים להקטין את קצב ההגירה לארצות הברית. 38 אחוזים הביעו שביעות רצון מהקצב הנוכחי ורק 21 אחוזים היו בעד קליטה של יותר מהגרים בשנה.

חוסר שביעות הרצון הזה עורר את סקרנותה של ננסי קיאן, מרצה כלכלה, מִנהל וחקר קבלת ההחלטות בבית הספר קלוג למנהל באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי. גם ממחקרים בתחום התמחותה, ההיסטוריה של הכלכלה, עולה כי מהגרים לארה"ב תרמו תרומה מכרעת לשגשוגה הכלכלי. עם זאת, מחקרים אחרונים מתמקדים דווקא בהשפעות המזיקות של המהגרים.

אזורים שלפני מאה שנה נוצרו בהם מובלעות של מהגרים הם היום אזורים שההכנסה בהם גבוהה יותר, יש בהם פחות עוני ושיעור האבטלה נמוך יותר, ואלה רק חלק מן היתרונות

קיאן חשדה כי המאמרים שפורסמו לאחרונה מחמיצים את העיקר. "דיונים רבים בנוגע לקביעת מדיניות וכן השיח הנוכחי במחקר הכלכלה מתמקדים, ולא בכדי, בכאן ובעכשיו", היא אומרת. "אבל אם אנחנו רוצים לדעת האם הגירה מועילה למדינה, עלינו לדעת איזו השפעה יש לה לאורך חמישים או מאה שנים".

קיאן החליטה כי הדרך הטובה ביותר לחזות באמצעותה את העתיד היא לבחון את העבר. היא ועמיתיה בחנו את השפעת ההגירה על ארה"ב במהלך תקופת ההגירה ההמונית, בין השנים 1860-1920. החוקרים שאלו את עצמם: האם בטווח הארוך אזורים שבהם התיישבו מהגרים רבים הרוויחו או הפסידו כתוצאה מכך?

התשובה הייתה חיובית ונחרצת. אזורים שלפני מאה שנה נוצרו בהם מובלעות של מהגרים הם היום אזורים שההכנסה בהם גבוהה יותר, יש בהם פחות עוני ושיעור האבטלה נמוך יותר, ואלה רק חלק מן היתרונות.

צוות החוקרים הבחין גם כי במהלך תקופת ההגירה ההמונית זכו אזורים אלה גם ביתרונות קצרי טווח יותר: תיעוש מוגבר, עלייה בפריון החקלאי ויותר חדשנות. בתחום ההשכלה נרשמה ירידה בהישגים אך למשך זמן קצר בלבד, שאחריו התרחשה שוב עלייה.

"מובן לגמרי מדוע כל אוכלוסייה, כל קהילה, חוששת מזרם גדול של אנשים השונים ממנה. זהו חשש לגיטימי ומובן", אומרת קיאן. "אבל לפחות בארה"ב, אין לנו הוכחות להשפעות שליליות של ההגירה מבחינה כלכלית או חברתית".

הגירה, הבית הלבן, ארצות הברית, אסלאם

הפגנה למען ההגירה לארצות הברית, מול הבית הלבן, מרץ 2017. תצלום: ויקטוריה פיקרינג

מדידת השפעותיה של ההגירה

בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, מיליוני מהגרים מאירופה זרמו אל תחומי ארה"ב. רבים הגיעו לאליס איילנד ומשם פנו מערבה, כדי להתחיל בחייהם החדשים.

כדי להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של גלי המהגרים העצומים הללו, קיאן חברה לסנדרה סֶקוירה מלונדון סקול אוף אקונומיקס, ולנתן נון מאוניברסיטת הארוורד.

מפתה לחקור את הנושא באמצעות בחינה פשוטה של היחסים בין השגשוג הנוכחי וההגירה ההיסטורית. אולם בחירה כזו כרוכה בהתעלמות מהאפשרות שהמהגרים לא בחרו את ביתם החדש במקרה. אולי מהגרים חדשים בחרו אזורים שיש בהם פוטנציאל צמיחה רב יותר, אזורים שהיו משגשגים גם בלעדיהם? אולי הם יכלו להרשות לעצמם לגור רק באזורים פחות נחשקים כלכלית? כל אחת מהאפשרויות האלה עשויה להטות את התוצאות.

בעולם אידיאלי, הדרך הטובה ביותר לבחון את תוצאות ההגירה הייתה ליצור סוג של ניסוי אקראי מבוקר. "היינו בוחרים באקראי מחצית מהמחוזות האמריקנים ומושיבים בהם מהגרים, ואז משווים למחצית שבאורח אקראי לגמרי כלל לא קיבלה לתחומה מהגרים", אומרת קיאן. "אבל את זה, כמובן, איננו לא יכולים לעשות".

משום כך, קיאן ועמיתיה הסתפקו באפשרות הכי קרובה לניסוי כזה, אשר לדבריה היא "החידוש המתודולוגי העיקרי" במחקרם.

הם איתרו שני מאפיינים חשובים של ההגירה שהתרחשה באותה תקופה, אשר הביאו לכך שחלוקת המהגרים בין אזורי הארץ השונים הייתה, למעשה, אקראית.

ראשית, תקופות של מזג אוויר קיצוני באירופה השפיעו משמעותית על מספר המהגרים ששמו פעמיהם לארה"ב בכל עשור. בשנה שבה יבול תפוחי האדמה באירלנד היה דל במיוחד או כשהתרחשה בצורת באוקראינה הייתה עלייה במספר המהגרים ממדינות אלה. שנית, לעתים קרובות המהגרים השתמשו ברשת הרכבות ההולכת ונבנית של ארה"ב כדי להגיע ליעד שבו בנו את ביתם החדש.

השילוב בין שני אלה הביא לכך שאותם אזורים בארה"ב שחוברו למסילת הרכבת ממש לפני גל של מזג אוויר קיצוני באירופה קלטו מספר גדול של מהגרים. באותו אופן, אזור דומה מכל הבחינות אשר חובר למסילת הרכבת לפני שנים של מזג אוויר טוב באירופה, קלט מספר נמוך בהרבה של מהגרים.

"המהגרים אינם בוחרים לאן מגיעה המסילה, והם לא בוחרים את מזג האוויר", מסבירה קיאן.

אליס איילנד, מהגרים, הגירה

בדיקות רפואיות למהגרים באליס איילנד, ניו יורק (1910). תצלום: NIAID

בחינת ההגירה במבט לטווח ארוך

החוקרים השוו את השגשוג הנוכחי של מחוזות שאליהם הגיעו באקראי יותר מהגרים ממחוזות אחרים (הם שיקללו גורמים אחרים ובהם משך הזמן שבו כל מחוז היה מחובר לרשת הרכבות).

לא מדובר בהווה בלבד. אנחנו חייבים לחשוב איך ייראו הדברים בעוד שלושים, חמישים או מאה שנים

הם גילו כי לאורך זמן, נוכחות מהגרים מיטיבה מאוד עם כלכלת האזור. אזורים שהיסטורית היו בהם יותר מהגרים נהנו מרמת הכנסה גבוהה יותר, פחות עוני ואבטלה, ורמות גבוהות יותר של השכלה ועיוּר.

המשמעות של תוצאות אלה מדהימה: לו אזורים שאליהם כלל לא הגיעו מהגרים באותה תקופה היו זוכים לקלוט מספר חציוני של מהגרים, התושבים היום היו נהנים מהכנסה לנפש בשיעור גבוה ב-20 אחוזים.

העובדה שמהגרים מועילים לכלכלה בטווח ארוך אין פירושה שהם מזיקים לכלכלה בטווח הקצר. למעשה, מהגרים בתקופת ההגירה ההמונית העצימו את התיעוש ואת הפריון החקלאי מיד עם הגעתם לארה"ב. הגעתם של האמריקנים החדשים הללו אף דרבנה חדשנות – החוקרים מצאו כי ככל שעלה מספר המהגרים עלה קצב רישום הפטנטים.

עם זאת, בטווח הקצר, מחוזות שבהם ישנו אחוז מהגרים גבוה יותר חוו צניחה בממוצע ההישגים בתחום ההשכלה. לדברי קיאן, יש לכך הסבר הגיוני: כמו היום, מהגרים שהגיעו בתקופה ההגירה ההמונית, היו פחות משכילים מהתושבים המקומיים. הם גם היו להוטים לנצל את ההזדמנויות הכלכליות החדשות שמצאו בארה"ב, ולכן נטו יותר לבחור בעבודה על פני לימודים. אבל הירידה ברמת ההשכלה אינה נמשכת לאורך זמן. כעבור דור אחד מראשית ההגירה ההמונית, באזורים שאליהם הגיעו מהגרים רבים יותר, נרשמה עלייה ברמת ההשכלה.

הבנת הנטיות הכלכליות

קיאן מקווה ללמוד ממחקרים עתידיים כיצד ומדוע מהגרים מדרבנים שגשוג כלכלי. האם מועיל יותר ליצור מובלעות מהגרים הומוגניות, או שמא תערובת של תרבויות ושפות מניבה צמיחה גדולה יותר? האם מאפיינים תרבותיים ייחודיים – למשל "מוסר העבודה הפרוטסטנטי" המהולל – תורמים להצלחתם של מהגרים אלה בארה"ב?

לדברי קיאן, ככלכלנים "אנחנו מתעניינים במיוחד בתפוצתם של ערכים תרבותיים המשפיעים על פעילות כלכלית או על ההשקעה בלימודים".

המהגרים של היום מגיעים ממדינות ומתרבויות שונות מקודמיהם. עם זאת, קיאן מאמינה שממצאי צוות החוקרים שלה עשויים להועיל רבות בשיח על קביעת המדיניות כיום.

לטענתה, ההגירה ההיסטורית וההגירה הנוכחית הן בבסיסן זהות: "המהגרים ההיסטוריים, כמו המהגרים של היום, היו חסרי השכלה ביחס למקומיים. כמו המהגרים של ימינו, הם הגיעו מרקע שונה מבחינה אתנית, לשונית ודתית".

קיאן מקפידה להדגיש שהיא מדענית ולא פוליטיקאית. אבל היא חושבת שחשוב שקובעי המדיניות יבינו כי ההשפעה החיובית ארוכת הטווח של ההגירה על הכלכלה גדולה בהרבה ממיני חסרונות זעירים בטווח הקצר שעלו מן המחקרים.

לדבריה, חשוב לזכור, בכל מדינה, "לא מדובר בהווה בלבד. אנחנו חייבים לחשוב איך ייראו הדברים בעוד שלושים, חמישים או מאה שנים".

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מבוסס על מחקרם של נתן נון (Nunn), ננסי קיאן (Qian) וסנדרה סקוירה (Sequeira)

המאמר התפרסם במקור בכתב עת של בית הספר למנהל Kellog באוניברסיטת Northwestern.

Previously published in Kellogg Insight. Reprinted with permission of the Kellogg School of Management

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: "רכבת, בלם", תצלום: סמואל זלר, unsplash.com

"רכבת, בלם", תצלום: סמואל זלר, unsplash.com

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי Kellog Insight.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

5 תגובות על הגירה לטובה

01
איתמר

הממצאים מעניינים, אך למרות זאת המצב כיום, לדעתי, שונה.
רובם המוחלט של המהגרים עליהם בהם אנו עוסקים כיום הם פליטים ערביים, שנמלטו מהמלחמה הנוראה בסוריה. לכן, הניסיון להשוות מבחינה היסטורית הוא אינו מדויק. למרות הסיוג שנכתב בסוף המאמר, הפליטים בהגירה ההיסטורית לארה"ב היו הומוגניים מבחינה דתית: רובם היו נוצרים (גם אם מזרמים שונים) וכל שרצו היה למצוא מקום שבו יוכלו להתקיים בכבוד (ואף בעושר).

הפליטים מסוריה, לעומת זאת, חולקים השקפה ואמונה שונות בתכלית מזו המערבית והנוצרית.

מבחינה מעשית, יהיה יותר קשה להם להתאקלם. מבחינה דתית, רבים הם אסלאמיים אדוקים (והאסלאם אינו מרבה אהבה ל"כופרים"). מתוכם, כפי שראינו באירופה, יהיו כאלה שירצו לבצע פיגועי טרור בשם הדת.
ההרגשה של האמריקנים, כפי שאני מבין אותה, היא שהמהגרים הללו לא באו רק בשביל למצוא מפלט ופרנסה, אלה גם באו לשנות את אמריקה עצמה.

02
גיל

דוגמא ומופת למחקר שקבע מסקנות ואז הלך להוכיח אותן על ידי מניפולציה בנתונים.
ההגירה "המיטיבה" הזו חיסלה את התושבים המקומיים. וזה המבחן ! האם ההגירה מיטיבה עם תושבי המקום. זה שארצות הברית כולה היא חברת מהגרים, מדינה שנולדה על הגירה ונבנתה עליה. הרי כל יישוב קיים שלא קלט מהגרים בתקופת ,הנחקרות היה כל כולו מבוסס על מהגרים מדור קודם, כך שכל המתמטיקה ההשוואתית היא שקר.
מהגרים כמו מינים פולשים בטבע, פוגעים בתושבים המקומיים. הם גוזלים מהם קרקע ומשאבים כלכליים כמו המהגרים הלבנים בצפון אמריקה. הם משמידים את התרבות המקומית על ידי קידום התרבות שלהם לעיתים במאבק אלים, כפי שעושה ההגירה המוסלמית באירופה היום - עד כדי רכישה שיטתית של כנסיות ישנות , הפיכתן למסגדים ומחיקת כל סממני התרבות המקוריים.
כאשר האג'נדה היא פרוגרסיבית ראדיקאלית, אז המחלות החברתיות הקשות ביותר הופכות לאידאל נאצל. כמו הקומוניזם וההגירה

    03
    דנה

    אז ההגירה היהודית והאיטלקית והאירית חיסלה את ארצות הברית במאה ה-19? וההגירה היהודית לארץ ישראל חיסלה את ערביי הארץ? הממ... נקודה מעניינת למחשבה.

    04
    גיא חזון, גבעת הלבונה

    "כאשר האג'נדה היא פרוגרסיבית ראדיקאלית, אז המחלות החברתיות הקשות ביותר הופכות לאידאל נאצל. כמו הקומוניזם וההגירה"

    אמת לאמיתה.

05
גיל

ההגירה מאירופה (יהודית, איטלקית אירית, אנגלית וכו') לא חיסלה את ארצות הברית, היא חיסלה את תושבי המקום - האינדיאנים.
אם תשאלי את ערביי ישראל, כך הם רואים את חזרת היהודים לארצם. מבחינתם זו הגירה, והם קוראים לזה נכבה. היהודים כתושבי המקום המקוריים, נדחקו לגלות על ידי כיבושים ומהגרים שהגיעו מהסביבה. רוב מי שמכונה "פלסטינים" הם מהגרים שהגיעו לכאן בעקבות הכיבוש הטורקי ולאחריו השלטון הבריטי, שייבאו לכאן עובדים מעיראק (משפחת עבאס - זו של ראש הראשות) , אל מסרי - ממצרים, חאלבי - מסוריה וכו' . אפילו ערפאת "הפלסטיני" היה מצרי יליד קהיר.