הדיאטה הנכונה היא לאכול (טבעי)

ד"ר כץ מציע שיטה חדשה לדירוג הערך התזונתי של מאכלים. קודם כל, תפסיקו להשוות תפוז לתפוח
X זמן קריאה משוער: 2 דקות

המון מידע זמין לנו היום על מאכלים, בעיקר על אלה שאנו רוכשים באריזות – כמה קלוריות, שומן רווי, מלח וסוכרים; אילו ויטמינים הם מכילים ובאיזה אחוז מהתצרוכת היומית. המידע הזה מסומן לפי חוק, ולפני כמה חודשים נעשה זמין גם במנוע החיפוש של גוגל, שמאפשר לכם להשוות את תכולתם של מזונות דומים, כמו תפוחים ותפוזים, או שונים מאד זה מזה, כמו בייקון וקייל.

אבל מה עושים עם כל המידע הזה? אם יש בתפוח 0.2 גרם שומן, זה טוב? אבל כתוב שזה מהווה 0% מהתצרוכת היומית, אז זה רע? אני צריכה למצוא מקור אחר לשומן? ורגע, כתוב, מדיאטה יומית של 2000 קלוריות. זה מה שאני צריכה לאכול? ואם כבר אכלתי משהו שיש בו תשעה אחוזים מהתצרוכת היומית של סיבים תזונתיים, או מלח – אני אמורה לרשום את זה בצד ולחבר לשאר הארוחות שלי באותו יום? וכמובן שמלאכת ההרכבה תלויה בדיאטה שבחרתי – ים תיכונית, דלת שומן, טבעונית או פליאוליתית. אין לכם את זה בפשוט יותר?

לד"ר דייויד כץ ממרכז המחקר למניעת מחלות באוניברסיטת ייל יש רעיון אחר. כץ זיהה את הבלבול שנוצר בציבור לגבי הערך התזונתי של מאכלים שונים ולגבי מה שכדאי ואסור לאכול. הבלבול הזה הוא טראגי בעיניו: האמון ההולך ופוחת שלנו בהמלצות תזונתיות מסכן אותנו, כי משטר התזונה שלנו הוא אחד הדברים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על איכות חיינו. אך איך מחזירים את האמון במדע התזונה ומנגישים את הידע הקיים בתחום בצורה פשוטה וברורה? כץ הקדיש את השנתיים האחרונות לפיתוח שיטה חדשה להערכת מזון, בשם NuVal. שיטת הדירוג הזו מעניקה מספר אחד לכל מזון, ופוטרת אותנו מחישובים מסובכים של קלוריות, פחמימות ושומנים. הדירוג נעשה בסולם של אחד עד מאה. רוצים לדעת מה כדאי יותר, תפוח או תפוז? בשיטה הקיימת הייתם צריכים להשוות תכולת סוכרים ואשלגן; בשיטה של כץ מספיקה שנייה להבין שזה לא משנה: שניהם זוכים לציון 100.

נו-ואל מבוססת של אלגוריתם שפותח על ידי מומחים בתחום התזונה, בריאות הציבור והרפואה. הוא משתמש במידע התזונתי המופיע על אריזות המוצרים וברשימת המרכיבים, או במקרה שמדובר במוצרים לא ארוזים, במידע שמקורו במאגר מידע "של זרוע מחקר מכובדת של אוניברסיטה גדולה", ומתייחס ליותר משלושים מרכיבים תזונתיים כמו ויטמינים, מינרלים, שומנים וכו', ובהשפעתם על הבריאות לפי מחקרים מדעיים מוכרים. היא תקפה לכל מי שהוא מעל גיל שנתיים - ילד או ילדה, גבר או אישה.

הידע התזונתי שהשיטה משקפת אינו מפתיע: כץ סקר את הדיאטות הפופולאריות השונות והגיע למסקנה כי משטר התזונה המועדף הוא מזון הקרוב ככל האפשר לצורתו הטבעית, כלומר לא מעובד, ומבוסס בעיקר על צמחים; יש חשיבות לדגנים מלאים בתפריט, ולכן לדיאטות שמבוססות על בחירה מושכלת של פחמימות יש יתרון על פני דיאטות שנמנעות מהן; ופרשנות של הדיאטה הפליאוליתית שמבוססת על אכילת כמות גדלה של בשר היא בבירור לא מומלצת. "הידיעה הברורה שהיינו יכולים, בעזרת הידע שיש ברשותנו, למנוע שמונים אחוזים מהמחלות הכרוניות היא הבסיס לכל מה שאני עושה," אמר כץ.

אך האם רשתות השיווק יהיו מוכנות לקבל סימון כה ברור? מוצר שקיבל ציון נמוך עלול בהחלט עלול להרתיע צרכנים, כי הוא בעצם המלצה גלויה לא לצרוך מזונות מסוימים. מה יקרה כשמוצרים של רשתות השיווק יזכו לציונים נמוכים? מעניין יהיה לראות אם שיטת הדירוג שלו, שאומצה בינתיים על ידי מספר רשתות סופרמרקטים בארצות הברית, יכולה להפוך לסטנדרט.

כתבה על ד"ר כץ והשיטה שלו ב-Smithsonian

האתר של NuVal

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק