החלום הישראלי של העץ המואר

ארגונים למען איכות הסביבה יוצאים הבוקר למתקפה נגד סטארט-אפ ישראלי המבקש לגדל עצים המאירים בחשכה, תחנה ראשונה במסע מדעי העתיד להביא להחלפתם של פנסי רחוב בעצים ולהחלפתן של מנורות קריאה בעציצים ביתיים.

הארגון העולמי ידידים של כדור הארץ קיים אתמול מסיבת עיתונאים ובו קרא לאתר גיוס הכספים Kickstarter להוריד מייד את פרוייקט הגיוס של ד"ר עמרי עמירב-דרורי ואנתוני אוונס, הזוכה להצלחה מסחררת ברשת. ג'ים תומסון, מנהל המחקר של קבוצת הלחץ האקולוגית ETC, אומר היום לעיתון "וול סטריט ג'ורנל" שהמיזם הוא "חוסר אחריות משווע" ומקביל ל"הפצה סיטונאית, רנדומלית וחסרת שליטה של זרעים מהונדסים המהווים סכנה אמיתית לאיזון האקולוגי העולמי".

המיזם, המתקרא בשם התמים "גידול צמחים: תאורה טבעית ללא חשמל", מבוסס על הטכנולוגיה של החברה הפרטית של ד"ר עמירב-דרורי,  Genome Compiler, הנחשבת לחלוצה בתחום מדעי חדש ומעורר מחלוקת, הביולוגיה הסינתטית.

המיזם מבטיח לשלוח לכל התורמים זרעים של תודרנית לבנה, צמח ממשפחת הכרוב והחרדל, מהונדסים במעבדה כדי ליצור צמח המאיר בחשכה. כל התורם 60 דולר ומעלה יקבל בין 50 ל-100 זרעים והמיזם מבקש לעודד את התומכים "להתנסות בפלאי הטכנולוגיה" ולהצליב בין הזרעים המהונדסים לבין זרעים אחרים בבית.

 מדענים הצליחו בעבר לשתול גן של מדוזה המפיץ הילה ירקרקה בדגים ובבעלי חיים אחרים, אולם ההילה נוצרה רק בתגובה לקרן של אור אולטרה-סגול. הטכנולוגיה של המיזם החדש סוללת את הדרך לתאורה עצמאית, כזו שיכולה לפתור את הבעיה הקטסטרופלית של נזקי התאורה החשמלית לסביבה.

בתחילה התעלמו הארגונים לאיכות הסביבה מהיוזמה החדשה מתוך רצון לא להעניק לה פרסום, אולם העמוד של המיזם ב"קיקסטארטר" הפך לאחד הפופולאריים באתר. המארגנים הגיעו במהירות ליעד הגיוס שלהם, 60 אלף דולר, ונכון להיום תמיכתם של רבבות גולשים כבר מבטיחה הזרמה של 280,000 דולר. הארגונים מקווים עכשיו להוציא את המיזם מחוץ לחוק ופנו למשרד החקלאות האמריקאי בדרישה להתערבות דחופה. האיחוד האירופי אוסר על קיומם של ניסויים בביולוגיה סינתטית, וספק אם אפשר יהיה לייצא את הזרעים המהונדסים מחוץ לארה"ב באופן חוקי. 

ד"ר עמירב-דרורי נבחר אשתקד לאחד מ"40 הצעירים המבטיחים" של מגזין דה-מארקר ובספטמבר שעבר דיבר על מחקריו בראיון וידיאו לאתר הישראלי Topgeek. ברור מהראיונות הללו שהוא לא צפה את ההתנגדות העזה לפיתוח החדש שלו.

הבוקר שב והבהיר עמירב-דרורי ל"וול סטריט ג'ורנל" שהמיזם שלו הוא "חוקי, אתי, חשוב ויפהפה". הוא הבהיר שאין לו שום כוונה להפסיק: "זה הפרוייקט הראשון בתחום הביולוגיה הסינתטית שפתוח לגמרי לציבור. זה לא נעול במעבדות וזה חשוב. חשוב שזה יגיע לכיתות לימוד, חשוב להחזיק את הזרעים האלה בידיים כדי שאנשים יוכלו להבין מהם יצורים מהונדסים גנטית ולא לפחוד מהם".

מקורות:עמוד המיזם באתר KickStarterהמחקר של ד"ר עמרי עמירב-דרורי KickStopper, עמוד גיוס תרומות של המתנגדים למיזםדיווח על הפולמוס בוול סטריט ג'ורנלדיווח על הפולמוס ב"ניו יורק טיימס" עידכון: דיווח הטיימס בעברית באתר הארץראיון עם ד"ר עמירב-דרורי במגזין דה-מארקרראיון עם ד"ר עמירב-דרורי ב"גלובס"

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

10 תגובות על החלום הישראלי של העץ המואר

01
יובל אלוני

בכל יום ובכל דור קמים אנשים המאמינים כי כל דבר חדש "אסור מן התורה" עשו עושים וייעשו מעקשים ומכשולים אבל בסוף הסופים אי אפשר לעצור את רוח האדם לדעת .נאחל לנו ולדר עומרי הצלחה.

02
אביה

במקרה, נוכחתי היום בהרצאה בנושא הנדסה גנטית בצמחים והמיזם הזה עלה במהלכה.
מישהו יודע מה הטיעונים של אירוגני איכות הסביבה כנגד המוצר הזה? מעבר ל"זה לא טבעי אז אסור".

03
דניאל ר

שלום אביה,
אינני מומחה בנושא ואינני חבר בארגון שמתנגד לפרויקט הזה ואני גם לא בטוח שלארגונים שמתלוננים יש באמת טיעונים מוצקים במקרה הזה.
אבל יש כמה סכנות שמובנות בכל פעם שמבצעים הנדסה גנטית. אם הצמח מייצר זרעים אזי יש סבירות גבוהה שהוא יתפשא למקומות שהוא לא רצוי בהם - שטחים ציבוריים, שדות חקלאיים, גינות פרטיות וכו'. נוסף על כך יש סכנה של העברת גנים רוחבית - מצמח לצמח אחר, כך הצמח המאיר עלול להדביק חלקים מיבולי חיטה וסויה - ואז יש סכנה לציבור מאכילתם. ושלישית - אי אפשר לחזות את ההשפעות של צמח כזה על המערכת האקולוגית. אם העסק הזה ידלוף לאזור מיוער למשל, הוא ישפר את יכולתם של מכרסמים וחרקים להימלט מטורפיהם, זה יכול להוציא את אוכלוסיית המזיקים משיווי משקל ולהביא למכת עכברים או ארבה בעיר הסמוכה. זה יכול להביא להכחדה של ציפורים שסומכות על החשיכה כדי להימנע מטורפים. וזה בלי להיכנס לשאלה איזו חיה תתפתה לאכול את זה ומה זה יעשה לה. כך שההשפעה האקולוגית של מין חדש היא תמיד סימן שאלה גדול.

04
אביה

דניאל, תודה על התגובה. אין ספק שהשימוש במוצרים מסוג זה צריך להיות זהיר ומפוקח. איני יודעת איך המדענים של אותו פרויקט בחרו להתמודד עם הבעיות שהעלת. אני יכולה לומר שהתפשטות הצמח יכולה להימנע בקלות יחסית ע"י עיקורו. כמובן שתהליך העיקור תלוי במערכת הרבייה של הצמח והוא יכול להיעשות באופן גנטי או באופן סלקטיבי - כלומר, לגדל רק נקבות או רק זכרים (שוב, תלוי במערכת הרבייה שכן קיימים צמחים דו-מיניים). כך או כך, אני משוכנעת שהחוקרים דאגו לעניין העיקור שכן יש עדיפות מבחינה עסקית למוצר שצריך להירכש שוב ושוב.
השורה התחתונה היא שכל עוד הצמח נותר באזורים מיושבים ובסביבה שאינה נושקת לשטחים פתוחים אני לא רואה סכנה נשקפת לאיזון האקולוגי.
הזהות המוסרית של החוקרים היא זו שמדאיגה אותי. אני מודעת, למשל, לעבודה שביולומינסנציה בצמחים קיימת כבר שנים בתחומים שונים של מחקר אבל עד עכשיו אף אחד לא ניצל את התופעה לרווח אישי. אני חושבת שניצול הישגים מדעיים לרווח אישי הוא לגיטימי ומקובל, אמנם מוטל בספק בכל הנוגע להשלכות סביבתיות. בנוסף, הפרויקט מציע מגוון מוצרים אחרים (מטופשים למדי לטעמי) המשתמשים בהנדסה גנטית לכל מיני מחוות רומנטיות מה שגביר אצלי את התחושה שמדובר בתאבי בצע ולא במדענים שמעוניינים לשנות את מערך האנרגיה בעולם.
בכל אופן, עושה רושם כי בינתיים השותפים בפרויקט אינם ששים לשתף מידע שיכול להכריע מה פוטנציאל הנזק של המוצר.

    05
    אריאל

    מציעה לך לקרוא את הספר "הלאה" שת מייקל קרייטון next באנגלית.
    למרות שהוא כבר מיושן ופופוליסטי עדיין מצוייר שם עתיד מבהיל בתחום הזה.
    עוד ספר מומלץ מאד על נזקי הנדסה גנטית זה "על פני הבריאה כולה"
    ואגב, גם צמחים מעוקרים משפיעים מאד על המערכת האקולוגית. הם עוצרים את ההמשכיות ומשנים את האיזון.
    שאלת איחו פעוחות נוקטים המדענים כדי להימנע מההשלכות. והתשובה היא שהם לא.
    זה יפה שאת חושבת שכל המצאה כזו מלווה במחשבה מעמיקה, אבל המחשבה המעמיקה ביותר היא על חשבון הבנק ולא על שימור הטבע

06
דניאל ר

אני גם נוטה להאמין שהם יעקרו את הצמח כדי שהלקוחות יחזרו ויקנו אותו, אבל כמויות קטנות ידלפו כמעט בוודאות לשטחים פתוחים וחקלאיים, בגלל שהם מוכרים הרבה זרעים בכל חבילה, המשתמשים לא קפדניים ויהיו מן הסתם הרבה לקוחות באזורי ספר שגם הם רוצים שיח אקזוטי בגינה. לכן יש סכנה, גם אם בסבירות נמוכה, להעברה רוחבית של גנים של תאורה לצמחים שכן יכולים להתרבות. אם העסק הזה אשכרה יצליח כלכלית סביר שתתפתח תעשייה של צמחי נוי זוהרים ואז יסתובבו בעולם מיליוני זרעים של גירסאות זוהרות של דקלים וכו'.
במה שנוגע למניעים, אם החברה האלה היו רוצים לקדם את האנושות הם יכולים היו לגייס הון תועפות במענקי מחקר. יש להם רזומה מרשים, ויש שפע של כסף למחקרים שחורזים עם אנרגיה מתחדשת. העובדה שהם ציפו רק ל-60.000 דולר מעידה בעיני שלא היתה להם כוונה לבדוק את ההשלכות של המוצר על הסביבה.

ועוד נקודה אחת חשובה: הם מוכרים צמח נוי, לא תחליף לתאורה, וחשוב להבין את זה. עצמת ההארה של חרקים מאירים בטבע לא מספיקה ממש להאיר את סביבתם, הם משתמשים בה בעיקר למשוך או לדחות או לבלבל יצורים אחרים. הסיכוי שהם יצליחו לייצר צמח שאוגר די אנרגיה ומסוגל לשחרר אותה בעצמת הארה שתספיק לעין האנושית הוא אפסי, כך שמה שיש פה זה פרויקט שממנו ירוויחו שלושה חברים מבריקים וישאירו את היתר עם עציצי רפאים.

07
הינג'י גלודה

כל כך מעניין המחשבה המרחיקת לכת שלך...ועוד הרבה השתלשלויות שאי אפשר לצפות להם ברגע שזה מתחיל.
כנראה היכולת האנושית "לברא" דברים כל כך מושרש, שצריך לעשות הרבה שאלות ומחקרים במשך זמן די ארוך בכדי להחליט שזה לא יהרוס את התפתחותנו בכדור הארץ.

08
דניאל ר

מקווה שאני לא מטריח את האנשים שנרשמו תגובות, שווה לקרוא דיעות של מומחים במגזין "נייצ'ר" שכתב על הביקורת על הפרויקט. יש ספקנות לגבי עצמת הארה, לגבי התפשטות הצמחים - היזמים מבטיחים שהצמח יחייה רק אם יקבל תוסף מזון מסויים, מה שלא יאפשר לו לגדול פרא, ונוכחות דלה של הצמח בטבע מצמצמת מאוד את הסיכוי להעברת גנים רוחבית. כתוב שבשלב הייצור הם מבטיחים לא להשתמש במנהג המקובל של שימוש בחיידקים להעברת הגנים, אלא ב"תותח גנים", וזה מטריד מה ביולוגים שחוששים מעקיפת מנגנוני הרגולציה.
מקור (ללא תשלום):
http://www.nature.com/news/glowing-plants-spark-debate-1.13131

09
אמילי

אכן מטריד. אני ממש לא מתנגדת להנדסה גנטית, אבל הפיקוח - גם על יזמים כאלה וגם על החברות החקלאיות הגדולות - חייב להיות הדוק יותר. לא מתקבל על הדעת שכל אחד ישלח לכל העולם אילו זרעים שיצר במעבדה הפרטית שלו! מה גם שלא ברור לי איך זה מתיישב עם חוקי הגנת הצומח שיש לכל מדינה - אסור לייבא זרעים או צמחים מבלי היתרים וכו'.

10
אריאל

מציעה לך לקרוא את הספר "הלאה" שת מייקל קרייטון next באנגלית.
למרות שהוא כבר מיושן ופופוליסטי עדיין מצוייר שם עתיד מבהיל בתחום הזה.
עוד ספר מומלץ מאד על נזקי הנדסה גנטית זה "על פני הבריאה כולה"
ואגב, גם צמחים מעוקרים משפיעים מאד על המערכת האקולוגית. הם עוצרים את ההמשכיות ומשנים את האיזון.
שאלת איחו פעוחות נוקטים המדענים כדי להימנע מההשלכות. והתשובה היא שהם לא.
זה יפה שאת חושבת שכל המצאה כזו מלווה במחשבה מעמיקה, אבל המחשבה המעמיקה ביותר היא על חשבון הבנק ולא על שימור הטבע