הכול כלול באשלייה

למה אנחנו נוסעים למחוזות רחוקים? מה זה אומר עלינו? מסע בעקבות המלים מציע תשובות
X זמן קריאה משוער: 7 דקות

מטאפורות הן אמצעי לשוני שבו מושאל דימוי מעולם תוכן אחד על מנת לתאר תופעה, איכות או תכונה מעולם תוכן אחר. חקר המטאפורות מספק תובנות מעמיקות על סוגיהן ועל תפקידן כאמצעי לשוני שיש בכוחו להעניק לטקסט נופך פואטי, לעצב אופני חשיבה והתנהגות, ואף ללמד על עולם הערכים של חברות וקהילות שמשתמשות באותן מערכות דימויים לאורך זמן. בלשנים מסכימים כי מטאפורות גם מגבילות את ראייתנו, שכן כמעט בלתי אפשרית חפיפה מלאה בין מושגים מעולמות תוכן שונים. המטאפורה שנועדה להבליט תכונות מסוימות, מסתירה תכונות אחרות. ובכל זאת, חקירתן השיטתית של מטאפורות מאירה את היופי שבעיני המתבונן ואת האופן האלגורי שבו אנו בוחרים לתאר ולפרש את המציאות.

העניין האישי שלי במטאפורות התחיל במקרה, במהלך מחקר שכלל ניתוח נרטיבים של סטודנטים לתיירות, מחקר שבו ביקשתי להבין מדוע רובם אינם ממשיכים לעסוק בתחום שאותו בחרו ללמוד. לאחר מכן המשכתי בחיפוש וליקוט של דימויים נוספים בשיח הציבורי, השיווקי והאקדמי על אודות תיירות. חיבור קצר זה הוא מעין הזמנה לסיור בין ממצאי שיטוטי בשפת התיירות, ובסופו אציע סינתזה קצרה עם תובנות על התיירות כפרקטיקה צרכנית יוצאת דופן, שמזמנת שימוש במטאפורות אופייניות.

מגדל אייפל, פריס

משאת נפש, העיר המתוירת ביותר בעולם. תצלום: סורוש כרימי

השהות ביעד מתוארת כהגעה אל מציאות אלטרנטיבית במרחב ובזמן אשר מבדלים אותה מן השגרה

המטאפורה הבסיסית של התיירות המודרנית מתייחסת אל השהות ביעד כאל מציאות אלטרנטיבית במרחב ובזמן אשר מבדלים אותה מן השגרה. מבחינה לשונית, איכות זאת מושגת באמצעות שימוש תכוף במטאפורות של קסם, חלום, פנטזיה או גן עדן. כך למשל, בבלוג התיירות של האתר "למטייל" מספר הבלוגר chookey על "קסם של חופשה" בוונציה, והבלוגר איתי ביטון מספר על "חופשה חלומית" בטוסקנה. "גן העדן" הוא ללא ספק המטאפורה הנפוצה ביותר לתיאור ייחודה של המציאות התיירותית. ביקור מקרי בדף הבית של מגזין התיירות הישראלי ״אקספלורר״ מלמד כי "האיים המלדיביים הם גן עדן אמיתי שנוצר על ידי הטבע ועוצב על ידי האדם", קובה היא "גן עדן עבור צלמים", איי סיישל הם "הכי קרוב לגן עדן" ואם תרחיקו עד לאורוגואי "קרוב לוודאי שתקבלו גן עדן עלי אדמות".

שורשיה הלשוניים של שפת התיירות מיוחסים לסיפור המקראי על המרגלים שתרו את הארץ וזכו להיות מונצחים בסמל האשכול של משרד התיירות. רגיעה, ריגוש, הנאה, ידע, בריחה או מימוש עצמי – החיפוש אחר כל אחד מאלה עשוי להיות מובן כחיפוש שמגולם בשורש התנ״כי של התיירות. פילוסופים אקזיסטנציאליסטיים יטענו כי החיפוש הוא בעצם לב ההוויה האנושית, ותיירות היא רק מסגרת נוחה לחפש בה את מה ששגרת היומיום אינה מאפשרת. מטאפורת החיפוש גם מסייעת להבין את הדינמיקה שבין התייר ויעד התיירות, שכן דימויו של מקום והמשמעויות הנלוות אליו הם שמושכים אותנו לחפש בו חוויות שאליהן אנו מתאווים. דוגמאות קלישאתיות ניתן למצוא בדימוי הרומנטי של פריז, שהפך אותה ליעד פופולרי לטיולי זוגות שמחפשים רומנטיקה או בדימויה של הודו כיעד נחשק לחיפוש רוחני.

מכנה משותף לכל צורות הטיול הוא התנועה המעגלית – מהמוכר אל הפחות מוכר ובחזרה

על אף הדמיון בצליל, לא נראה כי קיים קשר אטימולוגי מובהק בין השורש העברי של שפת התיירות לזה של מקבילתה באנגלית. יתרה מכך, לא קיימת הסכמה אם מקורה של המילה tourism מ- tornos ביוונית עתיקה או מ-tornare בלטינית, אך מעניין שבשתי השפות המשמעות מתייחסת לאיכות מרחבית של סיבוב או מעגליות. מטאפורת הסיבוב מלמדת על מכנה משותף נוסף לכל צורות הטיול, זה של תנועה המעגלית – מהמוכר אל הפחות מוכר ובחזרה. החוויה התיירותית אכן כרוכה בסוג של הזרה מרחבית מכוונות של התייר את עצמו ובקצוות של אותה חוויה נמצאים הבית והשגרה.

אי יווני, ים, נופש

שלווה אותנטית זמינה לכול. תצלום: Hello Lightbulb

תיירות מציעה ״בועה״: בחוויית הנסיעה באוטובוס תיירים ממוזג בין אתר לאתר, או בשהות במובלעות תיירותיות שמאפיינת אפילו את טיול התרמילאים, שלרוב מתכחשים להווייתם התיירותית

המחקר על התיירות התחיל להתגבש כגוף ידע מובחן בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת והניב מספר מטאפורות אשר מיושמות עד היום בשיח האקדמי. אחת המטאפורות הראשונות ששרדו עד ימינו היא ה"בועה התיירותית", שמיוחסת לסוציולוג אריק כהן, שתיאר בעזרתה את הניתוק שמאפיין את החוויה התיירותית מבחינת הקשר של התיירים לתרבות ולאורח החיים המקומי. "הבועה" יכולה לבוא לידי ביטוי פיזי בחוויית הנסיעה באוטובוס תיירים ממוזג בין אתר לאתר, או בשהות במובלעות תיירותיות שמאפיינת אפילו את טיול התרמילאים, שלרוב מתכחשים להווייתם התיירותית.

מטאפורה נוספת שמלווה את השיח האקדמי בארבעים השנים האחרונות היא "מחזור החיים של אתר תיירות", ודרכה המשיג הגיאוגרף ריצ'רד באטלר (Butler) את התפתחותו של יעד תיירותי מהרגע שבו הוא מתגלה, דרך התפתחותה של תעשיית תיירות מקומית והתמסדותה, ועד אשר היעד ממצה את "כושר הנשיאה" שלו – דימוי פופולרי נוסף שמתייחס ליכולתו של אתר תיירות להכיל תיירים מבלי לפגום במשאבי המקום או/ו בחוויית התיירות במקום. באטלר טען כי ניהול לא נבון של "כושר הנשיאה" מוביל לפגיעה באטרקטיביות של יעד התיירות ובסופו של דבר לגסיסתו.

הקפיצה משחררת אותנו מהצורך להתעמק בתרבות המקומית ומזמינה לחוויה בעלת אופי תזזיתי

ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הנסיעות ובתחום השיווק באינטרנט הביאו להוזלה משמעותיות של החופשה והפיכתה לנגישה, מה שהשפיע גם על השיח הצרכני והשיווקי. חופשות קצרות, או נופשונים בשפת סוכני הנסיעות, מתוארים לא אחת כ"קפיצה", שהיא בעצם ניתור באוויר ממקום למקום. חיפוש קצר באינטרנט יעלה אינספור מדריכים ליעדים קרובים, שהם בבחינת "קפיצה קצרה לחו"ל". הקפיצה היא פעולה פיזית מרעננת ושוברת שגרה שמלמדת גם על הספונטניות שהביאו עמם החידושים הטכנולוגיים. הקפיצה משחררת אותנו מהצורך להתעמק בתרבות המקומית ומזמינה לחוויה בעלת אופי תזזיתי. בנוסף לכך, מטאפורת הקפיצה גם מרמזת על איכויות של הסחת דעת ובריחה שיש בחוויה התיירותית. היטיב לשדר זאת, למשל, הקמפיין המיתולוגי לתיירות פנים באילת משנות התשעים – "אני קופצת לאילת ושכולם יקפצו" – שבו הוזמנו בני המעמד הבינוני להסיח את דעתם מטרדות היומיום באמצעות בילוי של ימי נופש ספורים בעיר הדרומית.

מטאפורה נוספת המשמשת כיום לתיאור נופשונים היא "העקיצה". מקורותיה בסלנג מתייחסים לפעולה ערמומית, או אפילו להונאה, כנגד מה שנתפש כחלק ממסד או מערכת. אפליקציית התיירות "חוליו", המספקת אפשרות לרכישת טיסות ומלונות מוזלים ברגע האחרון, הגדילה לעשות כשהפכה את "עקיצה קצרה לחו"ל" למוטו שלה, ואת היתוש ללוגו שלה. הבחירה המפתיעה בחיה מעיקה וטורדנית כאייקון פרסומי מלמדת על רצון החברה להבליט את המודל העסקי שמאפיין ענפי תיירות רבים. מושב במטוס, מכונית שכורה או מיטה במלון שלא נמכרו – אבודים. את התובנה הזו מנסה ״חוליו״ למסור ללקוחותיה ולהזמינם "לעקוץ" את המערכת, באמצעות במה אלטרנטיבית למסחר בין ספקים שרוצים להיפטר מהסחורה, שעלולה לרדת לטמיון, לתיירים ספונטניים, שמבינים איך הדברים עובדים ומעוניינים לנצל את השיטה.

ונציה, קרנבל, מסיכה

אשלייה זמינה וסמל הרומנטיקה: ונציה. תצלום: אינגבורג גרטנר-גריין

בתיירות יש כמיהה לשינוי שמוצאת את ביטוייה בתנועה אל מרחב זר, אבל לא כדי להגר אליו, אלא דווקא כדי למצוא בו מזור זמני ולחזור ממנו אל השגרה שדחפה אותנו לצאת אליו

את החוויות החלומיות והקסומות שהתיירות מבטיחה מגשימים העובדים במגזר התיירות. ההערכה של ארגון התיירות העולמי היא כי ענפי התיירות מספקים כתשעה אחוזים מסך המשרות בשוק העבודה העולמי. בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכה את תרומתה הישירה והעקיפה של התיירות לסך התעסוקה במשק בכשישה אחוזים. אחד הדימויים הפופולריים שמאפיין את השיח הארגוני הנהוג בבתי עסק רבים בתחום תיירות הוא של תיאטרון שבו נעים העובדים בין קדמת הבמה לאחורי הקלעים. דימוי התיאטרון מתבטא גם בצרוף הלשון: "אותנטיות מבוימת", שאותו טבע האנתרופולוג דין מקאנל (MacCannell) כדי לתאר את הדרמה שמתרחשת במפגש בין הכמיהה של התייר לאותנטיות, לעובדים בתחום התיירות שמביימים אותה, לא תמיד באופן מוצלח. מטאפורת התיאטרון מקבלת נופך ויזואלי נוסף בקרב עובדים בבתי המלון, בפארקים נושאיים ובחלק מעסקי המזון, שם מועצמת החוויה התיאטרלית בחלוקה ברורה בשיח הארגוני בין קדמת הבמה ואחורי הקלעים, ולעיתים גם "בחדר התלבושות" שם מתחיל ומסיים העובד את יום העבודה.

הסיור הלשוני בין מטאפורות מעולם התיירות מספק שתי תובנות על התיירות המודרנית כפרקטיקה צרכנית ייחודית בעלת מאפיינים אבסורדיים. ראשית, יהיה אשר יהיה המניע למסע התיירותי, ניתן לפענחו לאורם של מקורותיה האטימולוגיים של המילה ״תיירות״ בעברית ובאנגלית, שלשניהם איכויות מרחביות. תנועות החיפוש והסיבוב מלמדות כי יש בה, בתיירות במובנה הבסיסי, איזושהי כמיהה לשינוי שמוצאת את ביטוייה בתנועה אל מרחב זר, אבל לא כדי להגר אליו, אלא דווקא כדי למצוא בו מזור זמני ולחזור ממנו אל השגרה שדחפה אותנו לצאת אליו. שנית, האטרקטיביות של יעדי תיירות היא חרב פיפיות, כיוון שהיא אמנם מביאה להולדתו של יעד תיירותי ולהתפתחותו של שוק תיירות מקומי על כל המשתמע מכך, אך עם הגידול הכמעט בלתי נמנע במספר התיירים נפגמת אותה אטרקטיביות ומתחילה דעיכתו של היעד. כך קורה שהחוויה התיירותית, שמתוארת לא פעם כחיפוש אחר אותנטיות, גורמת למרחב התיירותי להכיל סוג של חוסר אותנטיות מובנה.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

ד"ר יניב בלחסן הוא חבר סגל במחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון בנגב

תמונה ראשית: טירוף חושים בחוף קסום. תצלום: אברהים מושאן, unsplash.com

Photo by Ibrahim Mushan on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי יניב בלחסן.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

5 תגובות על הכול כלול באשלייה

04
ניתאי

ומה לגבי תיירים שאכן מתעניינים בתרבות המקומית ומבקרים במוזיאונים או מסתובבים גם במקומות שאינם אתרי תיירות סטנדרטים? האם אין בתירות גם רצון כנה לפעמים להכיר את האחר גם אם לא תמיד ניתן להגשימו בטיול של כמה ימים? האם אכן ניתן לכמת את כל מושג התיירות לעניין של דילים מבצעים וכו.

05
ניתאי

ומה לגבי תיירים שאכן מתעניינים בתרבות המקומית ומבקרים במוזיאונים או מסתובבים גם במקומות שאינם אתרי תיירות סטנדרטים? האם אין בתירות גם רצון כנה לפעמים להכיר את האחר גם אם לא תמיד ניתן להגשימו בטיול של כמה ימים? האם אכן ניתן לכמת את כל מושג התיירות לעניין של דילים מבצעים שבירת שגרה בריחה מהמציאות כו.