הלהיט הגדול ביותר ביקום

לפני ארבעים שנה שלחה נאס"א מסר ליקום, לחוצנים אפשריים. האם יתכן שהוא מכוון למעשה אלינו?
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

במרחק 22 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ מתעופף לו רכב חלל של נאס״א, ״וויאג׳ר 1״, העצם המלאכותי המרוחק ביותר מכדור הארץ. אם מתבוננים בתמונה של גוש המתכת דמוי הלוויין האפרורי והענק הזה, רכיב אחד מיד בולט במיוחד לעין – על הדופן מותקן חפץ מעוגל, זהוב ובוהק – תקליט. משונה אף יותר הוא ייעודו – התקליט מכיל בתוכו הודעה, בשם האנושות, לחייזרים.

סיפורו של תקליט הזהב מתחיל בסוף שנות ה-60. חוקרים בנאס״א גילו שבעוד מספר שנים כוכבי הלכת החיצוניים של מערכת השמש (צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון) עתידים להסתדר בקו ישר, באופן כזה שרכב חלל הנשלח לכיוונם יוכל לנצל את כוח הכבידה של כל אחד מהם כמנוף שישלח אותו לעבר הכוכב הבא אחריו. באותם ימים, ארבעת הכוכבים הללו טרם נחקרו מקרוב, ואותו מערך, המתרחש רק פעם ב-175 שנים, היה הזדמנות יחידה במינה. נאס״א הכריזה מיד פרויקט חדש, ״וויאג׳ר״, כלומר "נוסע", שבמסגרתו התכוונה לשלוח שתי גשושיות (וויאג׳ר 1 ו-2) לחקור את ארבעת הכוכבים. במהלך ההכנות גילו החוקרים תגלית אשר שינתה את מטרות המשימה, ויותר מזה – היא הפכה אותה לאחד המאמצים השאפתניים של המין האנושי אי פעם.

וויאג'ר

החללית וויאג'ר. תצלום: נאס"א

לחוקרים בנאס״א התחוור שהתנופה שתקבלנה הגשושיות מכוח הכבידה של ארבעת כוכבי הלכת תהיה גדולה מספיק כדי לאפשר להן להימלט ממערכת השמש. הגשושיות יהיו מסוגלות להמשיך לצלוח את החלל ללא הפסק, עד סוף כל הזמנים. זו הייתה הזדמנות להביא את האנושות למקום רחוק יותר משהגיעה אליו אי פעם. הבנה זו הובילה למסקנה מרחיקת לכת אף יותר: קיים סיכוי, מזערי אמנם, שבמקום כלשהו במרחביו העצומים של החלל, גשושיות וויאג׳ר ייתקלו באינטליגנציה חוּצנית. האין זו הזדמנות חד פעמית ומרגשת לספר לאינטליגנציה זו את סיפורם של המין האנושי ושל כדור הארץ? כך לפתע נטלו על עצמן גשושיות וויאג׳ר תפקיד נוסף וחדשני מאין כמוהו – מלבד היותן כלי מחקר אסטרונומי, הן הפכו, בן רגע, לשגרירות כדור הארץ בחלל.

כיצד ניתן יהיה לספר את סיפור האנושות וכדור הארץ לישויות שאינן מסוגלות להבין את שפות הדיבור שלנו? הפתרון נמצא ביצירת חוויה אוניברסלית חושית, המורכבת מתמונות, צלילים ומוזיקה, מתוך תקווה שאינטליגנציה חוּצנית תהיה מסוגלת לחוות אותם

בבואה להגשים שאיפה זו התמודדה נאס״א עם מספר תהיות. ראשית, כיצד ניתן יהיה לספר את סיפור האנושות וכדור הארץ לישויות שאינן מסוגלות להבין את שפות הדיבור שלנו? הפתרון נמצא ביצירת חוויה אוניברסלית חושית, המורכבת מתמונות, צלילים ומוזיקה, מתוך תקווה שאינטליגנציה חוּצנית תהיה מסוגלת לחוות אותם. בנוסף, נאס״א ידעה כי הגשושיות  עתידות לשייט בחלל במשך מאות מיליוני שנים, ואולי אפילו במשך מיליארדי שנים, לפני שתימצאנה. חומרים מעטים מאוד בטבע מסוגלים לשרוד זמן רב כל כך מבלי להתכלות. כיצד אפוא ניתן היה בשנות השבעים להמיר תמונות, צלילים ומוזיקה לחומר בר קיימא? את הפתרון מצאה נאס״א בייצור שני תקליטים אשר שהכילו קטעי אודיאו ווידאו נבחרים. התקליטים צופו בזהב, כדי לעשות אותם עמידים יותר. יצורי הכלאיים הללו קיבלו את השם ״תקליטי הזהב״, והותקנו על דפנות הוויאג׳ר.

תקליט הזהב, וויאג'ר

תקליט הזהב, "צלילי כדור הארץ", שהוצמד לדופן של וויאג'ר. תצלום: NASA/JPL

בתהליך ייצור תקליטי הזהב אנשיה נדרשו לראשונה לחשוב על הציוויליזציה כולה מנקודת מבטה של ישות זרה, ועל כל היבט ומאפיין בחוויית החיים הברורה לנו, כעל זרים ולא מובנים

הקושי השלישי שאיתו התמודדה נאס״א היה הקושי המהותי מכולם. בתהליך ייצור תקליטי הזהב אנשיה נדרשו לראשונה לחשוב על הציוויליזציה כולה מנקודת מבטה של ישות זרה, ועל כל היבט ומאפיין בחוויית החיים הברורה לנו, כעל זרים ולא מובנים. למשל, כיצד יש להסביר לישות חוּצנית מה הוא נמר? יצור שצורתו ומהותו אינן דומות לשום דבר מן הדברים שאולי אי פעם העלתה בדעתה. על אחת כמה וכמה – כיצד יש להסביר לה את מורכבותו של המין האנושי? זוהי שאלה מעניינת ועמוקה, וייתכן כי מי שיקדישו לה מחשבה יגיעו למסקנות זהות לאילו של נאס״א: את הסיפור של כדור הארץ והאנושות יש להציג במספר מישורים. המישור האבולוציוני – התפתחותו של כדור הארץ, על הטבע והחי שבו, ובפרט התפתחותו של המין האנושי. המישור הגיווני ייצוג גיוונו הטבעי של כדור הארץ וזה של המין האנושי על צבעיו וצורותיו. והמישור ההישגי המימושים, ההגשמות וההישגים בתחומים השונים שאליהם הגיע המין האנושי. כשמדובר בנפח אחסון של תקליט משנות ה-70 של המאה שעברה – היריעה קצרה מלהכיל. ובכל זאת התוצאה הייתה גדושה בחשיבות ועוצמה.

תקליט הזהב פותח באמרות ברכה חייכניות ב-55 שפות שונות. מדובר בייצוג של כ-65% מאוכלוסיית כדור הארץ, מתוך ניסיון לייצג את העושר הלשוני של המין האנושי. אחריהן כולל התקליט צלילים שונים מכדור הארץ: תופעות טבע, חיות, בני אדם ועוד. חלק זה מעניין במיוחד ואינו ערבוב אקראי של צלילים. בהקשבה ממוקדת אפשר להבחין כי רצף צלילים זה מספר את סיפור התפתחותו של כדור הארץ. הוא נפתח בהרמוניית צלילים חלומית המייצגת את תנועתם של הכוכבים במערכת השמש. אחריהם מגיעים קולות מן הכוכב שלנו, צלילי הטבע הקדמוניים שבו – רעידת אדמה המפלחת את הקרקע, רוחות מנשבות ורעמים. או אז, לאיטה, מבצבצת המייתן של חיות הטבע השונות ומתוכן גם קולו של האדם. מנקישותיהם של כלי האבן והברזל שהשתמשו בהם אבותינו, דרך יללותיהן של חיות מבויתות, ועד שאגותיהן הצורמות של חלליות המשוגרות לחלל – האבולוציה של כדור הארץ והמין האנושי מבוטאת בסימפוניה צבעונית של צלילים מתחלפים. החלק הבא בתקליט מוקדש למוזיקה. לצד יצירותיהם האהובות של מוצארט ובאך, אנו שומעים גם מנגינות מסורתיות מכל קצוות עולם. מְנגינתו השלווה של כלי מיתר סיני בן 2,500 שנים ועד צלילי הגיטרה המחשמלים של Johnny B. Goode, פרק המוזיקה, בדרכו שלו, מביא לידי ביטוי את ההיסטוריה האנושית המגוונת [וכדאי להתוודע לסיפורו של קטע מוזיקלי נוסף, אף הוא של אמן אמריקני שחור, שנשלח לחלל באותה הזדמנות]. חלקו האחרון של תקליט הזהב מכיל 116 תמונות המציגות את הטבע והחי של כדור הארץ לצד ההישגים הטכנולוגיים, המדעיים והתרבותיים של המין האנושי.

צ'אק ברי, מייצג התרבות וההיסטוריה האנושית, עף מעבר למערכת השמש

למי בעצם מיועדים תקליטי הזהב? יכול להיות שהמחווה הגלקטית הזו יועדה, יותר מלכל ישות אחרת, לנו?

״גליזה 445״ הוא כוכב הנמצא במרחק של כ-17.6 שנות אור מכדור הארץ על המסלול שלעברו מתקדמת הגשושית ״וויאג׳ר 1״. מדענים מאמינים כי מערכת השמש שבמרכזה הוא ממוקם מסוגלת לתמוך בחיים. הייתכן שכאשר הגשושית תגיע לשם, תיפתח האפשרות ליצור קשר עם אינטליגנציה חוּצנית? התשובה, למרבה הצער, היא שלילית. אפילו במהירותה המדהימה – 17 קילומטרים בשנייה – ייקח לוויאג׳ר 1 כ-40 אלף שנים לגמוע את המרחק עד לאותה מערכת שמש. ״גליזה 445״ כבר יהיה ממוקם בנקודה אחרת בחלל, ויותר מכך – לא ניתן לדעת מה יעלה בגורלו של המין האנושי עד אז. נאס״א ידעה כששיגרה את הגשושיות כי הסיכויים שתקליטי הזהב אכן יימצאו אי פעם על ידי אינטליגנציה חוּצנית הם אפסיים. אם עובדה זו נלקחה בחשבון מראש, למי בעצם מיועדים תקליטי הזהב? יכול להיות שהמחווה הגלקטית הזו יועדה, יותר מלכל ישות אחרת, לנו? לאנושות שנשארה מאחור? הלוא מטבע מהותם, כופים עלינו תקליטי הזהב לבחון את עצמנו מנקודת מבט רחבה הרבה יותר, אשר לפיה אין אנו מופרדים עוד בגבולות, במוצא אתני, בצבע או במין. העיקרון היחיד השולט בה קובע כי הגיוון והשוני שבנו הוא הוא מקור גאוותנו. האין תקליטי הזהב אלא תזכורת עבורנו, כי כולנו אנו, המין האנושי מכוכב הלכת ארץ, רקמה אחת חיה?

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

עומרי גולדמן שהה בשליחות בהולנד מטעם משרד החוץ. במקביל ללימודי תואר ראשון בהיסטוריה, הוא החל ליצור סרטוני יוטיוב תחת הכותרת Be Deeper.

תמונה ראשית: תדר אוניברסלי? תצלום: אליסדייר אלמס, unsplash.com

Photo by Alasdair Elmes on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי עומרי גולדמן.


תגובות פייסבוק