המסך הגדול בעולם

הביטו בעננים, הם הטבע הפראי בהישג ידו של כל אחד
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

אם נאלצם להישאר בבית המשך שבועות ספורים, יכול להיות שאתם מתגעגעים למראה הגלים המתנפצים, לריח היער הלח או לפרחי האביב, לכאב הממשמש ברגליים כשמטפסים בנתיב תלול, או לקולות שמגיעים מפיקניקים של אחרים בחורש צפוף. אם אתם עוטים מסכה כשאתם יוצאים מהבית, אולי אתם אפילו מתגעגעים למשהו פשוט כמו תחושת הרוח על הלחיים. ישנן עדיין דרכים להישאר מחוברים לטבע בימים של ריחוק חברתי, גם אם זה לא בדיוק דומה ליציאה החוצה.

בכל מקום שלא תהיו, אתם עדיין יכולים להביט מבעד לחלון ומעלה, אל העננים. הם תמיד שם, למעלה, ממונגוליה ועד מנהטן

בכל מקום שלא תהיו, אתם עדיין יכולים להביט מבעד לחלון ומעלה, אל העננים. הם תמיד שם, למעלה, ממונגוליה ועד מנהטן. השמיים הם ״הטבע הפראי בהישג ידו של כל אחד,״ אומר גאווין פרֶטור-פיני (Pretor-Pinney) מייסד אגודת חובבי העננים. ״זהו החלק הטבע שמגיע אלינו״. הנה לכם מספר דרכים להתפעל ולזהות את התופעות המטאורולוגיות העיקריות ואת משמעותן – בכל זמן ובכל מקום.

בחרו אסטרטגיה

ישנן שתי דרכים מרכזיות לצפייה בעננים, אומר פרטור-פיני. אחת היא ״חלומית״ והשנייה היא ״הדרך היותר גיקית״ הוא ממליץ לנסות את שתיהן.

הגישה הראשונה היא דרך החולמנות הכמהה – דמיינו את עצמכם משעינים את הסנטר על היד ומתבוננים בצורות החולפות בשמיים. זהו מין רגע של ״מדיטציה מטאורולוגית״, לדבריו. ״אתם לא מורדים ממש מצורות העננים או למה הם נראים כמו שהם נראים״. זו הזמנה להתפעל ״ממשהו כל כך נפוץ, יומיומי ושגרתי שהפסקנו לראות אותו. זהו תרגיל בהפניית תשומת הלב למה שעל פי רוב נמצא ברקע״. בזמן שרוב האנשים מבלים כמעט את כל שעות הערות שלהם כשעיניהם נעוצות בטלפונים או במחשבים, כדאי, הוא מציין, להפנות את העיניים לשמיים, על מעבר לדאגות שלנו, ופשוט ״להזכיר לעצמנו שאיננו במרכז העולם״.

הגישה האחרת מוקדשת יותר לניסיון להבין מה קורה בשמיים. אם אתם רוצים לנקוב בשמות של מה שאתם רואים, נסו להיזכר בסוגי העננים שאולי הכרתם פעם, בשיעורי טבע בבית הספר היסודי. ענני נוצה (צירוס), ענני ערימה (קומולוס) וענני שכבה (סטרטוס) קוטלגו בשנת 1802 על ידי לוק האוורד, רוקח אנגלי חובב עננים מושבע. מאז, זוהו סוגים נוספים רבים מאוד של עננים – עשרה סוגים שמופיעים תדיר בשכבות גובה שונות, וגם כמה מופעים יוצאי דופן. עוד ועוד סוגים מזוהים ומקוטלגים כל העת. לפני קצת יותר מעשור, אגודת חובבי העננים הציעה להגדיר סוג חדש של ענן, Asperitas, שמאופיין בצורות מעורבלות שנראות כמו גלים הפוכים. כעת זה כבר רשמי: ענני אספריטס כלולים באטלס העננים הבינלאומי של האגודה המטאורולוגית העולמית. מנהל האוקיאנוסים והאטמוספרה של ארה״ב מפרסם מדריך עננים בתמונות המיועד לילדים, אבל גם מבוגרים יכולים להשתמש בו בנוחות.

פנו לכם זמן

לראות את האופן שבו העננים משתנים, פירושו להכריח את עצמנו להאט

צפייה בעננים היא הפסקה קצרצרה מיתר החיים. ״לראות את האופן שבו העננים משתנים, פירושו להכריח את עצמנו להאט, כי על פי רוב זה קורה בהדרגה״, אומר פרטור-פיני. אבל זה לא תמיד אורך שעות. ״לא חייבים לבלות את כל היום כשהעיניים מופנות לשמיים ולהידרס על ידי מכונית״, הוא מוסיף. אתם יכולים לשים לעצמכם בטלפון תזכורת לעצור ולהביט מעלה אל השמיים למשך דקה, או כשאתם יוצאים לטייל עם הכלב. ״תראו את זה, תשקעו בזה לכמה רגעים, ואז תמשיכו״, הוא מוסיף.

קחו כלים

אתם לא צריכים הרבה דברים, אבל כדי לראות יותר בקלות את ההבדל בין העננים ליתר השמים, כדאי להשתמש במשקפי שמש מקטבים. אם אתם מקווים לזהות עננים, אולי תרצו להשתמש במה שמכונה ״בוחר עננים״, מדריך שיש בו גלגל קטן שמאפשר לכם להתאים את התמונה שאתם רואים לסוג הענן ולגלות את שמו וגם מידע על אודותיו (לאגודה המטאורולוגית המלכותיתולשירותי חיזוי מזג האוויר האמריקנים יש גרסאות שניתן להדפיס ולהרכיב בבית). אפליקציית ״ענן ביום״ של אגודת חובבי העננים גם היא כוללת הוראות לזיהוי עשרות סוגי עננים ומספר אפקטים אופטיים.

החליטו מה לחפש ומתי

אף שכמעט תמיד ניתן לראות משהו, סוגים מסוימים של עננים קל יותר לראות במקומות מסוימים בתקופות שונות השנה. פרטור-פיני מחבב במיוחד עננים דמוי עדשה (Lenticular) שנראים כמו צלחות מעופפות. הוא ראה דוגמאות מופלאות לכאלה במינדן, נבאדה, ליד סיירה נבאדה, וגם בסקוטלנד מוכת הרוחות. כיוון שעננים כאלה נוטים להיווצר ברוחות הנושבות במורד הרים או גבעות, פחות סביר שתתקלו בהם אם אתם מוקפים במישור, אם כי אין זה בלתי אפשרי.

באזורים גבוהים בצפון המפשייר, מתקרבת כעת שעת השיא של העננים הזוהרים בלילות (noctilucent cloudֹׁׂׂׂ) שאותם ניתן לראות בלילות הקיץ. הם גליים, עדינים ועל פי רוב בצבעים כחול או כסף, והם נראים כמו אפקטים מיוחדים בסרט מדע בדיוני. הם נוצרים במזוספירה, למעלה מ-60 קילומטרים מעל פני האדמה, ובדרך כלל כשגבישי קרח נוצרים על גבי פתיתי אבק זעירים שהותירו מאחוריהם מטאורים חולפים. כשרואים אותם בשמים, רואים ראיות לאירועי עבר, בכתב גדול ומצמרר מעט.

עננים, שמיים, לילה, לבהות

לבהות, כך. תצלום: אנטון דריוס

חזו את מזג האוויר

בזמנים בודדים ולא ברורים, העננים מעניקים פרספקטיבה, ומסייעים לראות דברים הגדולים מאתנו, אדישים לנו: לראות משהו, לשים אליו לב, ולהניח לו

הרבה לפני שהחל לשמש כמטאורולוג בשירותי חיזוי מזג האוויר בגראנד ראפידס, מישיגן, ארני אוסטונו (Ostuno) חשד שישנו קשר בין ענני נוצה וגשם. כילד, הוא עבד בחווה של הוריו בקונטיקט, שם נהג להעביר צינורות השקיה ממקום למקום ביד, והקפיד להביט בשמים כדי לראות מתי צפוי גשם שיפריע לעבודה. ״למטאורולוגיה ישנה השפעה עצומה על העבודה בחווה״, הוא אומר. במסגרת עבודתו היום, התובעת ממנו לחזות את מזג האוויר, הוא מגלה עד כמה נכונות היו תחושותיו בילדות: אכן ניתן לחזות חלק מאירועי מזג האוויר באמצעות בחינת העננים.

דרך אחת להבחין בין ענני מזג אוויר נראה לבין ענני סערה היא להתבונן באופן שבו הם צומחים. ״אם אתם רואים ענני קומולוס תפוחים וקטנים מתחילים לצמוח כלפי מעלה, במאונך, יתכן כי הדבר מעיד על סערות עזות מתקרבות״, הוא אומר. ישנו פתגם נושן על עננים הנראים כמו ״זנבות סוסים וקשקשי דגים״ ועומדים להוריד גשם, ואוסטונו אומר כי יש בזה משהו. התיאור המשעשע מתייחס להופעת ענני נוצה וענני אלטו-קומולוס, כפי שכתוב בשנתון לחקלאי. עננים כאלה מרמזים על ענני משקעים שיגיעו בתוך יום יומיים, מוסיף אוסטונו, משום שאלה על פי רוב מגיעים לפני חזית חמה.

השתמשו בגופכם

אתם יכולים להשתמש גם בידיים וברגליים כדי לנסות להבין מה אתם רואים. כדי להבחין בין ענני סטרטוקומולוס נמוכים (גושי גלים) לענני אלטו-קומולוס התלויים בגובה בינוני (כדורי צמר גפן מפוזרים לאורך השמים), השתמשו באצבעות. הרימו את שלוש האצבעות האמצעיות, מתחו את הזרוע בזווית של כ-60 מעלות אל האופק. זה אינו מדע מדויק, אומר פרטור-פיני, ״צפייה בעננים היא כולה אזור אפור, ממש״. העיקרון הוא להשוות בין צבר עננים לרוחב האצבעות. ענני סטרטוקומולוס יהיו רחבים יותר משלוש האצבעות, והצירוקומולוס יהיו צרים יותר מאצבע אחת, ואילו האלטו-קומולוס יהיו בין לבין.

אתם יכולים גם להרים אגרוף כדי לנווט בשמים ולמצוא לכם אפקטים אופטיים מרשימים שנוצרים על ידי עננים. למשל, כלבי שמש, הילות שנוצרות ליד השמש כשהאור מוחזר על ידי גבישי קרח. בערב שבו אתם רואים הרבה ענני נוצה עדינים, חכו עד שהשמש תשקע לגובה נמוך. אז פרשו את האצבעות והרחיקו ככל האפשר בין האגודל והזרת והרימו אותן אל השמש. אתם מחפשים כתמים אדמדמים שנראים כמעט כמו שמשות משניות, רחוקות מן השמש עצמה. זה הרגע שבו משקפי שמש מקטבים עשויים להועיל במיוחד.

צפייה בעננים, אומר פרטור-פיני, היא דרך ״להיות טייל בשמיים, בלי לעזוב את המקום שבו אתם נמצאים״. המזכרות היחידות שיהיו לכם הם תמונות וזיכרונות, אבל בזמנים בודדים ולא ברורים, אלה מעניקים פרספקטיבה, ומסייעים לראות דברים הגדולים מאתנו, אדישים לנו. הוא מוסיף, ״לראות משהו, לשים אליו לב, ולהניח לו״.

ג׳סיקה לי הסטר (Jessica Leigh Hester) היא חברת מערכת ״אטלס אובסקורה״.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לויPublished by Atlas Obscura (atlasobscura.com) under an agreement with Alaxon

תמונה ראשית: "מראה מהר הגעש Komagatake", הדפס מחיתוך עץ, הירושי יושידה (1876-1950), ויקיפדיה

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי ג'סיקה לי הסטר, Atlas Obscura.


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על המסך הגדול בעולם

01
יוסי בהגן

דן גליק, בספר "כאוס", מספר על מיטשל פייגנבאום, זה מ"הקבוע של פייגנבאום" שהכניס סדר ראשוני בכאוס, שההטבות הכרוכות בטיסות כנוסע מתמיד נשללו ממנו עקב ניצול יתר.
כל מה שעניין את מיטשל, שנפטר לפני כשנה, היה רק להסתכל על העננים.
מלמעלה, אמנם, אך הוא לא שבע מזה מעולם.