בנובמבר אשתקד פירסם צוות של המרכז לחקר התאורה, ממכוני המחקר המובילים לחקר האור בארה"ב, ממצאים ראשונים בדבר השפעת הקריאה באייפד ובאייפון לפני השינה. התוצאות היו כה מבהילות עד שהאחראי על הצוות, Rensselaer Polytechnic Institute, שקל לגנוז את הפרסום.
מהבדיקה עלה שדי בחשיפה של שעתיים לסמארטפון או כל התקן אלקטרוני בעל תאורה עצמאית (כמו האייפד) כדי להשמיד את כמות המלטונין שהגוף שלנו מייצר באופן טבעי במהלך לילה שלם. מלטונין הוא הורמון השולט בשעון הפנימי של הגוף, ודחייה או ביטול של יצור המלטונין יוצרים הפרעת שינה.
בפברואר השנה חזרה ראש הצוות, פרופ' מריאן פיגיירו, על עיקרי הטענות בראיון ל"סיינטיפיק אמריקן" והוסיפה שמחקרים נוספים הצביעו על סכנה שחשיפה קבועה לתאורה מסוג זה (למשל, הרגל קריאה לפני השינה באייפד או באייפון) עלולה להזיק למקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של האדם להשפעתה המשתנה של השמש לאורך היממה. במלים אחרות, קריאה חד פעמית של אייפד בתאורה עצמית גבוהה יכולה להפריע את שנתו של הקורא; אולם קריאה קבועה בטאבלט בתאורה גבוהה במשך שעתיים לפני השינה יכולה להזיק ליכולתו של הגוף להבחין בין יום ללילה.
הממצאים תרמו רבות לתזה ההולכת ותופסת תאוצה בקרב רופאי ילדים, לפיה מה שאנו מכנים היום הפרעות קשב וריכוז הן במקרים רבים הפרעות שינה שטרם אובחנו, ואילו הפרעות הריכוז אצל הילד הן רק הסימפטום של הפרעות שינה אלו. במאמר שהתפרסם אתמול בניו יורק טיימס, קורא פרופ' וצלב תאקאר מאוניברסיטת ניו יורק לשקול מחדש את ההגדרות הקיימות להפרעות קשב וריכוז, ולהעביר את תקציבי המחקר הקשורים בהן לחקר הפרעות השינה שטרם אובחנו.
יש קושי כפול בשינוי הפרדיגמה המחוייב מהאבחנה הזאת: הקושי הראשון הוא שבני אדם בכלל ורופאים בפרט יעדיפו תדיר אבחנה שניתן לטפל בה באמצעות טיפול תרופתי, ואילו הפרעות שינה דורשות שינוי התנהגותי של הפציינט ואין להן פתרון שקל לבלוע. הקושי השני הוא שילדים הסובלים מהפרעות שינה לאו-דווקא מרגישים זאת במשך היום.
מחקרים שנעשו בשנתיים האחרונות ביחידה להפרעות שינה של בית החולים הכללי במסצ'וסטס הצביעו על עלייה חדה בשיעור הילדים הסובלים מהפרעות שינה בקרב הפציינטים, אולם הם גם הצביעו על כך שמספר התלונות על ההפרעה באוכלוסיה הכללית לא עלה. הסיבה היא שעל-פי המחקר, ילדים הסובלים מהפרעות שינה דיווחו על קושי להתרכז ועל קושי לבצע שורה של מטלות קוגנטיביות, אולם לא דיווחו על עייפות. החוקרים סבורים שבדרגה מסוימת של הפרעת שינה, הגוף מפסיק לדווח על עייפות ועובר לכיבוי מערכות חלקי, למשל ירידה בריכוז. אף כי המחקרים עסקו בילדים, המחקר מציין שסביר להניח שהוא הדין גם לגבי מבוגרים.
עד שהמחלוקת תוכרע, אפשר לחזור לפני השינה לקרוא דווקא בספרים מודפסים, או לכל הפחות לעבור להגדרות של פונט לבן על רקע שחור, המוריד את דרגת התאורה הפנימית של המכשיר.
ומותר גם להתנחם בתוצאה נוספת שהעלתה במחקרה פרופ' פיגיירו: בשעות הבוקר, קריאה באייפד בתאורה מקסימלית דווקא מווסתת את המלטונין, מזרימה לגוף אנרגיה ולעיתים גם מצמצמת דיכאון והפרעות עונתיות נוספות. את זה עיתון הבוקר עוד לא יודע לעשות.
תגובות פייסבוק
3 תגובות על הפרעות שינה מסוג חדש
מסכימה עם כל מילה. תודה על המידע, רנה. שינה היא אחד מ"אבות המזון" שלנו. ועל כן רבים נמצאים ב"תת שינה" כמו שאני קוראת לזה. מעניין חשוב ומחזק את כל המחשבות והטענות שלי בנושא.
האם השפעות אלו נצפות רק בשימוש בסמארטפון וטאבלט או גם במסך מחשב נייח או נייד?
זו בעיה שקיימת בכל מכשיר בעל מסך עם תאורה אקטיבית ובעצם גם בנורות בעלות אור לבן, לעומת זאת קריאה במסכי EINK דווקא מרדימה, בדומה לקריאת ספר (http://bit.ly/143d7BP).
במחשבים וגם בטלפונים חכמים אפשר להשתמש בתוכנות שמסננות את התדרים הכחולים (הופכות את האור הלבן לצהבהב) ומונעות את השיבוש המוחי הזה בייצור המלטונין (חשוב לא רק לאיכות השינה אלא גם למניעת סרטן), flux למשל (http://bit.ly/143ebWh).
קיימות פגומה
חידוש מילים בשפה מתחולל בשתי דרכים עיקריות, שלא תמיד נבדלות לגמרי זו מזו. האחת היא שהדוברים, בתהליך הטבעי והמסתורי שבו הם מחוללים את השינויים שאנו מבחינים בהם לאחר זמן, ממציאים מילה או מספר מילים שיש ביניהן קשר צורני טבעי לשפה. הדרך השנייה היא שאיזשהו גורם בעל עמדה, השפעה וכוח, מכריז על מילה חדשה ומקווה-מצפה שהיא תיקלט. הגורם הזה יכול להיות אקדמיה לאומית ללשון, במקומות שיש מוסד כזה, או אפילו ממשלה או בית נבחרים. בעברית המודרנית של ימינו, שתי הדרכים פועלות ביחד, והתוצאות מעורבות כצפוי. מה שקובע הוא השימוש שנעשה במילים, חדשות או פחות חדשות, וההקשרים הם המסגירים את המשמעות.
יחד עם זאת, במידה שחידוש של מילה, המצאה של מונח יש מאין, נעשה באורח יזום, אפשר להביט בו כפי שמביטים בכלי, באביזר שאמור להיות שימושי, ואפילו כביצירה הנדסית, וגם – במבט המחפש את האסתטיקה.
מכל הבחינות הללו, כל עניין ה"קיימוּת" במובן הסביבתי אינו מעיד על רגעי זוהר של המחדשים. באתר האקדמיה ללשון מובאת ההגדרה הבאה ל"קיימות": "גישה הדוגלת בשימוש במשאבים לצורכי הדור הנוכחי שאינו פוגע ביכולת של הדורות הבאים ליהנות מהם" ומצוין בסוגריים "Sustainability", כמקבילה באנגלית. לגבי "קיימות" בכלל מופיעה באותו מקום באתר הגדרה אחרת: "היכולת להתקיים זמן ממושך עם שמירה על התכונות והכושר המקוריים" ומצוין בסוגריים "Durability". מכאן כבר עולה בעיה: "קיימות" במובן השני היא יכולת, ואילו במובן הראשון היא גישה. המובן הראשון הוא המעניין אותנו כאן, ואין ספק שיש שתי מילים שנראות זהות, "קיימות" במובן הסביבתי; "קיימות" במובן של שמירה על תכונות וכושר מקוריים.
אם "קיימות" במובן הסביבתי היא תכונה, השאלה הטבעית היא כיצד מכונה דבר שניחן בתכונה. התשובה העולה מהמציאות, מהטקסטים הנפוצים, היא "בר קיימא" ("בת קיימא" בנקבה) – ויצוין שהאקדמיה מנסה להנחיל את הצורה "בר קַיָּמָה". אך לא על הכתיב או על הדיוק בהגייה אתעכב כאן, אלא על המציאות הלשונית בפועל, בדוגמאות הממשיות המתגלות לנגד העיניים.
חנות נחמדה מכריזה שהיא "שומרת על ערכי בר קיימא", דובר מסביר שהוא בוחר במוצר מסוים בגלל "עניינים של קיימות", ומאמר עיתונאי-מסחרי קטן מספר לנו על מטוס עתידי, המכונה בפי הכותב העברי האלמוני "מטוס בר קיימא".
במחי דוגמאות אחדות אפשר לראות שיש בעיה וגם להבין מה היא. עיון קטן ב-sustainability מראה לנו, בשקיפות מורפולוגית גמורה, שהיא נגזרת של sustainable, שנגזר מ-sustain, פועל אנגלי המורכב מיסודות לטיניים שמשמעותם "להחזיק מלמטה" – יסודות שהתרכבו על פני מאות שנים, מלטינית דרך צרפתית עתיקה ואנגלית של ימי הביניים בואך האנגלית המודרנית. ומה הוא הדבר הנתמך מלמטה, כלומר תוך מתן בסיס איתן? במקרה שלנו, כדור הארץ, הסביבה, הטבע, משאבי טבע וכו'. כלומר, sustainability מקיימת את ההבטחה הגלומה בחלקיה: מדובר ביכולת להסדיר את הקיום האנושי ואת פעולתה של הציוויליזציה, כך שצרכי בני האדם ימולאו ויכולותיהם יתבטאו תוך שמירה על המערכות האקולוגיות באופן שיאפשר להן לשמש את הדורות הבאים ולספק את צרכיהם. הקו המחבר באנגלית בין הפועל sustain, התואר sustainable ושם העצם המופשט sustainability, ברור וטבעי. לכן אין כל הפתעה שגם בתחום העסקי, sustainability מתארת את היכולת להחזיק עסק לאורך זמן, בעיקר מעבר לרווחיות לבדה.
כל העולם המקושר הזה, הן מבחינת המשמעויות והן מבחינת הצורות, אינו מתקיים באורח אורגני בעברית שבה יש לנו "קיימות" ו"בר קיימא" או "בר קימה". האם ניסה מישהו ליצור את "קיימות" במחשבה על "sustain" האנגלי? אם כן, הדבר נעשה בלי ניתוח המרכיבים בצורה האנגלית ובלי התחשבות בקשרים שנוצרים ביניהם ולאחר מכן בין התוצאה והנגזרות המורכבות יותר, בדמות המילים שהובאו כאן. ואם לא, אפשר פשוט לומר שהתוצאה העברית אינה מספקת, ואינה מתפקדת היטב בקרב הדוברים, לפחות בינתיים.
כי מהו "מטוס בר קיימא"? יש לקוות שכל מטוס באשר הוא יוכל להתקיים, לפחות למשך הזמן שאנו אמורים לטוס בו ולהגיע ליעד בריאים ושלמים. אם הכוונה למטוס שמקיים ערכי קיימות, הרי שהניסוח קלוקל: הרי "שלום בר קיימא" (מישהו זוכר את הביטוי?) הוא כזה שיש לו סיכוי טוב להתקיים לימים רבים, כלומר גם sustainable כמו עסק בריא וגם durable כמו דבר עמיד. גם "ערכי בר קיימא" חושף בפנינו בעיה, כאילו "בר קיימא" אינו אלא תווית שמצמידים לאריזה או לחפץ, בלי להבין או לפרט מה סגולותיה הטובות לסביבה, לטבע או לדורות הבאים. גם המילה "קיימות" בעייתית, שכן היא מרמזת, מבחינת צורתה, על לא יותר מיכולת להתקיים. מתי? עד מתי? כיצד? על חשבון מה או מי? לא ידוע.
מכל אלו עולה חשד כפול: ש"קיימות" ו"בר קיימא" וכו' נוצרו על ידי אותה ועדה ידועה מהבדיחה על הגמל (הסוס שתוכנן על ידי ועדה), ושדוברי העברית טרם גיבשו לעצמם לקסיקון קטן ויעיל, בר-קיימא, לכל ענייני הקיימות המורכבים הללו.
האיש מגילאן
בוזורג עלוויהרוח לא חדלה. מהיער נשמעה יללה, כמו זו של אשה המתייסרת בכאבים....
X חצי שעה
כשנהיה הורים לרובוטים
אריק שוויצגבלהרובוט HotBot יורד היישר לתוך לוע הר הגעש. השנה היא 2050 או...
X 3 דקות