הצבעים האמיתיים של ואן גוך

מוזיאון ואן גוך באמסטרדם נפתח מחדש הבוקר אחרי תקופת שיפוצים ארוכה, והתערוכה המרכזית מבקשת לטלטל את תפיסתנו באשר לצבעוניות של יצירותיו.

ניקח למשל את "חדר השינה" מ-1888. כל חובב אמנות יזהה מייד את המיטה בצבע דבש, מסודרת בפינת החדר שקירותיו צבועים כחול בהיר. אבל האם כך צייר אותה ואן גוך?

התערוכה, "ואן גוך בעבודה", מציגה 200 יצירות מרכזיות של האמן ושל בני דורו, כולל הציור המקורי של חדר השינה של האמן בעיר ארל. למעשה, התערוכה מציגה שניים משלושת הציורים המקוריים של "חדר השינה", כי מוזיאון האמנות של שיקגו השאיל לתערוכה את הגירסה שלו. כל שלוש הגירסאות של הציור מתאפיינות באותה צבעוניות: הקירות הם בגווני תכלת, הדלת היא בצבע כחול.

חדר השינה בשתי גירסאות

משמאל, "חדר השינה" של ואן גוך כפי שהוא נשתמר. מימין, "חדר השינה" כפי שהאמן צייר אותו, על-פי המחקר של אוצרי מוזיאון ואן-גוך

לא כך, טוען מנהל המוזיאון, אכסל רוגר, אשר בחר להציג לצד היצירות גם שיחזור דיגיטלי מפתיע ומעורר מחלוקת של "חדר השינה" כפי שהאמן אכן צייר אותו, להערכת המומחים.

השיחזור הוצא תוצאה של תהליך מחקר, רסטורציה ודיגיטציה שנמשך 8 שנים ואשר מומן על ידי חברת האנרגיה ההולנדית "של". "אני לא יכולה להכחיש שעבור רוב המבקרים שמכירים את ואן גוך, זו הולכת להיות חוויה די מזעזעת," אמרה ל"וול סטריט ג'ורנל" האחראית על תהליך הרסטורציה, אלה הנריקס.

ההבדל ברור כבר במבט ראשון: הקירות בציור המשוחזר הם בגווני סגול, כמוהם הדלת.

"אנחנו עכשיו יודעים הרבה יותר על הפיגמנטים אשר בהם השתמש ואן גוך בציוריו," אמרה בראיון ל"ניו יורק טיימס" האוצרת של התערוכה, ניינקה באקר. "זה מידע קריטי כדי להבין את עבודותיו, כיצד הן נשתמרו וכיצד הן נראו כאשר הוא צייר אותן".

הדוגמה הבולטת לממצאים אשר נאספו בעיקר בזכות אפשרויות חדשות של קריאות רנטגן היא הימצאותו של פיגמנט אדום בעבודות. "כללית, הצבעים שלו היו עוד יותר קורנים מהיום, במיוחד האדום, אשר איבד הרבה מזוהרו", מסבירה באקר. הפיגמנט האדום היה באיכות ירודה ולא שרד את השנים: מכאן עד להחלטה שואן גוך צייר את הקירות בערבוב של כחול ואדום היתה הדרך קצרה.

באופן מוזר, הוספת האדום מרגיעה את התמונה: הקירות בגוון סגול בהיר נראים קלאסיים יותר, רגועים יותר. הממצאים עלולים להביך את המבקרים אשר הצביעו על צבע הקירות כעל הוכחה לטירוף של ואן גוך.

ככלל, המחקר חושף את האמן כאדם שיטתי, יציב וקוהרנטי. אלכס רוגר סבור שלא רק הצבעוניות, גם הפרספקטיבה של ואן גוך היתה שונה ממה שעד עכשיו חשבנו: "כל הדימוי הזה של אדם מופרע שהפך לאמן במקרה כי בטירופו הוא השליך צבע על בד מתמוטט מול הממצאים שאותם נחשוף במהלך השנה," אומר קורגר.

החוקרים סבורים שההבדל בין ואך גוך של 1883 לבין ואן גוך הדכאוני אחרי הריב עם גוגן גדול יותר ממה שהיה ידוע עד עכשיו, והדבר בא לידי ביטוי גם בצבעוניות של עבודותיו. "הוא היה אדם מורכב," אומרת באקר, "אבל את זה נדמה לי שידענו עוד לפני התערוכה הזאת".

מקורות:
 אתר מוזיאון ואן גוך המחודש
וול סטריט ג'ורנל על הממצאים החדשים
התחנות השונות של ואן גוך על-פי התערוכה
ראיון עם אוצרי התערוכה בניו יורק טיימס

 

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק