הראפרים ישנו את העולם

מה גורם לאתר פרשנויות לשירי ראפ לחשוב שהוא יהפוך לאחד מעמודי התווך של האינטרנט המוזכר בנשימה אחת עם גוגל, וויקיפדיה, ופייסבוק? בלא פחות מכך יסתפקו מייסדי האתר Rap Genius (גאון ראפ), כפי שהצהיר שבוע שעבר אחד ממייסדיה, אילן זכורי.

האתר הוקם בברוקלין ב- 2009 על ידי שלושה חברים כפרויקט העלאת שירי ראפ המאפשר לגולשים להעיר הערות ולהציע פרשנויות והסברים. זה התחיל כתחביב צנוע שניסה לנגוס מעט בעוגת חיפושי השירים באינטרנט (שני אחוז מחיפושי גוגל הם למילות שירים- כמאה מיליארד חיפושים בשנה). בניגוד לאתרי מילות-שירים אחרים, המאפשרים רק להשאיר טוקבקים, Rap Genius מאפשר לגולשים להעיר בגוף הטקסט באמצעות היפר-קישור: לחיצה על שורה או מילה מסוימת פותחת חלון עם התייחסות שעשויה להיות טקסט, וידאו, קומיקס, תרשימים, מפות... כל האמצעים כשרים. וכדי למנוע כאוס של פרשנויות והערות, האתר משתמש בשיטת דירוג קפדנית ומסועפת של התכנים, ותורמי המידע צוברים ניקוד ככל שפועלם באתר איכותי ורב יותר. כלומר, בדומה לעריכת תכנים בוויקיפדיה, גם כאן, בשביל כבוד צריך לעבוד. הצמיחה של קהילת Rap Genius מרשימה ביותר וכיום כולל למעלה ממיליון שירים מז'אנרים החורגים מגבולות הראפ, יותר ממאה אלף תורמי תכנים ו- 500 עורכים, ומושך אליו 25 מיליון גולשים שונים בחודש.

אבל משהו הרבה יותר מעניין קורה ב- Rap Genius ולאחר שבאוקטובר אשתקד קרן ההון-סיכון אנדריסן הורוביץ השקיעה 15 מיליון דולר באתר, גם התקשורת בארה"ב החלה להסתקרן. עם הזמן, התברר שבמקום להתמקד רק במילים לשירים, האתר שואף לאפשר לגולשים להסביר, לפרש ולהעיר על כל סוגי התכנים. והכוונה היא, באמת, הכל. עשרת הדברות, גטסבי הגדול, נאומים מפורסמים, תורת היחסות, ימי טורניר הטניס וימבלדון ואפילו תנאי השימוש של אפל באייטיונס (כן, זה שאישרתם בלחיצה על "I agree" בלי לקרוא). ביום רביעי שעבר פרשן הוושינגטון-פוסט, דומיניק בסולטו, תהה האם Rap Genius תהיה הוויקיפדיה של העתיד, וטען כי "אם משימתה של גוגל הוא לארגן את כל המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש ושימושי באופן אוניברסלי, אז הרי מטרתו של Rap Genius היא דומה ומשלימה: לפרש את כל המידע בעולם ולהפוך פירוש זה לנגיש ושימושי באופן אוניברסלי".

ההשוואה לוויקיפדיה היא מעניינת. וויקיפדיה היא יצור כלאיים בין web2.0 ובין הגשת מידע טרום עידן האינטרנט: מצד אחד, וויקיפדיה היא חופשית ודמוקרטית וכל אחד, פוטנציאלית, יכול להיות מעורב בכתיבת ערכים; מצד שני, החזות שלה היא של אנציקלופדיה מסורתית, עם מראית עין של מידע מובנה, מסודר וסמכותי. Genius נטוע כולו בעידן web2.0 והתוצאה מעוררת מחשבה: הוא לא מתיימר להגיש את "התמונה הגדולה", אלא לעורר מחשבות נקודתיות בתכנים עצמם. אחד האפקטים השוליים אך המעניינים של שמיטת מראית העין האובייקטיבית, הוא שהאמנים עצמם מתערבים בשיח שנוצר סביב יצירותיהם וכך נוצר דיאלוג שטרם נראה כמותו באינטרנט.

אבל אולי המימוש העתידי האולטימטיבי של החזון של Genius, הוא בהפיכתו לשקוף: יצירת ממשק בלתי נראה שתוכלו להלביש על כל סוג של תוכן. דמיינו, למשל, שלאחר ששוק הספרים יעבור דיגיטציה, עם סיום קריאה בספר (או במהלכה), תוכלו להפעיל "אפליקציית Genius" שתרצף את הטקסט בהיפר-קישורים, אשר יהוו הצצות לפירושים ולהערות של קוראים מסביב לעולם. בהסתמך על שיטת דירוג התכנים, אפשר יהיה לקוות שההערות ירחיבו את הדעת, יציעו קריאה אחרת ויעמיקו את המחשבה.

אפשר לדמיין ממשק כזה גם באתרי חדשות. ממשק שיזרע בכל כתבה קישורים לפירושים, יערער מן הסתם את סמכות העיתון, אך לא כפי שטוקבקיסטים עושים כיום, באופן חופשי ואנונימי (ולכן גם וולגארי או טיפשי, פעמים רבות). אפשר להתרשם מהאפקט הזה כבר היום, בכתבות שמועלות ל"News Genius": בעוד שהמניע העיקרי בפלטפורמה של הטוקבק הוא להשמיע קול, גם אם קול זה אובד בקקופוניה של קולות, המניע ב- News Genius היא להעשיר את הכתבה עם קונטקסט (היסטורי, מדעי, חברתי...) או עם מידע רלוונטי (תמונה שהעורך פספס) וחתרני (דיווח מזווית אחרת, פרשנות מנוגדת). בניגוד לטוקבקים, שיטת הדירוג לא רק מהווה מסנן איכות לתכנים, אלא גם מייצרת דיאלוג אמיתי בין הגולשים שתורמים ערכים.

בינתיים המימוש של כל זה נדמה רחוק למדי. האתר עוד בחיתוליו, העיצוב למטה מבינוני, והמגלומניה ופליטות הפה של החברים המייסדים מרימות הרבה גבות. מאבוד מוגהדאם, טום ליהמן ואילן זכורי אכן נדמים לעיתים כבני טיפש-עשרה שוויצרים, אין מה לומר, אבל קשה להתעלם מהחזון המעניין המגולם בפרויקט שלהם.

מקורותראיון עם מייסדי Rap Genius ב- Techcrunchהסבר על האתר וביקור במשרדי החברהמאמר בוושינגטון פוסט על החדשנות של Rap Genius כיום

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על הראפרים ישנו את העולם

01
זכריה

האתר הזה נשמע כמו רעיון מעולה, אז הלכתי לראות מה יש בו. עברתי על כמה שירים של אחד האמנים האהובים עלי, שהוא גם אחד האבות המייסדים של הראפ - גיל סקוט-הרון. בניגוד לכלומניקים שמקשקשים היום על תכשיטים ובחורות, הוא היה משורר אמיתי, עם טקסטים חברתיים חריפים. הפרשנות שמצאתי שם לשירים שלו היתה פשוט מגוחכת. לפי המדגם הקטן שעשיתי, האתר הזה חייב למצוא פרשנים רציניים לפני שהוא מתיימר להשתייך לליגה של ויקיפדיה.