השפעותיה הבלתי צפויות של סביבת האם על העוּבר

אחד מתחומי המחקר שהשפעתם הולכת וגוברת, ידוע בשם מקורות עובריים (fetal origins) – חקר השפעת תנאי סביבתו של העובר על בריאותו בטווח הארוך – והחוקרים שעוסקים בו צריכים להיות יצירתיים למדי. אחרי ככלות הכול, אסור לערוך ניסויים מבוקרים על נשים הרות. ובכל זאת, מדענים חשפו ממצאים מלהיבים בשנים האחרונות בעזרת שימוש מחוכם בנתונים מ"ניסויים" טבעיים דרמטיים. תצפיות על המתרחש לעוברים כשאוכלוסייה שלמה נחשפת, למשל, לצום, או אֵבֶל, או ערפיח – תנאים שהיו נחשבים בלתי מוסריים לו היו נרקחים במעבדה – מספקות לנו תובנות על האופן שבו החיים לפני הלידה משפיעים על החיים בשלבים מאוחרים הרבה יותר.

כבר זמן מה שמדענים יודעים שמחסור בתזונה לאימהות הוא חדשות רעות לעוברים, וקיים מתאם בינו לבין מגוון של דברים, ממחלות לב כליליות בהמשך הדרך ועד סטיות בשיעורי המין בלידה (באופן רגיל, נולדים 105 בנים על כל 100 בנות. אבל במהלך תקופות של מחסור במזון, ובזמנים אחרים של לחץ כלל-אוכלוסייתי, נולדות יותר בנות, כנראה כי העוברים הזכרים שבריריים יותר מהנקביים, ומועדים יותר להפלות). מחקרים עדכניים חשפו דוגמאות חדשות להשפעה הזאת. הרעב הסיני בשנים 1958-61 הוביל לירידה חדה בלידות זכרים. גם צום גובה מחיר: כשהרמדאן מגיע בשלב מוקדם בהיריון, הסיכוי שאימהות ערביות ילדו בן ירד ב-10 אחוזים. והסיכוי שמוסלמים בעיראק ובאוגנדה יהיו נכים כמבוגרים היה גבוה ב-20 אחוז אם האימהות היו בתחילת ההיריון בזמן החג.

מחקר חדש נוסף בוחן את השפעתם של צער לאומי וטראומה. ברחבי ארצות הברית, סיכוייה של אישה להפיל עובר זכרי היו גבוהים יותר בספטמבר 2001 מאשר בחודשים שלפני או אחרי. מלחמת ישראל-לבנון בשנת 2006 מציעה חקר מקרה מעניין נוסף, לא רק כי המלחמה חשפה אימהות לעתיד לטראומה – 4,000 טילים פגעו בישראל ב-33 יום – אלא כי הייתה כל כך קצרה. משמעות הדבר הייתה שחוקרים יכלו להשוות את השפעות זמן הלחימה לפי שליש, ויכלו להשוות גם את הריונה של אישה מזמן המלחמה להריונותיה האחרים מימי שלום. לצאצאיהן של נשים שהיו בשליש הראשון או השני בזמן המלחמה היה סיכוי גדול יותר להיות פגים ובתת-משקל מאשר אחיהם ואחיותיהם. לבסוף, אף על פי שהמחקר לא בחן את לבנון, הוא מצא שתוצאות הלידות של נשים ערביות בישראל היו גרועות יותר מאלה של נשים יהודיות.

פחות מפתיע לגלות שחשיפת אימהות לנשורת גרעינית אינה מבשרת טובות לאלה שברחם. כשילדים שבדים, שהיו בבטן אמם בזמן תאונת הכור הגרעיני בצ'רנוביל, הגיעו לתיכון, אלה שאימהותיהן חיו באזורים עם נשורת גרעינית רבה יותר, השיגו תוצאות רעות יותר במבחנים מתוקננים מאשר תלמידים אחרים. גם החשיפה לזיהום משפיעה. אחד המחקרים היצירתיים ביותר שנערכו לאחרונה כולל, תאמינו או לא, את מערכת אגרת כבישים, E-ZPass. המערכת עזרה להקל את עומס התנועה בכבישים מהירים בניו ג'רזי ובפנסילבניה וגם שיפרה את איכות האוויר, ונראה שדבר זה שיפר בתורו את בריאות העוברים. בקרב נשים הרות החיות במרחק קילומטר וחצי מתחנה לגביית אגרה, ירדו שיעורי הלידות המוקדמות ב-8.6 אחוזים, ושיעורי הלידות במשקל נמוך ב-9.3 אחוזים.

מקורות:

[1] Song, “Does Famine Influence Sex Ratio at Birth?” (Proceedings of the Royal Society B, April 2012)[2] Almond and Mazumder, “Health Capital and the Prenatal Environment”(American Economic Journal: Applied Economics, Oct. 2011)[3] Bruckner et al., “Male Fetal Loss in the U.S. Following the Terrorist Attacks of September 11, 2001” (BMC Public Health, May 2010)[4] Torche and Shwed, “The Hidden Costs of War” (Mellon Biennial Conference at Columbia University, April 2013)[5] Almond et al., “Chernobyl’s Subclinical Legacy” (Quarterly Journal of Economics, Nov. 2009)[6] Currie and Walker, “Traffic Congestion and Infant Health” (American Economic Journal: Applied Economics, Jan. 2011)

כל הזכויות שמורות לאלכסון.
©2013 The Atlantic Media Co., as first published in The Atlantic Magazine. Distributed by Tribune Media Services, Inc.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי לינדזי אבראמס, Atlantic.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על השפעותיה הבלתי צפויות של סביבת האם על העוּבר

מעניין, אבל האם השוו את יתר תנאי המגורים / התנאים הסביבתיים האחרים? אולי מי שגר בקרבת מערכת הכבישים בעצם גר בשכונה יותר טובה? אולי תושבי האיזורים עם הנשורת הגרעינית הגבוהה יותר בשבדיה הם איזורים נחשלים יותר מלכתחילה?

ליחס שונה של בנים לבנות בלידה יש הסבר אבולוציוני מוצק שנקרא השערת טריברס-ווילארד. בתנאים טובים הורים יעדיפות להשקיע בבנים, ובתנאים גרועים יעדיפו להשקיע בבנות. כל זה לא נעשה בהכרח בצורה מודעת. הנה קישור שמסביר בפרוטרוט את הנושא וכולל תאור של המחקר על הרעב בסין:

http://greengross.wordpress.com/2012/06/27/%D7%9E%D7%94%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9/

הנה גם מחקר אחר שמראה איך אמהות מפיקות חלב רב יותר לבנות במשפחות עניות ולבנים במשפחות עשירות:
http://greengross.wordpress.com/2012/12/17/%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8/