והם עדיין מעדיפים אותן טיפשות

שתי נשים בסוף שנות העשרים לחייהן נכנסות לבר במנהטן. אחת, בלונדינית נמרצת בשם ג'יין היא מייסדת שותפה של סטרטאפ בתחום הטכנולוגיה הפיננסית. החברה שלה, טינה, היא מתכנתת מחשבים עם קעקוע ותואר מאוניברסיטה מובחרת. שתיהן רווקות, אבל הן יודעות, אינסטינקטיבית, שלא כדאי להן לדבר על העבודה שלהן עם הגברים שניגשים אליהן. "בחורים פשוט נאטמים", אומרת טינה.

תשאלו גבר הטרוסקוסאלי האם הוא נמשך לנשים חכמות, ורוב הסיכויים הם שהוא יגיד "כן". תשאלו אותו האם הוא יבחר באישה חכמה ממנו, ושוב – סביר שהוא יגיד "כן", כפי שגם התגלה במחקר שנערך לא מזמן על ידי הפסיכולוגית לורה פארק ועמיתיה באוניברסיטת ניו-יורק בבאפלו. כשאמרו לגברים שהתנדבו להשתתף במחקר שחברה היפותטית לכיתה שלהם קיבלה ציון גבוה משלהם במבחן במתמטיקה או במבחן מילולי, רובם אמרו שהם היו מעדיפים אותה כבת-זוג במובן הרומנטי על פני אישה עם ציון נמוך יותר.

זה נשמע די נאור, נכון? אבל פארק ועמיתיה – הפסיכולוג פול איסטוויק והדוקטורנטית אריאנה יאנג – התעקשו להמשיך לשאול שאלות. הם ביקשו מהנבדקים לעבור מבחן במתמטיקה, ואז "טיפלו" בתוצאות כך שהציון של כל אחד מהגברים היה גבוה או נמוך יותר מהציון של אישה אמיתית שישבה לצדו. כשהציון של הגבר היה גבוה מהציון של האישה, עלתה הסבירות שהוא יקרב אליה את הכיסא שלו ויביע בה עניין רומנטי. אך כשהציון שלו היה נמוך משלה, המחקר מצא שסביר שהוא ירגיש כלפיה משיכה פחותה, שהוא ירגיש פחות גברי, ושיהיה פחות מעוניין לקבל ממנה את פרטי ההתקשרות שלה או לצאת איתה לדייט. נבדק כזה גם נטה להרחיק את הכיסא שלו מהאישה שקיבלה ציון גבוה משלו.

פארק ממהרת להבהיר שמחקרים קודמים הראו שגברים נמשכים לאינטליגנציה אצל נשים. למעשה, אינטליגנציה אצל נשים היא אחד הגורמים החוזים התעניינות רומנטית במובהקות הגבוהה ביותר. פארק אומרת שהבעיה עולה כשגברים חשים שעלו עליהם בביצועים. או-אז, היא אומרת "העניינים נעשים מסובכים בחיים האמיתיים". הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים, כולל ניסוי שנערך באוניברסיטת קולמביה, ב"speed dating", שבו בחורים רווקים העריכו שכל של נשים, אבל רק עד לנקודה מסוימת. אם אישה שהם פגשו נראתה חכמה יותר או שאפתנית יותר לעומת ההערכה שלהם לגבי האינטליגנציה או השאפתנות שלהם עצמם, ניכרה ירידה בעניין הרומנטי שלהם באישה שלפניהם.

אם זוג כזה גם יוצא ביחד, צורת החשיבה של הגבר לא תהיה שונה ביותר. קייט רטקליף, פסיכולוגית באוניברסיטת פלורידה, עמדה בראש מחקר שנערך לא מזמן שבו גברים שהיו ביחסים עם אישה התבקשו לחשוב על שלב שבו בת-הזוג שלהם הצליחה בתחום אינטלקטואלי או אקדמי. המשימה שהנבדקים התבקשו לבצע גרמה לצניחה משתמעת בהערכה העצמית שלהם, וכך קרה להם כשהם שמעו שהחברה שלהם השיגה ציון גבוה משלהם במבחן שמודד אינטליגנציה חברתית. "מדובר יותר בתגובה אינסטינקטיבית של שליליוּת, לא בתגובה מחושבת", מסבירה רטקליף. "בלי להיות מודעים לכך, גברים עוברים מהמחשבה 'וואו, בת-הזוג שלי מוצלחת', למחשבה 'וואו, בת-הזוג שלי מוצלחת, ואני לא מוצלח'."

נראה שהמכה לאגו, ככל שהגברים גורמים אותה לעצמם, מזיקה למערכת היחסים שלהם. במחקר של רטקליף, הם התרחקו מבת הזוג שלהם והיו פחות אופטימיים ביחס לעתיד המשותף שלהם. אך כשהם התבקשו להרהר בכשלונות של החברה שלהם, ההערכה העצמית שלהם עלתה, וכך גם ההערכה שלהם ביחס לסיכויים שהם ימשיכו להיות ביחד בטווח הארוך. במקביל, ההערכה העצמית של הנשים לא הושפעה מהצלחתו של בן-הזוג.

לא לכל בחור יש ביטחון עצמי בסדר גודל של ג'ורג' קלוני, האומר שאשתו אמאל, עורכת דין בינלאומית מצליחה, עולה עליו מבחינה אינטלקטואלית ומתייחס לעצמו כ"צעצוע התלוי על זרועה". פארק מסבירה שלעתים קרובות גברים חשים שהם צריכים להגן על הסטטוס שלהם כבני-אדם מיומנים ותחרותיים, וכשמישהו עולה עליך בביצועים – אתה חש מאוים. אנחנו יכולים לייחס את הדבר לתפקידים המסורתיים של בני המינים השונים, לביולוגיה ולהטיות אבולוציוניות המעניקות יתרון לתוקפנות וליריבות. אם שום דבר אינו מתגבר על תחושות של גבר החש לא ראוי, הוא עלול להפוך לחרדתי ולמדוכא, ולסבול מהערכה עצמית ירודה. הוא עלול לחשוש שאישה שעולה עליו בביצועיה אינה "בליגה שלו", או שהיא תעזוב אותו ותבחר בגבר הישגי יותר ממנו.

אם גבר מגיב לא טוב לתחושה שאישה עליונה עליו, הוא קרוב לוודאי אינו מודע לכך. "בני-אדם אינם טובים במיוחד בעריכת חשבון נפש ובדיווח על הסיבות למעשיהם", אומרת פארק. אילו היא שאלה מי מהנבדקים הגברים שלה מדוע הוא אינו מעוניין רומנטית באישה שהשיגה ציון גבוה משלו, מרב הסיכויים שהוא היה מונה סיבות שלא היו קשורות לשכל שלה. הוא עלול לצייר את האינטליגנציה שלה – תכונה שהוא טען שהוא מוקיר במיוחד – באור לא מחמיא ולתאר אותה כקרה, יומרנית או חכמולוגית שחושבת שהיא יודעת הכול, כשלמעשה האגו שלו מאוים. אילו יכולנו להציץ לתוך הלא-מודע שלנו, היינו רואים שאנחנו בוחרים בני-זגו ונשארים איתם לא בגלל אידאלים נעלים ומופשטים, אלא בגלל איך שהם גורמים לנו להרגיש.

החדשות הנוטעות מידה של תקווה הן שגברים יכולים להרגיש נהדר – אפילו כשבת-זוג עולה עליהם בהשגיה – אם הם רואים במערכת היחסים עצמה משאב רגשי. מחקר שמרכזו באוניברסיטת טורונטו השתמש בתסריט מוכר שבו אומרים לגברים (ולנשים) שבן-הזוג שלהם השיג ציון גבוה משלהם במבחן אינטליגנציה. הפעם, היה על הנבדקים לדרג את מידת הקרבה שלהם לבן-הזוג לפני קבלת ההודעה על התוצאה במבחן וכן אחריה. הדבר גרם להם להרהר על החום והחיבה שהם חשים זה כלפי זו. בקרב אלו שהיו קרובים לאהוביהם, נראה כי הידיעה שבן-הזוג שלהם קיבל ציון טוב משלהם הפעילה תחושות של חיבור ואישוש לערכו של אהובם. התוצאה: הערך העצמי של הגברים נותר ללא שינוי.

"ככל שהגבר במערכת היחסים יכול למקד את המחשבות על הזוג כ'צוות', כך הוא מיטיב להתמודד", אומרת רבקה פינקוס, פסיכולוגית באוניברסיטת Western Sydney שחוקרת אסטרטגיות המשמשות זוגות כדי להתגבר על השוואה המפרידה ביניהם. היא אומרת שגבר יכול להצליח בכך אם הוא מתגאה ביכולות של בת-זוגו ושמח על הצלחותיה, גישה המוכרת בשם "תגובת אמפתיה". גבר כזה יכול לחשוב על המיומנויות של השניים כמשלימות אלו את אלו: "היא מצטיינת בתחום א' ואילו אני מצטיין בתחום ב'". או שהוא יכול להתמקד באופן שבו האינטליגנציה של בת-הזוג שלו עשויה להועיל לו או לחייהם ביחד במגוון דרכים, כמו למשל עבודה טובה יותר שמקדמת את מצבם הכלכלי. השורה התחתונה, מדגישה פינקוס, היא התפיסה בדבר גורל משותף, חפיפה מסוימת בזהויות, תחושה של "אנחנו".

אבל איך תוכל אישה בעלת אינטליגנציה גבוהה להצליח לעבור מ"אני" ל"אנחנו"? פארק אומרת שיש אסטרטגיה טובה יותר מאשר הסתרת האינטלקט שלה כדי לעודד את ההערכה העצמית של הגבר. מוטב לאישה כזאת למצוא גבר התומך מלכתחילה באינטליגנציה ובשאפתנות של בת-זוגו. לאישה יש יותר אופציות אם היא מוכנה לוותר על תסריטים רומנטיים שחוקים שמעודדים אותה לעמעם את הנקודות החזקות שלה ולגרום לגברים לחשוב שהם חכמים יתר ממנה.

ובאשר לגברים הרווקים: יש תועלת שאינה מוכרת די הצורך לגברים המעדיפים נשים העולות עליהם מן הבחינה האינטלקטואלית. המחקר האחרון של פארק גילה שגברים כאלו, לאחר שנבטו בהם מחשבות רומנטיות, מצליחים יותר במבחנים במתמטיקה ובמדעים לעומת הציונים שהם היו משיגים ללא המחשבות הרומנטיות. כשהם חשים מוטיבציה להרשים אישה מרשימה, גברים יכולים להתעלות.

ג'נה פינקוט (Jena Pincott) כותבת על מדע, וכתבה את הספר Do Gentlemen Really Prefer Blondes

Reprinted from Psychology Today. ©2016 Sussex Publishers LLC. Distributed by Tribune Media Services, Inc