זבל של טכנולוגיה

איך לא לבזבז את חייך על דברים חסרי חשיבות
X זמן קריאה משוער: 9 דקות

אפליקציות, גאדג'טים, תוכנות רובוטיות. בקרוב המכונית שלכם הנוהגת את עצמה תאמר למקרר החכם שלכם כי תחליף ארוחת המעבדה המסונתזת אזל ומזל"ט המשלוחים יביא אותה למפתן ביתכם בלי שתיאלצו לבזבז את זמנכם היקר לבצע הזמנה. ואתם? אתם תהיו חופשיים מתמיד. אך השאלה היא: חופשיים לעשות מה? לבזבז את זמנכם הקצר על כדור הארץ במריבות או להצהיר באינטרנט הצהרות חסרות ערך עם אנשים שמעולם לא פגשתם, להדחיק את כאביכם עמוק מספיק כדי שתוכלו להעמיד פנים שאתם חיים את חייכם במלואם...אף שעמוק בליבכם אתם יודעים שלא כך הדבר? האמת הבלתי נעימה היא שזה מה שכולנו עושים לאחרונה. אנחנו בלבו של מה שאני מכנה עידן שגשוג הטכנוזבלוגיה. למה אני מתכוון בשימוש בהלחם המוזר "טֶכְנוֹזֶבֶלוֹגְיָה" ("Wrecknology")? דברים שמתחפשים לטכנולוגיות – אך אינם עושים את מה שטכנולוגיות עושות. במקום לשפר את איכות חיינו הם מקטינים ומצמצמים אותה. הם הורסים את הפוטנציאל האנושי שלנו, במקום לקרב אותנו למימושו. במאמר זה אני רוצה לחקור את הרעיון הזה, ולגזור מכך עקרון פשוט.

אנחנו בלבו של מה שאני מכנה עידן שגשוג הטכנוזבלוגיה: דברים שמתחפשים לטכנולוגיות – אך אינם עושים את מה שטכנולוגיות עושות. במקום לשפר את איכות חיינו הם מקטינים ומצמצמים אותה.

כדי להסביר את הרעיון בואו ניקח לדוגמא אתר היפותטי שנקרא גְלוּבּיוֹ, אתר שבו אנשים יכולים לבחור ולהצביע בעד ונגד קישורים ותגובות ולקבוע כך את דירוגן. האם זו טכנולוגיה במובנה המלא – או טכנוזבלוגיה? כדי לדעת את התשובה, נצטרך לענות על השאלה, הפשוטה והמתוחכמת, באשר להשפעות שלה. באיזו מידה היא משפרת את חיי האנשים? מפני שזוהי אכן, אכן, עריצות של ההמון, המקום שבו שולטים הקולני והזועם ביותר, גלוביו מתדרדר במהירות לרמת אינטראקציה נמוכה מאוד. הוא הופך לקרקע פורייה להתעללות באנשים שאינם כמו כולם, גן עדן למשתמשים זועמים שיפרקו שם את כעסם, ומבצרם של משתמשים הרסניים שירסקו שם את מתנגדיהם ואויביהם המושבעים, אלו שמרגיזים אותם ועלולים לא לשאת חן בעיניהם. גלוביו הופך למעין חור שחור של הפוטנציאל האנושי: לא רק שהוא הורס את הפוטנציאל של משתמשיו, אלא גם את הפוטנציאל של מושאי ההתקפה, ההתעללות וההשמצה שלהם.

תוכלו לטעון: האין זה משפר את מהירות המידע ואת איכותו? גם בכך הוא כושל: גלוביו לא זיהה את מי שביצעו התקפת טרור, בדיוק מפני שהוא מעדיף להאמין במה שהוא רוצה ולא במה שאמיתי. יתכן שתאמרו: בחיים האמיתיים אני מבודד וגלוביו מאפשר לי להתרועע עם אנשים דומים לי. יתכן שזה נכון. אולם יתרונותיו עבורך אינם מכפרים על מכלול חסרונותיו, מה גם שגלוביו אינו המקום היחיד ברשת שבו תוכל לפגוש אנשים כמוך, שסובלים מדחייה ובדידות.

כמעט בכל מובן, אנשים המבקרים באופן קבוע באתרים כמו גלוביו מבזבזים את חייהם. נער בן 14 שמסתובב שם, רצוי שיקרא ספרים, שיכיר חברים חדשים, שילמד ספורט חדש, שיגלה כיצד להבין את העולם. בחור בן 24 רצוי שיצא לדייט, שילמד לתואר נוסף, שיעבוד על הקריירה שלו. בן 34 רצוי שינעים את זמנו בבילוי עם ילדיו, שינסה להוליד ילדים, שיפַתח את עצמו. בכל מובן שהוא, אפשר לעשות שימוש טוב יותר בזמן שמבוזבז בגלוביו,במקום אחר. לכן גלוביו הוא טכנוזבלוגיה. וגלוביו הוא רק דוגמא, אפשר להבחין בהשפעות המרעילות של דברים דומים המתחזים לטכנולוגיה.

אפליקציות חברתיות

אפליקציות חברתיות. תצלום: ג'ייסון האוול

שגשוג הטכנוזבלוגיה מתרחש בשדה הטכנולוגיה פשוטה. טכנולוגיה גבוהה משפרת ומשביחה אותנו במונחים אנושיים. היא משחררת אותנו ומעניקה לנו כלים למימוש הפוטנציאל שלנו. טכנולוגיה פשוטה אינה משפרת את חיינו בשום מידה שהיא; לאמיתו של דבר היא יכולה להפוך את חיינו לגרועים יותר. טכנולוגיה פשוטה בולמת ומפחיתה את הפוטנציאל שלנו. תרופה לסרטן, טיסות לחלל, אנטיביוטיקה, רשת האינטרנט עצמה – כל אלה הם טכנולוגיה גבוהה.

אולם האמת היא שלא רק שרבות מחברות הסטרט-אפ החמות היום הן חברות טכנולוגיה פשוטה – מגמת העל כיום מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית היא להעדיף טכנולוגיה פשוטה על פני טכנולוגיה גבוהה. להעמיד אפליקציות, גדג'טים, ותוכנות רובוטיות מעל ולפני תגליות גדולות, מחקרים ופריצות דרך. אנו מפארים, מכבדים ואף מעריצים התקדמות בצעדים קטנים-טריוויאליים-ולעיתים אף הליכה אחורנית שמעניקה לנו תחושת נוחות שולית על חשבון התקדמות מוכחת, כזו שאיננה היסטורית, יוצאת דופן, משנה-עולם, שאיננה התקדמות בצעדי ענק שבאמת משנים את החיים.

מבחינה תרבותית אנו מרוממים את מייסדי הסטרטאפים בתחום הטכנוזבלוגיה כתורמים הגדולים לאנושות הקיימים כיום, אך האמת היא שהם יותר כמו ממציאי משקה ברד – ובדרך זו אנו רק מאכזבים את עצמנו.

לכך אני מתכוון כשאני מדבר על עידן שגשוג הטכנוזבלוגיה. הנה דרך נוספת לנסח זאת. באופן שיטתי אנו משקיעים יתר על המידה בטכנולוגיה פשוטה – וזאת הסיבה לכך שהחיים אינם משתפרים מהותית עבור רבים מאתנו; הרי בזמן שתוכלו לצפות עד אינסוף ובחינם באפליקציית סדרות טלוויזיה המוקרנות על מסך שטוח-תלת ממדי-אדיר שיהיה לכם, תוחלת החיים שלכם, הזדמנויות העבודה, החסכנות, ההכנסות, ותחושת שביעות הרצון הכללית שלכם צועדים במהירות לשום מקום. אם רשתות חברתיות מעניקות לכם מיליון אנשים שמתחזים לחברים שלכם שאיתם אתה מבלים כל היום בניסיון לפייס ולרצות אותם, רק כדי לחוש מרירים יותר ומלאי קינאה מדי יום, אתם עומדים להיות אומללים יותר – שזה בדיוק האפקט שמתגלה מתוך מחקרים: בבקשה, עוד טכנוזבלוגיה. רק נדמה לנו שאנו הופכים למאושרים יותר – אולם האמת היא שאנו כמו מכורים למנות קהות-החושים התדירות המובילים לתחושת האומללות הגוברת שלנו.

ההיבט הנגדי של שגשוג הטכנוזבלוגיה גם הוא נכון. בעוד שאנו משקיעים יותר מדי בטכנוזבלוגיה, אנו משקיעים פחות מדי בטכנולוגיה גבוהה. מדוע? פשוט מפני שכל דולר שאנו משקיעים באפליקציות, גדג'טים ותוכנות רובוטיות המפחיתות את איכות חיינו הוא דולר שאיננו משקיעים בהמצאות גדולות שכן יעשו זאת. זאת הסיבה לכך שהמצאות פורצות דרך באמת, כמו כימותרפיה, טיסות חלל, או חיסונים, הם כה מועטות ונדירות בימינו. על כן, ללא התקדמות כזאת, איכות החיים של החברה לא תוכל לעלות כלל.

מה קורה לאיכות החיים? היא קופאת על שמריה. לצורך ההמחשה, דמיינו את דוגמת הטכנוזבלוגיה החביבה שלי בעבודה: אפליקציות שקוראות כבמטה קסם לעוזרים, מלצרים ושאר סוגי משרתים. האמת הפשוטה היא שכאשר אתם זקוקים למישהו שיחלוץ עבורכם פקקים של בקבוקים, ישרוך את נעליכם או יסדר את ארון הבגדים שלכם, אתם חיים בתוך חור שחור של פוטנציאל אנושי מבוזבז. לא רק שלא מיציתם את הפוטנציאל שלכם (לפי הגדרה אף אחד לא יכול לצייר עבורך או לכתוב במקומך יצירת מופת, או לפתח עבורך משוואה חשובה, גאון) – אלא שכעת אתם מונעים גם מאחרים למצות את הפוטנציאל שלהם. ולא, רק מפני שאתם "משלמים" להם על הזכות לשרת אתכם אין זה אומר שאתם מועילים להם בצורה משמעותית.

וכך הלאה. תוכלו להמשיך את הרשימה. כמה אפליקציות אתם יכולים ללמנות שאינן משחררות באמת אנשים כדי שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם באורח משמעותי, בהתחשב בכל הנתונים – או יתרה מכך, אפילו ימנעו זאת מהם בסופו של דבר?

בעוד שהשפעות הטכנוזבלוגיה אינן תמיד גרועות כמו השפעת הגלוביו, הן מתפשטות לכל עבר. להלן שתי דוגמאות קיצוניות, שאולי תטילו בהן ספק, אך ארצה שתחשבו עליהן בכל זאת.

מכוניות הנוהגות את עצמן, לדוגמא, נראות אולי כדבר מופלא ואדיר. אך אם ההשפעה הראשונית שלהן תהיה תוספת של שעתיים עבודה בכל יום, ולכן הן יגבירו את חוסר היציבות של כולנו במקום העבודה, ויגבירו את הלחץ בשוק העבודה, השפעתן נטו תהיה הרבה פחות מופלאה ממה שסברנו. נניח שיום אחד המקרר יודיע לכם שהחלב אזל. נהדר לא? לא כל כך מהר. המקרר יכול להתקשר גם לחנות המכולת, ולומר זאת לבעלי החנות. החנות עשויה לחייב אותך יתר על המידה, ומסע קניות משעמם עשוי להפוך לדבר הדומה יותר למלחמת מידע. יתכן ולא תגדירו דבר כזה בדיוק כטכנוזבלוגיה – אך תסכימו שזו גם איננה טכנולוגיה כמו שאפשר לומר על תרופות מרפאות סרטן.

כל מכשיר שהוא זוכה לכינוי טכנולוגיה באותה מידה של תוקף וערך כמו כל מכשיר אחר. אך אם נהיה חכמים, נתחיל להבחין בין טכנולוגיה גבוהה לנמוכה, בין טכנולוגיה שמביאה תועלת, לטכנולוגיה שרק מגבילה ומעכבת אותנו.

אם כך, מדוע אנו חוזים כיום בשגשוג הטכנוזבלוגיה? אם תרצו, אתם מוזמנים להאשים את הקפיטליזם המרושע, העדפת מקורבים, או את עידוד צרכנות השפע. אך אני סבור שהסיבה סמויה ומתוחכמת יותר. זאת מפני שכאשר אנו משתמשים במונח "טכנולוגיה", אנו מתייחסים אליו בצורה אחדותית כעשוי מקשה אחת, ומכאן אנו מניחים שכל הטכנולוגיות נוצרו שוות. כל מכשיר שהוא זוכה לכינוי טכנולוגיה באותה מידה של תוקף וערך כמו כל מכשיר אחר. אך אם נהיה חכמים, נתחיל להבחין בין טכנולוגיה גבוהה לנמוכה, בין טכנולוגיה שמביאה תועלת, לטכנולוגיה שרק מגבילה ומעכבת אותנו. האמת היא שרשת האינטרנט או תרופה לסרטן אינו דומות בשום צורה משמעותית שהיא לאפליקציה חוסכת זמן או לפורום באינטרנט. אף שאת שתיהן אנו מכנים "טכנולוגיה", הדבר מבלבל וחושף אותנו לחוסר הגיון ולאבסורד, ולכן מותיר אותנו חסרי יכולת לשפוט בבהירות, היכן, מתי וכיצד להשקיע בעצמנו.

בואו נדמיין כעת התנגדות אפשרית – אכנה אותה התנגדות בשם החופש. תאמרו, מה באשר למעלית? האם על ידי מתן אפשרות לאנשים להימנע מלעלות במדרגות, אין היא גורמת להם להשמין ולהיות פחות בכושר? האין זו טכנולוגיה נמוכה? אם כן, מה רע בכטכנולוגיה נמוכה – הרי אין זה סביר שמישהו יתנגד למעליות. לא בדיוק. המעלית משחררת אותנו לעשות דברים מועילים יותר עם הזמן שלנו מאשר לעלות במדרגות. אפשר למשל ללכת לחדר כושר, לכתוב ספרים נהדרים או לרפא מחלות קשות. אם כך בסופו של חשבון המעלית משחררת את הפוטנציאל האנושי יותר משהיא מצמצמת אותו. גלוביו ודומיה אינם משחררים אותנו לעשות דברים ראויים יותר – הם פשוט בולעים את הפוטנציאל האנושי כפי שְחור שחור בולע את האור.

וזו הנקודה.

אם אתם מעוניינים בחיים ששווה לחיותם, עליכם להימנע ולדחות טכנולוגיות נמוכות, בדיוק מסיבה זו, מפני שהן יהרסו אתכם. בכל מובן. אל לכם לבזבז את האנרגיה שלכם והתשוקה שלכם כדי ליצור אותן. אל לכם לבזבז את הקריירה שלכם בניהול שלהן ובהפיכתן לרווחיות. ואל לכם אף לבזבז את ימיכם הקצרים בשימוש שיגרום לכם לריגושים זולים ולהנאה קלילה. למה לא? מפני שטכנולוגיות נמוכות אינן מביאות לנו תועלת, הן לא ישפרו את חיינו. ומכיוון שכך הן אינן יכולות לגרום לנו אושר, לתת לנו משמעות, או להציב לנו יעוד – בין אם כצרכנים שלהן או כיצרניהן.

לכן, אם אנו יצרני הטכנולוגיות, בסופו של דבר ננפנף את ידינו באוויר, גם אם אנו מצליחים ביצורן, ונאמר: "האם בכך הסתכמו חיי? מוצר מחורבן שהורס את חייהם של אנשים? לא עשיתי שום דבר משמעותי בימי חיי". אם אנו צרכני הטכנולוגיות, בסופו של דבר נטמון את ראשינו בידנו ונאמר: "למה בזבזתי עליהן כל כך הרבה זמן ואנרגיה. מה חשבתי לעצמי? אילו רק ביליתי את זמני בעשיית דברים חשובים באמת!"

חופש אמתי איננו רק "לעשות על מה שאתה רוצה" – מדובר בטעות חמורה שטכנוזבלוגיה מובילה אותנו להסיק. אילו זה היה נכון, היינו מכנים ילד שגורם לעצמו כוויה מתנור, ילד חופשי. חופש אמתי הוא היכולת וגם הכישרון לבחור בדברים שמשפרים את איכות חיינו: לממש ולהרחיב את הפוטנציאל שלנו. כי בחופש הזה, ורק בחופש הזה, מצויה הברכה: התחושה שלחיים יש חשיבות ומשמעות. ברכה זו היא המתנה הגדולה ביותר שאפשר לקבל. ועם זאת. האתגר הגדול ביותר הוא לא רק לקבל את המתנה – אלא גם להעניק אותה.

 

עומייר חק הוא הוגה דעות, פרשן, בלוגר ודמות ציבורית, המרבה לכתוב על כלכלה, חברה, עסקים, חדשנות ותרבות עכשווית. הוא מחברם של ספרים אחדים ומחלק את זמנו בין לונדון וניו יורק.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי עומייר חק.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

6 תגובות על זבל של טכנולוגיה

02
שם מלא

הכותב לא מגדיר מהי טכנולוגיה גבוהה ומהי פשוטה ולא מסביר למה לדעתו עיסוק מסוים הוא בזבוז זמן בעוד שעיסוק אחר עדיף עליו. כך הוא מפספס לחלוטין את האפשרות להסביר ולשכנע את הקוראים בסוגיה מעניינת וחשובה זו.

03
אלכס

למרות שהרעיון הכללי חשוב, הניתוח מכליל מדי ולא מעמיק מספיק לטעמי.
ראשית, הכותב לא מבחין בין טכנולוגיות למטרות פנאי, כגון אותו אתר גלוביו, לבין הטכנולוגיות האחרות שהוא מזכיר שאותן ניתן לסווג תחת טכנולוגיות "מגבירות יעילות". אכן ישנן לא מעט טכנולוגיות פנאי אשר לא תורמות רבות למשתמש בהן, אך בכך הן לא שונות בהרבה ממוצרי פנאי ' אחרים כגון סרטים, מוזיקה, עיתונות וכו' שישנם כאלה שהינם ברמה נמוכה . האם שיטוט שטחי בפייסבוק גרוע מקריאה בצהובון על בגידות של סלבס? האם צריך לשפוט כל מוזיקאי פופ שהוא מבזבז משאבים ועדיף שינסה להיות צ'ייקובסקי?
טענותיו לגבי הטכנולוגיות האחרות תקפות עוד פחות. טענתו כי היעילות התחבורתית שתושג ממכונית אוטומטית תגרום לנו לבלות יותר זמן בעבודה שקולה בעיניי לטענה כי פיתוח תרופה לסרטן רק יגרום לנו להירקב בסוף חיינו בבית אבות. הכשל בטענה זאת היא שהיא קושרת שני נושאים לא קשורים ביחד, ומניחה שאי פתרון של בעיה אחת משליך על כך שאין טעם לפתור בעיה אחרת. שוק העבודה הוא סוגיה חברתית כלכלית ואינה קשורה לסוגיות התחבורה שמכונית כזאת עשויה לפתור. לפי היגיון זה ניתן לטעון גם שאין טעם לבנות מחלפים כי בכל מקרה הפקקים שיחסכו מאיתנו יגרמו לנו לבלות יותר בעבודה. זה עוד לפני שהתייחסנו ליתרונות הכלכליים והסביביתיים שמכונית כזאת יכולה להביא. טענתו לגבי תיאום המחירים בגלל המקרר האוטמטי לוקה באותו כשל לוגי

04
תמיר ל

המאמר מתחיל בכיוון כללי נכון, אבל די מהר הולך לאיבוד.
"זאת הסיבה לכך שהמצאות פורצות דרך באמת, כמו כימותרפיה, טיסות חלל, או חיסונים, הם כה מועטות ונדירות בימינו"? זאת באמת הסיבה? ולא, למשל, שכדי להתעסק בכימותרפיה ובטיסות לחלל אתה צריך ללמוד, לחקור, להצטרף לאקדמיה - ואילו כדי להוציא אפליקצית זבל מספיק ללמוד כתיבת אפליקציות?
נראה שהכותב מבלבל גם בין "טכנולוגיה" לבין "מדע". הוא כותב: "רשת האינטרנט או תרופה לסרטן אינו דומות בשום צורה משמעותית שהיא לאפליקציה חוסכת זמן או לפורום באינטרנט. אף שאת שתיהן אנו מכנים "טכנולוגיה", הדבר מבלבל וחושף אותנו לחוסר הגיון ולאבסורד, ולכן מותיר אותנו חסרי יכולת לשפוט בבהירות, היכן, מתי וכיצד להשקיע בעצמנו". אלא שיש טכנולוגיה בשירות המדע, ויש טכנולוגיות רבות אחרות שאינן בשירות המדע (למשל: טלוויזיה ככלי לבידור המונים). ואף אחד לא מתבלבל בין מדע לבידור. אני בספק אם יש מי שמשווה או מבלבל בין טינדר לבין הדור הבא של התרופות הביולוגיות..

05
דני ב

מאמר מופרך לגמרי. ההבחנה בין טכנולוגיה גבוהה ונמוכה אינה עומדת בשום מבחן. למעשה מה שנראה לכותב כ"נכון ויפה" הוגדר על ידו כגבוה ומה שלא - כנמוך. באינטרנט יש יותר טכנולוגיה גבוהה מאשר ברוב הדוגמאות שלו. השאלה כמובן היא כיצד מנצלים אותו, אבל במקום לצאת נגד הניצול לרעה של היבטים בו הוא יוצא נגד הטכנולוגיה. הבידור וצריכת תרבות חשובים לא פחות ממלחמה במחלות כי הוא נכלל בתוך "בשביל מה לחיות", ואם אני מגיע ליצירות מופת דרך המסך - מה רע בזה? הכותב נופל לפח של "להרוג את השליח", וחבל.

06
יעקב עמירה

ין אפליקציה זבל, כל אפלקיציה היא זבל,
סתירה? לאו דוקא, תלוי באדם, מי שולט האפליקציה או האדם.
כל דבר במינון הנכון מביא תועלת, אם אני נכנס לגולביו להתעדכן או לפרסם מידע והשימוש הוא במינון הנכון ולא התמכרות, הרי שהטכנןלוגיה חסכה לי זמן ונתנה לי מידע במהירות ויעילות.
הבעיה היא שטיבה של גולביו לבלוע לתוכה את האנשים ולהעלים אותם מעולם היוםיום.