האם החיוך תמיד משפיע לטובה, עלינו ועל סובבינו?
X זמן קריאה משוער: 4 דקות
המאמר מבוסס על מחקרם של אפַּרנָה לאברוּ (Labroo), אנירבאן מוקופדיהאי (Mukhopadhyay) ופינג דונג (Dong).
כולנו שמענו, ואולי אפילו שרנו שירים, על הצורך לעטות במכוון הבעה שמחה. החיוך, כך אומרים, גורם לנו להיראות שמחים וזה, בסופו של דבר, יביא אותנו להיות שמחים באמת. רבים מאתנו מחייכים חיוך רחב אך מעושה כשאנחנו מגיעים לעבודה או נכנסים לפגישה חשובה.
ויתכן שזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות. או אולי ממש-ממש, לגמרי לא.
ממחקרם של אפרנה לאברו ופינג דונג, מרצות בבית הספר 'קלוג' למנהל עסקים של אוניברסיטת נורת'ווסטרן האמריקנית, עולה כי ישנם מי שחיוך גורם להם להרגשה טובה. לעומת זאת, עבור אחרים החיוך מעורר רגשות שליליים ובסופו של דבר מרע את הרגשתם. שוחחנו עם לאברו על מחקרה:
מהם היתרונות והחסרונות של החיוך, עבור אנשים המתמודדים עם סיטואציות או אתגרים חדשים?
"לעתים קרובות אומרים לנו לזייף את התחושות שלנו, עד שנחוש אותן באמת. זה באמת עשוי להועיל, משום שכשאני מאותתת לאחרים שאני נהנית, אני עשויה למשוך אותם אליי וליצור איתם קשרים טובים יותר. איש אינו רוצה לבלות בחברתו של מי שנראה אומלל.
"אבל גם לאותנטיות יש ערך. גילינו שעבור חלק מהאנשים, כשהם מתאמצים מדי ליהנות, זה מזכיר להם שהם בעצם לא נהנים מהמצב. הניסיונות להשתלב מעוררים אי נוחות, ואלה בתורם מעוררים הרגשה רעה".
גיליתם שחיוך אינו סימן בינלאומי לשמחה
"נכון, אנשים מחייכים כי הם מאושרים או בגלל שהם מנסים להרגיש מאושרים. במחקרים שנעשו על פרימאטים, גילינו שישנם בעלי חיים שיש להם הבעה דמויות חיוך כשהם מפגינים אגרסיביות.
"ביפן, למשל, אנשים מחייכים כדי להתגבר על כעס. אחת ממחברות המחקר שלנו היא מסין והיא אמרה לנו: 'תבינו, לעתים קרובות אנחנו מחייכים מתוך מבוכה'. אני במקור מהודו, ואנחנו מחייכים לעתים קרובות כדי להסוות את רגשותינו.
"כן, החיוך גורר משוב בגוף, אבל אם הוא מזכיר למערכת הקוגניטיבית שאני נבוכה או כועסת או אומללה, הוא יגרום לי להרגיש רע עוד יותר".
אז עם מי החיוך מטיב ולמי הוא עלול להזיק?
"זה תלוי במה שמניע את האדם לחייך. במחקר אחד שאלנו את הנבדקים מהן לדעתם הסיבות לכך שאנשים מחייכים. גילינו שאם אדם מאמין שאנשים מחייכים כביטוי לאושר שהם מרגישים, אז החיוך יגרום לו עצמו לחוש שמח יותר וליהנות יותר. אבל אצל נבדקים שחושבים שאנשים מחייכים בניסיון להיות מאושרים, יש לחיוך השפעה שלילית על תחושת השמחה המידית שלהם ועל תחושת האושר שלהם לטווח ארוך.
"במחקר אחר, הראנו לאנשים תמונות הומוריסטיות, ואמרנו להם לחייך בכל פעם שהם חושבים שתמונה מסוימת היא מצחיקה. לפני שהתבוננו בתמונות, שאלנו אותם מהן לדעתם הסיבות שבגללם אנשים מחייכים. משתתפים שאמרו כי הם חושבים שאנשים מחייכים כשהרגשתם טובה דיווחו כי החיוכים הרבים נוכח תמונות מצחיקות עוררו בהם תחושות של שמחה ונחת. לעומת זאת, משתתפים שהאמינו כי אנשים בדרך כלל מחייכים כדי לנסות לשפר את הרגשתם, דיווחו כי החיוכים הרבים נוכח התמונות המצחיקות גרמו להם להרגשה רעה. לדבריהם, הם הרגישו שמחים פחות ומרוצים פחות אחרי שחייכו למראה התמונות."
ביצעת מחקרים רבים העוסקים באושר, ובכללים מחקר על האופן שבו האושר משפיע על המוטיבציה שלנו להתמודד עם מטלות קשות או לתרום לצדקה. מלבד העובדה שכולנו רוצים להיות מאושרים, מה הופך את האושר לרגש חשוב?
"ככל שאנשים מרוצים יותר מחייהם, כך הם חווים רמות נמוכות יותר של לחץ ומתח. הם נוטים לבצע מטלות בהצלחה רבה יותר, הבריאות שלהם משתפרת והם משתפים פעולה עם אחרים בצורה מוצלחת יותר".
מאיפה צץ הרעיון למחקר הספציפי הזה על חיוכים?
"מעניין אותי להבין כיצד רגשות, ובעיקר אושר, עשויים להשפיע על החלטות ובחירות. חלק גדול מהמחקרים טוענים כי חיוך יכול לגרום לאנשים לחוש מאושרים, ולכן רציתי לחקור את הנושא. הצהרות גורפות כאלה גורמות לי אי נוחות, כי מרבית התוצאות המדווחות במחקרים מתקבלות רק בתנאים מוגדרים.
"עמיתיי ואני שיערנו שכל פעולה, ובכלל זה חיוך, מפורשת על ידי המוח על סמך אסוציאציות שכבר פעילות במחשבה שלנו. אם הפעולה מתפרשת כאות להרגשה רעה, הפעולה תגרום לי להרגיש רע עוד יותר. וזה אכן מה שבדקנו וגילינו.
"במחקר אחר, גיליתי שאושר עשוי להוביל לחשיבה מופשטת, והוא עשוי להעצים את הניסיונות שלנו להגשים מטרות לטווח ארוך, משום שאנשים שמחים נוטים לשים לב להזדמנויות להצלחה. כך שהמחקר הנוכחי משתלב בעניין ובהבנה שלי את האושר ואת קבלת ההחלטות".
המחקר גם מצביע על אפשרות לשנות את אמונותיהם של אנשים בנוגע לחיוך, לפחות זמנית
"אמרנו לקבוצה של משתתפים במחקר שאנשים מחייכים כדי להרגיש שמחים, ולאחר מכן הצגנו בפניהם מצבים שעוררו בהם חיוכים. לקבוצה אחרת אמרנו שאנשים מחייכים משום שהם שמחים, ולאחר מכן גרמנו להם לחייך. הקבוצה הראשונה דיווחה על פחות שמחה לעומת הקבוצה השנייה."
מה את מייעצת למי שמגיעים למקום חדש – למשל: אירוע שנועד לקשירת קשרים, מקום עבודה חדש –ורוצים לעורר רושם טוב? האם כדאי להם להתאמץ ולחייך?
"כן, חיוך הוא דבר טוב. איש אינו מחבב מחמיצי פנים. תמיד מומלץ להתאמץ ולצאת מאזור הנוחות. זה בעייתי אם מתאמצים מדי, אם המאמץ הזה מביך ומעורר אי נוחות. בשלב מסוים כבר אי אפשר לא להיות מודעים לניסיונות לזייף.
המאמר התפרסם במקור בכתב עת של בית הספר למנהל Kellog באוניברסיטת Northwestern.
Previously published in Kellogg Insight. Reprinted with permission of the Kellogg School of Management
תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי
תמונה ראשית: "חיוך", תצלום: ברוק קאגל, unsplash.com
תגובות פייסבוק
ובקרוב, אפתעה
ההזמנה הגיעה במייל, בולטת בים ההזמנות שמפלצת יחסי הציבור פולטת ביתר שאת מאז נרגעה המגפה. לא התוכן בלט, לא הנושא, לא האירוע ולא המשתתפים בו. עם כל הכבוד וכו', בלטה הכותרת: "בינה מלאכותית רגע לפני אסדרה רגולטורית". כעת, עם העתקתה לטקסט שלפניכם, בודק הכתיב בולע את הצפרדע ללא קושי: "אסדרה". ככל הנראה כיוון שהוא קולט, בבינתו המלאכותית במובן המקורי של המלה, שמדובר ב-asadrá, כלומר "אסדר אותה", אבל המארגנים ושלוחיהם התכוונו בעליל ל-asdará. כלומר לאחות ל"הַסְדָרָה".
במה מדובר כאן? במבט ראשון, יכולנו לחשוב שלפנינו דוגמה נוספת לזוגות מסוג "הספקה/אספקה". לפני שאנו שוללים את המקביליות, כדאי להזכיר ש"הספקה" היא הפעולה ו"אספקה" היא מה שמספקים. שם פעולה לעומת שם עצם, הבדל לא לגמרי דק, הבדל חשוב: המשאית מביאה אספקת מזון, למשל, והיא חלק ממערך ההספקה. אך אין זה המצב בזוג (המוזר, בינתיים) "הסדרה/אסדרה".
אמנם נצטרך לחכות, להמתין עד שנדע עד כמה "אסדרה" מתבססת בעברית העכשווית ובאיזו מובן בדיוק. אך הכנס המובטח נושא אופי משפטי, וגם הכותרת מעידה על כך, שכן מדובר בענייני "רגולציה", שעוד נשוב אליה מבחינה לשונית. "אסדרה רגולטורית" היא ככל הנראה קביעה של מסגרות ואמצעים חוקיים לפיקוח על פעולה של דבר, במקרה זה על פעולה (והפעלה ופיתוח, מן הסתם) של בינה מלאכותית.
ההקשר המשפטי חשוב כיוון שהוא סיבה לחשוד שלפנינו ניסיון לקבוע מונח ולתת לו קיום בהקשר לשוני מסוים, ההקשר המשפטי, התחיקתי. במובן הזה, תעלה מיד השאלה מה ההבדל בין "הסדרה" ו"אסדרה". כמעט יכולנו לומר – ההבדל בין "הסדרה סתם" לעומת "אסדרה". החשד הוא ש"הסדרה" היא, ובכן, עניין קצת לא מסודר. במלים פשוטות, מה שאפרים קישון כינה בשם "פרטצ'י". מה מסדירים במקומותינו? כל מיני מצבים שאינם תקינים וגידולי פרא שלאחר התפתחותם החופשית, התפתחות אפילו פרועה, מגיעים למסקנה שמוטב לעשות בהם איזשהו סדר ולתת להם חסות תחת כנפיו של איזה חוק מגונן. חריגות בנייה זועקות ל"הסדרה", למשל. הסטטוס-קוו הלא פורמלי גם הוא "הסדר", ועל הישיבות החוסות בצל "הסדר" יודעים כולנו. גם פעולה לא מורשית של גופים שאינם קיימים על פי חוק נכנעת לעתים להכרה שמידה מסוימת של סדר צריכה לנהוג בדברים, ומחליטים על "הסדרה". וכך, לאחר שורה ארוכה ולא בהכרח מסודרת של "הסדרות", יש שחיקה במונח ואופיו הלא מסודר והלא מוסדר בולט מדי ומכתים את שמו של שם העצם. מה עושים? מולידים אח חדש, טרי וזוהר בניקיונו, זהה בכל למונח המקורי, פרט לכך ש-ה' מוחלפת ב-א'. וכך ככל הנראה באה לעולם ה"אסדרה", מגוהצת, אפילו מעונבת, מוכנה להיות מוצגת על במה באירוע אקדמי בחסות משרד עורכי דין גדול, מבוסס וכבד ראש. "אסדרה" כזאת לא תהיה פרטצ'ית, אלא מסודרת-מסודרת-מסודרת.
לספקנים כדאי להזכיר שאין מדובר בפליטת קולמוס או מקלדת (או עט נובע בעל ציפורן זהב). בהזמנה לכנס מופיע המונח שלוש פעמים, בכותרת, בהסבר ובתת-כותרת המציגה את אחד המושבים בכנס. אין ספק שיש פה כוונת מכוון: הולכים לדבר על "אסדרה", ולהתוות צעדים מתוכננים לקראת קביעתה של רגולציה בתחום הבינה המלאכותית, עניין שיכול להיות טוב ומועיל בפני עצמו, ואינו הנושא כאן.
ובכל זאת, העין רואה את המלה העברית המתחדשת "אסדרה" ומיד נתקלת בתואר המוצמד לה: "רגולטורית". שוב אני נאלץ לומר שגם לכך עוד נשוב, אך יש טעם להזכיר ש"רגולציה" ו"רגולרי" וכל המלים העבריות הגזורות ממלים לועזיות (אנגליות לרוב) קשורות כולם ל-regula בלטינית, שהיא "סרגל" או "אמת מידה", ומקורה שלה בענייני מלוכה, ממשל ומשילות, כלומר בשליטה, ויסות ומדידה מתוך כוונה לשלוט. באורח בלתי נמנע, יוצא מכאן שיש לצורך דחוף ב"אסדרה" לא רק של הבינה המלאכותית, אלא של ה"רגולציה" וכל אחיותיה המילוניות. רק כך תובטח משילות מלאה, מהסרגל ועד לבינה המלאכותית.
מצד אחר, לא מן הנמנע שיתחולל בעברית שלנו תהליך רחב יותר של יצירת זוגות מסוג "הסדרה/אסדרה". מי יודע, אולי אם תצליח הסדרת ה"אסדרה", נראה את ה-א' הזאת בראש מונחים חדשים, פורמליים, מוגדרים היטב, אולי בעיקר משפטיים-מנהליים. כך למשל תוכל "הפתעה" להמשיך להיות ספונטנית, לא מאורגנת, כאוטית ופרועה. ואילו אחותה "אפתעה" תהיה כזאת שמתוכננת יפה, מאורגנת לפרטים, בחסות מומחים למשפט, לביטחון לאומי או כל מיני רגולטורים מסודרים למעשי. נחכה ונראה.
נחמדים מכדי לומר לא
APS Observerשוב יצאתם לדייט חסר סיכוי? המדע מוכיח שאתם פשוט נחמדים מדי. | איך...
X 2 דקות
למי מגיע מזל?
אנדי אוואןהמזל מעסיק אותנו מאוד במלחמה ובמצבים קיצוניים אחרים, ומאתגר את הבנתנו את...
X 11 דקות