תבונה מהסוג הירוק

אם נסתכל על צמחים כעל חוצנים נוכל לשנות את האופן שבו אנו תופסים אינטיליגנציה
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

בפרק מוקדם של "מסע בין כוכבים", ספינת החלל אנטרפרייז מותקפת על-ידי חוצנים דמויי אדם, שהחיים שלהם כל כך מהירים עד שהצוות לא יכול לראותם. ואילו החייזרים, מצדם, רואים את קפטן קירק וצוותו כיצורים כמעט-סטטיים, שכל פעולה שלהם נמשכת עידנים.

עכשיו חשבו על הדרך שבה אנו חושבים על צמחים. הם יכולים לענות על כל הקריטריונים של התנהגות גאונית, אבל נדמה שהם איטיים מדי – ושונים מדי – מכדי שנתפוס אותם כאינטליגנטיים.

זה הטיעון העיקרי של "Brilliant Green" מאת סטפאנו מנקוסו ואלסנדרה ויולה ו"Plant Sensing and Communication" מאת ריצ'רד קרבן. צמחים הם חכמים, הם אומרים, אבל כדי להבחין בכך עלינו להתגבר על ההטיות התרבותיות המוטבעות בנו. כפי שקרבן כותב: "שאלו ילדים מה ההבדל בין צמחים ובעלי חיים... הם יאמרו, 'צמחים לא יכולים לזוז' או 'צמחים לא עושים כלום'".

כפי ששני הספרים אומרים, יש מרחק אינטלקטואלי קצר בלבד למחשבה שמשום שצמחים אינם נעים, הם חיים חיים מכניסטיים, מעין חיים-למחצה, שמסתכמים בצמיחה ובתגובה – קיום שטחי שאין בו עידון, אסטרטגיה או למידה.

כפי שמנקוסו וויולה מזכירים לנו, האסלאם לא רואה בצמחים יצורים חיים כלל. לצד מסורת ענפה של איור צמחים ופרחים מתקיים בו איסור חמור על ייצוג פיזי של דברים חיים. ועד לא מזמן השתמשה הרפואה המערבית בביטוי "צמח" כדי לתאר אנשים שאיבדו את היכולת לחשוב או להיות מודעים.

כמובן שלעולם לא נשחק שח עם ורד, או נבקש עצה מהסחלב שעל אדן החלון שלנו. אבל זו בדיוק הנקודה: בני האדם לוקים בצרות אופקים חמורה, שבשלה הם מגדירים אינטליגנציה במונחים של מערכת עצבים ומהירות המבוססת על שרירים, שמאפשרת לדברים להתבצע במהירות.

האתגרים העומדים בפני צמחים ובעלי חיים הם דומים: למצוא משאבים ובני זוג, ולהתחמק מטורפים, פתוגנים ולחצים אביוטיים. בתגובה, קרבן אומר, "צמחים מתקשרים, מאותתים [זה לזה], מצותתים לשכניהם ומחליפים מידע עם אורגניזמים אחרים". הם מתאימים את התגובות שלהם, ואילו היו עושים זאת במהירות שבני אדם מבינים, היו מתגלים כ"בעלי יכולת מבריקה לפתרון בעיות הנוגעות לקיומם".

התחום כמעט נהרס על-ידי הפסבדו-מדע של שנות ה-70, כאשר רעיונות כמו "ויברציות" ו"שדות אנרגיה" קושרו לתוצאותיהם של מחקרים רשלניים שבדקו את רגישותם של צמחים למוזיקה ולקול האנושי. המנגנונים מאחורי התופעות האלה אמנם ברורים יותר היום (לצד גילויים של דברים מוזרים יותר, כמו שורשים שיוצרים רעש), אך בכל זאת, רבים עדיין מפקפקים בקיומה של אינטליגנציה אצל צמחים.

קרבן ומנקוזו הקדישו שניהם את הקריירה שלהם לניסיון למצוא הוכחות מדעיות איתנות לאינטליגנציה הזו. קרבן חוקר תגובות התקפה המזכירות מערכת חיסונית בצמחים באוניברסיטת קליפורניה בדייויס, ואילו מנקוזו עובד במעבדה הבינלאומית לנוירוביולוגיה של צמחים באוניברסיטת פירנצה באיטליה.

הם בחברה טובה. הוגים רבים מאפלטון ואילך סברו שצמחים הם חכמים. אחרי שחקר צמחים מטפסים וטורפים, סחלבים ונביטת זרעים, כתב דרווין: "תמיד שמחתי לספר בשבחם של הצמחים בסולם היצורים המאורגנים". ליניאוס אף האמין שצמחים ישנים בלילה.

כיום מיקרואלקטרונים וניתוח של תרכובות נדיפות בפיקוגרמים חושפים את המורכבויות של התנהגות הצמחים באופן שלא היה אפשרי בעבר. מנקוזו כותב כי "חייהם של צמחים מתרחשים בממד אחר בזמן", והם "פסיביים הרבה פחות משנדמה. למעשה הם גיבורים מתוחכמים בדרמה של חייהם".

צמחים, אומרים המחברים, מגיבים ברמה גבוהה, קשובים לכוח הכבידה, לגרגירי חול, לאור השמש או הכוכבים, לעקבותיהם של חרקים זערוריים ולמקצבים איטיים שנמצאים מחוץ לטווח שלנו. הם יצורים מתוחכמים, מודעים ואסטרטגיים שהרגישות הסביבתית שלהם רחוקה מאוד ממפעלי הפרחים והזרעים שבדמיון הפופולרי.

שני הספרים האלה הם סיכומים נגישים ונחוצים של תחומים המתפתחים במהירות. הראשון מביניהם, "Brilliant Green", הוא פופולרי באופיו (הוא נכתב בשיתוף עם עיתונאי מדע), השני טכני יותר. שניהם משלבים בין תשוקה לצמחים ורצון להמחיש את המורכבויות שלהם, שרובן בלתי מוכרות, לבין הכרה בנטל ההוכחה הדרוש כדי לשכנע אותנו בקיומו של עולם שמתקיימת בו תבונה כלורופילית.

כפי שאמר ספוק, "זו אינטליגנציה, אבל לא כמו שאנחנו מכירים אותה".

אדריאן ברנט הוא אקולוג של יערות גשם במכון הברזילאי הלאומי לחקר האמזונס במנאוס.

@2015 New Scientist Magazine, Reed Business Information Ltd. All rights reserved. Distributed by Tribune Media Services, Inc.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי אדריאן ברנט, New Scientist.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

6 תגובות על תבונה מהסוג הירוק

01
ערן ברקת

צריך להזכיר שקדם לשני הספרים הללו ספרו של פרופ' דניאל חיימוביץ, "צמח - מה הוא יודע: עולם החושים המפתיע של הצמחים" שיצא לאור לפני מספר שנים.

05
גל

1. מה זה מיקרואלקטרונים? אולי מיקרואלקטרודות?

2. בהחלט ניתן לומר שלצמחים פתרונות מתוחכמים, ושהם מגיבים לסביבה וזה לזה, גם אם בקבועי זמן אחרים (אגב, לא כ"כ ארוכים כמו שהכותב טוען). אבל, מכאן עד לאמירה שהם "מודעים" - רחוקה הדרך.
אינני יודע איך הכותבים הללו מגדירים אינטיליגנציה, וייתכן שלפי הגדרתם הצמחים אינטיליגנטיים בצורה זו או אחרת. השאלה היא האם ניתן להחיל על צמחים את המושג מודעות. למיטב הבנתי, התהליכים שהתגלו בצמחים לא מערבים איזשהו מרכז בקרה מרכזי (=מוח) אשר ניתן לדבר לגביו על מודעות. זה כמו לומר שהתהליכים המתרחשים בתאי הלבלב שלי כרוכים במודעות, או אפילו רפלקסים בגופי שלא כרוכים במעבר אינפורמציה למוח.

גם תא שמר, אחת מצורות החיים הבסיסיות ביותר, מקיים אינראקציה מורכבת עם הסביבה שלו ועם תאים אחרים (גם אם אינם שמרים). הוא עושה דברים שהיינו מגדירים כ"פתרונות חכמים" לבעיות הנוגעות בחייו של השמר. האם ניתן לומר שלשמר יש "מודעות"? אני בספק אם חוקרי נוירובילוגיה של הצמח יאמרו שכן.

06
גל

1. מה זה מיקרואלקטרונים? אולי מיקרואלקטרודות?

2. בהחלט ניתן לומר שלצמחים פתרונות מתוחכמים, ושהם מגיבים לסביבה וזה לזה, גם אם בקבועי זמן אחרים (אגב, לא כ"כ ארוכים כמו שהכותב טוען). אבל, מכאן עד לאמירה שהם "מודעים" - רחוקה הדרך.
אינני יודע איך הכותבים הללו מגדירים אינטיליגנציה, וייתכן שלפי הגדרתם הצמחים אינטיליגנטיים בצורה זו או אחרת. השאלה היא האם ניתן להחיל על צמחים את המושג מודעות. למיטב הבנתי, התהליכים שהתגלו בצמחים לא מערבים איזשהו מרכז בקרה מרכזי (=מוח) אשר ניתן לדבר לגביו על מודעות. זה כמו לומר שהתהליכים המתרחשים בתאי הלבלב שלי כרוכים במודעות, או אפילו רפלקסים בגופי שלא כרוכים במעבר אינפורמציה למוח.

גם תא שמר, אחת מצורות החיים הבסיסיות ביותר, מקיים אינטראקציה מורכבת עם הסביבה שלו ועם תאים אחרים (גם אם אינם שמרים). הוא עושה דברים שהיינו מגדירים כ"פתרונות חכמים" לבעיות הנוגעות בחייו של השמר. האם ניתן לומר שלשמר יש "מודעות"? אני בספק אם חוקרי נוירובילוגיה של הצמח יאמרו שכן.