חיסון נגד בורות

אם המדענים יגלה מעט ענווה ויודו שמדע החיסונים אינו מושלם, הם עשויים לשכנע ספקנים ולתרום לנכונות להתחסן כדי לבלום מחלות קטלניות המסכנות את הכלל
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

ברחבי העולם נרשמת נסיגה במספר מקבלי החיסונים, משום שאוכלוסיות שברובן לא נחשפו מעולם למחלות שפגעו או קיצרו את חייהם של בני דור הסבים שלהן, מתנגדות לחיסונים. אולם מלבד יוצאי דופן כמו כינין – שכבר עשרות שנים משמש טיפול יחיד במלריה –  וכן אנטיביוטיקה, חיסונים הצילו יותר חיים מכל התערבות רפואית אחרת בהיסטוריה.

הפקפוק ההולך וגדל בצורך להתחסן אינו מוגבל לאזורים או קבוצות אתניות מוגדרות ואינו תחום בתחומם של אידיאולוגיה, מעמד או נסיבות כלכליות

הפקפוק ההולך וגדל בצורך להתחסן אינו מוגבל לאזורים או קבוצות אתניות מוגדרות ואינו תחום בתחומם של אידיאולוגיה, מעמד או נסיבות כלכליות. אימהות עשירות בלוס אנג'לס נוטות להאמין כי החיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת (החיסון המשולש) גורם לאוטיזם (הוא לא) ממש כמו שמאמינים טיפוסים אלטרנטיביים בפורטלנד, אורגון. יהודים דתיים בברוקלין נוטים להאמין לתיאוריות קונספירציה הנוגעות לחיסונים ממש כפי שמאמינים מוסלמים תומכי הטליבאן בפקיסטן ובאפגניסטן. מצדדי תנועת חמשת הכוכבים באיטליה מתנגדים להמלצות הרשמיות בנוגע לחיסונים ממש כמו מצביעי המפלגה הירוקה הגרים בברייטון ובערים נוספות בדרום אנגליה, שם המודעות לאיכות הסביבה גבוהה.

בה בעת, החצבת חזרה במרץ מחודש. בשנה שעברה נרשמו באירופה 83 אלף מקרים של חזרה, מספר הגדול פי שלושה ממספר החולים בשנת 2017. לא מפתיע לכן שארגון הבריאות העולמי תיאר את החשש מחיסונים כאחד מעשרת האיומים המסוכנים המאיימים על העולם בשנת 2019.

אף שקשה להעריך את השפעתם של פייסבוק וגוגל על כל זה, נדמה כי האינטרנט במבנה הנוכחי שלה (המכונה Web 2.0) הטתה את תוצאות המשחק בצורה ניכרת לטובת מתנגדי החיסונים. למשל, בתחקיר שערך לאחרונה הגארדיאן הבריטי, התברר כי 12 הקבוצות הפופולריות ביותר שהעלה החיפוש אחר המונח "חיסונים" בפייסבוק, היו כולן של מתנגדי חיסונים.

את חלקן קל לזהות, כמו את "הפורום לדיון וחינוך מחדש בנושאי חיסונים" (Vaccination Re-education Discussion Forum). קבוצות אחרות כמו "מרכז המידע הלאומי בנושאי חיסונים" (NVIC) מצהירות כי משימתן היא לקדם הסכמה מודעת. הקבוצה מצהירה כי היא מציעה מידע נייטרלי המבוסס על ראיות, אבל באתר שלה ישם סיפורים רבים על ילדים שנפגעו מחיסונים ועל הטרדות של הורים ש"בחרו בחירות מושכלות".

בתוך אוהל בית חולים, ג'ון סינגר סרג'נט

תמונה מימי מגפת השפעת העולמית, לפני החיסונים: "בתוך אוהל בית חולים" (1918), ג'ון סינגר סרג'נט. מוזיאון המלחמה הבריטי. © IWM Art.IWM ART 1611

במלוא המרץ

תגובתם של נציגי מערכות הבריאות לתעמולה המקוונת הייתה הפצת מחודשת, במלוא המרץ, של מסרים חיוביים בנוגע לחיסונים. הבעיה היא שאסטרטגיה כזו מתעלמת מן האמת הלא נוחה באשר למחקר החיסונים: כלומר, שחוקרים בתחום עדיין חסרים מידע רב באשר לחיסונים ולאינטראקציות שלהם עם מערכת החיסון. היא גם אינה מתייחסת למקרים הנדירים שבהם חיסונים נכשלים או גורמים לנזק.

דוגמה טוב לכך ניתן לראות בפיליפינים, שם ישנה התפרצות של מקרי חצבת, שנבעה מאי-אמון בתוכניות החיסון הממשלתיות אחרי שחברת סאנופי הודתה ב-2017 כי החיסון שלה נגד קדחת דנגי, Dengvaxi עלול לגרום למחלה קשה בהרבה אצל מי שמעולם לא חלו בקדחת דנגי אבל נדבקו אחרי שקיבלו את החיסון.

חיסון נוסף, Pandermix של חברת גלקסו-סמית-קליין, שנפוץ ברחבי אירופה בשנת 2009 נגד שפעת החזירים, הוצא משימוש כשהתגלה כי הוא קשור לעלייה של פי 14 בסיכון לנרקולפסיה בילדים. אף שהמחקר פורסם בכתב העת היוקרתי BMJ –  הרחוק מלהיות מעוזם של מתנגדי החיסונים – ולמרות הסכמתה של ממשלת בריטניה לפצות משפחות שנפגעו מחיסונים, עיתונאים מעטים בלבד כתבו על הפרשה. כנראה מחשש שיואשמו בליבוי הפחד מחיסונים.

גם חוקרים בתחום הרפואה נאלצים להתמודד עם ביקורת מצד עמיתיהם כשהם מעזים להעלות שאלות בנוגע ליעילות החיסון נגד שפעת. זאת למרות העובדה שגם בשנה טובה, החיסונים האלה יעילים לכל היותר ב-60 אחוז ובשנים מסוימות כמו בעונת השפעת של 2004-5, יעילות החיסונים מגיעה לשפל של כ-10 אחוז בלבד. אחת הסיבות לכך היא הקושי בהתאמת החיסונים לווירוס הנפוץ במהלך החורף בחצי הכדור הצפוני. קושי נוסף נובע מכך שטכנולוגיית ייצור החיסונים ישנה מאוד ועדיין לא מובנת במלואה.

טכנולוגיה שמסוגלת לצמצם את ממדי האסון, אפילו במעט, אמורה להיות מבורכת ואין לזלזל בה

רוב החיסונים נגד שפעת מיוצרים באמצעות גידול וירוסים בביצי תרנגולות, טכנולוגיה שפותחה בשנות השלושים של המאה העשרים. הווירוסים שהסתגלו לחלבוני הביצים מזוקקים ומעוקרים בתהליך שאורך כחצי שנה.

אבל מחקר משנת 2007 גילה כי וירוסים המגודלים בביצי תרנגולות עלולים לפתח אנטיגנים שונים מאלה שמופיעים בווירוסים הנפוצים באופן טבעי וכך להפחית את יכולתם לעורר תגובה חיסונית חזקה. זו עשויה להיות אחת הסיבות לכך  שבניתוח עומק משנת 2018 שנערך על ידי ארגון המחקר Cochrane התגלה כי בממוצע, יש לחסן 71 אנשים בריאים כדי למנוע מקרה אחד של שפעת.

למי ששונאים מחטים או מי שקראו ברשת כי החיסון נגד שפעת עלול לגרום לכם לחלות בצורה "קשה יותר מן המחלה עצמה", היחס הזה עשוי להיראות לא מעודד.

אבל מה אם השפעת של השנה הבאה תתגלה פתאום כגורם תמותה חמור, כמו המגפה שכונתה "השפעת הספרדית" אשר שטפה את העולם בין 1918-19? אז לא היו חיסונים או תרופות אנטיביוטיות, ויותר מחמישים מיליון איש מתו. טכנולוגיה שמסוגלת לצמצם את ממדי האסון, אפילו במעט, אמורה להיות מבורכת ואין לזלזל בה.

מעט ענווה

במקום לשחק לידיהם של מתנגדי החיסונים, האם לא עדיף שמדענים החוקרים חיסונים יפגינו מעט ענווה ויודו שהידע שלהם אינו מושלם? הדבר לא בהכרח יפגום במסר שלפיו חיסונים כמו החיסון המשולש מונעים מדי שנה מאות מקרי מוות מחצבת ברחבי תבל, או שחיסוני פוליו הניתנים בטיפות מאפשרים לאימהות מפיטסבורג ועד פקיסטן להפסיק לפחד שמא ילדיהם יגדלו נכים.

הודאה בכך שהחיסונים קשורים לעתים לנזק, אולם יתרונותיהם עולים בהרבה על הסכנות, תחזיר למדענים את אמון הציבור, שהפך לטרף קל לטענות פסבדו-מדעיות של מתנגדי החיסונים.

הודאה בכך שחקר החיסונים אינם תחום מדעי מושלם אינה אות לחולשה אלא לכוח. חשבו עליה כעל חיסון נגד בורות.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מרק הוניגסבאום (Honigsbaum) הוא מרצה לתקשורת בסיטי יוניברסיטי, לונדון. ספרו "The Pandemic Century: One Hundred Years of Panic, Hysteria, and Hubris" יראה אור באפריל 2019.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: מחט מוכנה לחיסון. תצלום: קרל טפאלס, אימג'בנק / גטי ישראל

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי מרק הוניגסבאום, The Conversation.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

14 תגובות על חיסון נגד בורות

01
רחל ש

אולי המסקנה מכאן רחבה יותר, והיא איך לפרק פחדים שיש להם בסיס אבל שבלי התייחסות הבסיס הזה גדל עד חוסר פרופורציות. כולנו חיים בחוסר ודאות, גורל של חיה בעולם, אין מה לעשות. אבל לזרוק לפח שנים של בריאות רק בגלל פחד? לא לעלות למטוס רק כי פעם היתה תאונה? לא לשתות מים כי אי אפשר לדעת מה מצב מערכת החיטוי? לא להיכנס למכונית כי יכולה להיות תאונה? צריך לחסן, וגם להתמודד עם החששות ועם מה שלא יודעים.

02
ט

להתעלמות מהמציאות יש יותר ממופע אחד במאמר הזה:
מתנגדים לחיסונים אכן פועלים מתוך בורות, אך הם אינם נותנים לעובדות לבלבל אותם. הם בוחרים במודע במקורות המידע הפגומים שלהם, נשענים על תפיסת עולם "מרדנית ובועטת" נגד ממסד ממשלתי או גופי הרפואה הקפיטליסטים. לעמוד נגדם, גם אם בצד השני זה ההגיון והוכחות.
אין שום קשר למה הרופאים יאמרו, ממש כמו עם אלו שבוחרים להאמין שהעולם שטוח ושלא נחתנו על הירח.
הנקודה האחרת של בורות היא של המחבר על העולם שעליו בחר לכתוב. חיסונים הם לא תהליך "של טכנולוגיה ישנה ולא מובנת". היום יודעים לחתוך גנים, להכניס גן אחר ולתפור בחזרה. היעילות היא גם לפעמים בעייתית בגלל זנים של וירוסים, וחיסון לזן אחד לא תורם כנגד זן אחר. עולם הרפואה המודרנית מתנהל לפי חוקים נוקשים של הוכחות והבנה של מנגנונים ביולוגים, לא לפי "נראה לי שזה עובד".
ונכון, מערכות ביולוגיות הן מורכבות מעבר להבנה המלאה, ולפעמים חיסון עלול להשפיע על מערכת משנית, אבל חיסונים הם אינם וירוסים, למרות התפיסה הרווחת שכן. היום המידע נגיש לכולם, והבורות היא כבר לא מתוך חוסר יכולת אלא מבחירה.

03
צב

רוצים לצאת מהבורות?ספר חדש בנושא החיסונים יוציא אותכם מחשיכה לאור גדול.

הספר "צבים כל הדרך למטה - חיסונים: מדע ומיתוסים" מציגים טיעונים בלתי ניתנים להפרכה מגובים ביותר מ-1000 רפרנסים מהספרות הרפואית ומסמכי רשויות הבריאות.

קיראו כאן את הפרק הראשון של הספר:
https://tinyurl.com/TurtlesBookChap1

05
Ran

פחחחח...
ברור שאתה חלק מעולם המדע כיוון שאתה ממשיך לספר לנו את סיפורי הסבתא של "עולם הרפואה המודרנית מתנהל לפי חוקים נוקשים של הוכחות והבנה של מנגנונים ביולוגים."
עולם הרפואה מתנהל על פי החליל של פארמה, וגם המדענים רוקדים לצלילי הכסף שלה.
ם יש מהו נוקשה בעולם הרפואה זו הסתרת נזקיה, ובראש תרופות וחיסונים.

    06
    תמיר

    מאמר שלם שעוסק באיש קש של "מדענים שלא מספרים לנו שלחיסונים יש גם סיכונים".
    הדבר הזה באמת היה שווה תרגום, אלכסון?

07
אכילס הרץ

כבר הראו חכמים: להתנגד לחיסונים זה בדיוק כמו להתנגד לרמזורים להולכי רגל. ברמזורים להולכי רגל מנגן החליל של יצרני הרמזורים, ואין סטטיסטיקה שמראה כמה חיים הם מצילים כביכול, נכון? מסתירים את הנזקים שלהם - אלפי נדרסים בשנה בזמן שהם מחכים שהרמזור יתחלף לירוק. ובכלל, רמזור אדום מפתה אנשים להפר חוק ולחצות בלי להסתכל. לעומת זאת מעבר חציה בלי רמזור גורם לנו לעלייה בכוננות של המוח (תבחרו איזה חלק בו שמתאים, עם 1500 רפרנסים מדעיים). מסקנה: יש מזימה נגד הולכי הרגל, של בעלי אינטרסים וממון שרוצים לעשות עלינו קופה. ובמיוחד נפגעים בגלל רמזורים להולכי רגל ילדים. הרמזורים גם מעמיקים את התפיסה הפטריארכלית: למה יש בהם רק איש? למה לא אשה? הנה. הוכחנו. לפרק מיד את כל הרמזורים, ולא להתחסן.

    09
    מישו

    זו בדיוק הבעיה - "קצת מעמיק". צריך להעמיק הרבה, ולא קצת, כמו שמתנגדי החיסונים עושים. אם הם היו מתעמקים יותר מקצת, אולי הם לא היו כ"כ בורים.

10
פישו

למישו -
זה בדיוק הענין - כשמעמיקים בנושא רואים שהמדע עליו מבוססת בטיחות החיסונים הוא חור על חור, הונאה על שקר.
מספיק לקרוא את הפרק הראשון של הספר "צבים" על מנת להיווכח שהניסויים הקליניים שעוברים חיסוני השגרה לתינוקות הם שקר אחד גדול (מבחינת הבטיחות).
https://tinyurl.com/TurtlesBookChap1

הממסד המדעי-רפואי, הרשויות, חברות התרופות וכו' - כולם בונים על כך שהציבור לא מעמיק (ועל הדיקטטורה הממסדית שתשתיק כל רופא או חוקר שיעז לדבר). כאמור, מי שמעמיק רואה את השקר.

    11
    שישו

    אבל למה לעצור בחיסונים? כמו שאמרו פה למעלה, מה עם המדע של הרמזורים? אבל באמת, בחיי: כל החיסונים מבוססים של שקר? טטנוס ושחפת ושעלת וצהבת? כל כל כל החיסונים?

12
קרן

איני יודעת אם ענווה זו התשובה להכל . אבל בהחלט לא תזיק .לפעמים בתרגום לאדם הפשוט אובד סאב טקסט קריטי . אין מאמר מדעי שנגמר במילים ' אין קשר' , אלא יותר 'לא נמצא קשר' ,יחי ההבדל הקטן שאומר הרבה

    13
    מדען מחוסן

    כלומר, את מאשימה את המדע בכך שהוא אחראי... הרי אין אפשרות להוכיח ש"אין", בכלל, כלומר להוכיח אי-קיום. למשל: לא הוכח קשר בין היכחדות הדינוזאורים ופרשת 3000. זה לא אומר שאין קשר. ההגיון המונע מתוך תחושת פחד הוא העניין בקטע הקצר והנכון הזה שגם מציע אפשרות להפחית את הפחד באמצעות גישה פתוחה וזהירה מצד המדע. כמו קודמים פה, אני מפנה אותך ל"משל הרמזור". ולא הוכח שכל עמודי הרמזורים לא מחושמלים במתח קטלני...

14
ניר צבר MD/DSc

קראתי את הספר 'צבים כל הדרך מטה' כרופא ומדען. לאור העושר הרב במקורות מדעיים (שאודה שלא יכולתי להעמיק בכולם) ניתן להניח שיימצאו בו גם שגיאות. אך בהשוואה לטיעונים לטובת תכניות חיסונים גורפות ולסימוכין שניתנו להם במאמרים מדעיים (ובאינטרנט), מדובר בספר ראוי בהחלט לקריאה ולרענון החשיבה. פרסום חוות דעת חיובית על הספר בעיתון 'הרפואה' הוא מעשה אמיץ וחשוב של מערכת העיתון (ואין לי ספק שבקרוב נמצא מתקפה רבתי על החלטה זו).