חכמים טיפשים

יום אחד, לפני זמן רב, בבגדד, משרתו של סוחר חזר מן השוק מזועזע ומפוחד. בשוק, הוא נתקל באישה שאותה זיהה מיד כמוות עצמו. מאחר שנבהל מאוד מן המחוות המאיימות שלה, הוא שאל את הסוס של מעסיקו ודהר אל העיר סמרה, מקום שבו האמין שהגברת-מוות לא תוכל למצוא אותו.

כשהסוחר הלך שוב אל השוק, הוא פגש את אותה אישה ושאל אותה מדוע איימה על משרתו.

"אלה לא היו תנועות איום", היא אמרה. "פשוט הופתעתי. נדהמתי לראות אותו בבגדד, משום שיש לי איתו פגישה הלילה בסמרה".

דומה שזהו מצבנו בכל הקשור למבחני IQ.

מבחנים תקניים וההתמקדות הברורה שלהם ב-IQ עלולים להוביל את מערכת החינוך האמריקנית למבוי סתום, אומר רוברט ג'. סטרנברג (Sternberg) חבר האגודה האמריקנית למחקר בתחום הפסיכולוגיה APS.

"זהו המרוץ לסמרה. זהו המרוץ מטה, ואנחנו בוחרים אנשים שיעזרו לנו לרוץ מהר יותר", אמר סטרנברג, מרצה להתפתחות האדם באוניברסיטת קורנל ועורך כתב העת Perspectives on Psychological Science.

סטרנברג דיבר בכנס השנתי של האגודה בבוסטון, שם הוענק לו הפרס על שם ויליאם ג'יימס. לדבריו, יתכן כי האוניברסיטאות אינן בוחרות את המועמדים המתאימים ביותר לתחומי הלימוד השונים, בגלל "מבחני אלף-בית" (כפי שמכונים מבחנים פסיכומטריים כמו SAT או ACT) המשקפים בעיקר את ה-IQ, מנת המשכל, מדד של חשיבה מופשטת-אנליטית, אך מזניחים כישורים אחרים שהוא עצמו זיהה ב"תיאוריית האינטליגנציה התלת קשתית". חשיבה מעשית, יצירתיות וחוכמה חשובות באותה מידה, אם לא יותר ממנת המשכל, בכל הקשור להבטחת עתיד ממושך ופורה לחברה, הסביר סטרנברג.

"חשוב לא רק להיות חכם. חשוב להשתמש בחוכמה ובידע שלך לטובת הכלל", אמר סטרנברג. "עלינו ליצור אזרחים פעילים ואכפתיים ומנהיגים מוסריים".

לפני התחלת השימוש במבחנים תקניים בשנות השישים, הקבלה לאוניברסיטאות נעשתה על פי רוב על סמך קשרי משפחה, אמר סטרנברג. כשג'יימס בריאנט קונאנט (Conant), שהיה אז נשיא אוניברסיטת הארוורד, החל להשתמש במבחני SAT לשם הערכת מועמדים, כוונתו הייתה לציין מעבר מנפוטיזם למריטוקרטיה, כלומר לבחירת תלמידים בזכות כישוריהם. אבל הצעד לא נחל הצלחה שלמה.

תוצאות מבחני IQ קשורים קשר הדוק למעמד הסוציו-אקונומי של המועמדים, ולעתים קרובות מוסדות ההשכלה הגבוהה בוחרים ומתגמלים אנשים שאינם בהכרח שואפים לפעול לטובת החברה

"מתברר שהמבחנים הללו היו דרך להלבנת המעמד החברתי", אמר סטרנברג.

מתברר כי תוצאות מבחני IQ קשורים קשר הדוק למעמד הסוציו-אקונומי של המועמדים, ולעתים קרובות מוסדות ההשכלה הגבוהה בוחרים ומתגמלים אנשים שאינם בהכרח שואפים לפעול לטובת החברה, אמר סטרנברג. למשל, מנת משכל גבוהה של אדם הלומד משפטים ומתמחה בחוקי איכות הסביבה רק כדי לספק הגנה משפטית למזהמים תועיל אולי לקריירה הפרטית שלו, אבל אינה תורמת במיוחד לטוב הכללי.

הציונים במבחני ה-IQ אמנם עלו בממוצע בשלושים נקודות מאז שנת 1909, כתוצאה מעלייה הדרגתית באינטליגנציה הידועה כ"אפקט פְלין", אך אין פרושו שאנשים משתמשים באינטליגנציה הנוספות הזו כדי לקבל החלטות חכמות ומוסריות, אמר סטרנברג.

הוא אמר כי נראה שהדבר נובע בחלקו מכך שמערכת החינוך שלנו שמה דגש על כישורים אנליטיים על חשבון היצירתיות והשכל הישר, והדבר מעודד אנשים להפוך להיות "חכמים טיפשים" – כלומר, אנשים שיש להם אינטליגנציה אבל אין להם שכל.

"אנשים רבים בעלי מנת משכל גבוהה נוטים במיוחד לטיפשות, משום שהם חושבים שאינם טיפשים – הם חכמים טיפשים", אמר סטרנברג.

על פי ספרה של ג'ין ליפמן-בלומן The Allure of Toxic Leaders: Why We Follow Destructive Bosses and Corrupt Politicians ("כוח המשיכה של המנהיגים הרעילים: למה אנחנו צועדים בעקבות מנהלים הרסנים ופוליטיקאים מושחתים"), סוג כזה של טיפשות עלול לגרום לאנשים לתמוך בדמגוגים המובילים את הקהל באמצעות פנייה לאשליות של תומכיהם, זלזול במוסדות והסתת בוחרים אלה נגד אלה.

"צריך להיות די חכם כדי לעשות דברים כאלה", אמר סטרנברג בהתייחסו לאנשים רעילים כאלה. "צריך מנת משכל גבוהה ואם לא, אז יש להעסיק אנשים שמצטיינים בזה. זה לא שמנת משכל היא דבר גרוע, אבל אם היא אינה מרוסנת ומווסתת על ידי יצירתיות, מחשבה הגיונית, שכל ישר וחוכמה, היא עלולה להוות בעיה רצינית".

בתחום הפסיכולוגיה, המשיך סטרנברג, ה"מרוץ לסמרה" עשוי לבוא לידי ביטוי באקדמיה בהעדפת תלמידים המצטיינים במבחנים על פני תלמידים המפגינים את סוג היצירתיות הנדרש בחשיבה המדעית כדי להצליח כחוקרים.

החשש הזה מבוסס לא רק על ניסיונו של סטרנברג עם תלמידי המחקר שלו, אלא על מחקר שהוא ערך לאחרונה ביחד עם אשתו, קרין סטרנברג, עמיתת מחקר באוניברסיטת קורנל. בשניים משלושה ניסויים, הם גילו כי תוצאות מבחני SAT/ACT לא תמיד התאימו ליכולת של הסטודנטים להעלות השערות, לתכנן ניסויים, להעריך את הניסויים ולקרוא מחקרים באופן ביקורתי.

בלי קשר למה שהמבחנים התקניים בוחנים, אנחנו לא מודדים את מלוא הכישורים שנדרשים באמת לחיים

ממצאים אלה מתאימים גם למחקרים קודמים של סטרנברג במסגרת "פרויקט הקשת", בתקופה שבה לימד באוניברסיטת ייל. מן הממצאים שם עולה כי מבחנים הבודקים חשיבה יצירתית, כמו כתיבת סיפור קצר או תכנון מודעות, בשילוב עם מבחנים של חשיבה מעשית ואנליטית, חזו את הצלחת תלמידי השנה הראשונה בלימודים ביעילות גדולה פי שתיים משל המבחנים הפסיכומטריים לבדם. הרעיונות הללו יושמו בתהליכי הקבלה בתקופתו של סטרנברג בהנהלת אוניברסיטת טַפְטס במסצ'וסטס ובאוניברסיטה של מדינת אוקלהומה.

"בלי קשר למה שהמבחנים התקניים בוחנים, אנחנו לא מודדים את מלוא הכישורים שנדרשים באמת לחיים", אמר סטרנברג.

מכאן לא נובע שכישורי הסקת מסקנות מופשטת-אנליטית שמבחני האלף-בית מודדים הם חסרי ערך, המשיך סטרנברג, אלא שהאוניברסיטאות מוכרחות להתחשב גם בכישרונות אחרים, אם הן מעוניינות לאמץ את החוכמה הנדרשת כדי שבוגריהן יוכלו להביא לשינוי משמעותי בחברה. אחרת, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו טיפשים חכמים (שחלקם אינם חכמים כלל) עומדים בראש המוסדות והמדינות שלנו.

"חוכמה היא השימוש בידע ובכישורים לטובת הטוב הכללי. לא מספיק להיות חכם – צריך להשתמש בחוכמה הזו ובידע לטובת הכלל, על ידי איזון בין האינטרסים האישיים לאלה של אחרים, לטווח ארוך אך גם לטווח קצר באמצעות מחשבה על ערכים מוסריים", סיכם סטרנברג.

 

אם הגעת עד לכאן....

יש לנו בקשה. "אלכסון" הוא כתב עת לא פוליטי המחויב להפצת ידע וערכים הומניסטיים. בחמש שנות קיומו הפך כתב העת לנווה מדבר לגולשי הרשת היגעים: מקום להתרווח בו לאחר שצלחתם את הערימה המתעדכנת של חדשות, פיתויי הרשתות החברתיות ומיזמים מסחריים אחרים המבקשים לחטוף את תשומת ליבכם.

החזון שלנו הוא לקיים מקום של קריאה שקטה ובלתי מופרעת ולעודד חשיבה רצינית בעידן של קיצורי דרך, תיוג אוטומטי וטוקבקים של מילה אחת.

לא תמצאו כאן כל פרסומות, מודעות חסות או קליקים של הסחת דעת, רק רעיונות מעוררי מחשבה של מיטב הכותבים בעולם ובארץ. התכנים חופשיים לכולם, אבל לא נוכל לעשות זאת בלעדיכם: 

לתמוך באלכסון

המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: "בחזרה לבית הספר", תצלום: קלי טונגאי, unsplash.com

Photo by Kelli Tungay on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי קים ארמסטרונג, APS Observer.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

4 תגובות על חכמים טיפשים

04
שם מלא

השאלה הגדולה יותר שטרם נענתה היא 'מהי חוכמה?'. מבחנתי IQ מנסים לענות עליה אבל לא מצליחים במיוחד, כפי שצוין. יחד עם זאת, לא נראה שהוצעו פה חלופות רלוונטיות.