חלב אם לפי מין הילוד

האם הרכבו של חלב אם מעיד על הצורך בייצור פורמולות שונות לבנים ולבנות?
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

התמיכה הגוברת של הממסד הרפואי בהנקה התרחשה בין השאר בעקבות הגילוי כי חלב אם הוא למעשה חלב בהתאמה אישית לתינוק. החלב לא רק משתנה לפי גיל התינוק, אלא מושפע גם משעת היום ומהעונה. וייתכן שיש עוד גורם שמשפיע על הרכב החלב ועל כמותו - לפחות אצל קופים ופרות. ד"ר קייטי היינד, ביולוגית מאוניברסיטת הרווארד העוסקת בביולוגיה אבולוציונית, ערכה מחקר בקופי רזוס שהשווה את הרכב החלב של אמהות לזכרים ולנקבות. היא גילתה כי חלב המיועד לצאצאים זכרים עשיר יותר בשומן, במיוחד כשמדובר בילד ראשון. לעומת זאת, אמהות לבנות ייצרו כמות גדולה יותר של חלב.

היינד סיכמה את הממצאים בפוסט בבלוג שלה. כמה שבועות אחר כך שלח לה בארי ברדפורד, פרופסור מאוניברסיטת קנזס, הודעה בטוויטר. הוא חשב שיש לו דרך לענות על אחת השאלות שהתעוררו אצלה – האם ההשפעה על החלב מתרחשת עוד לפני הלידה, כשהעובר ברחם, או לאחריה? הוא הציע להיינד לבדוק זאת באמצעות נתונים על תפוקת החלב של פרות הולשטיין, המשמשות בתעשיית החלב. מלבד קנה המידה הרחב משמעותית (היינד מציינת כי רוב המחקרים לגבי הרכב החלב של מינים שונים לא הקיפו יותר ממאה פרטים), היתרון במידע הזה הוא שעגלים מופרדים מאמם מיד עם לידתם. היינד וברדפורד ניתחו נתונים לגבי כמעט מליון וחצי פרות מן השנים 1995 עד 1999, ואכן גילו כי גם פרות מייצרות יותר חלב בעקבות המלטה של עגלה, כלומר שההשפעה מתרחשת עוד בזמן ההיריון.

היינד מסבירה כי הגילויים האלה יכולים להשפיע על כמה תחומים. בתחום הביולוגיה האבולוציונית, הם סותרים לכאורה את ההיפותזה המקובלת, הנחת טריברס-וויליארד, לפיה העדפת האם למין הצאצא היא תוצאה של מספר הצאצאים הפוטנציאליים של אותו צאצא. לפי הנחה זו, אמהות תעדפנה בנים זכרים כי זכרים יכולים להפרות מספר גדול של נקבות, וכך להגדיל את מספר הצאצאים האפשרי. ההעדפה הזו משפיעה על יחס הזכרים-נקבות, וגם על הטיפול בהם. אולם לפי הממצאים של היינד, לכל הפחות אצל פרות אין העדפה לזכרים, אלא דווקא לנקבות. מכיוון שאין אצלן הבדל בהרכב החלב (מבחינת שומנים וחלבון) בין זכרים לנקבות, ולעומת זאת נקבות מקבלות יותר חלב, הרי שכמות השומן והחלבון שהן מקבלות בסך הכול גדולה יותר. היינד משערת כי הסיבה להעדפה הזו היא שיש לפרות אינטרס שהצאצאות שלהם תגדלנה מהר יותר - בגרות מינית מוקדמת מגדילה את מספר ההריונות הפוטנציאליים שלהן.

הממצאים של היינד עשויים להשפיע גם על תעשיית החלב. ההבדל בתפוקת החלב בין אמהות לנקבות ואמהות לזכרים משמעותי. לאורך עונת הנקה של 305 ימים, פרה שהמליטה עגלה ייצרה בין 100 ל-150 יותר קילוגרמים של חלב. יתר על כן, כאשר המשיכו לנתח את תפוקת החלב של מספר קטן יותר פרות (113,750), גילו כי מין העובר בהריון משפיע על כמות החלב לא רק באותו הריון, אלא גם בהריונות הבאים. הריון ראשון עם עגלה ישפיע על תפוקת החלב של הפרה בעתיד; פרה עם שני הריונות רצופים עם זכרים תפיק 445 קילוגרמים של חלב פחות חלב מפרה עם שני הריונות עם נקבות, הבדל של 2.7 אחוזים.

ולבסוף, מה קורה אצל בני אדם? הדיווח של הדיילי מייל על המחקר קצת נסחף, וציטט את היינד כאילו היא טוענת שיש לייצר פורמולות חלב שונות לבנים לבנות. היינד פרסמה פוסט הכחשה נזעם. עד כה נערכו בסך הכול ארבעה מחקרים על חלב אנושי, היא כותבת. חלקם זיהו קשר בין הרכב החלב למין הילוד, וחלקם לא. לכן, יש צורך במחקר נוסף לפני שאפשר יהיה להגיע למסקנות. אחת ההנחות שלה היא שההשפעה על תפוקת החלב מתרחשת באמצעות הורמונים שעוברים מן העובר לאם דרך השלייה – אולי אסטרוגן, שלעוברים ממין נקבה אין בעיה להעביר, ואילו אצל זכרים יכולה להיות לו השפעה שלילית על ההתפתחות המינית. אם זה אכן כך, השפעה כזו סבירה מאד אצל בני אדם, משום שהשלייה האנושית חדירה מאד. הוכחתה של השפעה כזו אכן יכולה להשליך על הרכבי הפורמולות לתינוקות, על טיפול בפגים ועל תרומות חלב.

הבלוג של טרייסי היינד
דיווח על המחקר של היינד בנשיונל ג'יאוגרפיק

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

3 תגובות על חלב אם לפי מין הילוד

התאור בכתבה של השערת טריברס-וילארד לא מדויק. כתבתי על כך בבלוג שלי וזה אכן קשור גם ליחס שונה בלידה. הנה ציטוט מתוך הפוסט הבא: http://greengross.wordpress.com/2012/06/27/%D7%9E%D7%94%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9/

השערת, או היפותיזת טריברס וילארד, מדברת על כך שמכיוון שמשאבי ההורים מוגבלים, הם לעיתים נדרשים להשקיע בילדים מסוימים ולא אחרים (במודע או שלא במודע). ההגיון האבולוציוני אומר שהורים צריכים להשקיע יותר בילדים שיש להם את הסיכוי הגבוה ביותר להוליד יותר צאצאים, וכך להעביר את הגנים שלהם לדור הבא. אצל בני אדם, עדיף להורים עשירים להשקיע בבנים, כי בנים עשירים יהיו אטרקטיביים יותר ויוכלו למצוא בנות זוג רבות. סטטוס ומעמד כלכלי הם אחד הגורמים החשובים לבחירת בני זוג, וגברים ממעמד גבוה מבוקשים מאוד כבני זוג. מכיוון שאצל גברים גם ככה יש שונות גדולה מאוד בהצלחה הרבייתית של כל אחד ואחד מהם, הורים עשירים ירוויחו הרבה יותר, ויקבלו “החזרים” גדולים יותר להשקעה שלהם אם יפנו את המשאבים לבנים. לעומת זאת, למשפחות עניות יותר עדיף להשקיע בבנות וזאת מכיוון שגבר עני יתקשה מאוד למצוא בת זוג, בעוד אישה ענייה תתקשה הרבה פחות. עדיף להורים להסיט את המשאבים לאישה שקל לה יותר למצוא בן זוג באופן כללי (כי נשים הן הבררניות יותר בבחירת בני זוג אחרי הכל). מכיוון שסטטוס של אישה לא מעניין כל כך את הגברים, זה לא יהווה חיסרון עבורה ולא יהווה שיקול משמעותי בבחירה שלה כבת זוג.

והוכחה שהשערת טריברס-וילארד קשורה לתפוקת חלב משתנה לבנים ובנות אפשר לראות פה: http://greengross.wordpress.com/2012/12/17/%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8/

03
מיכל שליו

הניסוי של היינד נערך ב-2007, היא פרסמה את המאמרים שלה ב-2007 וב-2009, ואת הפוסט בבלוג שלה ב-2012, ובעקבותיו נוצר הקשר בינה לבין בארי ברדפורד.
ותודה על ההרחבה לגבי השערת טריברס-ויליארד, גל