חמש מאות שנות גיהינום

היירונימוס בוש הלך לעולמו לפני חמש-מאות שנה, באוגוסט של שנת 1516. עירו המאומצת, הֶרְטוֹחֶנְבּוֹש (‘S-Hertogenbosch) שבהולנד, המכונה בפי המקומיים פשוט "דֶן בּוֹש", מנצלת את היובל לחגיגה. כמו כן, סרט תיעודי חדש בבימוי פיטר ון הוּיסְטִי (Pieter Van Huystee), Hieronymus Bosch: Touched by the Devil, בוחן את הצייר ואת יצירותיו ששרדו, בערך שני תריסרים, וכן את תרומותיהם של עשרת בני משפחתו בסטודיו של הצייר.

למעשה, על בוש (1450-1516), שהיה בן תקופתו של לאונרדו דה וינצ'י (1452-1519), לא ידוע הרבה. יחד עם זאת, רבים מכירים את החזיונות של בוש המתארים את גן-עדן ובמיוחד את הגיהינום – תמונות מהממות גם מחצית המילניום לאחר שיצאו תחת ידיו של הצייר.

יצור דו-רגלי כחול בעל ראש של ציפור הלובש קדירה בעודו לועס איש עירום שאחוריו פולטים ציפורים שחורות הוא מסוג הפרטים האופייניים ליצירתו של היירונימוס בוש, אם בכלל אפשר לדבר אצלו על דברים אופייניים. הקומפוזיציות שלו עמוסות ביצורים מפלצתיים ובהזיות הלועגות ומענות בני-אדם בעלי חזות מבוהלת, והן כל כך רוחשות סמליות שמאז שהן צוירו עסוקים הצופים בהן בניסיון להבין את משמעותן.

וולטר ס. גיבסון, למשל, מתבונן בקפידה בלוח המרכזי של הטריפטיך "גן התענוגות הארציים", שבו תותי-שדה ענקיים נאכלים על ידי דמויות אדם. הגן, שמצויר בלוח השמאלי של הטריפטיך, בהחלט אינו גן עדן. ההפך הגמור: תענוגות ארציים כמו תותים היו לדברי החוקר "סמל רב עצמה לטבע החולף של ההנאות והשאיפות בעולם הזה." יתכן מאוד שטעמם של התותים נהדר, אבל צרות העיכול בדמות שהות נצח בגיהינום אינן מסתיימות לעולם.

תוך שהוא עוקב אחר המשמעויות המנוגדות של התותים החל מכתביהם של המשוררים הלטיניים אובידיוס ווירגיליוס, גיבסון מציין שהפרי האדום הצנוע עשוי לייצג את הבתולה מריה וכן את ונוס, דמויות שלא התקיימו ביחד בידידות. ורווחה גם האמונה שהפרי ועליו מסתירים נחשים... דבר שהפך את התותים לסמל לצביעות ול"מוות המסתתר מתחת לחזות מחייכת".

עבור גיבסון, "גן התענוגות הארציים" הוא מקום נהדר, "אשליה שצורותיה המושכות מסתירות מוות ועונש נצחי". התותים הללו היו בהחלט יכולים להיות פוגעניים. הרי הגיהינום, בסופו של דבר, מתואר בפרוטרוט בלוח הימני של הטריפטיך האמור.

הפרשנות של גיבסון היא רק פרשנות אחת, כמובן, ורבים מן הדימויים המוזרים והגרוטסקיים של בוש ממשיכים לרתק אותן בקסם של משיכה ודחייה בעודנו מנסים לפענח עולם שנעלם לפני מאות שנים, ושהיה שונה באורח עמוק משלנו. הישג מרשים למדי, לאחר חמש מאות שנה.

מקור:The Strawberries of Hieronymus Bosch, By: Walter S. Gibson, Cleveland Studies in the History of Art, Vol. 8 (2003), pp. 24-33, Cleveland Museum of Art

By special agreement with JSTOR Daily

מת'יו ווילס (Matthew Wills) יש תארים מתקדמים בספרנות ובקולנוע. הוא פרסם בין היתר בכתבי העת Poetry, Huffington Post ו-Nature Conservancy Magazine והוא כותב בלוג על טבע עירוני.

הקטע המקורי הופיע באתר JSTOR Daily, כאן.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי

תמונה ראשית: מתוך הלוח המרכזי של "גן התענוגות הארציים", היירונימוס בוש (בין 1480 ו-1490). תצלום: ויקימדיה

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי מת'יו ווילס, JSTOR Daily.


תגובות פייסבוק