חשד לא סביר

חשבנו שראיות דנ"א הן המפתח לצדק. מסתבר שלא פעם הן מטעות ומביאות להרשעת חפים מפשע. מדוע? מה ניתן לעשות כדי להימנע מטעויות?
X זמן קריאה משוער: 9 דקות

לינט וייט (White) נרצחה בשנת 1988. כשהתברר ששלושת הגברים שנכלאו באשמה שרצחו אותה הורשעו בטעות, נדמה היה שהרוצח שלה לעולם לא יוענש. אך טכנולוגיה חדשה, שהומצאה בשנת 2002, שימשה לניתוח הדי אן איי שנמצא בזירת הרצח. ההתאמה היחידה הייתה לנער שהיה צעיר מכדי שיוכל לבצע את הרצח, אולם דגימות די אן איי נלקחו מבני משפחתו. דודו של הנער הודה ברצח ונידון בשנת 2003 למאסר עולם.

ישנן מגבלות למה שדי אן איי מסוגל לספר לנו על פשע. ויש לקבוע בבירור מה ניתן או לא ניתן להוכיח בעזרת די אן איי בבית המשפט

די אן איי הוא מסוג הראיות היכולות להפוך על פיה חקירה פלילית. עם זאת, מדובר רק בפיסה אחת של פאזל, ורק לעתים נדירות היא מוכיחה חד משמעית מי ביצע את הפשע. על פי צוות של מומחים לראיות פליליות שפרסמו השנה דו"ח בנושא, ישנן מגבלות למה שדי אן איי מסוגל לספר לנו על פשע. ויש לקבוע בבירור מה ניתן או לא ניתן להוכיח בעזרת די אן איי בבית המשפט.

די אן איי (חומצה דאוקסיריבונוקלאית) הוא קוד המכתיב את האופן שבו אנחנו מתפתחים, צומחים ומתפקדים. כ-99.9 אחוזים מהדי אן דיי שלנו, בני האדם, זהים, אך עשירית האחוז הנותרת היא שמבדילה בינינו ומייחדת אותנו. העובדה שבין בני אדם ושימפנזים מבדיל רק אחוז בודד של די אן איי מדגישה עוד יותר את המשמעות העמוקה שיש להבדל הזה. בדרך כלל, ככל שאנו מקורבים למישהו, כך הדי אן איי שלנו דומה יותר לזה שלהם.

דנ"א, פרופיל גנטי, מכס, גבולות

מדען של רשות המכס והגבולות של ארה"ב קורא פרופיל דנ"א כדי לקבוע מקור של סחורה. תצלום: CBP Today, ויקיפדיה

בחלק הזעיר של הדי אן איי המייחד אותנו ניתן להשתמש כדי ליצור את הפרופיל הגנטי שלנו. הפרופיל הגנטי שלנו מיוצג, על פי רוב, כעקומה שיש בה שיאים שונים, המציינים תבניות שונות במקומות שבהם כנראה נמצאים המרכיבים המייחדים אותנו.

"העובדה שהמדע הפורנזי הולך ותופס מקום מרכזי בהליך הפלילי, נובעת ברובה מהעלייה המטאורית בניתוח ויצירת פרופילים של די אן איי", כתבה פרופסור ליז הפרמן (Hefferman), מרצה למשפטים, במאמר משנת 2008 בכתב העת British Journal of Criminology.

**

השימוש בפרופילים גנטיים, פרופילים של די אן איי, הוביל למספר הצלחות מרשימות, ובהן סיומו של מרדף שנמשך עשור שלם אחר הרוצח הסדרתי שנודע בכינו "רוצח הנהר הירוק", שחנק לפחות חמישים נשים והשליך את גופותיהן במקומות שונים לאורך "גרין ריבר" במדינת וושינגטון. אולם פרופילים של די אן איי על פי רוב אינם נקיים מספיק כדי לזהות אדם מסוים בוודאות. במצב אידיאלי, דגימת די אן איי תכיל לפחות 16 "סַמָנים" שונים, שמהם ניתן לשרטט את טביעת האצבע הגנטית של אדם מסוים. אבל כשהדי אן איי נפגם, כפי שקורה לעתים קרובות כשהוא נחשף ללחות או לטמפרטורות קיצוניות, רק חלק מהסמנים הללו זמינים וצוותי הזיהוי הפלילי מסוגלים ליצור פרופיל חלקי בלבד. במילים פשוטות: אם פרופיל די אן איי הוא תיאור שלם של דמותו של אדם, פרופיל חלקי עשוי לתאר רק אחת מהתכונות של אותו אדם – צבע שיער, למשל.

במציאות, יש לראות בפרופילים של די אן איי לא יותר מתיאור שכנראה מתאים לאדם מסוים

פרופילים חלקיים מתאימים להרבה יותר אנשים מפרופיל שלם. ואפילו פרופיל שלם עלול להתאים לאדם שאינו הפושע. העובדה שניתן לטעות בהרכבת פרופיל די אן איי כתוצאה מכך שדגימות מאנשים רבים מתערבבות בטעות, מסבכת את העניינים עוד יותר. זהו עולם מורכב ביותר.

במציאות, יש לראות בפרופילים של די אן איי לא יותר מתיאור שכנראה מתאים לאדם מסוים. לעתים קרובות שוררת אי הבנה בנוגע לגישות סטטיסטיות כמו "סבירות של התאמה", המבוססות על השוואות בין די אן איי מזירות פשע וזה של אדם "אקראי" היפותטי. גישה סטטיסטית הקפדנית יותר בוחנת את הסבירות היחסית, המשווה ישירות בין שתי השערות: הסבירות שמקור הדי אן איי הוא בחשוד, לעומת הסבירות שמקור הדי אן איי הוא באדם אחר. יחס נמוך מאחת תומך בגרסת ההגנה (הדי אן איי אינו של החשוד); אם היחס גבוה מאחת, יש בכך כדי לתמוך בתביעה. אך גם במקרה כזה, היחס מספק, במקרה הטוב, תמיכה בהשערה ולא תשובה של כן ולא.

דנ"א, גנטיקה, מעבדה

מעבדת דנ"א. תצלום: אוניברסיטת מישיגן, ביה"ס לסביבה וקיימות.

**

מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה ופורסם בכתב העת Law and Human Behavior בחן את יכולתם של סטודנטים לתואר ראשון לפרש ראיות סטטיסטיות, כפי שאלה מוצגות על ידי עורכי הדין של התביעה ושל ההגנה בבית המשפט. החוקרים מצאו כי מרבית הסטודנטים לא הצליחו לגלות כשלים בטיעונים ו"הגיעו למסקנות על סמך טיעונים כושלים".

כשלשכת עורכי הדין האמריקנית דיווחה על טכנולוגיית די אן איי, היא תמכה בשימוש בראיות כאלה, אבל עודדה זהירות בפרשנות של נתונים סטטיסטיים. הלשכה ביקשה מעורכי דין שלא להפריז בחשיבות הראיות המבוססות על די אן איי, והציעה שבתי המשפט הבוחנים ראיות די אן איי, יתחשבו גם ברמת העבודה במעבדה. "רק לעתים רחוקות, אם בכלל, מוצדק לומר למושבעים שלא סביר כי הדי אן איי המסוים יתאים לאדם נוסף, מלבד החשוד", נאמר בדו"ח.

גבר החולה במחלת פרקינסון שלא היה מסוגל לצעוד יותר ממטרים ספורים ללא עזרה, הורשע בשוד על סמך התאמה חלקית לפרופיל די אן איי - בגלל רשלנות של המעבדה

בנוסף, הרשת האירופאית למצוינות במחקר הגנטי הפורנזי (EUROFORGEN) וארגון הצדקהSense About Science  חיברו ביחד דו"ח שפורסם לפני חודשים מספר. כוונת הדו"ח הייתה להבהיר מה ניתן או לא ניתן לגזור מניתוח של די אן איי במסגרת ההליך הפלילי. דניז סיידרקומב קורט (Sydercombe Court), חוקרת של EUROFORGEN מקינגס קולג' לונדון, אומרת:

"כולנו נהנים מדרמת פשע טובה, ואף שאנחנו מבינים את ההבדל בין בדיה למציאות, ההבדלים עלולים לעתים להיטשטש בדיווחים עיתונאיים נלהבים מדי על מקרים אמיתיים. כתוצאה מכך, מרבית האנשים אינם תופשים את הראיות המדעיות באופן מציאותי, בעיקר בכל הקשור לדי אן איי, והדבר עלול להוביל לעיוות דין".

בעבר כבר קרה שנעשה בדי אן איי שימוש מוטעה, או כזה המבוסס על אי הבנה, והדבר הוביל לעיוות דין. גבר החולה במחלת פרקינסון שלא היה מסוגל לצעוד יותר ממטרים ספורים ללא עזרה, הורשע בשוד על סמך התאמה חלקית לפרופיל די אן איי. עורך הדין שלו התעקש לבצע בדיקות די אן איי נוספות, שכתוצאה מהן הוא זוכה. בשנת 2011, הדי אן איי של אדם סקוט תאם דגימת זרע שנלקחה מאישה שנאנסה במנצ'סטר – עיר שסקוט, המתגורר במרחק של יותר משלוש מאות קילומטרים ממנה, מעולם לא ביקר בה. סקוט לא הורשע לבסוף, בזכות ראיות שאינן קשורות לדי אן איי. מקור הטעות הייתה ברשלנות של המעבדה, שערבבה בטעות דגימה שנלקחה מסקוט בעת חקירת תקרית שולית, עם חומר החקירה של מקרה האונס.

זירת פשע, דנ"א, משטרה

הדרכה בנהלי טיפול בזירת פשע, איגוד המשטרה האירופי, אפגניסטאן. תצלום: EuroPOL

האמת הלא נוחה והלא נעימה היא שהדי אן איי של כל אחד מאיתנו עלול להימצא בזירת פשע – גם אם לא היינו במקום מעולם. יותר מזה, די אן איי שנלקח מזירת פשע עשוי היה להגיע לשם בזמן אחר, ולאו דווקא כשהפשע התרחש. מישהו יכול היה לבקר שם קודם, או להגיע למקום במקרה לאחר מכן. די אן איי עשוי גם להגיע למקום בתהליך המכונה העברה משנית, שבו הדי אן איי מועבר על ידי אדם אחר, שנושא אותו אל זירת הפשע.

בנוסף, טכנולוגיית די אן איי הולכת ומשתכללת, אולם מדובר בחרב פיפיות. מצד אחד, ניתן היום לאתר יותר בקלות ראיות די אן איי שמישות. מצד שני, קל יותר גם לאתר די אן איי שזוהם או כזה שהגיע לזירה בהעברה משנית, ועלול לבלבל את החוקרים.  אם אנשי משטרה ומשפט לא ילמדו כיצד בדיוק לפרש ראיות פורנזיות ודי אן איי, הדבר עלול להוביל לכיווני חקירה מוטעים ולעיוות דין.

בנוסף, יש לזכור שאנשים משילים די אן איי בקצב שונה. די אן איי נמצא בנוזלי גוף, כמו דם, זרע ורוק, אבל אנחנו משילים בקביעות פיסות זעירות של עור ושיער. חלק מהאנשים משילים די אן איי במהירות גדולה מאחרים – כשיש להם מחלת עור, למשל. אם גנב משתמש במקום כלשהו כמחבוא לשלל שלו, והשרת, הסובל מאקזמה, מגלה אותו במקרה ומדווח למשטרה, הראיות הפורנזיות לבדן עלולות להפליל את השרת. כמות הדי אן איי שלו שתימצא במקום עלולה לעורר את החשד שהוא בילה שם זמן רב, בעוד שלמעשה, האקזמה שלו היא שהובילה לכך שכמות גדולה של די אן איי שלו הושלה שם בזמן קצר.

אסור להפריז בחשיבות של ראיות דנ"א בבית המשפט, שם יש להסתמך עליהן רק בשילוב ראיות נוספות

מכאן נובע שמאגרי מידע ארציים, האוגרים נתוני די אן איי, מציבים מספר שאלות אתיות. מקרים רבים לא היו נפתרים לעולם ללא מאגרים כאלה. בחקירת רצח לינט וייט, פריצת הדרך הגיעה כשהמשטרה קיבלה פרופיל די אן איי של קרוב משפחתו של הרוצח. עם זאת, איסוף נתונים כזה מעלה שאלות הנוגעות לפרטיות, בעיקר בהקשר של חיפוש קרובי משפחה. התאמות חלקיות עלולות להוביל לזיהוי חיובי מוטעה של חשודים שכבר נמצאים במאגר הדי אן איי. בהתחשב בנוכחות הגדולה יותר של קבוצות מוחלשות במאגרים כאלה, זהו נושא חשוב המחייב תשומת לב.

בשנת 2011, קבוצה של מדענים העלתה את השאלה האם מאגרי די אן איי פורנזיים מגדילים את השונות ביחס המשטרתי לבני גזעים שונים. הם ציינו כי בארצות הברית, קהילות שונות מקבלות יחס שונה מהמשטרה, והדבר מוביל לפערים בשיעור הכליאה ורישום הדי אן איי. על פי החוקרים, שיעור השימוש בסמים הוא, למעשה, גבוה יותר בקרב קהילות של לבנים אבל מבצעי "קנייה ומעצר" שמבצעת המשטרה נפוצים יותר בקרב קהילות שחורות ולטיניות, ולכן מבוצעים שם הרבה יותר מעצרים.

מה ניתן ללמוד מכל המחקרים הללו: שראיות די אן איי הן כלי רב עוצמה בחקירה הפלילית ובתביעות, אבל יש להשתמש בהן בזהירות. אסור להפריז בחשיבות של ראיות כאלה בבית המשפט, שם יש להסתמך עליהן רק בשילוב ראיות נוספות. למשל, אם דגימת די אן איי נלקחה ממטבח שנפרץ, היא עשויה להיות של בעל הבית, של האורחים ואפילו של מישהו מצוות הזיהוי הפלילי (שלא הקפיד שלא לזהם את הזירה). אם החלון נפרץ באמצעות מברג, ובזירה נמצא מברג שאינו שייך לבעל הבית, הדי אן איי שיימצא עליו עשוי להיות מפליל. אם הדי אן איי מתאים חלקית או במלואו לאדם שנועל נעליים באותו מספר כמו אלה שטביעה שלהן נמצאה על הדשא מתחת לחלון, הראיות מוצקות עוד יותר. אם לאותו אדם יש קרע בבגד, שמתאים לסיבים שנמצאו על החלון – זו ראיה תומכת. אם ראיות דיגיטליות, כמו רישומי הטלפון הנייד שלו, ממקמות את האדם במקום בעת הפריצה – אף שהוא טוען שהיה במקום אחר – התמונה הולכת ונשלמת.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

ד"ר נעמי אלסטר (Elster) התמחתה בסרטן השד. היא כותבת על נושאי בריאות וגישה מבוססת-הוכחות לנושאים הקשורים בנשים.

מקורות:

Review: Genetic Policing: The Use of Dna in Criminal Investigations by Robin Williams, Paul Johnson, LIZ HEFFERNAN, The British Journal of Criminology, Vol. 48, No. 5 (SEPTEMBER 2008), pp. 699-701, Oxford University PressInterpretation of Statistical Evidence in Criminal Trials: The Prosecutor's Fallacy and the Defense Attorney's Fallacy,  WILLIAM C. THOMPSON AND EDWARD L. SCHUMANN, Law and Human Behavior, Vol. 11, No. 3 (Sep., 1987), pp. 167-187, SpringerDNA Report Raises Concerns: Study backs genetic evidence, but questions reliability of labs, statistics,  DON J. DEBENEDICTIS, ABA Journal, Vol. 78, No. 7 (JULY 1992), p. 20, American Bar AssociationDigital Evidence and the U.S. Criminal Justice System: Identifying Technology and Other Needs to More Effectively Acquire and Utilize Digital Evidence, SEAN E. GOODISON, ROBERT C. DAVIS AND BRIAN A. JACKSON, Digital Evidence and the U.S. Criminal Justice System: Identifying Technology and Other Needs to More Effectively Acquire and Utilize Digital Evidence, 2015, RAND Corporation

הקטע המקורי הופיע באתר JSTOR Dailyכאן.תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לויתמונה ראשית: צעדים על תקרת זכוכית. תצלום: ג'ון רוברט מראסיגן, unsplash.comPhoto by John Robert Marasigan on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי נעמי אלסטר, JSTOR Daily.


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על חשד לא סביר

01
נתי

מביך לראות כמה עם כל המדע, מה שקובע הוא חוסר הסדר של בני אדם, הנטיות שלהם והדעות הקדומות שלהם. עוד מולך שכדאי לא לסגוד לו על חשבון השכל הישר.