טרויה בידינו

לוח עשוי אבן גיר, באורך של קצת יותר מעשרים ושמונה מטרים, מכיל כנראה את סיפור סיומה של תקופת הברונזה. צוות של ארכיאולוגים שוויצרים והולנדים מתחומים שונים הצליחו לאחרונה  – מאה וחמישים שנה לאחר גילוי הלוח והשמדתו מיד לאחר מכן – לפענח את הסימנים שנחשבו עד כה כקישוטים בלבד. בשנת 1878, תושבי הכפר הקטן בייקוי (Beyköy) שבמערב תורכיה מצאו את החפץ המסתורי הגדול בחלקים, באדמה, ועליו חריטות של מה שנראו כציורים ושרבוטים שאינם ניתנים לפענוח. חלפו שבעים שנה עד שהשפה הכתובה על הלוח, השפה העתיקה לווית, פוענחה על ידי החוקרים.

על פי אברהרד צאנגר (Zangger), נשיא העמותה לחקר שפת הלווית Luwian Studies, הסימנים מספרים סיפורי על מלחמות, פלישות וקרבות שהוביל הנסיך רב העוצמה מוקסוּס. מוקסוס היה איש ממלכת מירה, ששלטה בטרויה לפני 3200 שנה. הכתוב מתאר את מסעות צבאו לאורך הלבנט ועד גבול מצרים, ובכלל זה את כיבושי הערים ובניית המבצרים לאורך הדרך. פלישות שכאלה מהמזרח תרמו, כך משערים, לקריסתה של תקופת הברונזה המאוחרת.

Luwian, היירוגליפים

כתובת בכתב היירוגליפים ב-Luwian, המאה ה-8 לפנה"ס, tThe Oriental Institute אוניברסיטת שיקגו. תצלום: ויקיפדיה

אבל הסיפורים הללו כמעט אבדו בתהום הנשייה. לאחר שהלוחות נמצאו במאה ה-19, הארכיאולוג הצרפתי ז'ורז' פרו (Perot) העתיק בשקדנות את כל הסימנים – לפני שהאבן נלקחה ממנו כדי לשמש בבניית מסגד מקומי. לוחות נוספים מתקופת הברונזה, שעליהם סימנים דומים, נמצאו זמן לא רב לאחר מכן על ידי השלטונות התורכיים, ואיש לא ראה אותם מאז. מאוחר יותר, החוקר התורכי בהאדור אלקים (Alkım) מצא והעתיק את ההעתקים שיצר פרו. גם הגרסה הזו כנראה אבדה, עד שעותק נוסף שלה נמצא באחוזתו של ג'יימס מלארט, ארכיאולוג נודע שהלך לעולמו בשנת 2012. הרשימות שלו כוללות את תיאור הגילוי של הלוח, הכנת העותקים והעבודה שהוא עצמו ביצע. בנו של מלארט העביר את המסמכים הללו לידיו של צאנגר.

פחות משני תריסרי בני אדם בעולם מסוגלים לקרוא את שפת Luwian. פרד ודהויזן (Wudhuizen), חוקר עצמאי הולנדי, הוא אחד מהם. בשיתוף פעולה עם צאנגר, הוא פענח את הכתוב, וביחד עם הצליחו לקבץ את הטקסט, התרגום, ביאורים מפורטים ואת תולדותיה של התגלית המרשימה. העבודה שלהם תפורסם בדצמבר 2017 ב- TALANTA – Proceedings of the Dutch Archaeological and Historical Society. צאנגר גם פרסם לאחרונה ספר על הלוח, בגרמנית, "בני הלוּוִיה ומלחמת טרויה – מחקר היסטורי".

הלווית, הקרובה מאוד לשפה החיתית, נכתבה באמצעות מערכת של 520 סימנים – תערובת של סמלים מצוירים המיצגים מילים בודדות כמו ציפור, פרה ויד, וסמלים פונטיים, המייצגים צלילים. מאז שנות החמישים קבוצה של מומחים תורכים ואמריקנים ניסו לתרגם את הכתבים בלווית, אבל פרסום הממצאים שלהם התעכב שוב ושוב, עד שכשלושים שנה לאחר מכן, כמעט כל מי שהיה מעורב בעשייה כבר לא היה בין החיים. מלארט נותר לבדו – והוא לא ידע לקרוא לווית.

כתב העת Live Science דיווח כי חוקרים שלא היו מעורבים בניסיונות הפענוח, העלו את החשש כי הלוח, וכמובן הסיפורים שהוא מכיל, אינם אלא זיוף. חלקם טוענים כי עד שלא יימצאו עדויות למה שנכתב בלוח, מחוץ לרשימותיו של מלארט, קשה יהיה לוודא את גילו ואת מידת האותנטיות של הטקסט. עם זאת, כתבים ארוכים כל כך (יותר מעשרים ושמונה מטרים!) קשה, וכמעט בלתי אפשרי לזייף, אומרים צאנגר וודהויזן, בעיקר בהתחשב בכך שמלארט לא ידע לקרוא וגם לא לכתוב את הכתב הקדום. לעת עתה, פיסת ההיסטוריה העתיקה הלא מאוד מובנת הזו, זוכה לפחות למעט תשומת לב.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

נטשה פרוסט (Frost) היא חברת מערכת אטלס אובסקורה. היא תערובת בריטית-ניו זילנדית, ותשמח לקבל תגובות מקוראים בטוויטר: @natashamfrost

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לויPublished by Atlas Obscura (atlasobscura.com) under an agreement with Alaxon

תמונה ראשית: מתוך "זעמו של אכילס" (1847), לאון-פרנסואה בנווויל (Benouville), מוזיאון Fabre. תצלום: ויקיפדיה

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי נטשה פרוסט, Atlas Obscura.


תגובות פייסבוק