יותר טובים מרובוטים

מרוב שאנחנו משתכללים, אנחנו כמעט הופכים לרובוטים. מה אפשר לעשות כדי לשמור על האנושיות שלנו?
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

הקצב שבו מתקדמים המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה הואץ לאחרונה, אבל בין הלמות התופים ניתן להבחין במשבר של תרבות. בעודנו דוהרים באגרסיביות במסלול המוביל לשליטה במכונות, אנחנו שוכחים את הבסיס המהותי של היותנו אנושיים.

בעודנו מנסים לשכלל כל תהליך עד למיטב, לאסוף נתונים נוספים ולאצור מידע נוסף, אנחנו שוכחים שמידע אינו ידע, וידע אינו זהה לחוכמה. כאשר אנשי הטכנולוגיה מנסים להרחיב את גבולות החיים, האם הם זוכרים מדוע?

המדע, כמובן, הוא יפה ויש לו חשיבות גדולה במתן הקשר לעצם קיומנו. חקירות מדעיות חושפות את האמיתות של היקום ושל המקום שלנו במרחביו, ואין ספק שלתארים אקדמיים במדע יש ערך. אבל בעודנו ממהרים לעבר המטרה ומנסים להיות טכניים יותר ויותר, עלינו להרהר גם במשמעות היותנו אנושיים. אנחנו לא צריכים לחשוש מהטכנולוגיה אלא מהאפשרות שנאבד את האנושיות שלנו.

אם אנחנו רוצים להבטיח שלא ניתן יהיה להחליף אותנו באוטומט, אנחנו חייבים לחשוב שוב על ערכם של תקשורת, שיתוף פעולה ויצירתיות לא מרוסנת

המשרות החשובות ביותר בעתיד יהיו אנושיות יותר – ולא פחות – במהותן. המטלות המתאימות ביותר לאוטומטיזציה הן אלה הכרוכות בשינון ומוכתבות מראש. אבל זה אינו חדש. מזה זמן מכונות כבר משכללות תהליכים עבור בני אדם, ומאפשרות לנו להתמקד במטלות הפחות שגרתיות, שאינן ידועות מראש. אין ספק שהבנה במידע ובטכנולוגיה היא שימושית, אבל גם ליכולות לתרגם מידע מן המכונה לעולם האנושי יש ערך רב. מיכולות אלה נוטים להתעלם משם שהן "רכות", אבל זהו בדיוק שמן הסיכה של גלגלי הארגונים היצרניים.

בעודנו לומדים למדוד ולנהל נתונים, אנחנו חייבים גם לשוב וללמוד כיצד להיות בני אדם. בעודנו לומדים לכתוב קוד, כדאי אולי שנלמד גם לכתוב שירה. בעקבות המזכרים הפנימיים בגוגל, שהטילו ספק ביכולותיהן של נשים מהנדסות, ומעיי החורבות של האפליה הנהוגה ב"אוּבר", אנחנו חייבים לחשוף את חשיבותה של האמפתיה. אם אנחנו רוצים להבטיח שלא ניתן יהיה להחליף אותנו באוטומט, אנחנו חייבים לחשוב שוב על ערכם של תקשורת, שיתוף פעולה ויצירתיות לא מרוסנת.

הנה ארבע דרכים באמצעותן ניתן להחליף את הפעילויות הממוכנות שלכם בפעילויות אנושיות.

קראו על אודות העבר

ספרות בדיונית וספרות היסטורית שאינה בדיונית יכולות להעביר אותנו לזמן ומקום אחר, ולהכריח אותנו להכיר בכך שהעולם אינו שייך לנו. מי שמפחדים מהעולם המשתנה יירגעו לגלות את נטייתו לחזור על עצמו, ומי שדוהרים קדימה עשויים לזכות בהכוונה וללמוד מטעויות העבר. אנחנו יכולים להתפעל מתיאורי התקופה וההומור של ג'יין אוסטין או לשקוע באשמה ובייסורים של הדמויות של פיודור דוסטוייבסקי. אנחנו יכולים להיזכר במזלנו הטוב אם נצלול לספריו של צ'רלס דיקנס, או נחווה את הפרשנות העוקצנית של הספרות העכשוויות המכריחה אותנו לבחון בביקורתיות את נקודת המבט שלנו.

צרו משהו בידיים

השתמשו בידיים ולא רק במוח. עברו למצב זורם עם מוזיקת ג'אז ברקע כשאתם מציירים על בד ציור. רכשו פנקס והכינו רישומי פחם, צאו לפארק בלי הטלפון שלכם ורשמו את מה שאתם רואים מסביב. לכו לשיעורי ערב בנגרות או קדרות שבהם תוכלו להפוך חומרי גלם לצורות ולחוש את הערך הרגשי של עשייה מהתחלה עד הסוף. כדי להימלט מהמחשב הנייד שלי, אני מנסה לבנות גיטרה מהתחלה, משימה שדורשת ריכוז אדיר ויותר ממאה שעות עבודה עם אזמלים ומשורים. התוצאה היא הבנה אינטימית ותענוג גדול מבניית כלי הנגינה. כל תו הוא תזכורת לתהליך הבנייה הזה, שאותו חלקתי עם אבא שלי.

למדו להאזין

היום אנחנו ממירים שיחות ב"סערות טוויטים", מתקפות דחוסות לתוך 140 תווים של פרצי רגש. אנחנו מעלעלים, מרפרפים כדי שנוכל לענות "כן, קראתי על זה". אבל קריאה-על-משהו זה לא כמו לקרוא משהו. שקלו את האפשרות להצטרף למועדון קריאה מקומי. אתם תפגשו שם אנשים אחרים שחיים אחרת מכם, וגם תיאלצו לחשוב על פרשנויות ודעות של אחרים. בעודכם קוראים את הספר הנבחר בכל חודש, חשבו עליו כעל מסע אל מעבר לאופק של אזור הנוחות שלכם. הכריחו את עצמכם להקשיב במקום להטיף, והיכנסו לכל פגישה בראש פתוח ונכונות לשמוע במקום להתווכח.

כשאנחנו יושבים בדממה, אנחנו שופטים, אנחנו מניחים הנחות. אנחנו לומדים לגלות פתיחות משום שאנחנו מזהים את הטעויות שלנו באחרים

דברו עם אדם זר, בחיים האמיתיים

לעתים החיוך הפשוט ביותר עשוי לפתוח את האפשרות להיכרות ושיחה. רגע לא תוכנן של פגישות לצדו של אדם אחר עשוי לאתגר את הדעות הקדומות שלכם. כשאנחנו יושבים בדממה, אנחנו שופטים, אנחנו מניחים הנחות. אנחנו לומדים לגלות פתיחות משום שאנחנו מזהים את הטעויות שלנו באחרים. אינטראקציות פשוטות אינן חייבות להוביל לקשר בלינקדאין. למשל, פעם, בערב זרוע גחליליות במערב פנסילבניה, שמעתי קריאה מהמרפסת הקטנה של אחד הקרוואנים. "אני לא אנשך אותך, ילד!" חייל לשעבר ממלחמת העולם השנייה, בן תשעים ומשהו, אותת לי לשבת אז התיישבתי. הוא העלה זיכרונות על תשלום בסיגריות תמורת תספורת באיטליה. הוא נותר באירופה יותר מכל החיילים האחרים, כי למרבה המזל, הוא לא נפצע ולא איבד בן משפחה. השיחה שלנו נדדה למלחמות באפגניסטן ובעיראק, לשירות צבאי ופוליטיקה, אבל במקום לזפזפ במהירות באצבע ולהתעלם מהאמונות שלו, שם, על המרפסת, הנהנתי והקשבתי.

בעודנו דוהרים קדימה לעבר העולם הדיגיטלי, כדאי לקחת צעד לאחור ולחשוב איך להשתפר. שכלול האנושיות שלנו הוא בעל ערך לא פחות מלימוד קוד. אנחנו לא צריכים להמיר אחד בשני, אלא להבין שאנו זקוקים לשניהם. למדו לתכנת בשפת פייתון, אבל אחר כך קראו ספר של פלוטרכוס. כתבו תוכניות בג'אווה, אבל קראו את ג'יימס ג'ויס. אחרת כולנו נחייה בעולם שחזה ג'ורג' אורוול.

 

אם הגעת עד לכאן....

"אלכסון" הוא כתב עת לא פוליטי המחויב להפצת ידע וערכים הומניסטיים. בחמש שנות קיומו הפך כתב העת לנווה מדבר לגולשי הרשת היגעים: מקום להתרווח בו לאחר שצלחתם את הערימה המתעדכנת של חדשות, פיתויי הרשתות החברתיות ומיזמים מסחריים אחרים המבקשים לחטוף את תשומת ליבכם.

החזון שלנו הוא לקיים מקום של קריאה שקטה ובלתי מופרעת ולעודד חשיבה רצינית בעידן של קיצורי דרך, תיוג אוטומטי וטוקבקים של מילה אחת.

לא תמצאו כאן כל פרסומות, מודעות חסות או קליקים של הסחת דעת, רק רעיונות מעוררי מחשבה של מיטב הכותבים בעולם ובארץ. התכנים חופשיים לכולם, אבל לא נוכל לעשות זאת בלעדיכם: 

לתמוך באלכסון

סקוט הארטלי (Hartley) הוא משקיע הון סיכון ומחבר הספר The Fuzzy and the Techie שהיה מועמד השנה לפרס Financial Times / McKinsey & Company Bracken Bower לכותבים עד גיל 35. הוא עבד בגוגל, פייסבוק, מרכז ברקמן לחקר האינטרנט והחברה באוניברסיטת הארוורד וכן בבית הלבן. הוא השלים שלושה תארים באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת קולומביה והוא חבר בצוות חשיבה בינלאומי של האו"ם.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

כל הזכויות שמורות לאלכסון.

Copyright 2017 Quartz. All rights reserved. Distributed by Tribune Content Agency, LLC.

The original text was published here.

תמונה ראשית: ילדה קטנה משחקת בבועות. תצלום: לאו ריוואס-מיקו, unsplash.com

Photo by Leo Rivas-Micoud on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי סקוט הארטלי, Quartz.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על יותר טובים מרובוטים