ישר לעבודה

דחיינות היא לא סתם בזבוז זמן; היא עלולה להזיק לבריאות
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

גם כשהם ניצבים מול דד ליין דוחק או ערימות של עבודה, אנשים רבים עדיין מוצאים את עצמם מבזבזים זמן ברשתות חברתיות או בהתעדכנות בתוצאותיהם של משחקי ספורט. לדחיינות עלולות להיות השלכות חמורות כשמדובר בעסקים; ומבחינת העובדים, בזבוז זמן רב מדי יכול לפגום בדד ליינים, כמו גם במערכות יחסים.

ראיות חדשות טוענות שדחיינות לא רק פוגעת בעבודה שלכם – יכולה להיות לה השפעה מזיקה משמעותית על בריאותכם.

לפי מחקר חדש, דחיינות כרונית עלולה להעמיד את הלוקים בה בסיכון גבוה לבעיות בריאות רציניות, כמו מחלות לב וכלי דם ויתר לחץ דם. פיושה סירווה (Sirois) מאוניברסיטת בישופ מקוויבק מדווחת כי נמצא מתאם שלילי בין אופי דחייני – כלומר, נטייה לדחות משימות חשובות למרות ההשלכות השליליות – לבין יתר לחץ דם או מחלות לב ודם, גם לאחר שנערכה התאמה להשפעות הגיל, המוצא האתני, רמת ההשכלה וגורמים נוספים.

מן הממצאים עולה כי דחיית משימות חשובות גורמת ללחץ, ותוספת הלחץ הזו תורמת להשלכות פסיכו-פיזיולוגיות שליליות על הגוף, שמגבירות את פגיעותו למחלות. בעבר נמצא קשר בין דחיינות כרונית לביו שורה של בעיות בריאותיות קשורות ללחץ כמו כאבי ראש, בעיות עיכול, הצטננויות, שפעת ואינסומניה.

סירווה משערת, באופן צפוי, כי דחיינים נוטים לדחות התנהגויות חשובות מבחינה בריאותית כמו ביקור אצל הרופא או התעמלות סדירה. לפי החשד שלה, הם גם מתקשים להתמודד עם הלחץ המתמיד שנגרם בשל הדחיות. היא זיהתה שתי דרכי התמודדות מזיקות – ניתוק התנהגותי (הימנעות מהתמודדות עם בעיה קרובה) והאשמה עצמית – שעלולות להחריף את הלחץ ולהשפיע בכך באופן שלילי על הבריאות.

לצורך המחקר גייסה סירווה מדגם קהילתי שכלל 182 איש שאובחנו על פי דיווחם כסובלים מיתר לחץ דם או ממחלת לב וכלי דם, לצד קבוצת ביקורת של 564 נסקרים בריאים. כל המשתתפים ענו על סדרת סקרים מקוונים שמדדו את מידת הדחיינות וסגנון ההתמודדות שלהם, כמו גם את מידת הלחץ וההשלכות הבריאותיות שמהן הם סובלים.

תוצאות הסקר הראו כי קבוצת הנסקרים שאובחנו כסובלים מיתר לחץ גם או ממחלות לב קיבלו ציונים גבוהים יותר במדדים הבודקים אופי דחייני, בהשוואה לנסקרים הבריאים שבקבוצת הביקורת. בנוסף, בקבוצה הראשונה נצפה מתאם חזק יותר בין דחיינות לבין שתי דרכי ההתמודדות המזיקות (ניתוק התנהגותי והאשמה עצמית) בהשוואה לקבוצת הביקורת.

"התיאוריה הנוכחית והראיות הקושרות בין דחיינות לבריאות תומכות בקיומו של קשר בין התכונה הזו לבין יתר לחץ דם/מחלות לב וכלי דם, שתי בעיות בריאות רציניות כרוניות ובכך שדחיינות כרונית היא גורם סיכון למצבים אלה", כותבת סירווה ב-Journal of Behavioral Medicine.

המחקר הנוכחי אמנם לא הוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין דחיינות כרונית לבין מחלות לב ויתר לחץ דם, אך התוצאות משקפות את ממצאיהם שלמחקרים קודמים שקישרו בין דחיינות לבין בעיות בריאותיות משמעותיות.

דרך אחת להתמודדות עם דחיינות כרונית שסירווה מציעה היא להוריד את רמת הלחץ על-ידי טיפול במחשבות ביקורתיות באופן חריף, המכשילות התמודדות סתגלנית.

טקטיקה נוספת היא שינוי יחידות הזמן שבאמצעותן אנו מודדים תאריכי יעד. במאמר חדש שהתפרסם ב-Psychological Science, ניל לואיס ג'וניור מאוניברסיטת מישיגן ודפנה אויזרמן מאוניברסיטת סאות' קרוליינה מדווחים כי שימוש ביחידות זמן קטנות יותר – 90 יום במקום שלושה חודשים או 48 שעות במקום יומיים – יכול לגרום לאירועים עתידיים להיראות קרובים יותר.

בשני מחקרים התבקשו 162 נחקרים לדמיין את עצמם מתכוננים לאירוע כלשהו, כמו פרזנטציה בעבודה או בחינה, שהיה עתיד להתקיים בעוד ימים, חודשים או שנים. אלה שחשבו על הזמן ביחידות הקטנות ביותר (ימים, במקרה הזה) דמיינו שהוא יתרחש מוקדם הרבה יותר: בממוצע 30 יום מוקדם יותר כשחשבו עליו במונחים של ימים, בהשוואה לחודשים.

שורת מחקרים נוספת מצאה שיחידת הזמן השפיעה גם על המועד שבו אנשים היו מוכנים להוציא לפועל את תכניותיהם. למשל, נחקרים אמרו שהם יתחילו לחסוך לפנסיה פי ארבעה יותר מוקדם כשנאמר להם בעוד כמה ימים הם עתידים לפרוש (14,600) בהשוואה לכמה שנים (40 שנה).

אויזרמן אומר כי הטריק הזה "יכול להועיל לכל מי שצריך לחסוך לפנסיה או לחינוך של הילדים, להתחיל לעבוד על עבודה או על תזה, פחות או יתר לכל מי שיש לו מטרות לטווח רחוק או שרוצה לעזור למישהו שיש לו מטרות כאלה".

מקורות:

Lewis, N. A., & Oyserman, D. (2015). When Does the Future Begin? Time Metrics Matter, Connecting Present and Future Selves. Psychological Science. doi: 10.1177/0956797615572231Sirois, F. M. (2015). Is procrastination a vulnerability factor for hypertension and cardiovascular disease? Testing an extension of the procrastination–health model. Journal of Behavioral Medicine, 1-12. doi: 10.1007/s10865-015-9629-2

 

המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי APS Observer.


תגובות פייסבוק

3 תגובות על ישר לעבודה

01
שם מלא

מה שמדווח שונה ממה שנטען כמסקנה. יש כאן מתאם חיובי בין מחלות דם לבין דחיינות, ולא כפי שנטען, מתאם שלילי בין דחיינות למחלות דם. זה בהחלט יכול להיות מעניין להבין למה לחולי דם יש נטייה לדחיינות, אבל אין זה בהכרח קשר דו כיווני. כדי לבדוק את מה שנטען כאן שהמחקר בודק צריך לעשות את ההיפך: לקחת דגימה מייצגת של אנשים, לבודד מתוכם את ה'דחיינים' ולבדוק כמה מהם סובלים ממחלות דם.