יש גבר לבן וסטרייט בבית?

על שימושים בשפה שמחזקים את האי-שוויון בין גברים לנשים
X זמן קריאה משוער: 2 דקות

"גברים פותרים בעיות אחרת מנשים"; "נשים פותרות בעיות אחרת מגברים". במבט ראשון, נראה ששני המשפטים מעבירים בדיוק את אותו המידע. אבל ממחקר שהתפרסם בשנת 2012 ב-European Journal of Social Psychology עולה, כי כנראה שאחד מן המשפטים הללו מחזק את האי-שוויון בין גברים לנשים, בעוד השני לא עושה זאת.

סוזן ברוקמילר (Bruckmüller) מאוניברסיטת ארלנגן-נירנברג שבגרמניה ועמיתיה למחקר ביקשו לברר איך שימושים שנעשים בשפה במטרה להשוות בין אנשים וקבוצות בחברה, משפיעים על האופן שבו האנשים והקבוצות הללו נתפסים. לדוגמה, המשפט "שוטרים פותרים בעיות אחרת מכבאים" מציב את ה"כבאים" בעמדה של "נורמה לשונית". במחקרים קודמים נמצא כי כאשר נעשית השוואה בין שתי קבוצות בעלות מעמד שווה, המעריך נוטה להניח שהקבוצה שמוצבת בעמדת הנורמה הלשונית (במקרה הזה, קבוצת הכבאים), היא בעלת כוח רב יותר ומעמד רם יותר מאשר הקבוצה השנייה (במקרה הזה, קבוצת השוטרים), שמוגדרת ביחס לקבוצה הראשונה – ל"נורמה הלשונית".

החוקרים סקרו מחקרים קודמים שהראו שמאפיינים כהשתייכות לרוב או למעמד חברתי פריבילגי גורמים לכך שקבוצות מסוימות של בני אדם – למשל, גברים, לבנים, סטרייטים – ייתפסו פעמים רבות כ"נורמה". כדי לחקור אם ואיך תורמים הדפוסים הלשוניים האלו להבדל בכוח ובהשפעה בין קבוצות בעולם האמיתי, ברוקמילר ועמיתיה ביקשו מהמשתתפים במחקר לקרוא טקסט שעוסק באחד משני הנושאים הבאים: ההבדלים בין גברים לנשים בסגנון ההנהגה שלהם, או ההבדלים בין נשים לגברים בהעדפותיהם לפעילויות פנאי. לחלק אחד מהמשתתפים בכל קבוצה ניתנה גרסה של הטקסט שמתייחסת אל גברים כנורמה הלשונית שאליה עמדו הנשים בהשוואה; לחלק השני ניתנה גרסה של הטקסט שמתייחסת אל נשים כנורמה הלשונית שאליה עמדו הגברים בהשוואה. לאחר קריאת הטקסט, התבקשו המשתתפים למלא שאלון בנושא פערים בין נשים לגברים.

אחרי שקראו טקסט בנושא סגנון הנהגה שבו גברים, בניגוד לנשים, הוצבו כנורמה הלשונית, המשתתפים נטו יותר לציין כי ההבדלים בין שני המינים הם גדולים ולגיטימיים. הם נטו יותר גם לשימוש בסטריאוטיפים מגדריים. עם זאת, לקריאת טקסט בנושא פעילויות פנאי שהציבו את הגברים כנורמה לשונית, לא היה את אותו האפקט: לא הופיעה נטייה מוגברת לקבלה של הבדלים מגדריים כלגיטימיים ולשימוש בסטריאוטיפים.

כותבי המאמר טוענים כי התוצאות עשויות להצביע על כך שהתייחסות לקבוצה החזקה כאל נורמה לשונית מחזקת סטריאוטיפים שליליים רק בהקשרים שבהם השוני אכן קיים – כך במקרה של הנהגה בניגוד למקרה של פעילויות פנאי. זאת ועוד, הכותבים הצביעו על החשיבות של איזון בין הצורך לשימוש בשפה יפה לצורך בתקשורת בהירה בכתיבה מדעית. הם הציעו כי, כל אימת שהדבר מתאפשר, על חוקרים להשתמש בהשוואות "יותר מ-" ולא בהשוואות "פחות מ-" בגלל שמחקרים מראים כי "קוראים נוטים להעריך השוואות "יותר מ-" באופן חיובי יותר".

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי APS Observer .


תגובות פייסבוק