דומינו ספרותי כאשר התעוררנו בבוקר

רפרוף אסוציאטיבי על-פני ספרים חדשים וישנים
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

1

אף פעם לא דיברתי כל כך הרבה. אני מדבר איתך כשאת מסתכלת בי או כשאנחנו מכבים את האור ואת נצמדת אלי ומבקשת ממני שלא אשתוק, אבל אני ממשיך לדבר אלייך גם אחרי שנרדמת ואני שומע אותך נושמת, וכשאני מתעורר בבוקר ואת יוצאת לקנות עיתון ואני נבהל לגלות שאינך, כמעט נרדם שוב, משתרע על המיטה ונדמה לי שלא רק הסדינים והשמיכה עוטפים אותי אלא גם חום נוכחותך, ואני אוהב להישאר כך, ישן עדיין אבל קרוב מאוד ליקיצה, מערב תחושות חיצוניות בחלום, שומע את המפתח במנעול, את צעדייך הזהירים, את רעש המים בכיור, רעש הספלים ומסחטת המיץ, אני מריח את הלחם הקלוי ואת הקפה, פוקח את עיני ורואה אותך מעברו השני של המסדרון, במטבח שדלתו פתוחה למחצה, את מסיטה את שיערך באצבעות מתוחות ואני רואה את צדודיתך המרוכזת בסידור הספלים, מהורהרת מאוד, כאילו את לא בטוחה שחסר משהו.
(אנטוניו מוניוס מולינה, ״הפרש הפולני, 2013)

2

כשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם.
(אאוגוסטו מונטרוסו, ״הסימפוניה הגמורה״,1983)

3

נשימתו הכבדה והצפצפנית של אבי פילחה את השקט הלילי של החדר. עולם הילדות שלי היה מוגן בזכות ההתנשפויות האסמטיות שלו, אשר הרגיעו את הבהלה שאחזה בי לעת ההתעוררות. כאשר הירח הגבוה מילא את שמי הסמטה, נחסמה האימה הלילית כבר בסורגי החלון. לא אהבתי להביט בחדרי כאשר היה שרוי באפלה, היא ניפחה לממדים מפלצתיים את הבגדים התלויים ואטמה גם את הראי שעל דלת הארון. נהגתי להחזיק את עפעפעי סגורים עד אשר כבשה אותי השינה. אני רוצה לזכור זאת: חיי ידעו גם ימי תום בהם די היה לעצום עיניים כדי לא לראות.
(אלבר ממי, ״נציב המלח״, 1966)

4

כאשר התעוררנו, השעה היתה אחת-עשרה והדוור כבר צילצל פעמיים, הוכחה נוספת שהחיים מחקים את האמנות.
(חוליו קורטאסר, ״הספר של מנואל, 1973)

5

הנשיקה כמו הגיעה ממרחק עצום. היא שטה לאורכו של הנהר עד למסוף המטענים בקצה המזח, רפרפה מעל לקו הטהור של הגשרים התלויים בין הגדות, ריחפה מעל הקצף של הגלים המתנפצים על חומת הטיילת, עד לרגע שבו התהוותה כיצירה של חום, נוזל ואור וטיפסה את כל ארבע עשרה הקומות של מלון סבוי כדי למצוא לעצמה סוף-סוף מקום בחיבוק רווי התשוקה של אלדו קסידי עם אשתו של חברו הטוב ביותר.
(ג׳ון לה קארה, ״מאהב תמים וסנטימנטלי״, 1971 )

6

אחרי שנה יחד חש שלווה. הוא גם חש את הסוף. אבל דבר לא תמך בדעתו. הכל נראה יציב ונמשך חזק. אולי, בעוד זמן-מה, ידברו בזהירות על חתונה, על ילד, משהו מסוג השלב הבא. אבל כאדם העומד באמצע שדה ויודע כי במקום כלשהו הרחק נובט העשב הרע שישמיד הכול, עמד גם הוא ולא ראה דבר.
(אמיר גוטפרוינד, ״מזל עורב״, 2013)

7

עיניה כבושות בחיקה, נשארה דומם, ולובן גווה מנצנץ מבין חוצני גלימתה שנתבדרו. חזה התרומם והתנמך ונשימתה טרופה, נשמעת. לילה הרה שם מצור על החדר ועל שני בני אדם זרים זה לזה. עכברים לרבבות התרוצצו בתוך זה הלילה בעסקנות מרובה, בסודי סודות, בלי שנשמע קולם, ואיזה רצח פלאי בוצע בו גם כן. רחוק מכאן, או אפילו סמוך-סמוך, פילחה ירייה את החשכה, ובעקבותיה צרחה נואשת. זולת זה — הרי עוד פעפעה האהבה שהיתה זרועה בזה הלילה כבכל שאר הלילות מסוף העולם ועד סופו.
(דוד פוגל, ״רומן וינאי״, 1932?)

 

עטיפות של ספרים המוזכרים בדומינו השבוע

עטיפות של ספרים המוזכרים בדומינו השבוע

מקורות: 1. אנטוניו מוניוס מולינה הוא חתן פרס ירושלים לשנת 2013. ספרו האחרון בעברית, ״הפרש הפולני״, פורסם בספרד בשנת 1991 ותורגם מספרדית על ידי טל ניצן בהוצאת ״עם עובד״. 2. אאוגוסטו מונטרוסו (2003-1921) הוא מגדולי הסופרים של אמריקה הלטינית. ״כשהתעורר הדינוזאור עוד היה שם״ נחשב לסיפור הקצר ביותר בתולדות הספרות, (אף יותר מסיפורו הידוע יותר של המינגווי), וראה אור בעברית בקובץ ״הסימפוניה הגמורה״ בהוצאת הספריה החדשה, גם הוא בתרגומה של טל ניצן. 3. אלבר ממי הוא סופר ופילוסוף יהודי-צרפתי יליד תוניסיה, אשר התפרסם בעיקר בזכות מחקריו אודות הכיבוש בעידן הפוסט קולוניאליסטי. ״נציב המלח״, אוטוביוגרפיה מלאת זעם אודות ילדותו בתוניסיה ונעוריו בפריז, נערכה על ידי אלבר קאמי וזכתה בפרסים ספרותיים רבים. היא תורגמה לעברית על ידי יונתן רטוש ב-1960. 4. חוליו קורטאסר (1984-1914) הוא מגדולי הסופרים בשפה הספרדית. ״הספר של מנואל״, רומן פוסט-מודרני וספרו הפוליטי ביותר, זכה בפרס מדיסי ב-1973. הוא מעולם לא תורגם לעברית. 5. ״מאהב צעיר וסנטימנטלי״ היה נסיון יוצא-דופן של ג׳ון לה-קארה להתמודד עם פרסום הרומן המשולש שניהל עם בני הזוג ג׳יימס וסוזן קאנאווי. הוא נחשב לספר הראשון הדן בדו-מיניות בחברה האנגלית, אך זיכה את מחברו בביקורות קטלניות ובתביעות משפטיות. הספר ראה אור בעברית בתרגום של צילה אלעזר ב-1998. 6. אמיר גוטפרוינד הוא מבכירי הסופרים בישראל. ״מזל עורב״ ראה אור בהוצאת זמורה-ביתן ב-2013. 7. ספרו הגנוז של דוד פוגל, ״רומן וינאי״, התגלה בעזבונו על ידי לילך נתנאל בשנת 2010 וראה אור בהוצאת ״עם עובד״.  

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב
§ מחשבה |
- דימוי שערכריסטי וייט, ״ללא כותרת״, 2006

תגובות פייסבוק

תגובה אחת על כאשר התעוררנו בבוקר

01
מאיריס

דומינו עם הקוראים:
"וכמו מתוך שינה כבדה של יום שישי אחר הצהריים שאתה ניעור ממנה בגרון דואב יבש ולרגעים אינך בטוח כלל אם אתה ישן עדיין או שמא התעוררת באמת, יצאתי מן המכונית, עברתי בחצר שלו, שגשם אימתני ממש הכה בה, חלפתי על פני האבנים, האבנים העתיקות שלו, על פני מאובניו, על פני הכלובים הפתוחים של התרנגולות והשרקן שבאו והלכו מהם כרצונם - אף פעם לא סגר חיה בכלוב,
אף פעם לא נעל את דירתו - ונעמדתי מול דלתו."
(דרור בורשטיין, "אחות שמש", 2012)