כיצד המוח משכך את כאב הדחיה החברתית

בתור יצורים חברתיים עם צורך בסיסי להשתייך לקבוצה, רוב בני האדם מכירים את כאבה של דחייה חברתית. פחד קהל, עצב בעקבות פרידה מבן זוג שעזב, חרדה מפני נידוי- תפיסה כל אלה כחוויות פסיכולוגיות, יוצרת אשליה רווחת כי קל יותר להתגבר עליהן באופן עצמאי ("זה בראש שלך"), בהשוואה לפציעה פיסית המסבה כאב, אותה אפשר רק לחבוש ולהמתין עד שתחלוף התחושה העצבית הלא נעימה. בשנים האחרונות, עם זאת, מצטברות ראיות שלפיהן כאב חברתי אינו שונה מהותית מכאב פיסי של ממש. חוקרים החלו להבחין בכך בעקבות סריקות fMRI ובהמשך, אותר גם הגן המשותף לרגישות לשני סוגי הכאבים. שינוי מסוים באותו גן יגרום לאנשים להיות רגישים יתר על המידה לדחייה חברתית, והכאב הנובע ממנה יורגש בעצמה רבה יותר. בעקבות ממצאים אלה ניסו חוקרים נוספים, בהצלחה חלקית, לבחון האם תרופות גנריות לשיכוך כאבים עשויים לשכך גם כאבים חברתיים.

מחקר שפורסם לאחרונה על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת מישיגן, איתר את המנגנון הנוירולוגי בו המוח משתמש כדי לשכך בעצמו חוויות כאב כתוצאה מדחיה חברתית. בעשור האחרון צוות החוקרים בראשותו של דיויד סוּ, חקר בעיקר את המנגנונים לשיכוך כאב פיסי, אך בעקבות ממצאי השנים האחרונות הפנה הצוות את תשומת הלב גם לכאב רגשי וכך, לראשונה, הצליח להראות כי המוח האנושי משתמש באותה מערכת אופיואידים (כימיקל המשתחרר למרחב הסינפטי בין תאי עצב במוח, תוך עמעום אותותיהם) לשיכוך שני סוגי הכאב. כמו כן, התגלה כי מינונים שונים של אופיואידים, גרמו לרמת חסינות שונה בפני דחיה חברתית.

במהלך המחקר, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Molecular Psychiatry, התבקשו 18 מבוגרים לבחון פרופילים של רווקים ורווקות ולבחור באלה שהכי מוצאים חן בעיניהם בהיבט הרומנטי. הנבדקים שיערו כי מדובר בפרופילים אמיתיים אך למעשה היתה זו רק סימולציה מלאכותית בהשראת אתרי דייטים, שהחוקרים יצרו לשם הניסוי. בעודם מחוברים למערכת הדמיה מוחית (PET scan), הודיעו להם החוקרים כי הרווקים/רווקות שהם בחרו כדייט פוטנציאלי דחו את בקשתם ליצירת קשר. סריקות המוח הראו שחרור אופיואידים בעיקר בחלקי המוח הקשורים לכאב פיסי. במקביל, שוחררו אופיואידים גם בסינגוליט קורטקס הקדמי, אזור במוח המקבל מידע מעובד אודות גירויים בסביבה ותורם לעיבוד המידע הקוגניטיבי והרגשי. ככל שפעילות האופיואידים באזור זה היתה רבה יותר, המשתתפים פחות נטו לדווח על רגשות שליליים בעקבות הדחיה החברתית.

החוקרים מתכוונים להרחיב את המחקר ולבדוק כיצד פועלים האופיואידים במוחם של בעלי חרדה חברתית. כיוון מחקרי זה מעניין במיוחד לאור המגמה בעשרים שנה האחרונות, להתייחס לכאב כרוני (כאבי גב, למשל, או כאבי פנטום) בתור תהליכי למידה וזיכרון שהשתבשו. הרחבת התייחסות זו גם לכאב רגשי הנובע מדחיה חברתית, עשויה לסלול את הדרך לפיתוח טיפול יעיל בחרדה חברתית כרונית.

מקורות"תגובתה של מערכת האופיונידים לדחייה וקבלה חברתית"- המאמר בכתב העת Molecular Psychiatry."המוח מייצר משככי כאבים כדי להפחית כאב חברתי"- מאמר בטלגרף

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק