לטובה, ברור שלטובה: היא יכולה להיות בת זוג, אמא, בת או חברה לעבודה -- בכל המקרים, נוכחות נשית מצליחה לשפר את התנהגותו של הגבר באשר הוא
X זמן קריאה משוער: 2 דקות
בשנה שעברה הסתובב באינטרנט שיר שלכאורה חובר על-דיי הראפר ג'יי זי, זמן קצר לאחר הולדת בתו הבכורה, בלו אייבי קארטר:
"לפני שנכנסתי לעניינים ועשיתי ת'מיליון/ הייתי אומר שרמוטה בלי חשבון/ שר את זה חורז את זה ממש בלי לחשוב/ עכשיו שיש לי בת אני מבין שזה לא טוב."
השיר אמנם היה זיוף, אבל שורה של מחקרים מגבה את הרעיון שלקשר הדוק עם נשים יכולה להיות השפעה דרמטית, לטובה ולרעה, על האופן שבו גברים חושבים ומתנהגים, הן בבית והן במקום העבודה:
מסתבר כי מנכ"לים ממין זכר נוטים לשלם לעובדיהם פחות ולעצמם יותר לאחר שנולדים להם בנים, אך לא כך קורה אם נולדות להם בנות. מנכ"לים שיש להם בנות בכורות דווקא משלמים לעובדיהם יותר, ונותנים את העלאות השכר הגדולות ביותר לעובדות[1].
הזדהותם של אבות לבנות עם תפקידי המגדר המסורתיים נוטה לרדת: יש פחות סבירות שיסכימו עם הצהרה כמו "מקומה של האישה בבית" למשל, וסבירות גבוהה יותר שיסכימו שגברים צריכים לרחוץ כלים ולעשות מטלות אחרות[2].
לאחיות, לעומת זאת, יש השפעה הפוכה – גברים שיש להם אחיות נוטים דווקא לגלות יותר הזדהות עם החלוקה המגדרית המסורתית, להיות שמרניים יותר מבחינה פוליטית ולהשתתף פחות בעבודות הבית[3].
גם גברים הנשואים לעקרות בית יראו העדפה לחלוקה מסורתית של העבודה. הם נוטים לראות בעין רעה הימצאות של נשים במקום העבודה, לתפוס ארגונים שמעסיקים אחוז גדול של נשים כאילו הם פועלים באופן טוב פחות, ולהראות פחות עניין בהגשת מועמדות לחברות שמנוהלות על-ידי נשים. הם גם מונעים לעתים קרובות יותר קידום מנשים הראויות לכך[4].
לעומת זאת, עבודה בחברת נשים יכולה לעודד שוויוניות בבית. גברים שעוברים ממקצוע "גברי" כמו בניין או הנדסה למקצוע "נשי" כמו אחיות או הוראה, משתתפים יותר בעבודות הבית, גם כאשר בוחנים זאת בהתחשב בשינויים בהכנסה ובשעות העבודה[5].
אבל ממסלולי קריירה בלתי-שגרתיים לאו דווקא נובעים תפקידים לא מסורתיים בבית: גברים שמרוויחים פחות מנשותיהם דווקא עושים חלק קטן יותר של עבודות הבית בהשוואה לבנות זוגם.[6]
לאור הממצאים הללו, מסתבר כי נשים שמעוניינות בקידום בעבודה ובחלוקה שווה של המטלות בבית צריכות לעבוד אצל מנכ"ל גבר שיש לו הרבה בנות, אין לו אחיות ואשתו עובדת, ולהתחתן עם גבר שעובד בחברת הרבה נשים ויש לו תלוש משכורת שמן משלהן.
כל הזכויות שמורות לאלכסון.©2013 The Atlantic Media Co., as first published in The Atlantic Magazine. Distributed by Tribune Media Services, Inc
מקורות:
Aug. 2013)
תגובות פייסבוק
7 תגובות על כיצד נשים משנות את הגברים בסביבתן
מעניין מאוד אבל אי אפשר להיכנס למקורות. תהיתי כמה גברים עושים שינוי מקצועי והופכים להיות אחות רחמנייה אחרי שהיו פועל בניין?
הי אורלי, המקורות כוללים אבסטרקט, הפתוח לכלל, ואת הטקסט המלא של המחקר, הפתוח לכל סטודנט או מרצה עם אישור ספרייה -- בוודאי תמצאי אחד כזה בין חברייך
היי רנה,
תודה על התגובה אבל הספרייה קצת רחוקה לי ואין לי אי שם חברים סטודנטים או מרצים. יש כאן כמה ספריות ואפילו אוניברסיטאות אבל האם אצליח לקרוא את המקורות אונליין (או רק דרך ספרייה?)?
מבלי קשר להתעניינותי להעמיק במקורות, הרעיון והתוכן מעניינים מאוד!
התוצאות לא בהכרח נכונות בישראל.
היי אורלי, תוכלי לנסות ולחפש את המקורות דרך google scholar אמנם לא כל המאמרים נגישים, אך חלקם, ואם תוכלי להשיג סיסמא של אוניברסיטה או מכללה כלשהי, תוכלי להגדיל את ההיצע. בהצלחה!
תודה רותם.
אני אנסה :-)
קצר, ממוקד, וממקד.
לא פשוט למצא "מנכ"ל גבר שיש לו הרבה בנות, אין לו אחיות ואשתו עובדת, ולהתחתן עם גבר שעובד בחברת הרבה נשים ויש לו תלוש משכורת שמן משלהן."
אוקיינוס של שתיקה
רוני אלפנדרירומן וישניאק צילם עולם אנושי שנעלם, ובהמשך חייו המיר את המבט האנושי...
X רבע שעה
זה בידינו
עומייר חקהקטע הקצר שלפניכם עוסק במנופים של היכולת האנושית. אז אולי אתחיל באמת...
X 3 דקות
מחכים וממתינים
אין שני דברים זהים. הדבר נכון כגישה לוגית, פילוסופית, והוא יסוד מוצק בניתוח הלשוני בשיטה הסטרוקטורלית. פועל יוצא מכך הוא שאם יש שני דברים בלשון שנראים זהים, שדומים מאוד בתפקיד שנראה שהם ממלאים או במשמעות המיוחסת להם, ראוי לבדוק מה ההבדלים ביניהם. הצורך הזה קורא לנו לעיון מדויק והוא מתגלה ברמות שונות של הניתוח. קל במיוחד להדגימו בתחום המילון, כלומר במצב שבו יש לנו שני פריטים מילוניים שנראים חופפים במשמעות.
דוגמה ישירה זימן לי שלט פרסום ביציאה הדרומית מנתיבי איילון, אל כביש מספר 1. השלט, המקדם פרויקט של הקמת נתיב תחבורה חדש, אמר כך: ״קשה להמתין, שווה לחכות״.
קהל היעד הוא הנוסעים בכביש הקיים, כביש מהיר שברוב שעות היום התנועה בו מתנהלת בעצלתיים, בעומס בלתי סביר. המפרסמים, כלומר האחראים על התשתית החדשה המוקמת, מבקשים לנחם את הנהגים התקועים בפקק וזוחלים בדרך, ואומרים להם שאמנם קשה להמתין, כלומר בפקק בתשתית הנוכחית, אבל ״שווה לחכות״, כלומר לחכות עד לפתרון ההולך ומוקם.
על פי רוב, פרסומאים אינם בלשנים והם בוודאי אינם עוסקים בחקר השפה, אבל תפקידם דורש חושים חדים לאופן שבו הציבור מבין מסרים מילוליים, ומוּדעות לדרכי הביטוי הנפוצות. בארבע מילים, אורך המסר בשלט שאמור ללכוד את עיניהם ואת תודעתם של הנוסעים, הוא קצר וקולע ומובן לכל. והיתרון שבו, מבחינתנו כאן, הוא שהוא מבדיל בין ״להמתין״ ו״לחכות״. הניסוח מראה שהמחברים משתמשים בהבדל הזה, שבו למעשה טמון כל המסר.
לפני שנים לא מעטות, בחיפה של ילדותי, ההבדל בין ״להמתין״ ו״לחכות״ היה עניין של סביבה חברתית. בבתי הספר העירוניים אמרו ״לחכות״ ואילו בבית הספר הריאלי אמרו ״להמתין״. מי שעברו ל״ריאלי״ נאלצו לשנות מעט את העברית שבפיהם, ו״להמתין״ נכפה עליהם מכוח השימוש שרווח בחצר ובכיתה, מפי התלמידים והמורים. כלומר, חוקרים שייגשו לטקסטים מבתי הספר בחיפה בשנות השישים והשבעים ויתהו מה ההבדל, עשויים לגלות שהוא אכן עניין של סביבה חברתית, של דיאלקט שרווח אז בבית הספר ״הריאלי״.
כיום, ובוודאי כשמדובר בשלט פרסומת ביציאה מתל אביב, המיועד לקהל הרחב, אפילו מעבר לתושבי גוש דן, אין מדובר בהבדל בין דיאלקטיים או בין סוציולקטים (כלומר הלשון המאפיינת קבוצה או סקטור בחברה).
עוד לפני מחקר מדויק ובחינה מדוקדקת על סמך מופעים רבים של שני הפעלים – ״להמתין״ ו״לחכות״ - בטקסטים עבריים של השנים האחרונות, אפשר בכל זאת להעלות קווים ראשונים להבדלים ביניהם. נראה כי ״להמתין״ מיוחד יותר לטווח הקצר, לצפי לפרק זמן מוגבל, קצר, ולא יותר. ״לחכות״, לעומת זאת, מצביע על פרק זמן ארוך יותר, שאולי אינו ידוע או אף בלתי מוגבל. אינספור מערכות של מענה מוקלט מבקשות מאיתנו ״אנא המתן ותיענה לפי התור״, והכוונה היא בהכרח לכך שאמור לחלוף פרק זמן קצר יחסית עד שיענו לנו. או כך לפחות רוצים שנרגיש ונחשוב. לא נתקלתי מימיי בהקלטה שאומרת ״אנא חכה ותיענה לפי התור״.
יתכן שלפועל ״לחכות״, ובוודאי בציווי, יש משמעות של השעיה, של עצירת הזמן. במצבים לא מעטים בעברית שלנו, האמירה ״חכה״ או ״חכי״, בוודאי כשהיא נאמרת בדחיפות או בבהילות, היא בקשה לחדול. ולא נתעלם גם מ״חכה חכה״ המאיים, שמביע כוונה לפגוע בזולת או להשיב לו מנה אפיים, בעתיד, בזמן לא ידוע – ראיה נוספת לכך ש״לחכות״ קשור גם לעצירת הזמן. ״את חכי לי ואחזור״, אומר השיר, והכוונה הרומנטית היא שהיא תחכה גם זמן רב, ובוודאי לא בתור, לא דקות אחדות עד שתיענה על ידו. המילים העבריות הן מתוך גרסה לשיר רוסי של קונסטנטין סמיונוב משנת 1941, והוא נועד לעודד את החיילים שיצאו לחזית עם הצבא האדום של ברית המועצות למלחמה נגד גרמניה הנאצית. שניים תרגמו את השיר לעברית, ב-1943: אברהם אבן שושן ואברהם שלונסקי. בכל מקרה, הבקשה שלו ממנה היא שתחכה גם אם התנאים יהיו קשים, ״גם בקדור מסגריר הלב, את חכי בָּחום, את חכי עת אחרים ישתכחו עד תום״. אכן, ״לחכות״ כאן הוא לא רק במובן הארוך ביותר, אלא אפילו מכוון להשעיית הזמן.
הבירור המלא והמדויק צריך, כמובן, להיעשות על סמך שלל דוגמאות מטקסטים עכשוויים, במבט ביקורתי משווה. יחד עם זאת, דומה שהפרסומאים מהיציאה מתל אביב קלעו להבדל הדק של ״להמתין״ ו״לחכות״, ועשו זאת תוך פרק זמן קצר, קצר יותר מזה שנדרש להקמת נתיב התחבורה החדש.