עומד במריו כמה טוב לגנוב

תגידו את האמת. בעצם לא: אל תגידו כלום, כל מה שתאמרו עשוי לשמש נגדכם. אבל אתם יודעים את התשובה: כן, גם אתם מורידים קבצים פירטיים של ספרים, גם אתם נהנים מהם בלי לשלם.

טוב מאוד! ברוכים הבאים למועדון. כמו הרבה דברים שאנחנו עושים ולא תמיד מוכנים להודות בהם, הורדה של ספרים אלקטרוניים מכל מיני אתרים ידועים יותר וידועים פחות, היא עניין של תשוקה.

כן, אני מכיר את הנימוק הכלכלי. תגידו שזאת סתם דרך לא לשלם על הספרים, תגידו שהפצה פירטית של ספרים גוזלת את ההכנסות של המחברים, של הוצאות הספרים, של המפיצים ושל החנויות. נכון, אם תגידו דבר כזה, אומר לכם שאתם צודקים, אבל עוד נחזור לכך בהמשך הדברים.

בינתיים, התשוקה. אתה קורא על ספר, מוצא שמישהו מזכיר אותו במאמר בעיתון זר, בכתב עת, ואתה חושק בו, או שאתה מסתקרן ואתה רוצה להציץ בו, לקרוא פרק, לבדוק מה יש בו, לא דרך מה שכתוב על הכריכה או דרך ההודעות לעיתונות של יחצנים שלא קראו את הספר, ולא דרך תקצירים באתרים של חנויות ספרים. קראת משהו על הספר, מישהו קרא אותו ואמר עליו דברים מעניינים, ואולי מישהו הזכיר אותו בדרך אגב, כשכתב על נושא רחב יותר, ואתה נדלקת. התשוקה, התשוקה...

כל עוד אין חנות גלובלית עם כל הספרים זמינים לעלעול, אתה תקוע. אל תגידו לי שאפשר לדפדף בכל ספר ב"אמזון" ובמקומות דומים: גם שם אפשר לקרוא דברי שיווק, וכל מה שכתוב באתרי המכירות ממילא חשוד.

אז מה נותר לנו לעשות? לחפש את הספר, כמובן. לא היום ולא כאן נדבר על היעלמות הספרים מן החנות הממוצעת במדינת ישראל. אבל כשמדובר בספרים באנגלית או בשפות הגדולות האחרות של העולם, אנחנו תקועים. ואפילו אם אנחנו נמצאים בניו יורק או בסן פרנסיסקו: אנחנו תקועים. אין מקום שמחזיק את כל הספרים ומאפשר לנו לקחת אותם ליד.

אז "לחפש את הספר" הופך לחיפוש הקובץ האלקטרוני. מצאת, הספר כולו בידיך. לא מצאת, אתה בידיים ריקות. ואם מצאת, הספר אצלך לעלעול, להתרשמות, לקריאה פה ושם, או לקריאה מההתחלה ועד הסוף. הספר אצלך, והוא שלך.

סחורה גנובה? בוודאי. במצב הדברים העכשווי, מי שמוריד קובץ של ספר, משתתף בגניבה, שותף לדבר עבירה. וכבר מניתי את רשימת הנפגעים. אין פה שום "לכאורה" משפטני. הסופר הפסיד תמלוגים, ההוצאה הפסידה הכנסות, וכמוה גם המפיצים והחנות (אם הספר היה נמכר פיזית, בחנות פיזית). אין צורך שתסבירו לי את ההשלכות: בלי הכנסות המחבר לא יחיה, ההוצאה לא תתקיים, המפיצים לא יוכלו להתפרנס וגם החנות לא תוכל להחזיק מעמד. אני יודע.

אבל מה איתי, כלומר איתנו הקוראים? אנחנו החוליה החלשה בשרשרת המזון הזאת. אבל אנחנו מי שעבורם בא הספר לעולם. אז מה יהיה עלינו? כשהספרים יקרים, כפי שהם בימינו, קניית ספר היא הימור בסיכון גבוה. וכשהספר לא זמין לעיון, וכדי להחזיק אותו אתה חייב להזמין אותו מחו"ל, העניין נעשה עוד יותר יקר, והסיכון גדל.

ובכלל, רוב מי שמורידים קבצים של ספרים ממילא לא היו קונים אותם: הם מורידים את הספרים האלקטרוניים כדי להתנסות, לבדוק, להציץ. או אולי כדי לערום אותם במחשבה שהם יקראו אותם אחר-כך, פעם, מתישהו.

ומה עם מי שמורידים ספרים שאף אחד כבר לא קונה אותם, ובקושי נותר מי שקורא בהם? הרי אלו גואלים ספרים משיכחה! לאחר שספר עשה את המסע המסחרי שלו, מסע שמתקצר והולך בשנים האחרונות, קריאה בגרסאות הדיגיטליות היא גאולה לספר, ובוודאי גם שמחה גדולה למחברו. אדם כותב, אדם שכותב באמת, רוצה בעיקר שיהיה מי שיקרא את מה שהוא כתב. יקרא, יותר מאשר יקנה. המחבר רוצה שאנשים יחשקו בתוכן הספר יותר מאשר שהם יתפתו לקנות אותו.

זוכרים את הרדיפה סביב העולם אחר פושעי ה-MP3? זוכרים את המאבק האדיר של תעשיית המוזיקה ושלוחיה אחר מי שהפיץ מוזיקה באתרים שהיו זמינים לכל? לא ניכנס לפרטי הפרשה שהיום נראית רחוקה וכמעט ביזרית ומשעשעת. תעשיית המוזיקה למדה להרוויח בדרכים אחרות, מה שנקרא "לשנות את מודל ההכנסות שלה".

זה מה שצריך לקרות לתעשיית הספרים. כמה שנלחץ עליה בהמונינו, בין היתר על ידי הורדה פירטית של ספרים אלקטרוניים וקבצי תוכן, כך נקרב את היום שבו היא תשרת אותנו נכון ותתייחס אלינו כפי שמגיע לנו. חכמת ההמונים, לא?

והערה קטנה: הסחורה היא לא הספר. הסחורה היא מה שכתוב בו, הטקסט.

ואם כבר הערתי, אז הנה גם עצה קטנה מגנב ספרים ברשת, עצה חינם לבעלי הזכויות, למו"לים: תמצאו דרך לגבות כסף על קריאת הספר, לא על ההחזקה בו. גביה לפי דפדוף, גביה לפי זמן שהייה בעמוד, גבייה לפי מספר העמודים שנקראו. ומחיר שונה לספר שלא נמכרו ממנו עותקים פיזיים מזה חצי שנה, שנה או עשור, מחיר שונה לספרים אקדמיים, שבהם כספי ציבור שימשו לצורך פרסומם. תחשבו על מסלקה מרכזית שתבטיח שההכנסות יילכו למי שטרח על התוכן: קודם כל למחבר הספר, ולאחר מכן להוצאה.

עד אז, אנחנו בתקופת מעבר. הטכנולוגיות הישנות והמושגים הישנים הופכים אנשים כמוני וכמוכם לפושעים, לגנבים, לגוזלי לחמם של רבים. אני יודע, אני יודע. אבל התשוקה לספר, למה שכתוב בו, לאפשרות לקרוא מה שכתבו אנשים במקומות רחוקים, היא הלחם שלי.

תגנבו. בסוף ננצח וכולם ירוויחו.

 

א' מריו הוא מהנדס אוניות ואזרח העולם.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי א' מריו.
§ מחשבה | # אינטרנט
- דימוי שער"גנב של איסור?", תצלום: מרק ביארנס


תגובות פייסבוק

3 תגובות על כמה טוב לגנוב

01
לימור

תשתית כמו שאתה מדבר עליה לספרים בעברית קיימת באפליקציית עברית. נכון, המגוון שם לא רחב אבל הוא עדיין יותר גדול מחנות הספרים הממוצעת וכל ספר אפשר לקרוא את הפרק הראשון שלו בחינם בלי לקנות אותו. אני קראתי ככה הרבה פרקים ראשונים של ספרים ששמעתי עליהם ואלה מהם שמספיק אהבתי גם רכשתי את הספר דיגיטאלית.
בתור מי שבולעת ספרים בעברית בקצב גבוה אבל גרה בחול ללא כל ספריה בעברית באזורי האפליקציה הזו מהווה פתרון ממש נוח.