כמו הציפור, אולי קצת יותר

לבעלי החיים יש מאפייני אישיות, גם למינים הרחוקים מאיתנו מאוד. האם נדע לצאת מעצמנו ולהביט בהם נכון?
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

תיאוריות העוסקות באישיות של בני אדם מתמקדות כבר זמן רב במה שמוכר לנו בשם "חמשת הגדולים" – חמישה ממדים של האישיות, המתארים את מרבית האופנים שבהם בני האדם מתנהגים בזמנים ובהקשרים שונים. הממדים הללו הם המצפוניות (הנטייה להישמע לכללים), חביבות (היכולת להסתדר בקלות עם אחרים), מוחצנות (היכולת להפגין רגשות), נוירוטיות (הנטייה לחרדה, דיכאון או עוינות) ופתיחות לחוויות חדשות (נטיות יצירתיות ואמנותיות). העקביות שבהתנהגותנו במצבים שונים היא שמסבירה לעתים קרובות מדוע לא כולנו זהים.

משום שהאישיות האנושית צמחה במהלך האבולוציה, עלינו לצפות למצוא את עקבותיה גם בקרב מינים אחרים

ממש כמו תכוניות גופניות, תכונות אישיות מתאימות לתיאוריית האבולוציה של צ'רלס דארווין. ראשית, תכוניות אישיות מופיעות במגוון רחב, מאחר שעצם מושג האישיות מרמז כי אנחנו שונים זה מזה באופנים מסוימים. שנית, תכונות אישיות אינן מושפעות רק מהסביבה, יש בהן גם מרכיב תורשתי גדול. ולבסוף, במקרים רבים, ישנן תכונות המעניקות לפרטים מסוימים יתרון בכל הקשור לרבייה ולהורשת הגנים שלהם לצאצאים, ומדגימות בבירור את יתרונם של המתאימים ביותר.

משום שהאישיות האנושית צמחה במהלך האבולוציה, עלינו לצפות למצוא את עקבותיה גם בקרב מינים אחרים. אבל ההבנה שלנו את אישיותם של בעלי החיים התעכבה במשך שנים בגלל פחד מפני האנשה שרווח בקרב חוקרי חיות, והיעדר הסכמה על האופן שבו אישיותם ניתנת לתיאור. לעתים קרובות מתארים אישיות של בעלי חיים בתואר "מזג" או "אופני התמודדות" או "תסמונות התנהגותיות" (מה שתמיד נשמע לי יותר כמו מחלה מאשר צורת קיום). לעתים תכופות, חיות מתוארות פשוט במונחים של רמת התעוזה או התוקפנות שלהן. עם זאת, לאחרונה החלו מדענים להשתמש ב"חמשת הגדולים" כמסגרת לבחינה של אישיות בקרב בעלי החיים.

למצפוניוּת יש היבטים רבים כממד אישיותי, והיא בדרך כלל מתארת אנשים שמתכננים את צעדיהם מראש, אנשים מאורגנים ואמינים, חרוצים, בעלי משמעת עצמית ויסודיים. קשה להבחין בתכונות כאלה אצל בעלי חיים אחרים: ברגעים אלה אני מתבוננת בחתולים שלי שוכבים להנאתם בכתם שמש על הספה. הם בילו שם את היום כולו. יתכן שאני יכולה לחזות את התנהגותם (ועל כן לסמוך עליהם), אבל קשה לכנות אותם חרוצים. ייתכן שממצאי מחקרים קודמים נכונים: מצפוניות קשורה לתכונות מורכבות מכדי שנוכל לייחס אותן לחיות, או שפשוט לא ניתן למצוא אותה בהן.

קוף, הודו, לנגור אפור

קוף לנגור אפור, הודו. תצלום: אוטקרש סינג

האם אנחנו מוגבלים על ידי הנטיות האנושיות? האם השאלות שאנו שואלים והשיטות המשמשות אותנו באמת מתאימות לבחינת מינים אחרים?

אבל האם אנחנו מוגבלים על ידי הנטיות האנושיות? האם השאלות שאנו שואלים והשיטות המשמשות אותנו באמת מתאימות לבחינת מינים אחרים?

מרבית מדדי האישיות האנושית תלויים בדיווח עצמי, שבו בני אדם מדרגים הצהרות על פי המידה שבה הן מתארות אותם, כמו: "אני מצוברח לעתים רחוקות", "יש לי דמיון עשיר", או "לעתים קרובות אני שוכח להחזיר דברים למקומם". על סמך דיווחים כאלה, הנבדקים מקבלים ציון על כל אחד מממדי האישיות.

ומרבית המדדים הנוגעים לאישיות בעלי חיים מבוססים גם הם על דיווחים, אבל לא כאלה הנמסרים מפי החיות, כמובן, אלא על ידי בעליהן או המטפלים שלהן. אנחנו נשענים על הערכתם של בני אדם, האם אנו מנסים לקבוע עד כמה בעלי החיים הללו דומים לבני אדם, במקום לבדוק מה מגדיר "אישיות" בעולמם שלהם?

בניסיון לברר האם היעדר עדויות לקיומה של מצפוניות בממלכת החי נובע מהטיות אפשריות כאלה, עמיתי הפסיכולוג פרנק סאלוואי (Sulloway) מאוניברסיטת קליפורניה (ברקלי) ואני נקטנו בגישה שונה, שתוצאותיה פורסמו לאחרונה בכתב העת Psychological Bulletin. ראשית בחנו את כל התיאורים המשמש בדרך כלל במדידות מצפוניות אצל בני אדם. השתמשנו ברשימה הזו, הכוללת 103 מונחים, וסקרנו לעומק את הספרות המדעית, כדי לבדוק מתי משתמשים במונחים אלה לתיאור התנהגות של חיות.

ישנן מאות דוגמאות של התנהגות מצפונית בממלכת החי, החל בדגים הבונים קינים מסודרים למשיכת בני זוג פוטנציאליים, וכלה בעכברים המפגינים רמות שליטה שונות ביצרים או ביכולת לדחות סיפוקים. ישנם חרקים שמפגינים שיטתיות בעת חיפוש מקום להטלת ביציהם, ואילו אחרים לא; ישנם כלבי נחייה שדעתם מוסחת בקלות, ואחרים שנותרים מרוכזים. חלק מדגי הגוּפּי בוחרים בני זוג באופן "חסר אחריות", וישנן פרות שקצב הלב שלהן עולה כשהן מצליחות ללמוד לבצע מטלה חדשה.

מצפוניות אינה דומה בהכרח אצל חיות ואצל בני אדם. דבורים אמנם אינן מציעות לעצמן מיטה, אבל הן נבדלות זו מזו ברמת הניקיון והסדר. דבורים שהן קברניות טובות יותר – אלה המסלקות גופות מתים מתוך הכוורת – חוות פחות מחלות ויש להן צאצאים רבים ובריאים יותר. עכבישים שיוצרים רשתות מסודרות יותר לוכדים יותר טרף, וציפורים עצלות אינן מגורשות מן הלהקה משום שבזמנים של מחסור, הן יכולות לסייע לקרוביהן לשמור על הגוזלים.

כשהנתונים שלנו נותחו מבחינה סטטיסטית, עלו מהם שני סוגים של מצפוניות המאפיינים בעלי חיים – סוג אחד קשור להתנהגות יצרנית וכיבוד כללים, הנצפים בעיקר בקרב ציפורים, ובמידת מה גם אצל חרקים. הסוג האחר הוא התנהגות שיש בה יותר הפגנת יכולת ושאיפה להישגים, והוא נפוץ יותר אצל פרימאטים ויונקים. מינים אחרים הפגינו התנהגויות מצפוניות משני הסוגים, והוכיחו כי ממש כמו אצל בני אדם, גם אצל חיות, להתנהגות מצפונית עשויים להיות היבטים רבים.

עם זאת, לא גילינו עדויות מוצקות לחלק מהיבטים המצפוניות המוכרים מבני אדם, כמו יושר, כיבוד המסורת ומשמעת עצמית. תכונות אלה קשורות לרוב לתחושה של מחויבות מוסרית, ויתכן שאותה קשה למדוד אצל בעלי חיים, מאחר שהן אינן מסוגלות לדווח לנו על מניעיהן.

למרות שמצאנו שפע ראיות למצפוניות אצל בעלי חיים אחרים, המחקר שלנו הוגבל משום שנקודת המוצא שלנו התבססה על מינוח וחייבה מבט אנתרופוצנטרי. יתכן שגילינו התנהגות שיש בה קיום כללים דווקא בקרב ציפורים ודבורים, כי זה מה שמדענים מצפים למצוא, ולעומת זאת אנחנו מחפשים התנהגות מורכבת יותר מבחינה קוגניטיבית אצל בעלי חיים שנדמה לנו כי הם דומים לנו יותר.

כדאי יותר לחשוב מחדש על האופן שבו אנחנו בוחנים אישיות בכל בעלי החיים (כולל בני אדם). אנחנו לא חייבים לשפוך את התינוק עם המים, אבל השאלונים המבוססים על עדות אישית מוגבלים ביכולתם להעריך את המגוון האמיתי של ההתנהגויות הקיימות בקרב 8.7 מיליון מיני חיות שעמם אנחנו חולקים את כדור הארץ.

הפסיכולוגית ג'אנה אוהֶר (Uher) מאוניברסיטת גריניץ' בלונדון הציעה להשתמש בגישה התנהגותית כדי חקור את אישיותם של בעלי חיים. הדבר מצריך קודם לקבוע עם אילו בעיות התמודד כל מין במהלך התפתחותו, בהקשרים של טורפים, ליקוט מזון ומערכות יחסים חברתיות. ברגע שנגדיר את הבעיות הללו, ניתן יהיה להעריך את מגוון ההתנהגויות והתכונות בהתאם למענה שהן מספקות.

לא מפתיע יהיה לגלות רצף של תכוניות אישיות ברחבי ממלכת החי. מפתיעה יותר היא העובדה שעד כה התכחשנו לקיומה של מצפוניות בקרב בעלי חיים שאינם אנושיים. אף שאנו רוצים לחשוב שאנחנו מיוחדים ויוצאי דופן, ההבדל בינינו לבין חיות אחרות הוא, כפי שאמר דארווין, "אמנם עצום, אבל בוודאי הבדל של כמות בלבד, לא של איכות".

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מִיקל מריה דלגאדו (Delgado) מבצעת מחקר פוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה וטרינרית באוניברסיטת קליפורניה (דייוויס). ספרה, שנכתב ביחד עם ג'קסון גלקסי,  Total Cat Mojo ראה אור בשנת 2017. היא מתגוררת בסקרמנטו, קליפורניה.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

ציפור צדה יתוש, אוסטרליה. תצלום: ג'ף פארק, unsplash.com

Photo by Geoff Park on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי מִיקל מריה דלגאדו, AEON.


תגובות פייסבוק