כשאות קין צורב בנפש

מה הן ההשפעות הנפשיות של סטיגמה? כיצד מושפע הפרט מדעות קדומות נגד קבוצה שהוא משויך אליה?
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

ביוונית עתיקה ובלטינית, סטיגמה הייתה אות שסימן אדם, כמו למשל עבד, שנתפש כנחות. היום, המילה "סטיגמה" מציינת סימן בלתי נראה, שנוצר מכוחן של תפישות חברתיות שליליות, אות שיכול לפגוע בדיוק כמו אות פיזי שמוטבע בבשרו של אדם.

חוקרים באקדמיה רואים בסטיגמה מאפיינים שמיוחס להם ערך נמוך בהקשר חברתי נתון ומשפיעים באורח שלילי על בני-אדם. יש לא מעט ראיות לכך שסטיגמה יכולה לערער בריאות נפשית של אדם באמצעות שורה של מנגנונים, כמו למשל גישה מוגבלת למשאבים חיוניים.

בדרך כלל, חוקרים אוספים נתונים על סטיגמות באמצעות מדדים סובייקטיביים של דיווח-עצמי. אך גורמים פרטניים מסוימים – כמו חסכים בוויסות של רגשות – יכולים להשפיע על האופן שבו בני-אדם תופשים סטיגמה, והדבר לשבש את המדידה. החוקרים צ'רלס ל. ברטון, קייטי וונג וג'ון אי. פצ'נקיס (Chales L. Burton, Katie Wang, John E. Pachankis) מאוניברסיטת ייל ביקשו להגדיר מדד אובייקטיבי יותר לסטיגמה, כזה שישקף את הפערים בכוח החברתי, הכלכלי והפוליטי שקיימים באורח בלתי תלוי בחוויות הסובייקטיביות של האדם.

ברטון ועמיתיו ערכו סידרה של מחקרים, שפורסמו בכתב העת Clinical Psychological Sciences, ובהם טיפלו בצורך במדד אובייקטיבי לחוויות הקשורות לסטיגמה. החוקרים מסבירים: "המחקר הנוכחי מציג מדד חדשני ואובייקטיבי להערכה של הקשרים בין סטיגמה, חסכים בוויסות רגשי ופגיעה בבריאות הנפש בקרב אנשים בעלי בטווח רחב של תכונות אשר בשלן הם סובלים מסטיגמות".

במחקר הראשון, החוקרים זיהו 93 זהויות, מצבים בריאותיים ומאפיינים אישיים הנגועים בסטיגמות שמעבר לטווח הצר של סטיגמות מיניות או גזעיות/אתניות שחוקרים מתרכזים בהן בדרך-כלל. לאחר מכן, הם גייסו אנשי אקדמיה הנחשבים למומחים בתחום הסטיגמה וכן אנשים מהציבור הכללי, כדי שהללו ידרגו את הנכונות שלהם לבוא במגע עם סוגים שונים של אנשים, הנושאים כל אחת מהסטיגמות האמורות – עמית לעבודה, מטפל בילד או כלה/חתן פוטנציאליים. המדד שהתקבל שיקף את הדרגה שבה כל זהות או מאפיין פרטניים סובלים מסטיגמה ברמה הסוציו-תרבותית.

המחקר השני בחן את הקשר בין סטיגמה תרבותית, חסכים בוויסות רגשי ושתי בעיות בתחום הבריאות הנפשית: תסמיני דיכאון ובעיות בשימוש באלכוהול. ידוע שחוויות הקשורות לסטיגמה נוטות לגרום למתח, שעלול לרוקן את יכולות הוויסות הרגשי ולגרום לבעיות בתחום הבריאות הנפשית. על אף שהקשרים הללו תוארו במחקרים שנעשו בעבר, ידוע רק מעט על האופן שבו מתח כללי בחיים (כלומר גורמי מתח שאינם נובעים מדעה קדומה או מסטיגמה) עלול להשפיע על הקשר בין המשתנים הללו.

על ידי שימוש בסולם שנקבע במחקר הראשון, החוקרים ביקשו מן המשתתפים לבחור את אותן סטיגמות שהם מזדהים איתן, ולאחר מכן לדרג את הסטיגמה שהם מרגישים שהיא משפיעה עליהם ביותר, או הייתה החשובה ביותר מבחינתם. החוקרים המירו את הדירוגים הללו ל"ציון בסטיגמה תרבותית". הם גם אספו נתונים על חסכים בוויסות הרגשי, תסמיני הדיכאון, בעיות האלכוהול וכן על המתח הכללי בחייהם של המשתתפים. כדי לקבוע מהי ההשפעה הייחודית של הסטיגמה התרבותית, החוקרים שיקללו את תפישות הסטיגמה של המשתמשים על ידי שימוש ב"סולם האפליה היומיומית" (Everyday Discrimination Scale), המודד את התדירות שבה אדם חווה יחס בין-אישי גרוע בגלל אותה זהות שלו שיש עליה סטיגמה ואשר נודעת לה ההשפעה העזה ביותר.

התוצאות הראו שחסכים בוויסות רגשי הם המנגנון שקושר בין סטיגמה תרבותית ודיכאון, וכן בין סטיגמה תרבותית ובעיות אלכוהול. במלים אחרות, התוצאות רומזות לכך שסטיגמה תרבותית חזקה יותר עלולה לגרום לאדם להיות פגיע יותר למתח כללי בחיים ולהשפעותיו של המתח הזה על בריאותו הנפשית.

המחקר הנוכחי תורם הן למחקר בתחום הסטיגמה והן לחקר ויסות הרגשות, על ידי קביעה של מדד אובייקטיבי לסטיגמה תרבותית. הסולם מציע לחוקרים כלי שבאמצעותו ניתן לבחון את ההשפעה של סטיגמה תרבותית בנפרד מהתפישה של האדם את הסטיגמה. ברטון ועמיתיו מציעים שמחקר עתידי יבחן כיצד אפשר לשנות את המדד הזה, כדי שהוא יוכל לייצג סטיגמה הצטלבותית, שכן בני-אדם חווים סטיגמות מרובות שיש להן משמעות בחייהם.

ראיות המצביעות על יחס של מיתון בין מתח כללי בחיים וההשפעה העקיפה של סטיגמה על הבריאות הנפשית עשויות להיות בעלות השלכות עבור מי שעובדים עם קבוצות שסובלות מסטיגמות. אם נעזור למי שנפגעים מסטיגמה לשפר את מיומנויות הוויסות הרגשי שלהם ולהתאים את עצמם למתח הכללי של החיים, אנו עשויים להפחית את ההשפעה של הסטיגמה התרבותית על הפגיעוּת המוגברת שלהם לבעיות בתחום הנפשי.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מקורות

Burton, C. L., Wang, K., & Pachankis, J. E. (2018). Does getting stigma under the skin make it thinner? Emotion regulation as a stress-contingent mediator of stigma and mental health. Clinical Psychological Science. doi:10.1177/2167702618755321

תרגם במיוחד לאלכסון: אדם הררי

המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.

תמונה ראשית: ברזל לסימון בעלות על בקר. תצלום: אימג'בנק / גטי ישראל

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי APS Observer.


תגובות פייסבוק