כשהמוסר עולה על הפסים

מה ההבדל בבחירות המוסריות שלנו כשהן נעשות בתאוריה, לעומת מצבי אמת בחיים עצמם?
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

חוקרים משתמשים לעתים קרובות בתרחישים היפותטיים כדי להבין כיצד אנשים מתמודדים עם שאלות מוסריות, אבל מתוצאות ניסויים עולה כי לעתים קרובות התרחישים הללו אינם משקפים את התנהגות אמיתית. הממצאים, שפורסמו בכתב העת של האגודה האמריקנית לחקר הפסיכולוגיה, Psychological Science, מצביעים על כך כי מול מצבים הדורשים בחירה בחיים האמתיים – להבדיל מן התרחישים הבדויים – אנשים מקבלים החלטות תוך שהם נוטים להתמקד יותר בתוצאות ופחות בעקרונות המוסריים המדריכים אותם.

"הממצאים שלנו מעלים את האפשרות כי ישנו נתק בין שיפוטים מוסריים היפותטיים לבין התנהגות מוסרית בחיים האמיתיים", אומר החוקר דיס ה. בוסטין (Bostyn) מאוניברסיטת גנט הבלגית, העומד בראש צוות החוקרים. "מצאנו כי לא רק ששיפוטים מוסריים היפותטיים ברובם אינם קשורים להתנהגות בחיים האמיתיים, אלא שגם אצל יחידים, ההבדלים המנבאים את השיפוט המוסרי ההיפותטי אינם מנבאים את ההתנהגות בחיים האמתיים".

"בעיית הקרונית" הפכה לפרדיגמה המהותית במחקר הפסיכולוגיה של המוסר: המשתתפים עומדים מול תרחיש היפותטי שבו קרונית ניתקה ודוהרת על המסלול והיא עומדת לפגוע בדרכה בחמישה אנשים. הם יכולים לא לעשות דבר, ובמקרה זה חמישה אנשים ימותו.  לחליפין, הם יכולים למשוך בידית שתסיט את הקרונית לפסים אחרים, ובמקרה זה רק אדם אחד ימות.

החלטות המשתתפים תלויות בשאלה האם הם מתמקדים בנזק הכללי שנגרם או בעיקרון המוסרי התובע שלא לפגוע באיש, ומחקרים שנערכו במהלך עשרות שנים מצביעים על מגוון של גורמים שקשורים בהחלטות שאנשים מקבלים.

על אף העובדה שפרדיגמת בעיית הקרונית נפוצה כל כך, בוסטין ועמיתיו מאוניברסיטת גנט, זיבֶּן סבנהאנט (Syben Sevenhant) וארנה רוטס (Arne Roets) שמו לב שאך מעט מחקרים בדקו האם התגובות לדילמות היפותטיות כאלה באמת מתיישבות עם ההחלטות המוסריות שמקבלים אנשים בחיים האמיתיים.

במחקר הנוכחי, 192 סטודנטים מילאו שאלון מקוון שהכיל סדרה של דילמות מוסריות היפותטיות, והערכות של מדדים אישיים שונים, ובכלל זה הרצון באתגר קוגניטיבי, נטיות אנטי-סוציאליות, יכולת הזדהות עם רגשות הזולת, בחירת נקודת ראות, זהות מוסרית ואמפטיה לבעלי חיים.

שבוע או שבועיים לאחר מכן, המשתתפים הגיעו למעבדת המחקר, וראו שם מכונה המייצרת זרם חשמלי, מחוברת לשני כלובי מתכת – באחד היו חמישה עכברים, ואילו באחר היה עכבר אחד. על צג המחשב המחובר למכונה נראתה ספירה לאחור של 20 שניות. החוקרים אמרו למשתתפים שבתום הספירה לאחור, הכלוב ובו חמשת העכברים יקבל זרם חשמלי כואב מאוד אבל לא קטלני; עם זאת, המשתתפים יכלו לבחור ללחוץ על כפתור שיעביר את מכת החשמל לכלוב שבו עכבר אחד בלבד. בפועל, אף אחד מהעכברים לא קיבל מכת חשמל.

אחרי הניסוי, החוקרים ביקשו מהנבדקים להסביר את הסיבות להחלטות שקיבלו, ולספר אילו התלבטויות או תחושות אי נוחות חשו בעקבות ההחלטות הללו.

קבוצה נפרדת של 83 משתתפים ענו על שאלון מקוון ולאחר מכן הגיבו לגרסה היפותטית של אותו תרחיש עכברי.

התוצאות הראו כי המשתתפים שהגיבו לתרחיש הבדיוני נטו פי שתיים לבחור באפשרות הפסיבית, לעומת משתתפים שנאלצו לבצע את הפעולה בעצמם.

משתתפים שהעדיפו את לקבל החלטות בהתבסס על תוצאות אפשריות, נטו יותר לומר שהם ילחצו על הכפתור ויעבירו את הזרם בתרחיש הבדוי, והם גם הביעו פחות ספק ואי נוחות כתוצאה מהחלטתם. אבל ההעדפה שהנחתה את החלטות המשתתפים לא באמת באה לידי ביטוי בניסוי במעבדה.

"ברור שהדילמות ההיפותטיות הללו מודדות משהו שקשור הדוקות לקוגניציה המוסרית בחיים האמיתיים ואנחנו חושבים שמחקר המבוסס על שיפוטים היפותטיים עדיין חשוב מאוד להתפתחות תחום המחקר", אומר בוסטין. "עם זאת, המחקר שלנו מעלה את האפשרות כי מאמרים המבוססים רק על קבלת החלטות היפותטית עלולים להחמיץ גורמים מכריעים מהותיים בהתנהגות המוסרית בחיים האמתיים".

אף כי הקורבנות במחקר הזה היו עכברים ולא בני אדם, החוקרים טוענים כי השיקולים המוסריים הם זהים בשני סוגי התרחישים.

בוסטין מציין כי משתתפים שבחרו ללחוץ על הכפתור בתרחיש האמיתי במעבדה, נטו לעתים קרובות להתנצל ולחוש צורך לתרץ את מעשיהם בשיחה שלאחר הניסוי, נטייה העשויה להאיר את אי ההתאמה בין ההתנהגות בחיים האמתיים ובין קבלת ההחלטות ההיפותטית.

"יכול להיות שבעת הכרעות היפותטיות אנחנו חופשיים לבחור את האפשרות המקובלת ביותר מבחינה חברתית, ולא כך הדבר כשאנחנו צריכים לחיות עם השלכות הבחירה שלנו", הוא מסביר. "עם זאת, בחיים, הלחץ 'לעשות את הדבר הנכון' גדול בהרבה".

 

המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: מה לעשות? תצלום: מובריז מהדיזאדה, unsplash.com

Photo by Mubariz Mehdizadeh on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי APS Observer.

תגובות פייסבוק