לא מבאס להזדקן

מחר, 17 בינואר, אחגוג את יום הולדתי ה-57. ואתם יודעים מה? אני מתרגשת.

אני אוהבת להזדקן.

לא תמיד הייתי כזאת.

אם להיות כנה ולהודות על האמת, מעולם לא הייתי כזאת.

עד לאחרונה פחדתי פחד מוות מתהליך ההזדקנות.

הייתי מוטרדת מכל מה שהחמצתי, ממה שלא יהיה לי, ממה שלא יחזור שוב, ממה שכנראה עולם לא יהיה לי , ממה שעשוי לקרות, ממה שעלול לא לקרות...אי שם למטה למטה התבוססו להם הדאגה החרטה וכל האיכס.
אך השנה אני מרגישה ש-וואו אני עומדת להיות בת 57 וזה מספר גדול. הוא גדל משנה לשנה! זה אחלה.

לכבוד היום הגדול הזה, ישבתי ורשמתי 57 דברים שאני יודעת עכשיו שהם נכונים. אם יתמזל מזלי ואגיע בשנה הבאה לגיל 58 אוסיף עוד תובנה לרשימה. אני אמשיך כל עוד הדבר יתאפשר לי, בשאיפה ליצור רשימה ארוכה ארוכה.
אז הנה התובנות שלי:

1. להזדקן זו מתנה.
2. אינני "זקוקה" לבוטוקס.
3. לרדת במשקל אינו מטרה בחיים.
4. התאהבות איננה אהבה ורק לעיתים רחוקות היא הופכת לאהבה.
5. נרקיסיסטים הם חברים גרועים ובני זוג מחורבנים.
6. שיער ארוך הולם כל גיל. חולצות בטן לא כל כך.
7. עקבים גבוהים מכאיבים. גמרתי עם זה.
8. אמנות משמחת אותי יותר מבגדים חדשים.
9. החיים שלי הררררבה יותר נעימים כאשר אני חולקת אותם עם כלב.
10. סוכר הוא רעל. אספרטיים גורם לסרטן. הפסקתי עם שניהם.
11. אנחנו נגמלים מחברויות מסוימות.
12. שיער אפור זה מגניב.לאנשים מסוימים...
13. להיות רווקה מושבעת לא היה התוכנית שלי מלכתחילה אבל יש לכך יתרונות. בתור התחלה, אני מעבירה ערוצים מתי שמתחשק לי.
14. אני מעדיפה ספרים אמיתיים על פני ספרים אלקטרוניים.
15. ספרים ומוזיקה אינם פריטים אופציונליים בתקציב.
16. לשקר זה לא בסדר. תמיד.
17. אנחנו זקוקים לחטאים מתוקים.
18. אם הוא אינו משתמש בחוט דנטלי בחיים לא יהיה בינינו כלום.
19. החורף בניו -אינגלנד מוערך יתר על המידה.
20. אני מקווה שכף רגלי לא תדרוך יותר בקניון. בעיקר לא בכזה שיש בו מתחם מסעדות.
21. אני אוהבת חיות יותר מדי מכדי שאוכל אותם.
22. האמנויות הן סיבת הקיום שלי.
23. גישה חיובית היא הדרך הנכונה.
24. אלכוהוליסטים אינם כיפיים. (הם רק חושבים שהם כאלה).
25. כאשר אני מביאה את איימי האמיתית לעבודה אני עובדת הרבה יותר טוב.
26. ללכת לישון מוקדם זה נהדר.
27. גם טכנולוגיה היא דבר נהדר ולא, לא רק עבור אנשים צעירים.
28. מערכות יחסים הם לעיתים רחוקות 50/50. ואם כבר אמרתי אז 20/80 לא מקובל.
29. "תעברי הלאה" זו עצה יוצאת מן הכלל.
30. חיוך. (זה כל כך סקסי).
31. קניות רק לעיתים רחוקות, אם בכלל, לא מעלימות את הריקנות.
32. אמירת תודה זו דרך חיים.
33. לעולם לא אצביע לרפובליקנים. אין צורך לחזור להצהיר על כך ללא הרף בפייסבוק.
34. אני יכולה ליהנות מארוחה בלי לצלם אותה.
35. אני רוצה להיות חברה של פטי סמית ושריל סטרייד.
36. מה שנכון עבורי עשוי להיות רע עבור מישהו אחר. מגניב!
37. עוגת יום הולדת היא קטגוריית מזון של פעם בשנה.
38. הדור שלי באמת הוליד את מיטב המוזיקאים. אני קצת מקובעת בנושא הזה.
39. "מה הסיפור שלך?" הרבה יותר מעניין מאשר "במה את עוסקת?"
40. הגשמה עצמית ולא הכנסה היא המדד להצלחה.
41. זול זה הכי לא מדליק.
42. החיים אינם חזרה גנרלית. כולם יודעים את זה. אבל עכשיו אני יודעת זאת.
43. מת מזמן.
44. להתאכזב ממישהו זה כואב. לצפות שהוא ישתנה מכאיב עוד יותר.
45. כל אחד הוא האדם המיוחד של מישהו. תפגין כבוד.
46. להגיד לא זה הרבה יותר מנומס מאשר לומר אולי ולהתכוון ללא.
47. כבד את הגבולות של אחרים. הקשב להם כאשר הם אומרים לא.
48. תגיע.
49. תרום בעילום שם.
50. "עשה משהו שמפחיד אותך" איננה בהכרח מנטרה חכמה.
51. תחושת הבטן שלי יודעת הכול. התפקיד שלי הוא להקשיב ולציית. נקודה.
52. בטחון הוא דבר מעורר השראה. יהירות היא פוגענית. ההבדל ביניהם הוא תהומי.
53. סרקזם הוא מנגנון הגנה.
54. לסבך דברים לא מעיד על עליונות אינטלקטואלית.
55. יש סוגים רבים של חכמה.
56. מסתבר שכל מה שאנו צריכים זו אהבה. (תודה, פול+ג'ון).
57. יש לך יום הולדת רק אם אתה חי על הפלנטה היפה הזו. אז חגוג.

אני בטוחה שהייתי יכולה לכתוב לפחות עוד 20 או 30 תובנות. אבל הבטחתי לעצמי שאכתוב רק את 57 התובנות הראשונות שיעלו בראשי.

בשלב זה כבר זמן רב שאני מסובבת בג'ונגל הזה. עם יד על הלב אני יכולה לומר שאני מרגישה כיום הרבה יותר נוח עם עצמי מאשר הרגשתי אי פעם בחיי. מפני שאני רוצה הרבה פחות. זו נוסחת היפוך: לצמצם כדי למקסם.

אנשים רבים שאני מכירה מדברים בפתיחות ובאומץ על הפחד שלהם מפני הזמן שחולף. אני מבינה את זה. יתכן שהם מפחדים שלא יספיקו לדחוס הכול בזמן שנותר להם – את החוויות, את מערכות היחסים, המסעות, הספרים, הקונצרטים, הטיולים, כוסות הקפה, הבירות מה שזה לא יהיה.

אנ'לא יודעת. אף אחד לא יודע, גם האנשים שמקבלים איזשהו רמז מוקדם באשר לזמן שנותר להם, אינם יודעים. אנחנו פשוט לא יודעים מתי כל זה יסתיים.
איכס, זה נשמע רגשני, טוב אז נעבור הלאה...

בהתחשב בעובדה שהמוות הוא קפריזי, יתכן והמפתח הוא להרפות מהציפיות עד כמה שניתן. פשוט לומר, כאן אני נמצאת עכשיו. וודאי שיש דברים שאני מקווה שאספיק לעשות ולראות. אבל ב,עכשיו" הזהי, יש לפניי כל מה שיש להעריך. זה עצום. זה מדהים. או שאולי זה קטן ומענג. או רק מהנה. או רק בסדר כזה. בסדר זה טוב. באמת.

הנקודה היא שזה מספיק.

אני מספיקה.

אני חיה. ותיכף יש לי יום הולדת. אני עומדת לאכול קצת עוגה ולנשוף על כמה נרות. זו התוכנית. והיא תוכנית נהדרת.

לא מבאס להזדקן.

איימי סלווין (Amy Selwyn) היא סופרת המגדירה את עצמה כמי שחיה בצומת בין אמת ואהבה